רבי ברוך פוזנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברוך פוזנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל ברוך פוזנר
לידה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ויטבסק, בלארוס, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 6 באוקטובר 1791
ח' בתשרי תקנ"ב
כינוי ר' ברוך
מקום קבורה אוקראינהאוקראינה וינוהרדיב, זקרפטיה, אוקראינה
מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק

בצעירותו: שואב מים, חוטב עצים, שומר, בנאי

בבגרותו: מלמד
רבותיו הבעל שם טוב
בת זוג רבקה
אב אברהם (שניאור זלמן / קדיש)[א]
אם רחל פוזנר
צאצאים

רבי שניאור זלמן מלאדי
רבי יהודה לייב מינוביץ'
רבי מרדכי פוזנר
רבי משה

לאה (שרה) קאזיק
מספר צאצאים 5
חותן אברהם
חתנים ישראל קאזיק

רבי ישראל ברוך פוזנריידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך[ב]; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב. אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי ושל הרב יהודה לייב מינוביץ'. גיבור ספר הזכרונות של רבי יוסף יצחק שניאורסון.

ביוגרפיה

רבי ישראל ברוך פוזנר נולד[ג] לאב תלמיד חכם[1] ששימש כ"מלמד", ולאמו רחל[2]. משפחתו באה במקור מהעיר פוזנן שבפולין[3][4][5] שם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. הוריו עזבו את המקום עקב התפשטות תנועת ההשכלה היהודית באזור. הוא נקרא על שם סבו מצד אמו, שכונה "ר' ברוך בטלן" עקב פרישותו מענייני העולם ודבקותו ברוחניות[3]. בספר הזכרונות נכתב כי ברוך היה ילד בריא והתפתח יפה מבחינה גופנית ונפשית[2], וכי אביו נהג לטייל עמו על גדות נהר הדווינה והשדות, שם התגברה אצל ברוך האהבה לטבע והתשוקה להתבודדות[6].

על פי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, רבי ברוך נולד בעיר ויטבסק שבבלארוס שהייתה תחת שלטון האיחוד הפולני-ליטאי[7], בעוד שלפי הסופר מרדכי טייטלבוים הוא נולד בחבל גליציה[8].

בנוגע לשם אביו, מספר מקורות מציינים את השם אברהם[5][9][10] או קדיש[5][9], בעוד רבי יוסף יצחק שניאורסון ואחרים מציינים את השם שניאור זלמן[2][11][12][13][14][15][16]. המצבה המיוחסת לרבי ברוך תומכת בטענה כי שם אביו היה אברהם[17][18][19][20][ד], וכן מכתב ההרשמה של בנו לחברה קדישא של ליוזנה[21][22][23][24].

כשהיה ישראל ברוך בן ארבע, מסר אותו אביו ללימודים תורניים אצל ה"מלמד", שם היה חריג בשל גילו הצעיר. כעבור שנה, לאחר שרכש בקיאות בחלקים גדולים מספר התנ"ך, מסרו אביו למלמד אחר על מנת שילמדו תלמוד בבלי, וכשהגיע לגיל שבע צרפו אביו לכיתת הלימוד שלו עצמו כשגם שם למד לצד חבריו ללימודים הגדולים ממנו[2].

בהגיעו לגיל בר מצווה ברוך כבר היה בקיא במספר סדרי משנה, ידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד הבבלי, והיה מסוגל ללמוד סוגיות תלמודיות בכוחות עצמו. בשל כך איפשר לו אביו ללמוד לבד והסתפק בהנחיות כלליות וקביעת סדר הלימוד שלו, בעוד ברוך היה לומד לבדו[6].

התייתמות ונדודים

כשהגיע לגיל 14 חלתה אמו במחלת הקדחת ומתה כעבור מספר חודשים, וכעבור חצי שנה מת גם אביו מאותה מחלה. ברוך ואחותו עברו להתגורר בבית דודתם פריידא ובעלה קדיש[6] ששכן בעיר[25]. כעבור תקופה, הודיע ישראל ברוך לפריידא וקדיש על החלטתו לעבור למקום בו יוכל ללמוד תורה בצורה מעמיקה והחל בנדודיו על פני ערים ועיירות בסביבת ויטבסק. כאשר משה, אביו של רבי שניאור זלמן, שמע על מות בנו, הוא שלח שליח אל ויטבסק על מנת להביאם אל ביתו אך באותה עת, הנער ברוך כבר עזב את העיר[25].

נדודיו של ברוך ארכו במשך 3 שנים, ובכל מקום אליו הגיע, נכנס קודם אל בית המדרש על מנת ללמוד. הוא סירב ליהנות מהטבות הקהילות היהודיות שיועדו ללומדים ולמחייתו נהג לעבוד בעבודות מזדמנות כגון חוטב עצים, שואב מים או כעוזר לסוחרים ביום השוק[25][26].

כשהיה בן 17 הגיע רבי ברוך לעיירה ליוזנה, שם התיישב בבית המדרש ולמד בוקר ולילה תוך שהוא משתמש בחסכונות שצבר על מנת לממן את מחייתו. בתקופה זו נהג לסייע לשמש בית המדרש בעבודות הניקיון והתחזוקה של המקום תוך שהוא מסרב לקבל ממנו תמורה כספית[27].

