באיה מארה

באיה מארה
Baia Mare
מדינה	רומניה
מחוז	מחוז מרמורש
שטח	233.30 קמ"ר
גובה	228 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	641 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	47°40′00″N 23°35′00″E / 47.6666666666667°N 23.5833333333333°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.baiamarecity.ro
	(למפת רומניה רגילה) בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים; השחור; באיה מארה

באיה מארה (ברומנית: Baia Mare, בהונגרית: Nagybánya, בגרמנית: Frauenbach, ביידיש: באניע) היא עיר במחוז מרמורש שבצפון מערב רומניה, בשיפולי הרי הקרפטים המזרחיים בטרנסילבניה.

באיה מארה היא בירת מחוז מרמורש והגדולה בעריה. מספר התושבים, נכון ל-2011, היה 123,738. היישוב הוזכר לראשונה במסמכים ב-1329 וב-1469 נתן מתיאש הוניאדי היתר לבניית חומות העיר.

במלחמת העולם השנייה היו בעיר כ-15,000 יהודים שרוכזו בגטו ונשלחו לאושוויץ ו-85% מתוכם נרצחו. לאחר המלחמה היו בעיר פחות מאלף יהודים, כולל יהודים שהגיעו מיישובים אחרים. כעת יש בעיר יהודים בודדים.

אוכלוסייה

רומנים: (79.81%)
הונגרים: (14.84%)
צוענים: (0.51%)
גרמנים: (0.36%)
אוקראינים: (0.25%)
יהודים: (0.10%)^{[דרושה הבהרה]}

מבנים

בבאיה מארה המבנה הגבוה ביותר ברומניה, ארובת מפעל הנחושת הפניקס, גובהה 351.5 מטר.

ערים תאומות

לבאיה מארה עשר ערים תאומות

ארצות הברית הוליווד, פלורידה, ארצות הברית
איטליה סרינו, איטליה
פולין ביילסקו-ביאלה, פולין
הונגריה נירג'האזה, הונגריה
הונגריה הודמזוושרהיי, הונגריה
הונגריה סולנוק, הונגריה
אוסטריה ולס, אוסטריה
אוקראינה איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה
זמביה קיטווה, זמביה
צרפת קומבס לה וילה, צרפת

הקהילה היהודית בבאיה מארה

עד המחצית השנייה של המאה ה-19, הייתה באיה מארה נעולה בפני יהודים, וזאת בשל חוק משנת 1693 המגביל את התיישבותם במקום. יהודים בודדים שהצליחו להשיג היתר חריג מצד השלטונות להתיישב במקום, היו נתונים למגבלות קשיחות בנושא תעסוקה, ולפיקוח הדוק.

עם הסרת המגבלות לקראת סוף המאה ה–19 הלך וגדל מספר היהודים בבאיה מארה בקצב מהיר, ובשנת 1900 נרשמו בעיר 963 נפש והיוו כ-8.6 אחוז מכלל התושבים. ההתפתחות השקטה הזאת הופרעה בשנת 1882 בעלילת דם של טיסה-אסלאר כאשר המונים בזזו את בית הכנסת אולם שלטונות העיר מנעו את המשכן של ההתפרעויות, וזמן קצר לאחר מכן חזרו היחסים בין יהודים ללא יהודים למסלולם התקין. עיקר עיסוקם סבב סביב מלאכה, מסחר ותיווך. יתירה מכך, היהודים היוו גורם משמעותי להתפתחות ענף המכרות בעיר.^[1]

יהודי נאג' באניה התגבשו לקהילה ממוצעת וטיפוסית בטראנסילוואניה דהיינו שרובם הגדול של יהודי הקהילה היו שומרי תורה ומצוות במדה זו או אחרת. כאלו שפרקו מעליהם לחלוטין עול תורה ומצוות היו בודדים בלבד. כעשרה אחוזים היו מוגדרים כחסידים.

העיר התפרסמה בשל אחת השושלות החסידיות שפעלה בה, חסידות נדבורנה שהוקם על ידי רבי דוד לייפר.

שנה	מספר היהודים בעיר	אחוזים מכלל האוכלוסייה
1900	963	8.6
1919	1402	10.9
1920	1792	14.0
1930	2030	14.9
1941	3623	16.9

בשונה מהקהילות שבמרחב, כיהן רב בעיר מיום היווסדות הקהילה. הרב הראשון היה רבי צבי יהודה הורוויץ שהגיע לגור במקום בשנת ה'תרט"ו (1855) בגיל 30 ונפטר ב1895. אין ידיעות על חייו אך מוזכר בספרי בני דורו^[2]. כן התגורר בעיר בתקופה זו הרב אברהם יעקב הלוי הירש חתנו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר"). אחריו מונה רבי שמואל לוי ויינברגר בתחילת ה'תרנ"ו והוא בן 35 כשבתקופה זו כבר גרו בעיר קרוב לאלף יהודים. 11 שנים כיהן שם כרב אז עבר בסוף שנת ה'תרס"ח (1906) לדונאסרדאהלי, ונפטר בה'תרפ"ה. ומיד אחריו מונה רבי בנימין פוקס בנו של רבי משה צבי פוקס רבה של גרוסוורדיין החל מה'תרס"ט עד ה'תרע"ח אז עבר למלא מקום אביו בגרוסוורדיין. את מקומו מילא רבי משה אהרן קרויס בשנת ה'תר"פ שנבחר מתוך 5 מועמדים ביניהם רבי יוסף אדלר מטורדה

לקריאה נוספת

פנקס הקהילות רומניה ב, עמוד 86–89
נאג'-באניא (באניה, באיא מארה), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 236–237. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)