תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים

התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן. פירוש המילה "תכלאל" הוא "הכולל", דוגמת "כל בו". יש המזהים מילה זו מלשון כליל - נזר.

סידור זה כולל בתוכו את הטקסטים ותמצית מההלכות הנדרשות ליהודי במעגל השנה - ימי חול, שבתות וחגים; וכן במעגל החיים - כברית מילה, פדיון הבן, חתונה ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמי תימן הראשונים.

נוסחאות התפילה בתימן

קיימים שני נוסחי תפילה תימניים עיקריים: נוסח בלדי ונוסח שאמי, אשר שימשו זה לצד זה ברוב ככל הערים בתימן. פירוש השם "בלדי" בערבית הוא "מקומי", כלומר, של תימן. מקור השם "שאמי" במונח הערבי "בלאד א-שאם" (الشام), כלומר, אזור הצפון. מבחינה גאוגרפית, הכוונה לסוריה, לבנון, ארץ ישראל ועבר הירדן, שנתפסו כיחידה אחת בתקופות קדומות. הנוסח הספרדי כונה "שאמי" (شامي) כיוון שהוא הובא לתימן מ"בלאד א-שאם", כלומר, מאזור ארץ ישראל שהיא חלק מ"בלאד א-שאם".

עד המאה ה-18 יהדות תימן ברובה המכריע התפללה בנוסח תפילה אחיד. הנוסח המקומי, ה"בלדי" שלט בכיפה. השפעה גדולה יותר של הנוסח ה"שאמי" החלה במחצית השנייה של המאה ה-18 על ידי פעולתו של הרב שלום עראקי.

בכפרים וביישובים הקטנים בדרך כלל נוסח אחד שלט ללא עוררין. למעט הבדלים דקים (הבדלים קצת יותר משמעותיים בנוסח השאמי), כל נוסח היה דומה בכל מקום.

נוסח בלדי

נוסח תימן הבלדי תואם בעיקרו את נוסח התפילה של הרמב"ם המובא בספרו משנה תורה. ההנחה הפשוטה היא שהתימנים אימצו את נוסח הרמב"ם, אולם בקרב יהודי תימן ישנה מסורת שהרמב"ם, למרות היותו ספרדי, ראה בנוסח התפילה התימני את הנוסח האותנטי ביותר ובשל כך אימץ את נוסח התפילה של יהודי תימן. אחת הראיות לדעה זו היא שבתוך ספרו משנה תורה הרמב"ם מציין את הנוסח הספרדי, שהיה שגור על פיו, ומכאן מוכח שנוסח תימן לא היה נוסחו המקורי של הרמב"ם ויהודי תימן אימצו אותו, אלא הרמב"ם אימץ את נוסח התפילה של יהודי תימן.

בין כך ובין כך, הגם שהנוסח הבלדי לא השתנה כמעט בכלל במהלך הדורות, נתווספו לו קטעים רבים בהשפעת סידורי ספרד והקבלה במהלך השנים. הדרדעים מיעטו מאוד בתוספות אלה, והשמיטו אותן בשלבים מאוחרים יותר כמעט כליל.

עד המאה ה-16 כלל נוסח זה בעיקר את תפילות היסוד הקבע והחובה שיסודן באנשי הכנסת הגדולה, במשנה ובתלמוד, וכן תוספות של פיוטים, סליחות ומזמורי תהילים שנאמרו על פי מסורת שבעל פה. מסוף המאה ה-16, בעקבות השפעת נוסח ספרד על ארץ ישראל, נכנסו תוספות מעטות לסדר התפילה. סדר התפילה הקרוי היום "בלדי" גובש על ידי מהרי"ץ (הרב יחיא צאלח) בשנות ה-70 של המאה ה-18. מהרי"ץ ערך את הסידור וכתב לו פירוש מקיף בשם "עץ חיים". בכוח אישיותו הצליח מהרי"ץ לבלום את אימוץ נוסח ספרד. הגרסה של מהרי"ץ לנוסח התפילה הבלדי דחקה את שאר הגרסאות הבלדיות, כך שמרבית מתפללי הבלדי נהגו על פי סידורו של מהרי"ץ.