חזרה לליוזנה ונישואים

לאחר תקופה בה חי חיי דוחק ולאחר שחסכונותיו החלו להיגמר, התיידד רבי ברוך עם גנן בשם אברהם שהציע לו בתמורה למקום מגורים, מזון וכסף לסייע לו בעבודת הגינון וכן לשמש כשומר בפרדס[28][29][30]. בניסן של אותה שנה עזב רבי ברוך את ליוזנה, כשבחג הפסח שהה בדוברומיסל[31][32] ולאחר מכן המשיך לויטבסק[33], שם הצטרף לישיבה בה היה גיסו, רבי יוסף יצחק, אחד מראשיה[34] בעוד שלמחייתו עסק רבי ברוך בבנייה[35]. בקיץ של אותה שנה הגיע אברהם אל ויטבסק והציע לרבי ברוך את בתו רבקה לאישה[36][37], ברוך הסכים להצעה בתנאי שאברהם יבנה לו ולאשתו בית, שלא יינתנו לו נדוניה או מתנות נישואים ושהוא ואשתו יתפרנסו בעצמם וללא עזרתו של אברהם[38]. לבקשת אחותו ודודתו של רבי ברוך, אברהם העניק לחתנו חלקת אדמה באזור ליוזנה על מנת שיוכל לעסוק בגינון כפי שרצה[39].

בשנה שעברה בין השידוך לחתונה נשאר רבי ברוך ללמוד בישיבה בויטבסק כפי שסוכם בשטר התנאים והמשיך לעבוד בעבודות בנייה[40][41]. בשנה זו החל גם ללמוד את ספרות המוסר[42][41].

לפי המסורת שסיפר רבי יוסף יצחק שניאורסון, החופה התקיימה בתאריך י"ז באלול תק"ג (6 בספטמבר 1743)[13][16] בעוד סעודת החתונה עצמה הייתה בי"ח באלול על פי בקשתו של רבי ברוך[43][16]. לפי אותה מסורת, לאחר שבמשך שנה לא הצליחו להביא ילד לעולם, נסעו הזוג אל הבעל שם טוב באלול תק"ד (1744) על מנת להתברך מפיו. הבעל שם טוב הבטיח לזוג כי בשנה הבאה, בתאריך י"ח באלול תק"ה, ייולד להם בן[44][13].

הולדת בניו

דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי, בנו של רבי ישראל ברוך ולימים מייסד חסידות חב"ד

ישנן כמה גרסאות לגבי תאריך הולדת בנו הבכור של רבי ישראל ברוך, רבי שניאור זלמן מלאדי. הביוגרף חיים מאיר היילמן נטה לקבוע את תאריך הלידה בי"ז בכסלו תק"ז (30 בנובמבר 1746)[5], וכך גם גם ההיסטוריון עמנואל אטקס והסופר מרדכי טייטלבוים ציינו שנה זו[45][46]. על פי המסורת שסיפר רבי יוסף יצחק שניאורסון, רבי שניאור זלמן נולד בתאריך י"ח באלול תק"ה (15 בספטמבר 1745)[47][48], כך גם ציין האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון[12][49] שהוסיף כי התיארוכים האחרים הינם ככל הנראה תוצאה של הערכה שגויה[50]. החוקר יהושע מונדשיין כתב שככל הנראה, שנת תק"ז היא "משנה ראשונה" ואחריה גם תק"ה וכי מעדות רבי שניאור זלמן עצמו בעת מאסרו עולה שנולד בסביבות תק"ט[51][52]. מקורות מציינים כי הלידה הייתה בליוזנה[46][51], ברשימות רבי מנחם מנדל שניאורסון צוין כי ספק אם נולד בליוזנה, או בפוזנן[53][54], ובמגילת י"ט כסלו נאמר כי הוא נולד בסביבות ליוזנה וויטבסק[47]. בעדותו של רבי שניאור זלמן בעת מאסרו הראשון שנכתבה בכתב ידו (והתגלתה בארכיונים ברוסיה רק לאחר נפילת ברית המועצות) כתוב:"נולדתי בלאזנע", וכך גם נכתב במקורות חב"דיים נוספים [55].

על פי מספר מקורות, רוח הקודש נכנסה ברבי ברוך וקרא לבנו בשם "שניאור" המסמל שני אורות[5][56][57], אך יש המפקפקים בכך[57].

על פי רבי יוסף יצחק שניאורסון [58], הבנים רבי מרדכי ורבי משה נולדו לפני רבי שניאור זלמן[54]. אך ממקורות אחרים מובן כי הבן משה נולד לאחר אלול תקי"ח[59].

בן הזקונים של רבי ישראל ברוך ורבקה היה רבי יהודה לייב מינוביץ'. לדברי רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשם אביו רבי שלום דובער, רבי יהודה לייב היה צעיר מאחיו רבי שניאור זלמן בארבע שנים[60], ולפי זה נולד בערך בשנת תק"ט (1749) לפי המסורת הרווחת בקרב החסידים[61].

בניגוד למסורת המקובלת, קיים מקור המציין כי רבי שניאור זלמן היה בן הזקונים במשפחה[51].

