בית העלמין העתיק של יהודי יפו
בית העלמין העתיק של יהודי יפו בשכונת אבו כביר של ימינו היה נקרופוליס מחוץ לגבולותיה של יפו בתקופת המשנה והתלמוד. רוב המצבות מהתקופה שלאחר מרד בר כוכבא, ויתכן שכבר בימי ממלכת החשמונאים שימש המקום לקבורה.[1].
חפירות ארכאולוגיות
ב-1871 ביקר באבו כביר הארכאולוג והמדינאי הצרפתי שארל קלרמון-גנו. הוא חפר באזור כנסיית פטרוס ה"קדוש" (אבו כביר) של ימינו וחשף בגבעה ממזרח ליפו נקרופוליס – עיר קבורה יהודית, ובה 34 מצבות שיש ועוד עשרות מצבות אחרות, שעליהן חרותים אותיות בעברית וביוונית וסמלים יהודיים כגון: לולב, מנורה והמילה "שלום". קלרמון-גנו קבע כי הן מהמאה ה-1 עד המאה ה-3 וכי היו חלק מבית עלמין עתיק של יהודי יפו. בין השאר נמצאו בבית הקברות מצבות מחדייב, מקפדוקיה, מאלכסנדריה, מיוון ומלוב. לפי מקצועות הנפטרים שנרשמו על המצבות, ניתן להסיק כי הקהילה היהודית ביפו הייתה מבוססת ועשירה. מצבות רבות נמצאות במוזיאון באוסלו אשר העביר שבע מהמצבות הללו לתצוגה במוזיאון יפו העתיקה[2].
בחפירות שנערכו על ידי יעקב קפלן נמצאה אבן להכנת משקולות מדידה מתקופת טראיאנוס, וכן מטמון שהמטבע המאוחר בו הוא מזמנו של טראיאנוס, הממצאים נמצאו בחדרים שחרבו בשריפה עזה[3]. בחפירות נמצאה טביעת חותם אחת של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי רעף. טביעת חותם זו היא מהמאה השלישית ויכול להיות שהיא ממצא אקראי[4].
קישורים חיצוניים
- אילן שחורי, כבוד הקפלנים - החוצה!, דבר, 20 באוגוסט 1982
הערות שוליים
- ↑ יעקב קפלן, הארכיאולוגיה וההיסטוריה של תל אביב - יפו, הוצאת מסדה, 1959, ע"מ 96
- ↑ חנה רם - היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, הוצאת כרמל, ירושלים, 1996. עמ' 348
- ↑ י' קפלן, 'ממצאים מימי טראיאנוס בחפירות יפו', ארץ ישראל, ט"ו, תשמ"א-1981, עמ' 412-416.
- ↑ ; Kaplan, J.', The Fifth Season of Excavation at Jaffa", JQR 54, 1963-4, pp. 113-114 ; וגם: יעקב קפלן, 'יפו - עונת החפירות החמישית', חדשות ארכאולוגיות, ב', 1962, עמ' 8–10.
בית העלמין העתיק של יהודי יפו42130308