ההשפעה הגדולה ביותר לנוסח התפילה הבלדי היה באזור צנעא, מעוז הנוסח הבלדי, ובסביבתה, וכן באזורים שהיה להם קשר רוחני הדוק עם קהילת צנעא. הנוסח הבלדי אף היה נפוץ בצפון תימן ובערים הגדולות שבאזור צנעא. בדרום תימן הייתה השפעת הנוסח הבלדי מעטה.

נוסח שאמי וההתנגדות אליו

מקור השם הוא במילה הערבית "שאם", שמשמעותה סוריה הגדולה (שכללה גם את ארץ ישראל). זאת אומרת שנוסח זה הוא נוסח ארץ-ישראלי, כפי שנהג במאה ה-16 על ידי מתיישבי ארץ ישראל החדשים - נוסח הספרדים (השונה מנוסח ארץ ישראל הקדום). נוסח התפילה השאמי הוא בעיקרו הנוסח הספרדי עם מעט הבדלים שנשמרו על פי הנוסח התימני המקורי (הבלדי). נוסח זה הוחדר לתימן בתחילת המאה ה-18, ביחד עם סידורי הדפוס שהובאו לשם. היו חכמים שדגלו בצורך לעבור לנוסח זה אך כנגדם עמדו מספר חכמים שהתנגדו לכך ודגלו בנוסח התימני המקורי.

בשליש השני של המאה ה-18 הייתה השפעה גדולה לנוסח השאמי בתימן, כיוון שנוסח הספרדים הופץ על ידי סידורים ספרדיים שנדפסו בהמוניהם מחוץ לתימן. הנוסח המקורי של יהודי תימן היה כתוב על כתב יד ולא נדפס, כיוון שבתימן לא היה בית דפוס (הדפוס נאסר עד הדור האחרון לגלות תימן על ידי מלך תימן האימאם יחיא חמיד אלדין). כאשר הנוסח הספרדי מופץ בהמוניו על ידי בתי דפוס, לא היה כמעט סיכוי לנוסח תימן שבכתב יד לשרוד. יתירה מזו, רוב יהודי תימן היו עניים, וסידורים כתבי יד עלו ביוקר רב לעומת^{[דרוש מקור]} סידורים מודפסים. יש לזקוף הפצה זאת גם לרוח התקופה ולפעולות של הרב שלום עראקי ובנו הרב יחיא עראקי. במאה ה-19 צומצמה השפעת הנוסח השאמי בצורה ניכרת, זאת כנראה בשל פעולת המהרי"ץ וכן לעובדה שלנוסח השאמי לא היה נוסח אחיד.

נוסח השאמי היה פופולרי מאוד במחוז שרעב, שבדרום תימן. אף על פי כן, גם שם נשתמרו כמה מנהגים ייחודיים ליהודי תימן, כמו למשל, פיוטי שמחת תורה ופיוטי הושענות לסוכות, שהמקור שלהם הוא בסידור של רבי סעדיה גאון. כמו כן, קריאת התרגום עם קריאת התורה נשתמר בכל קהילות השאמי.

אחד מהמתנגדים העיקריים להחדרת הנוסח הספרדי לתימן היה הרב יחיא צאלח (מהרי"ץ), שחי ופעל בעיר צנעא בתימן באמצע המאה ה-18. הוא חיבר פירוש על סידור התפילה התימני (הבלדי) שנקרא "עץ חיים". אחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את פירושו "עץ חיים" היא הרצון לבסס את מנהגי יהודי תימן המקוריים ולמנוע את השפעת הסידור הספרדי על התימני. רוב המתפללים על פי הנוסח הבלדי הולכים על פי נוסחאותיו של מהרי"ץ אותן קבע בחיבורו "עץ חיים". יש לציין שגם בנוסח הבלדי הרגיל ישנן כמה הוספות שנוספו בהשפעת הנוסח הספרדי (בעיקר פיוטים) ובהשפעת הקבלה (למשל אמירת הקטע "בריך שמיה" מספר הזוהר). הדרדעים התנגדו להוספות אלו ושאפו להתפלל על פי נוסח התפילה של הרמב"ם ללא כל תוספת (ובשל כך התפילה אצלם קצרה בהרבה מהמקובל אצל שאר התימנים וגם אצל שאר עדות ישראל).