אחרית ימיו והמעבר להונגריה

לאחר שהקים רבי שניאור זלמן את חסידות חב"ד, נהג רבי ישראל ברוך לבקרו כמה פעמים אך ביקש ממנו לא לחשוף את עובדת היותו אביו למעט פעם אחת[62][63].

על פי המסורת המקובלת, רבי ישראל ברוך לא קיבל בעין יפה את העובדה שבנו הבכור חולק לו כבוד ועומד בפניו, משום שטען שאין זה ראוי שאדם ש"שכינה מדברת מתוך גרונו" יעמוד בפניו. לבסוף עזב רבי ברוך את ליוזנה וחזר לנדודים, עד שהגיע לעיר וינוהרדיב (סעליש[ה]) שבממלכת הונגריה, שם נענה להצעה של אחד מהתושבים להתגורר בביתו[65][66][67][18][68][69]. ברוך שימש כמלמד[70], בעוד תושבי המקום לא היו מודעים לזהות בניו[71][72].

על פי ההיסטוריון יקותיאל יהודה גרינוולד, רבי ברוך עזב את אזור ויטבסק משום שלא ראה בעין יפה את התקרבות בניו לתנועת החסידות, ועבר להונגריה, היכן שעוד לא התפשטה תנועת החסידות, שם שימש כמלמד במוקצ'בו ולאחר מכן בוינוהרדיב[73] (המסורת החב"דית מתנגדת לדעה זו)[74].

פטירתו

בניגוד לכל שאר המקורות, מיכאל פרומקין מציין בספרו כי רבי ברוך נפטר בעת שבניו היו קטנים[75], אך חוקרים אחרים מציינים כי הדבר נכתב ללא בסיס[76][65][77] [78]

על פי המסורת המקובלת, כשהגיע זמן פטירתו, שאלו אותו האם יש לו בנים כדי להודיע להם וענה להם רבי ברוך כי 4 בנים יש לו, כולם רבנים ונמצאים במדינת רוסיה. לשניים צריך להודיע, לאחד מספיק רק לרמוז, והרביעי יודע כבר ואין צורך להודיע לו[65][79][80]. מסורת אחרת טוענת כי רבי ברוך ענה שיש לו בן אחד שאין צריך להודיע לו, ואותו בן יספר לשאר אחיו[62][80].

לאחר שנפטר בוינוהרדיב ב-6 באוקטובר 1791 (ח' בתשרי תקנ"ב)[18][68][65][81], קברו אותו אנשי העיר בחלקה חשובה והחברה קדישא הקימו מצבה במקום. כשנודע לרבי שניאור זלמן על פטירת אביו הוא שלח שליח שימסור כסף לאדם שאירח את אביו במשך השנים ולחברה קדישא על הוצאות המצבה[79][65][68][82]. מרדכי טייטלבוים כתב כי רבי ברוך נפטר בין תק"מ לתקנ"ה[77].

יחסו לתנועת החסידות

על פי המסורת, רבי ישראל ברוך היה מחבורת הצדיקים הנסתרים[13] ומתלמידי הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות[13][81]. ברשימות רבי מנחם מנדל שניאורסון מצוין כי רבי ברוך חשש מלהתיישב בליטא מכיוון שחברי הקהילה היהודית במקום התנגדו לבעל שם טוב[54].

יקותיאל יהודה גרינוולד כתב כי לאחר מותו של רבי ברוך בא רבי שניאור זלמן יחד עם עוד עשרה אנשים וביקש מחילה על גבי קבר אביו, ומוכיח מכך שרבי ברוך התנגד לתנועת החסידות בה הלכו בניו[73][18][83]. שלמה אנגלרד הפריך טענה זו וכתב כי בקשת מחילה נהוגה בקרב בנים שלא יכלו להשתתף בהלוויית אביהם, וכן טענת גרינוולד מנוגדת למסורת המקובלת שרבי ברוך פגש את הבעל שם טוב[84].

זיהוי מצבתו ושמו המלא

מצבתו של רבי ישראל ברוך פוזנר לפני הקמת האוהל

במספר מקורות שונים הופיע נוסח מצבתו של רבי ברוך עליה נכתב: ”איש תם וישר הרבני המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ אברהם ז"ל, נפ' ח' לחדש תשרי שנ' תקנ"ב”[18][19][20][17].

בשנת תשמ"ט נבנה אוהל על גבי מצבתו של רבי ברוך פוזנר

החוקר דוד צבי הילמן פקפק בזיהוי המצבה והביא בתור ראיה כי בכתבי רבי שניאור זלמן הוא מוכר רק בתור "ברוך" ללא שמו השני, כמו כן, שם אביו היה שניאור זלמן ולא אברהם, ובנוסף, הילמן טוען כי שלושה מנכדיו שנקראו על שמו היו בחיים בשנה זו ומכך מוכח שרבי ברוך נפטר לפני שנת תקנ"ב. הילמן מתארך את פטירת רבי ברוך בין תקמ"ב לשנת תק"נ[11][85].

במבוא לספר אגרות קודש - אדמו"ר הזקן הביא העורך שלום דובער לוין בתגובה לטענות לגבי אמינות המצבה את עדותו של רבי ישעיה הורביץ ששמע מאביו על כך ששם אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי היה "ישראל ברוך" ורק לאחר שנעשה תלמידו של ישראל בן אליעזר חדל מלהשתמש בשם "ישראל" מחשש לעבור על הלכת הרמב"ם "הקורא לרבו בשמו"[86][87][88][89][90][15].

