רבי אדם בעל שם
רבי אדם בעל שם (המאה ה-16-המאה ה-17) היה מקובל ובעל מופת, שידוע בעיקר כמי ששלח כתבים קבליים לבעל שם טוב, כמסופר בספר שבחי הבעל שם טוב.
היסטוריונים רבים סבורים ש"רבי אדם בעל שם" הוא כינוי לאדם אחר, והשערות שונות הועלו בנושא.
בגניזה החרסונית נמצאו מכתבים המיוחסים אליו וממוענים לבעל שם טוב, בהם חתום כ"אדם בעל שם מרופשיץ". גם בכתביו של רבי יוסף יצחק שניאורסון מובא שגר ברופשיץ, וכן שהיה תלמיד של רבי יואל בעל שם ושעמד בראש חבורת צדיקים נסתרים.
חייו ופעליו
המקור הקודם ביותר אודות רבי אדם בעל שם הוא חוברת שנדפסה במאה ה16 בפראג ואמסטרדם[1], כמה שנים לאחר פטירתו, שבו מסופרות מעשי פלא שרבי אדם עשה לפני הקיסר מקסימיליאן השני. בין השאר מסופר שם שהוא הביא ארמון שלם מספרד לפראג, סיפור שהובא עם שינויים קלים גם בספר שבחי בעל שם[2]. כפי הכתוב שם נולד רבי אדם בעיירה וינג ליד פרנקפורט.
לפי מסורת חב"ד, למד רבי אדם מתחילה אצל רבי שלמה שמואל בפולוצק, וכשהיה בן שלושים ושלש עבר ללמוד בישיבתו של רבי יואל בעל שם בזמושץ', שם למד קבלה וחבר לחבורת צדיקים נסתרים. החבורה נוסדה על ידי רבי אליהו בעל שם מוורמס, רבי יואל בעל שם מילא את מקומו, ובשנת תנ"ח עבר ההנהגה לרבי אדם[3]. בהמשך עזב רבי אדם את הנהגת חבורת הצדיקים הנסתרים ומסרה לידי הבעל שם טוב לפי הוראות אחיה השילוני[4].
בספר שבחי בעל שם טוב מסופר שרבי אדם גילה כתבים בסודות התורה במערה, ומשלמד בהם היה לבעל מופת גדול. טרם פטירתו הורה לבנו למוסרם לידי "ישראל בן אליעזר מאקופ", לימים הבעל שם טוב, שהיה אז בן ארבע עשרה בלבד. מתואר שם באריכות כיצד הבן קיים את הצוואה[2]. לבעל שם טוב היה גם תהילים מרבי אדם בעל שם[5].
בגניזה החרסונית, הנחשבת על ידי רבים כמזויפת[6], ישנם מספר מכתבים שבהם לוחץ רבי אדם על הבעל שם טוב להתגלות[7]. ממכתבים אלו עולה שהם מעולם לא התראו[8].
לפי ספר שבחי בעל שם טוב, נפטר רבי אדם בעת שהבעל שם טוב היה בן ארבע עשרה[9], כלומר בין השנים תס"ד - תע"ד. אבל בסדר הדורות החדש כתב שרבי אדם חי זמן רב לפני ימי הבעל שם טוב[5]. בגניזה החרסונית מתוארכים המכתבים עד אייר שנת תצ"ה[10].
זהותו
.jpg)
במשך שנים רבות היה רבי אדם בעל שם ידוע רק מהספר שבחי הבעל שם טוב, ולא משום מקור אחר. עובדה זו גרמה להרבה חוקרים, דוגמת שמואל אבא הורדוצקי[11], להניח שמדובר בדמות אגדתית.
הרב ראובן מרגליות שיער שרבי אדם היה רבי אברהם דוד משה מרהטין (נפטר ה'תק"י[12]), בעל מרכבת המשנה על המכילתא[11]. רבי דוד משה אברהם היה מוכר בכינויו 'רבי אד"ם' שזוהו הראשי תיבות של שמו, והבעל שם טוב ערך אצלו שימוש חכמים[13].
בגזע צ'רנוביל מקובלת מסורת המזהה את רבי אדם עם רבי נחום גאון, זקנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל[14]. לפי גירסה אחרת, רבי אדם בעל שם הוא רבי נחום שוסטק, בנו של רבי נחום גאון שנולד לאחר פטירתו[15][16].
