ביטול ההתנתקות בצפון השומרון
| תוכנית ההתנתקות |
| המאבק על תוכנית ההתנתקות |
| ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות |
| ביצוע ההתנתקות |
| ביטול ההתנתקות |
| ההתנחלויות שפונו |
|
|
| רשימת ערכים הקשורים לתוכנית ההתנתקות |
ביטול ההתנתקות בצפון השומרון הוא מהלך משפטי והתיישבותי המתבצע בישראל במטרה לבטל את תוצאות תוכנית ההתנתקות באזור צפון השומרון, ולהקים מחדש את יישוביו הישראלים שהיו באזור לפני ביצועה – חומש, שא-נור, גנים וכדים. יוזמות לביטול ההתנתקות באזור זה החלו להישמע במרחב הפוליטי הישראלי כבר מיד לאחר ביצוע התוכנית, כהמשך למחאה נגדה קודם לכן.
ביטול ההתנתקות באזור זה כלל את התיקון לחוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה שאושר בכנסת ב־2023, המבטל את האיסור על כניסת ישראלים לצפון השומרון, את ההתיישבות הקיימת בחומש ואת החלטת ממשלת ישראל להקים מחדש את יישוב זה יחד עם שלושת היישובים האחרים שפונו בהתנתקות, ולהעביר למרחב בסיסים של צבא הגנה לישראל, כשם שהיו בו כאלה לפני ההתנתקות.
רקע
ערך מורחב – תוכנית ההתנתקות
בקיץ 2005 ביצעה מדינת ישראל את תוכנית ההתנתקות, תוכנית לפינוי חד צדדי של כל ההתנחלויות וכוחות צה"ל מרצועת עזה, ומצפון השומרון לגבולות הקו הירוק.[1] ההתנתקות בוצעה תחת ממשלת ישראל השלושים בראשותו של אריאל שרון יושב ראש הליכוד.
במסגרת התוכנית חוקקה הכנסת את חוק יישום תוכנית ההתנתקות, שאסר על שהיית ישראלים בצפון השומרון, ובהמשך פינתה את כל יישוביה ובסיסיה הצבאיים מאזורים אלו.
ביטול איסור השהייה
בכנסת התשע עשרה הגישו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם-רפאלי הצעת חוק לביטול סעיפים בחוק יישום תוכנית ההתנתקות שהיו מבטלים את ההגבלות על שהיית ישראלים בצפון השומרון.[2] בכנסת העשרים ושלוש הגישו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ומיקי זוהר הצעת חוק לביטול תוכנית ההתנתקות כולו.[3] בכנסת העשרים וארבע הגישו חבר הכנסת שלמה קרעי וחברת הכנסת אורית סטרוק הצעות חוק לביטול סעיפי פינוי היישובים בחוק יישום תוכנית ההתנתקות.[4] הצעות אלו לא הבשילו לכדי הליך חקיקה.
בכנסת העשרים וחמש הוגשו שלושה הצעות חוק לשינוי החוק. בהליך החקיקה מוזגה הצעת חוק של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך בהצעת חוק שהוגשה בידי קבוצת חברי כנסת אחרים.[5] בהצעת החוק שהובאה לידי ועדת החוץ והביטחון ואושרה בסופו של דבר הוחלט לשנות את שמו של החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה", ובנוסף הוחלט לבטל את סעיפי הפינוי ממועד התיקון בלבד, רק באזור צפון השומרון. הצעה זו עברה לבסוף בכנסת בסוף מרץ 2023.[6]
חידוש ההתיישבות
עליות ציבוריות
מאז העלייה שארגן מטה חומש תחילה לחומש בב' באב ה'תשס"ז (2007) הייתה נוכחות כמעט רציפה של פעילים על חורבותיו, כאשר מדי פעם הם היו מפונים לצומת בית ליד או קדומים ועולים חזרה להר. מאז גם שוכנת במקום ישיבת חומש, הנמצאת בו באופן קבוע מאז ה'תשס"ט (2009).
בצפון השומרון, השטחים המפונים נותרו בעיקרם בשליטה ביטחונית ישראלית ולא הועברה לידי הרשות הפלסטינית. לפיכך, ניסיונות לביטול ההתנתקות מצפון השומרון החלו כבר מיד לאחריה ועלו יוזמות התיישבות בעיקר בנוגע לאזור זה. ב־2006 החל הארגון חומש תחילה, ולאחריו גורמים נוספים, לפעול להשבת הנוכחות הישראלית לחומש, הנמצא במרחק קטן מהשבי שומרון. שיטת הפעולה של הארגון הייתה בהנעת התארגנויות עלייה המונית ליישוב, שהיו בסדרי גודל של עד 15,000 איש. אותן עליות היו לעיתים מגובות אף בנוכחות של חברי כנסת ורבנים בולטים.