שלמה אנגלרד הביא גם עדויות מפי בני משפחתו של רבי ברוך המציינים גם הם כי שמו היה "ישראל ברוך"[91][92].

בנוגע לשם אביו של רבי ברוך הביא לוין את שכתב חיים מאיר היילמאן בספר בית רבי שיש אומרים שאברהם היה שמו של רבי ברוך. וגם הביא מכתב ההרשמה של רבי שניאור זלמן לחברה קדישא של ליוזנה שם מכונה אביו בתור "ברוך בן אברהם"[21][22][23][24].

בקשר לנכדיו של רבי ברוך הקרואים על שמו בשנת תקנ"ב הוכיח לוין כי אלו לא היו נכדיו, וציין כי ידועים שלושה נכדים שנולדו בין תקמ"ט לשנת תקנ"א שלא נקראו על שם סבם, ומאידך שלושה נכדים אחרים אשר נולדו לאחר תקנ"ב וכן נקראו על שם סבם. מתוך כל זאת קובע לוין כי סביר להניח שזוהי מצבת רבי ברוך, אביו של רבי שניאור זלמן[93][94].

שלמה אנגלרד הוסיף כי אין די בטענות הילמן כדי להפריך את המסורת המושרשת בקרב יהודי וינוהרדיב ומלווה במעשיות ובסיפורים אשר רובם אושרו על ידי אדמו"רי חב"ד[15].

בעת חיבור אגרות קודש - אדמו"ר הזקן ביקש רבי מנחם מנדל שניאורסון מהעורכים למצוא תמונה ממצבת רבי ישראל ברוך פוזנר ולהדפיסה כחלק מהמבוא לספר ובקשתו קוימה[94][87].

בשנת 2012 יצא לאור אגרות קודש - אדמו"ר הזקן במהדורה מחודשת ושולבה בו תמונה ברורה יותר של המצבה. בתשמ"ט נבנה אוהל על גבי קברו של רבי ישראל ברוך[17][95][96][97][98][99].

בנוסף, קיימת מסורת כי רבי ברוך ביקש מהחברה קדישא לפני מותו כי על מצבתו ייכתב רק ”ברוך” וכי כך היה[62][100]. שלמה אנגלרד כותב כי על פי המצבה הידועה לנו, ייתכן שלא קיימו את בקשת רבי ברוך, או שקיימו ושינו לאחר תקופה, אולי בעקבות בקשת בנו[17].

כינוי ושם משפחתו

בספרות חסידות חב"ד נהוג לכנותו בשם המקוצר, "ר' ברוך"[101][66]. על פי מרדכי טייטלבוים הוא היה ידוע בשמו ובשם אביו בלבד[102], בעוד מספר מקורות אחרים מציינים כי שם שם משפחתו היה פוזנר (במקור: פוזנער)[4][18][5][103], על שם מקור מוצא משפחתו מהעיר פוזנן[4][5][104].

בנו רבי מרדכי וצאצאיו המשיכו לשאת את שם משפחת פוזנר[4][18][105][106], בעוד בנו רבי שניאור זלמן מכונה במסמכים ממשלתיים בתור "שניאור בורוכוביץ" על שמו של אביו[4][107][108].

משפחתו ויחוסו

יחוסו

הביוגרף חיים מאיר הילמן בספרו "בית רבי" מונה את רבי ברוך בתור דור שביעי למהר"ל מפראג[5][109][106], בעוד על פי רבי מנחם מנדל שניאורסון הוא נמנה בתור דור שישי למהר"ל[12][18][13][14] אשר מיוחס לדוד בן ישי[12][110][111][112][113][13][ו]. מרדכי טייטלבוים מציין כי יחוס זה אינו מאושר על ידי תעודות רשמיות או כל הוכחה מדויקת אחרת[116][109]. גם שלמה אנגלרד העלה ספקות בנוגע לייחוס רבי ברוך למהר"ל מפראג[117] [118] אך ציין כי מכיוון שרבי ברוך הוא נינו של ר' יהודה מקוואלי על פי המסורת המקובלת, אזי הוא מתייחס בכל אופן לדוד המלך[119]. שכן ר' יהודה היה צאצא לרבי יהודה הנשיא המיוחס לדוד המלך[119][120][121][122][123].

על פי עדות אחד ממשפחת שניאורסון, רבי ישראל ברוך יוחס לרבי שלמה יצחקי (רש"י) על פי ה"צמח צדק" ורבי חיים אברהם (בנו של רבי שניאור זלמן). בנוסף, סופר כי רבי שמואל שניאורסון הוכיח יחוס זה בעת ששהה בפראג[124][125]. רבי שלמה יצחקי עצמו מיוחס לדוד בן ישי[126][113][127].

ילדיו

לרבי ישראל ברוך ולרבקה פוזנר היו ארבעה בנים, כולם נתמנו לרבנים[128][129][68][46][14][130][131]:

בנוסף לארבעת הבנים, ידוע שנולדה לרבי ברוך ורבקה עוד בת אחת. בספר "תולדות משפחת הרב מלאדי", "ספר הצאצאים" וספר "שם ושארית" מצוין כי שמה היה "שרה"[132][14][133][134], בעוד ב"אגרות קודש אדמו"ר האמצעי" היא מכונה בשם "לאה"[134]. כל המקורות מודים שאותה בת התחתנה עם ישראל קוזיק[132][54][14][133][134][135][136].