גרשום שלום טען שרבי אדם בעל שם וכתביו הם כיסוי לכתבי רבי העשיל צורף שהיו לבעל שם טוב, שהואשמו מאוחר יותר על ידי מתנגדים כמכיל תוכן שבתאי[17]. הרב ראובן מרגליות, אברהם רובינשטיין[18] ויהושע מונדשיין[19] חלקו על עמדה זו בחריפות עם טיעונים הגיונים וכרונולוגיים. בין השאר הראו שהסיפור על רבי אדם והבעש"ט התפרסם 15 שנה לפני שצורף נחשד בשבתאות, ושספר הצורף עדיין היה מקודש אצל החסידים גם לאחר ההאשמות.
בשנת תשכ"ג פרסם חנא שמרוק במאמר[20], שבמאה ה-16 חי בעל מופת בשם רבי אדם בעל שם, ואף נדפסו קונטרסים עם סיפורי נפלאותיו. שניים כאלה נמצאים בספרייה הבודליינית. לדבריו הדבר מוכיח שאישיות בשם רבי אדם בעל שם אכן היה במציאות[19], אולם לפי הקונטרסים חי רבי אדם בימי הקיסר מקסימיליאן השני, כ-150 שנה לפני ימי הבעל שם טוב[17].
קישורים חיצוניים
- ד"ר יצחק אלפסי
- יהושע מונדשיין, זהותו של ר' אדם בעל-שם, שבחי הבעש"ט ירושלים תשמ"ב
- אליעזר יהודה בראדט, בספרו 'ליקוטי אליעזר' עמ' ח ואילך
הערות שוליים
- ^ "איין מעכטיג שין מעשה", הועתקו בשלמותם על ידי משה הלל, בעלי שם, מכון בני יששכר: ירושלים, תשנ"ג. 217 ואילך
- ^ 2.0 2.1 רבי דוב בער מלינץ, שבחי הבעש"ט, קפושט, תקע"ה, דף א עמוד ב
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר הזכרונות חלק ב, כפר חב"ד: קה"ת, תשל"ד. פרק ע"ה
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר הזכרונות חלק ב, כפר חב"ד: קה"ת, תשל"ד. פרק ע"ט
- ^ 5.0 5.1 מנחם מנדל בודק, סדר הדורות החדש, סאטמאר, תש"א. דף ב עמוד א
- ^ ראה סקירת הפולמוס אצל יצחק רפאל, "גניזת חרסון", סיני פא, מוסד הרב קוק, תשל"ז.
- ^ איגוד תלמידי התמימים, קובץ התמים חוברת ב', ווארשא, תרצ"ו.
- ^ רבי מנחם מענדל שניאורסון, ליקוטי שיחות כרך כג, ניו יורק: קה"ת, תש"ס. עמ' 333
- ^ רבי דוב בער מלינץ, שבחי הבעש"ט, קאפושט, תקע"ה, דף ב עמוד א
- ^ איגוד תלמידי התמימים, קובץ התמים חוברת ד', ווארשא, תרצ"ז. עמוד ט
- ^ 11.0 11.1 יצחק אלפסי, "רבי ישראל בעל שם טוב - חייו ותורתו", שנה בשנה מ, היכל שלמה, תש"ס.
- ^ ספר קהילה, רוהאטין - קהילת רוהאטין והסביבה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יהודה רוטן, מרכבת המשנה, למברג, תרנ"ה, הקדמת המביא לבית הדפוס.
- ^ מקורות לוקטו במאמרו של הרב שלמה אבי"ש, "רבותיו וכתביו של רבינו הבעש"ט הקדוש זיע"א", היכל הבעש"ט יג, היכל מנחם, תשס"ז. הערה 16
- ^ בצלאל לנדוי, הבעש"ט ובני היכלו, בני ברק: נצח, תשכ"א. עמוד ש"מ
- ^ רבי חיים יוסף אריה פרגר, כתבי ר' יאשע שו"ב, עמוד קיא
- ^ 17.0 17.1 גרשום שלום, "התנועה השבתאית בפולין", ישראל הלפרין (עורך), בית ישראל בפולין ב, המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, תשי"ד
- ^ אברהם רובינשטיין, על רבו של הבעש״ט ועל הכתבים שמהם למד הבעש״ט, תרביץ מח (תשל"ט) עמ׳ 146-158
- ^ 19.0 19.1 יהושע מונדשיין, שבחי הבעש"ט, ירושלים, תשמ"ב. עמוד 58, באתר היברובוקס
- ^ חנא שמרוק, "הסיפורים על ר׳ אדם בעל שם וגילגוליהם בנוסחאות ספר שבחי הבעש״ט", ציון כח. עמוד 86–105.
24719762אדם בעל שם