בומברדייה דאש 8

בומברדיה דאש 8

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: דאש 8 Q400 בשירות Flybe
דאש 8 Q400 בשירות Flybe
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס נוסעים צר-גוף
ארץ ייצור
יצרן	בומברדיה איירוספייס
טיסת בכורה	20 ביוני 1983
תקופת שירות	1984–הווה (כ־40 שנה)
יחידות שיוצרו	1,104 (נכון לאפריל 2013)
משתמש ראשי	אייר קנדה ג'אז יונייטד אקספרס Flybe הורייזון אייר
מחיר	Q100 - ‏12.5 מיליון דולרים Q200 - ‏13 מיליון דולרים Q300 - ‏17 מיליון דולרים Q400 - ‏27 מיליון דולרים

בומברדיה דאש 8 או סדרה Q (באנגלית: Bombardier Dash 8), לשעבר דה הבילנד קנדה דאש 8, הוא מטוס נוסעים צר-גוף לטווחים בינוניים, המיוצר על ידי בומברדיה איירוספייס.

המטוס פותח על ידי דה הבילנד קנדה, בשנת 1984. הדאש 8 הוא דגם מתקדם של הדאש 7, המסוגל להמריא ולנחות במסלולים קצרים במיוחד. למטוס זה ארבע סדרות: סדרה 100 עם קיבולת של 39 נוסעים, סדרה 200 עם מנועים חזקים יותר, סדרה 300 שהוארכה לקיבולת של 50 נוסעים, וסדרה 400 שהוארכה לקיבולת של 78 נוסעים.

בשנת 1997 החלו בייצור דגמים בהם הופחת משמעותית הרעש בתא הנוסעים, דגמים אלו מתחילים באות Q.

ייצור סדרה 100 נפסק בשנת 2005, ושל סדרות 200 ו-300 בשנת 2009.

עיצוב ופיתוח

תאי טייס

קוקפיט של דאש Q400 NextGen

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

קוקפיט של דאש 300

בתחילת שנות השבעים, השקיעה דה הבילנד כספים רבים בפרויקט הדאש 7 שלה. במטוס זה התמקדו ביכולת להמראה ממסלולים קצרים במיוחד (STOL), והפחתה משמעותית בכמות הרעש, זאת באמצעות ארבעה מנועים בעלי מדחפים גדולים. בדה הבילנד האמינו כי למטוס יהיה ביקוש גבוה בחברות האזוריות, כיוון והוא מתאים לשדות תעופה של ערים קטנות. עם זאת רק מספר חברות תעופה רכשו את המטוס, מאחר שעלויות התפעול של מטוס בעל ארבעה מנועים היו גבוהות.

בשנת 1980 החלה דה הבילנד להתאים את הדאש 7 לשני מנועים. פראט אנד ויטני קנדה פיתחו עבור דה הבילנד את סדרת מנועי PW100, להם עוצמה הכפולה ממנועי ה-PT6 שהיו בדאש 7.

לאחר כ-3,800 שעות בדיקה במשך שנתיים על חמישה מנועים מדגם זה, אושרו באפריל 1983 המנועים החדשים לשימוש.

מאפיינים בולטים לדאש 8 הם: זנב T גבוה יחסית לגובה הכנף, שנועד למנוע סליפסטרים, מנוע מאורך היעיל יותר מבחינה אווירודינומית, כן הנסע מתקפל אחורה, ואף המטוס מחודד.

טיסת הבכורה של המטוס התקיימה ב-20 ביוני 1983, והוא נכנס לשירות בשנת 1984 בחברת התעופה הקנדית NorOntair. חברת התעופה האזורית האמריקאית פיימונטה איירליינס הייתה החברה הזרה הראשונה שרכשה את המטוס.

מהירות השיוט של הדאש 8 גבוהה יותר מזו של הדאש 7. המטוס זול יותר לתפעול ולתחזוקה, בעיקר עקב היותו בעל שני מנועים. הדאש 8 רועש יותר מדאש 7, והוא אינו מסוגל לפעול ממסלולים קצרים במיוחד כיתר דגמי הדאש.