עץ משפחתו

 
 
 
 
 
משה פוזנר
 
?
 
ברוך "הבטלן"
 
?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם
(שניאור זלמן / קדיש)
 
 
 
 
 
?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבקה פוזנר
 
ישראל ברוך פוזנר
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאה (שרה) קאזיק
 
מרדכי פוזנר
 
שניאור זלמן מלאדי
 
יהודה לייב מינוביץ'
 
משה
 


רבי ישראל ברוך כדמות הגיבור בספר הזכרונות

רבי יוסף יצחק שניאורסון, מנהיגה השישי של חסידות חב"ד וצאצאו של רבי ישראל ברוך, אשר חיבר את "ספר הזכרונות"

ספר הזכרונות הוא ספר בעל שני חלקים שחובר בידי רבי יוסף יצחק שניאורסון, מנהיגה השישי של חסידות חב"ד וצאצא של רבי ישראל ברוך[137]. הספר כולל את זכרונותיו של רבי יוסף יצחק כפי ששמעם מסבתו הרבנית רבקה, ומדודו הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון[138]. פרקי הספר מתמקדים בימיה הראשונים של תנועת החסידות וחסידות חב"ד, ומתאר באריכות את תולדותיו של רבי ברוך מליוזנה, מי שלימים יהיה אביו של מייסד חסידות חב"ד, תוך שהוא מפרט את התהליכים שעבר ברוך בנפשו ומציין אנקדוטות מחייו[139][140].

הרב שניאורסון מתאר כי ישראל ברוך סלל לעצמו דרך אשר רק מעטים מסוגלים לצעוד בה מבלי להינזק, תוך ויתור על כל עזר וסיוע מאדם אחר, ומציין כי ברוך תרם רבות לעיצובה של שיטת חב"ד בצדקתו ובאורח חייו[141]. עוד הוסיף כי ברוך לא נזקק לתשומת לב מאחרים[142] והיה אדם קר[143], עד אשר נחשף לתורת המוסר[144].

את סיפור תולדות רבי ישראל ברוך בנערותו תיאר הרב שניאורסון כדוגמה לקושי ולסבל שעובר הצדיק, כמו גם את הסבל שעובר עליו עד אשר מגיע לדרגתו הרוחנית. הוא הוסיף כי הוא משמש דוגמה לעקביות, אופי יציב, החלטיות, וקישור גוף עם נשמה, רוחניות עם גשמיות[141]. הוא תואר כמי שידע לחבר בין שני העולמות השונים, הגשמי והרוחני, עולם הנפש ועולם החומר, הגוף והנשמה, בהרמוניה מושלמת[145]. וכן כאחד שהתברך במעלות גופניות, כתפיים רחבות, שרירים חזקים, קומה גבוהה ותואר נאה[146]. עוד צוין כי הוא היה רגיש[147], וכי הוא בורך בשפה ברורה, קול נעים ושלט בשפה הפולנית[146].

השפעת רבי ישראל ברוך על מנהגי חסידות חב"ד

רבי ישראל ברוך השפיע על כמה ממנהגי חב"ד שיוחסו לו במקור, ביניהם הנוהג לקרוא מספר תהילים בכל הלילה שבין יום הראשון של ראש השנה ללילה השני[148] [149], והנוהג אצל אדמו"רי חב"ד להתחתן ביום השישי[150].

ראו גם

ביאורים

  1. ^ להרחבה ראו #ביוגרפיה
  2. ^ להרחבה נוספת בנושא שמו ראו #זיהוי מצבתו ושמו המלא
  3. ^ לגבי יחוסו ראו #משפחתו ויחוסו
  4. ^ יש המוכיחים מכאן שאין זו מצבתו של רבי ברוך, ראו #זיהוי מצבתו ושמו המלא
  5. ^ וינוהרדיב הוא שמה המודרני של העיר סעליש[64]
  6. ^ אלם יש המפקפקים בייחוס זה[110][114][111][115]

