אנקדוטה
אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי. האנקדוטה עוסקת בפרטים שוליים של האישיות או המאורע, אך יש בה כדי להאיר פרטים מהותיים יותר, ובפרט להוסיף צבע ועניין בתיאורן של עובדות יבשות.
היסטוריה
מקור המונח בספרו של פרוקופיוס מקיסריה, הביוגרף של יוסטיניאנוס הראשון, שפרסם ספר בשם Ανεκδοτα (תורגם כ"זכרונות שלא פורסמו" או "היסטוריה סודית") ובו סיפורים קצרים מהחיים הפרטיים בחצר הביזנטית בזמנו של הקיסר יוסטיניאנוס ויש בהם גם רכילות רבה על אשת הקיסר תאודורה. לאחר מכן החלו מכנים בשם אנקדוטות, פרסום מחדש של כתבי יד עתיקים. למשל פרסום בדפוס של כתבי יד מספריית אוקספורד נקרא בשם Anecdota Oxoniensia. לאחר מכן, כונו אנקדוטות פרסומים של תעודות ופרטים בעלי חשיבות שולית, רכילויות ופרטים אינטימיים מחיי אנשים מפורסמים. בהדרגה הפכה האנקדוטה לסיפור קצר, לעיתים מבדח או בעל עוקץ או מוסר השכל, לרוב בנושא מפתיע או מעורר סקרנות. התכונה של עיסוק בפרפראות (אמיתיות או דמיוניות) מחיי אנשים מפורסמים נשארה עד היום ברוב האנקדוטות. גם היום יש לאנקדוטות חשיבות בחקר ההיסטוריה, הספרות או הביוגרפיות בגלל כוחם להפיץ אור על אופייה של תקופה או דמות מסוימת.
בדרך כלל מבוססת האנקדוטה על מאורע שאכן התרחש, אך במהלך גלגוליה של האנקדוטה היא עשויה להפוך לסיפור בדיוני, עקב שינוי פרטים או עקב הדבקתה לאדם אחר. במקרים אחרים האנקדוטה משוללת כל יסוד.
לעיתים מיוחסת אמירה אנקדוטלית לאומרים אחדים. דוגמה לכך הן שלוש האנקדוטות הבאות הרומזות למשה דיין, שהיה בעל עין אחת:
- כשביקר יגאל ידין באחד מהאתרים אשר נגנבו ממנו ממצאים ארכאולוגיים, אמר ידין: "אני יודע מי עשה את זה, ואני לא אגיד מי זה היה, אבל אם אני אתפוס אותו - אני אוציא לו גם את העין השנייה."
- באחת מישיבות הממשלה דנו בנושא ההדלפות. במהלכה ראש הממשלה לוי אשכול, הודיע נחרצות, שאם עוד פעם אחת מישהו ידליף מישיבות ממשלה, אז הוא יוציא לו את העין השנייה.
- בעקבות "העסק הביש" אמר שר הביטחון פנחס לבון: "אינני יודע מי נתן את ההוראה, אבל אם אני אתפוס אותו - אוציא לו גם את העין השנייה".
לקריאה נוספת
- אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד - אוסף אנקדוטות מהעולם היהודי של המאה ה-19 וה-20
32660464אנקדוטה