הרב יוסף צוברי, רבה של העדה התימנית בתל אביב הביא בסידורו "כנסת הגדולה" שני תכאליל קדומים (בני שלוש מאות שנים) שכמה מנוסחאותיו קרובות לשאמי. כך שנראה כי הנוסח השאמי היה נמצא בתימן ולא הוחדר על ידי הרב עראקי. אמנם נראה יותר, כי הסידורים המודפסים שהגיעו מחוץ לתימן כמאה שנה לפני הרב עראקי, הם שגרמו לשינוי בנוסח כתבי היד של לבלרי תימן המאוחרים.

התכאליל הקדומים ביותר המושפעים מספרי הדפוס הם מסוף המאה ה-16, ובאלו שלפניהם לא נכרת השפעה זו, והנוסח קרוב לבלדי.

הפיוט בתכלאל

הפיוטים המקובלים אצל יהודי תימן הם פיוטים שהתחברו בתימן עצמה, פיוטי רב סעדיה גאון או פיוטים שמוצאם בספרד (מתקופת תור הזהב).

כמעט ואין פיוטים שנאמרים בתוך הברכות, ובשונה ממנהג רוב העדות, בקהילות הבלדי נאמר סדר העבודה לאחר חזרת הש"ץ של תפילת מוסף ולא בתוכה, בעקבות החשש מהפסק (בקהילות שאמי, אומרים את סדר העבודה בתוך חזרת הש"ץ כמנהג הספרדים). החריג היחיד הוא שבליל הסדר אומרים בנוסח הבלדי את הפיוט "תרומה הבדילנו" באמצע הקידוש.

תכאליל נפוצים

• תכלאל עם פירוש עץ חיים - ירושלים תרנ"ד-תרנ"ח. עם הערות של המו"ל הרב אברהם אלנדאף (התכלאל באתר ויקיטקסט).
• סידור תפילת כל פה - ירושלים ה'תרס"ג. ושוב נדפס עם הוספות מהרב שלום יצחק הלוי בשנת ה'תרצ"ה.
• סידור שיבת ציון - הוצאת אשכול תשי"ב בעריכת הרב יוסף קאפח.
• תכלאל קדמונים - צילום כתב יד הרב שלום קורח ירושלים תשכ"ד.
• סידור שיח ירושלם - הוצאת מכון משה.
• תכלאל תורת אבות - מהדורה שישית מתוקנת, ה'תשנ"ו. בהוצאת הרב נתנאל אלשיך.
• תכלאל עם פירוש עץ חיים והערות - בהוצאת הרב שמעון צאלח.
• התכלאל המבואר (לימות השנה בלבד) - נערך על ידי ד"ר אדם בן נון, עם פירוש "עין ולב" של הרב פנחס קורח.

סידורים בנוסח שאמי

• כנסת הגדולה לפי הרב יוסף צוברי (מהדורה ראשונה עם פירוש אמ"ת ויצי"ב בעריכתו, מהדורה שנייה ללא הפירוש בעריכת תלמידיו הרב יוסף עראקי הכהן ואדם בן נון).
• בית יעקב והמחזורים זכור לאברהם, בית הזיכרון, בית הכפורת - בהוצאת יעקב קרואני.
• תפילת החודש הוצאת יוסף חסיד.

ראו גם

• תאג'
• דיואן תימני

קישורים חיצוניים

• מידע על תכלאל בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על ליטורגיה ‬יהודית לפי מנהג תימן בקטלוג הספרייה הלאומית
• אפליקציה חינמית ל"תִּכְּלַאל"
• תכלאל, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

מאמרים

• לתולדות נוסח הבלדי והשאמי מאת ד"ר משה גברא באתר "נוסח תימן".
• יוסף תבורי, נוסח ספרד בתימן (חלק ממאמר השפעת גירוש ספרד על נוסח התפילה), בתוך תפארת לישראל: ספר היובל לכבוד ישראל פרנצוס, עמ' 300–304, 2010
  • יוסף תבורי, המאמר "השפעת גירוש ספרד על נוסח התפילה", באתר אקדמיה
• חן ינאי, תכלאל שנכתב על ידי שלום שבזי, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוגוסט 2018
• יהדות - מנהג תימן ליטורגיה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35669640תכלאל