הערות שוליים

  1. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ח, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 79. לשון הקודש)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 43. לשון הקודש)
  3. ^ 3.0 3.1 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 42. לשון הקודש)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קכ"ט לשון הקודש)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 חיים מאיר היילמן, א', בית רבי, תרס"ב, עמ' א'. לשון הקודש)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 44. לשון הקודש)
  7. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 42-43. לשון הקודש)
  8. ^ מרדכי טייטלבוים, כרך ראשון, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 2. לשון הקודש)
  9. ^ 9.0 9.1 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ז לשון הקודש)
  10. ^ מרדכי טייטלבוים, כרך ראשון, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 2. לשון הקודש)
  11. ^ 11.0 11.1 דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, תשי"ג, עמ' א'-ב'
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 רבי מנחם מנדל שניאורסון, שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית חיינו, היום יום, קה"ת, 1942, עמ' 4. לשון הקודש ויידיש)
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 13.5 13.6 אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' ב'. לשון הקודש)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 לוי גרוסמן, שם ושארית, עמ' מ"ד. לשון הקודש)
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ט לשון הקודש)
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ג, קה"ת, עמ' 151. יידיש)
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ח לשון הקודש)
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 18.5 18.6 18.7 דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, תשי"ג, עמ' א'. לשון הקודש)
  19. ^ 19.0 19.1 שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 9. לשון הקודש)
  20. ^ 20.0 20.1 יקותיאל יהודה גרינוולד, נספחות, מקורות לקורות ישראל, 1934, עמ' 91. לשון הקודש)
  21. ^ 21.0 21.1 שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 11. לשון הקודש)
  22. ^ 22.0 22.1 שלום דובער לוין, ב', תולדות חב“ד ברוסיא הצארית, תש"ע, עמ' ד'-ה'
  23. ^ 23.0 23.1 שלום דובער לוין, א', מבית הגנזים, קה"ת, עמ' י"ב, מסת"ב 0-0657-8266-0-978. לשון הקודש)
  24. ^ 24.0 24.1 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קמ"א-קמ"ב לשון הקודש)
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 45. לשון הקודש)
  26. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 46. לשון הקודש)
  27. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"א, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 47. לשון הקודש)
  28. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ב, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 52. לשון הקודש)
  29. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 53. לשון הקודש)
  30. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ג, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 56. לשון הקודש)
  31. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, ט"ו, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 64. לשון הקודש)
  32. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, ט"ז, י"ז, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 71-72. לשון הקודש)
  33. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 73. לשון הקודש)
  34. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 74-75. לשון הקודש)
  35. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ט, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 82. לשון הקודש)
  36. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ט, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 84-85. לשון הקודש)
  37. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' 108. לשון הקודש)
  38. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, כ', ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 89. לשון הקודש)
  39. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, כ"א, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 90. לשון הקודש)
  40. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, כ"א, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 90-91. לשון הקודש)
  41. ^ 41.0 41.1 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, כ"ג, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 100. לשון הקודש)
  42. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, כ"א, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 91. לשון הקודש)
  43. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ה, קה"ת, עמ' 117. יידיש, לשון הקודש)
  44. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ג, קה"ת, עמ' 151-154. אידיש, לשון הקודש)
  45. ^ עמנואל אטקס, בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד, מרכז זלמן שזר, תשע"ב
  46. ^ 46.0 46.1 46.2 מרדכי טייטלבוים, כרך ראשון, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 1. לשון הקודש)
  47. ^ 47.0 47.1 אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' א'. לשון הקודש)
  48. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' ד'. לשון הקודש)
  49. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, כרך י"ח, אגרות קודש (רבי מנחם מנדל שניאורסון), קה"ת, עמ' רפ"ב. לשון הקודש)
  50. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, כרך י"ח, אגרות קודש (רבי מנחם מנדל שניאורסון), קה"ת, עמ' רפ"ב-רפ"ג. לשון הקודש)
  51. ^ 51.0 51.1 51.2 יהושע מונדשיין (ע), רבינו הגדול, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, אהלי שם, 26 בנובמבר 1991, גיליון 4 חלק א'., עמ' 7. לשון הקודש)