בב' באב ה'תשס"ז (2007), באחת העליות, הוקמה נוכחות קבועה למחצה בחומש, ומאמצי הרשויות הישראליות לפינוי העולים הצטמצמו. ב־2009 הוקמה באתר ישיבת חומש. בוצעו לאורך השנים עליות גם לשא-נור, הקרוב לחומש, התקיימו עליות, לפעמים בנוכחות חברי כנסת. בנוגע ליישוב זה פורסם שהוקם גרעין התיישבות ייעודי, שאף ניסה לחזור להתיישב בו מספר פעמים. אל שני היישובים האלה בוצעו עליות רבות באופן תדיר לאורך השנים עד אישור ההתיישבות הקבוע שניתן להם.
בכ"ט בתמוז ה'תשע"ה, 17 ביולי 2015, התקיים סיור אזרחי בגנים וכדים, בהשתתפות עקורים מיישובים אלו.[7]
הקמה רשמית
במאי 2023, חודשיים לאחר שהכנסת אישרה את התיקון לחוק ההתנתקות שהתיר שהיית ישראלים בצפון השומרון, חתם אלוף פיקוד המרכז על צו אשר צירף את שטח חומש לתחום שיפוטה של מועצה אזורית שומרון,[8] ובאותו חודש הועתקה ישיבת חומש לאדמות מדינה בתחום המקום.[9] מאז התפתח היישוב התפתח דרך קבע, נבנו בו מבנים רבים והצטרפו אליו משפחות חדשות רבות.[10] בעקבות תיקון החוק החלו פעילי התיישבות להכין את הקרקע לעלייה גם ליישובי צפון השומרון האחרים, ובמסגרת זו הוקם גרעין ההתיישבות "עין גנים וכדים", אשר פעל להתיישב מחדש בגנים ובכדים.[11] מאז הקמתו ביקש הגרעין מצה"ל לאפשר כניסת יהודים ליישובים, אך סורב פעם אחר פעם. כך גם כשביקש הגרעין לקיים נטיעות ביישובים, אך סורב, וקיים אותן במעבר גלבוע במקום זאת, במבנה היסטורי הסמוך אליו, אותו תכנן להפוך לתקופה לאתר מורשת ופעילות ליישובי צפון השומרון.[12]
ביום ירושלים ה'תשפ"ה, 26 במאי 2025, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על בנייה מחדש של חומש ושא-נור, לצד בניית 20 יישובים נוספים, על פי תכנונה של מנהלת ההתיישבות.[13] בהמשך השנה, כחלק מהליך הקמת שא-נור מחדש, הוקם גרעין משפחות שהורכב מזוגות צעירים וממפוני היישוב, המתוכנן להקים את היישוב מחדש,[14] ובאותו חודש אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית בניין עיר עבורו, הכוללת פי שלושה יחידות דיור מאלו שהיו בו קודם הריסתו.[15] בנובמבר אותה שנה חתם מפקד פיקוד המרכז אבי בלוט חתם על צו המעניק ליישוב מעמד רשמי,[16][17] ובדצמבר הוחזר לו על ידי משרד הפנים סמל היישוב שהוקפא לאחר ההתנתקות.[18] באותו חודש אושר תקציב ממשלתי של 20 מיליון שקלים לבניית כביש העוקף את סילת א-ד'אהר, על מנת לאפשר הגעה בטוחה אל שא-נור,[19] והוחלט שגרעין ההתיישבות המיועד ליישוב יעלה להתיישבות בו עד פורים ה'תשפ"ו. לפי התוכנית, עד 15 בינואר 2026 צפויה להתמקם במקום פלוגת לוחמים צה"ל במטרה להכין את השטח להגעת התושבים החדשים.[20]
ב־11 בדצמבר 2025 אושרה בקבינט המדיני-ביטחוני הקמתם מחדש של היישובים גנים וכדים, ובכך כל ארבעת היישובים שפונו מצפון השומרון בהתנתקות קיבלו סטטוס ממשלתי של יישוב בהקמה.[21] ב־28 אותו חודש חתם מפקד פיקוד מרכז אבי בלוט על צו המגדיר את חומש כיישוב, ובכך היה היישוב לראשון אשר הוקם מחדש באופן רשמי.[22][23]
חזרת בסיסי צה"ל
בשנת 2006, באותה השנה בה פונה מחנה סנור, שהיה סמוך לשא-נור, נבדקה בפיקוד המרכז האפשרות להקמתו מחדש בנימוק שהוא חיוני למלחמה בטרור באזור, בתמיכת אלוף הפיקוד. אולם, באותה תקופה היו סעיפי הפינוי של חוק ההתנתקות בתוקף, ובהתאם הוגשה לאלוף חוות דעת משפטית על פיה הקמת הבסיס מחדש עומדת בניגוד להחלטת הממשלה על תוכנית ההתנתקות.[24]
בדצמבר 2025, שנתיים לאחר ביטול סעיפי הפינוי של החוק, הורה השר במשרד הביטחון האחראי על מנהלת ההתיישבות על הקמה של בסיס צבאי בשא-נור. הבסיס צפוי לאכלס את מפקדת חטיבת מנשה ושני בסיסים גדודיים תחתיה.[25]
