בקעת הנזירים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בקעת הנזירים
בקעת הנזירים בנחל גמזו
בקעת הנזירים בנחל גמזו

בקעת הנזירים היא אתר ארכאולוגי הנמצא באפיק נחל גמזו מצפון לחורבת זכריה והפארק הטכנולוגי של מודיעין-מכבים-רעות בשטח המוניציפלי של מועצה אזורית חבל מודיעין בתחומי יער בן שמן. האתר כולל שלושה שרידים: מערת אל חביס, מערת קבורה רומית ובריכת ביר א-שמי. הכינוי "בקעת הנזירים" נטבע על ידי הגאוגרף זהר ברעם - חוקר האזור ומנהל הכפר החשמונאי בשילת.

מערת אל חביס

מערת אל חאביס

המערה קיבלה את השם אל חביס בתקופה העות'מאנית שפירושה "מערת האסירים". המערה שימשה כנראה כמקום לינה לנזירים ולעולי רגל לירושלים. בתוך המערה נמצאים כוכי שינה וצלבים חרוטים על הקירות.

מערתא דלוד

ערכים מורחבים – מערת רבי שמעון בר יוחאי
טקס הפרחת יונה ברחבת מערת הנזירים. בעקבות האגדה על רשב"י

על פי מחקר [דרושה הבהרה]משנת 2022 נטען כי המהרי"ל דיסקין (סוף המאה ה-19) זיהה את מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים עם מערת הרשב"י[1].

החוקר זאב וילנאי (המאה ה-20) הציע לזהות את מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים (מערה מהתקופה הרומית בארץ ישראל), עם "מערתא דבקע" - המערה שהסתתרו רבי שמעון ובנו, וכן עם המערה שהסתתר בה נחום איש גמזו[2]. השערות אלו הם על פי קרבת המערה ללוד העתיקה, בטענה כי בכל סביבתה של לוד, אין כל מערה. והקרובה אליה ביותר היא המערה בבקעת הנזירים[3].

כמו כן וילנאי, ולאחריו ד"ר שמואל זילכה (תחילת המאה ה-21) הציעו אפשרות כי הבריכה העתיקה שנמצאת למרגלות המערה הנקראת "ביר-א-שאמי" מזכיר את אותה אגדה וייתכן כי פרושה 'באר שמעון'[1][4].

השלט ברחבת מערת הנזירים

בשנת 2025 הוצב שילוט ברחבת מערת הנזירים המציין את המסורת המזהה במקום את מערת רשב"י - "מדברא דלוד".

מערת הקבורה הרומית

כ-100 מטרים מאל חביס נמצאת מערת קבורה רומית. המקום נסקר לראשונה על ידי שארל קלרמון-גנו בסוף המאה ה-19 ופורסם בספרו ב-1896. פתח המערה מעוצב כמכסה סרקופג ובמרכז הגמלון תבליט של עיט, סמל האימפריה הרומית.

בריכת ביר א-שמי

במרכז הבקעה נמצאת בריכת מים שאורכה 15 ורוחבה עשרה מטרים. הבריכה שימשה כנראה לאגירת מי נחל גמזו לשימוש חקלאי.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקעת הנזירים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ישראל שפירא, ‏המקובל יצא עם תפילין, הפריח יונה לבנה וגילה את הסוד | "מערת רשב"י" -.., באתר כיכר השבת, 13 בדצמבר 2022
  2. "ובהיותו קרוב לעיר (גמזו) ראה המון חיילים אשר קיבלו פקודה לתופסו. וימהר להסתתר במערה אחת שהייתה שם. אז ציווה ה' לעכביש אחד לארוג את קוריו, כמעין מסך, על פתח המערה. ויהי בקרוב החיילים אל המערה ההיא ויראו את מסך קורי העכביש - וישובו משם, באומרם: לא ייתכן לחשוב כי נכנס הנה, כי אז היה המסך הזה קרוע..." (מסעו של ר' יצחק חילו לארץ ישראל. זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת-הארץ "אריאל")
  3. וילנאי, ז', תשכ"ד, מודיעין, הוצאת קק"ל תשכ"ד, עמודים 16-17.
  4. שמואל זילכה, מערת בר יוחאי- בגמזו, באתר מושב גמזו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בקעת הנזירים41046478Q6804015