  52. ^ אבל ראו גם: ספר השיחות תרצ"ג, עמ' 129; עמ' 194; עמ' 295. אגרות קודש שבהערה 50.
  53. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, רשימות (חב"ד), קה"ת, חוברת קס"ב, עמ' 9. לשון הקודש, יידיש)
  54. ^ 54.0 54.1 54.2 54.3 רבי מנחם מנדל שניאורסון, רשימות היומן, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, תשע"ו, עמ' שי"א. לשון הקודש, יידיש)
  55. ^ אגרות קודש - אדמו"ר הזקן, קה"ת תשע"ב, עמ' ריט. וראו: ספר השיחות תרצ"ג, עמ' 191, הערה 10.
  56. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' ק"ל לשון הקודש)
  57. ^ 57.0 57.1 מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 249. לשון הקודש)
  58. ^ אבל ראו: ספר השיחות תרצ"ג, קה"ת תשפ"א, עמ' 191, הערה 7 שעל פי המובא בספר השיחות תש"ג, עמ' 153 (וכן הובא לעיל בגוף הערך) רבי ברוך ורבקה לא נפקדו בפרי בטן עד לידתו של רבי שניאור זלמן, ובליקוטי דיבורים, חלק ד, עמ' א'תקפה, נאמר שרבי שניאור זלמן היה מבוגר בשנה אחת מאחיו רבי מרדכי. וראו שם הערה 9. ונראה שהכתוב כאן מרשימות היומן הוא בבחינת משנה ראשונה, ומשנה אחרונה היא כמובא בשיחות הנ"ל.
  59. ^ שמואל קראוס, לתולדות אחיו הצעיר של אדה"ז - ר' משה, קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א, file:///C:/Users/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Desktop/Downloads/518.pdf כ"ה חשוון תש"נ גליון ז' (תקי"ח), מוסדות אהלי תורה, 23 בנובמבר 1989, עמ' 29 לשון הקודש)
  60. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים – תש"ט', קה"ת, עמ' 87
  61. ^ הערות וציונים, שארית יהודה, קה"ת, תשי"ז, עמ' צ"ח
  62. ^ 62.0 62.1 62.2 יהושע מונדשיין (ע), רבינו הגדול, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, אהלי שם, 26 בנובמבר 1991, עמ' 8. לשון הקודש)
  63. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"א לשון הקודש)
  64. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קמ"ב לשון הקודש)
  65. ^ 65.0 65.1 65.2 65.3 65.4 חיים מאיר היילמאן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' נ"ד. לשון הקודש)
  66. ^ 66.0 66.1 יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 13-14. לשון הקודש)
  67. ^ שלום דובער לוין, ב', תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, קה"ת, 2010, עמ' ד'. לשון הקודש)
  68. ^ 68.0 68.1 68.2 68.3 רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים - תש"ט, קה"ת, תשמ"ו, עמ' 87. יידיש)
  69. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב-קל"ג לשון הקודש)
  70. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ג-קל"ד לשון הקודש)
  71. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ה לשון הקודש)
  72. ^ שמואל הכהן ויינגרטן, ספר זכרון לקהילת סעליש והסביבה, תל אביב, ישראל: ארגון יוצאי סעליש והסביבה בישראל, תשל"ו, עמ' 23. עברית)
  73. ^ 73.0 73.1 יקותיאל יהודה גרינוולד, לקורות החסידות באונגאריא, הצופה מארץ הגר שנה חמישית, 1921, עמ' 270-271 לשון הקודש)
  74. ^ ראו: שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב (בלשון הקודש). ובהרחבה להלן בפסקה "יחסו לתורת החסידות".
  75. ^ מיכאל הלוי פרומקין, א', שבחי הרב, תרכ"ד. לשון הקודש)
  76. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קכ"ח לשון הקודש)
  77. ^ 77.0 77.1 מרדכי טייטלבוים, כרך ראשון, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 250. לשון הקודש)
  78. ^ על המובא במקורות אלו, יש להוסיף שדעתו של מיכאל פרומקין מופרכת גם מהמכתבים שכתב רבי שניאור זלמן שמצויים כיום בידינו (ותצלומיהם נדפסו ב"אגרות קודש" שלו), בהם הוא חותם בנוסח כמעט אחיד, בתקופה שלפני שנת תקנ"ב (שהיא, ככל הידוע, שנת פטירת אביו): "שניאור זלמן במ"ו (בן מורי ורבי) ברוך נ"י (נרו יאיר)" דבר המוכיח ללא כל ספק כי רבי ברוך נפטר שנים רבות לאחר שבניו הגיעו לבגרות. ראו: אגרות קודש - אדמו"ר הזקן, מהדורת קה"ת תשע"ב, מבוא, עמ' 12.
  79. ^ 79.0 79.1 יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 14. לשון הקודש)
  80. ^ 80.0 80.1 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ד לשון הקודש)
  81. ^ 81.0 81.1 יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 13. עברית, לשון הקודש)
  82. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ד-קל"ה לשון הקודש)
  83. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב, קל"ה לשון הקודש)
  84. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ב לשון הקודש)
  85. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ח לשון הקודש)
  86. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ה', הלכה ה'
  87. ^ 87.0 87.1 שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 10. לשון הקודש)
  88. ^ שלום דובער לוין, ב', תולדות חב“ד ברוסיא הצארית, תש"ע, עמ' ד'
  89. ^ ישעיה הורביץ (צפת), עדן ציון, תשט"ז, עמ' צ"א
  90. ^ מגדל עז, עמ' רנ"ז
  91. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' ק"מ-קמ"א לשון הקודש)
  92. ^ חיים מאיר שלח, הקדמה, תולדות חיים, תשכ"ג, עמ' י'. לשון הקודש)
  93. ^ שלום דובער לוין (ע), מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר הזקן), קה"ת, תשמ"ז, עמ' 11. לשון הקודש)
  94. ^ 94.0 94.1 שלום דובער לוין, ב', תולדות חב“ד ברוסיא הצארית, תש"ע, עמ' ה'
  95. ^ סעליש: שוקם אוהלו של אביו של הרה"ק בעל התניא זי"ע, באתר קברי צדיקים, ‏2017-05-08 עברית)
  96. ^ מענדי קורטס, תגליות חדשות סביב קברו של רבי ברוך, אביו של אדמו"ר הזקן, באתר COL, ‏27 בדצמבר 2021 עברית)
  97. ^ זכרון להולכים: יארצייט אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, באתר COL, ‏17 בספטמבר 2018 עברית)
  98. ^ זכרון להולכים: הרב ישראל ברוך פוזנר ע"ה, באתר חב"ד אינפו, ‏7 באוקטובר 2019 עברית)
  99. ^ שופץ ציון הרה"ק רבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן, באתר COL, ‏7 במאי 2017 עברית)
  100. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ה, קל"ח לשון הקודש)