הערות שוליים
- ↑ M. N. Schmitt, Louise Arimatsu, Tim McCormack, Yearbook of International Humanitarian Law - 2010, Springer Science & Business Media, 2011-08-05, עמ' 429, מסת"ב 978-90-6704-811-8
Elizabeth Wilmshurst, International Law and the Classification of Conflicts, OUP Oxford, 2012-08-02, עמ' 295, מסת"ב 978-0-19-965775-9
Michelle I. Gawerc, Prefiguring Peace: Israeli-Palestinian Peacebuilding Partnerships, Lexington Books, 2012, עמ' 44, מסת"ב 978-0-7391-6610-9 - ↑
שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול איסור הכניסה לאזורי ההתנתקות והשהייה בהם ושינוי שם החוק), התשע"ז-2017, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התש"ף-2020, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג-2023, באתר הכנסת
- ↑ איתי בלומנטל, לראשונה: מפוני כדים וגנים יסיירו ביישובים, באתר ynet, 9 ביולי 2015
- ↑ אלישע בן קימון, בדרך להסדרת הישיבה: אלוף פיקוד מרכז חתם על צו שמתיר שהייה בחומש, באתר ynet, 20 במאי 2023
- ↑ אלישע בן קימון, ב"מבצע לילי חשאי", בניגוד לחוק: הישיבה בחומש הועברה למיקום חדש, באתר ynet, 29 במאי 2023
- ↑ אלישע בן קימון, "אמרתי, 'לעזאזל, למה נוטשים את זה?'": הפינוי מחומש בהתנתקות - והבנייה מחדש, באתר ynet, 2 באוגוסט 2025
- ↑
לא רק חומש: גרעין מתיישבים פועל לבנות מחדש את גנים וכדים, בעיתון מקור ראשון, 15 ביוני 2023
- ↑ חברי גרעין "עין גנים" קיימו נטיעות במחסום הגלבוע: "לשוב לצפון השומרון", באתר הקול היהודי, ט"ז בשבט ה'תשפ"ד, 26 בינואר 2024
- ↑ אביגיל זית, חיזוק רצף ההתיישבות: הממשלה אישרה הקמת 22 יישובים חדשים, בעיתון מקור ראשון, 17 במאי 2025
- ↑ 20 שנה אחרי: משפחות שא-נור נערכות לחזרה ליישוב, באתר כיפה, 4 באוגוסט 2025
- ↑ אושרה בנייתו של היישוב שפונה בתכנית ההתנתקות, באתר סרוגים, 22 באוגוסט 2025
- ↑ אליה אביב, "צעד היסטורי": אלו 13 היישובים ביהודה ושומרון שמעמדם הוסדר, באתר עכשיו 14, 10 בנובמבר 2025
- ↑ מאיר שלם, אלוף הפיקוד חתם: 13 יישובים ביהודה ושומרון הוסדרו סופית, באתר בחדרי חרדים, 10 בנובמבר 2025
- ↑ מהפכת ההתיישבות: שמונה יישובים ביהודה ושומרון הוכרו רשמית בישראל, באתר חדשות אפס שמונה 08, 2025-12-08
- ↑ בהנחיית סמוטריץ': 126 יחידות דיור, מוסדות חינוך וכבישים יאושרו לבנייה בשא-נור, באתר ערוץ 7, 23 בדצמבר 2025
- ↑ אלישע בן קימון, לראשונה מאז ההתנתקות: הממשלה תאפשר למתנחלים להתגורר ביישוב שפונה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2025
- ↑ אליה אביב, פרסום ראשון: סמוטריץ' אישר 19 ישובים חדשים ביהודה ושומרון, באתר עכשיו 14, 11 בדצמבר 2025
- ↑ המהפכה של סמוטריץ' ביו"ש נמשכת: נחתם תחום שיפוט לחומש ולשבעה יישובים נוספים, באתר ערוץ 7
- ↑ אלישע בן קימון, צו האלוף חושף: שטח היישוב שפונה בצפון השומרון יוכפל, פלסטינים יגורו במובלעת, באתר ynet, 30 בדצמבר 2025
- ↑ חגי הוברמן, ממניע פוליטי לא יחודש בסיס שא-נור, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2006.
חגי הוברמן, נדחתה בקשה לבסיס קבע בשא נור, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 2006 - ↑ אלישע בן קימון, השקעה של 2.7 מיליארד שקל מעבר לקו הירוק: תקציבי הענק שמועברים ליו"ש | חשיפה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2025
ביטול ההתנתקות בצפון השומרון42469873Q137655133