  101. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, אברהם חנוך גליצנשטיין (ע), א', ספר התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת, עמ' א'-ו'. לשון הקודש)
  102. ^ מרדכי טייטלבוים, כרך ראשון, א', הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 1-2. לשון הקודש)
  103. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' צ"ט לשון הקודש)
  104. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' ק'-ק"א לשון הקודש)
  105. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' 110. לשון הקודש)
  106. ^ 106.0 106.1 מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 251. לשון הקודש)
  107. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, ז' בניסן, היום יום, קה"ת, 1942, עמ' מ"ג. לשון הקודש)
  108. ^ מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי), קה"ת, תשע"ג, עמ' 15. לשון הקודש)
  109. ^ 109.0 109.1 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' קי"א לשון הקודש)
  110. ^ 110.0 110.1 נפתלי אהרן וקשטיין, בעקבות מצבת רבי ליוואי הזקן, המודיע עברית)
  111. ^ 111.0 111.1 וינשטוק, תפארת בית דוד, תשכ"ט. עברית)
  112. ^ שמואל שמלקה בן צבי הירש הורביץ, שמן הטוב, תרס"ה. לשון הקודש)
  113. ^ 113.0 113.1 בואו, מחדשים את המלוכה - עולם קטן, באתר עולם קטן, ‏4 בספטמבר 2022
  114. ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים, ישראל: המכון להנצחת יהדות גליציה, 1993, עמ' 422. עברית)
  115. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' קי"ג לשון הקודש)
  116. ^ מרדכי טייטלבוים, הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, עמ' 251-252. לשון הקודש)
  117. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' צ"ט-קי"ג לשון הקודש)
  118. ^ אבל ראו: שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, קה"ת תש"ע, עמ' א-ג.
  119. ^ 119.0 119.1 שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' קי"ג לשון הקודש)
  120. ^ ליפשיץ, אריה יהודה ליב בן אברהם אבא, אבות עטרה לבנים, תרפ"ז, עמ' קל"ח. לשון הקודש)
  121. ^ משה בן מימון, פירוש המשנה לרמב"ם, הקדמה לסדר נשים. לשון הקודש)
  122. ^ שלמה אנגלרד, צפונות יוחסין (א), ישורון: מאסף תורני חלק ג - אלול תשנז, מכון ישורון, 1997, עמ' תש"ד-תש"ה לשון הקודש)
  123. ^ אהרן בן ישעיה נתן ולדן, כרך ראשון, יכבד אב, תרפ"ג, עמ' 67. לשון הקודש)
  124. ^ יהושע מונדשטיין (ע), רבינו הגדול, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, אהלי שם, 26 בנובמבר 1991, גיליון 4 חלק א', עמ' 9. לשון הקודש)
  125. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (ב), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון ב' (לד), תשס"ד, עמ' ק"ד לשון הקודש)
  126. ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים, ישראל: המכון להנצחת יהדות גליציה, 1993, עמ' 88. עברית)
  127. ^ אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, תר"ס. לשון הקודש)
  128. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' נ"ה-110. לשון הקודש)
  129. ^ יוסף יצחק קמינצקי, ח' תשרי - תקנ"ב, ימי חב"ד, קה"ת, תשנ"ד, עמ' 14. עברית, לשון הקודש)
  130. ^ שמואל אלעזר היילפרין, ספר הצאצאים, עמ' 63-64. לשון הקודש)
  131. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ו לשון הקודש)
  132. ^ 132.0 132.1 מנחם שמואל סלונים, רבנו הזקן, תולדות משפחת הרב מלאדי, עמ' 37. לשון הקודש)
  133. ^ 133.0 133.1 שמואל אלעזר היילפרין, ספר הצאצאים, עמ' 64. לשון הקודש)
  134. ^ 134.0 134.1 134.2 שלום דובער לוין (ע), אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי), קה"ת, עמ' ל"א. לשון הקודש)
  135. ^ חיים מאיר היילמן, כ"ד, בית רבי, תרס"ב, עמ' נ"ו. לשון הקודש)
  136. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קל"ז לשון הקודש)
  137. ^ ראו תבנית:עץ משפחת שניאורסון
  138. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, שלום דובער לוין (ע), כרך ח', אגרות קודש (הריי"צ), כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 4 באפריל 1984, עמ' תע"ב. לשון הקודש)
  139. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983. לשון הקודש)
  140. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך ב', תרגום: טוביה בלוי, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1985. לשון הקודש)
  141. ^ 141.0 141.1 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ב, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 51. לשון הקודש)
  142. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ח, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 81. לשון הקודש)
  143. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ט, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 85. לשון הקודש)
  144. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, כ"א, כ"ב, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 91-99. לשון הקודש)
  145. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 80-81. לשון הקודש)
  146. ^ 146.0 146.1 רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ג, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 58. לשון הקודש)
  147. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, כרך א', תרגום: טוביה בלוי, י"ז, ספר הזכרונות, מהדורה שנייה, כפר חב"ד, ישראל: קה"ת, 1983, עמ' 72-73. לשון הקודש)
  148. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ב, קה"ת. יידיש, לשון הקודש)
  149. ^ ראו גם ב: אוצר מנהגי חב"ד, אלול-תשרי, עמ' נ, וראו שם שכן נהג גם המגיד ממעזריטש. - כיום נהוג בחב"ד להרבות באמירת תהילים במשך כל שני הימים של ראש השנה, משעה אחת קודם תפילת מנחה של ערב ראש השנה ועד תפילת ערבית של מוצאי ראש השנה. ראו שם, עמ' נא.
  150. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות - תש"ג, קה"ת, עמ' 153. יידיש, לשון הקודש)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36502734ברוך פוזנר