Q400X

קובץ:De Havilland Canada DHC-8-402Q Dash 8, Air Berlin (LGW - Luftfahrtgesellschaft Walter) AN1584646.jpg

תא הנוסעים בדאש 8-402Q של חברת התעופה הגרמנית אייר ברלין

בשנת 2007 הודיעה בומברדיה על כוונתה לפתח גרסה מאורכת יותר למטוס, הגרסה שתקרא Q400X, תוכל להכיל כ-90 נוסעים בתצורת מחלקה אחת. בתגובה להכרזה זו, הודיעה המתחרה האיטלקית-צרפתית ATR, על כוונתה להגדיל את תכולת המושבים במטוסיה.

בחודש יוני 2009, הודיע נשיא בומברדיה איירוספייס, כי ה-Q400X יהיה אחד מהמטוסים העתידיים שלה, וכי הוא יכנס לשירות בשנים 2013-2014.

ביולי 2010 הודיעה בומברדיה, כי היא עדיין בוחנת את סיכויי ההצלחה של המטוס המחודש. אולם תוכניתה להשיק את המטוס ב-2013, נדחתה לפחות בעוד שלוש שנים.

באוקטובר 2012 נחשף, כי בומברדיה וממשלת קוריאה הדרומית חתמו על עסקה בה ישתפו פעולה קוריאן אייר, התעשייה האווירית הקוריאנית, ובומברדיה. במסגרת שיתוף הפעולה, הן יפתחו מטוס אזורי, בעל 90 מושבים. תאריך ההשקה מתוכנן לשנת 2019.

היסטוריה תפעולית

בשנים בהם הושק המטוס, היו מרבית חברות התעופה בתהליך של רכישת מטוסים חדשים. כמו כן, התרחבה מאד תעשיית התעופה בשנות השמונים, בנוסף הדור הקודם של המטוסים האזורים, שיוצר בשנות החמישים והשישים, התקרב לגיל היציאה שלו משירות. נתונים אלו הובילו למכירות גבוהות ביותר של המטוס, ודה הבילנד קנדה לא הצליחה להתמודד עם הביקוש הגבוה.

בסוף שנות השמונים הייתה אייר קנדה, אז חברה ממשלתית, במשא ומתן לרכישת מטוסים חדשים עם איירבוס ובואינג. בשנת 1988 רכשה היצרנית האמריקאית בואינג את דה הבילנד קנדה, בניסיון לשפר את קו הייצור שלה, ובניסיון להטות את המכרז לכיוונה.

בסופו של דבר זכתה איירבוס במכרז לאספקת 34 מטוסי A320 לאייר קנדה, ובואינג שנכשלה במכרז העמידה את דה הבילנד קנדה למכירה מיידית. החברה נרכשה על ידי בומברדיה בשנת 1992.

הביקוש למטוסים אזוריים היה גבוה כל כך, עד שהחברה הצרפתית איירוספסיאל והאיטלקית אלניה, חברו יחד למיזם משותף הנקרא ATR. שני מטוסיה; הATR 42 והATR 72, מתחרים ישירות בדאש 8. חברות נוספות נכנסו לשוק עם מטוסים קטנים יותר כסאאב עם הסאאב 340, ואמבראר עם האמבראר ברזיליה.

כל מטוסי הסדרה שיוצרו לאחר שנת 1996, הם בעלי מערכות להפחתת רטט ורעשים. כדי להדגיש את היותם שקטים במיוחד שינתה בומברדיה את שם המטוסים לסדרה Q.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

דאש 8-106 של איסלנד אייר

גרסאות

סדרה 100

‏E-9A‏, 2004

• DHC-8-100 - הדגם הראשון למטוס, נכנסה לשירות בשנת 1984. המטוס יכול להכיל 37-39 נוסעים, בתחילה נעשה שימוש במנוע PW120A, אולם בשנת 1990 החליף אותו הדגם המשופר יותר; ה-PW121. בסה"כ יוצרו מדגם זה 299 מטוסים.
  • DHC-8-101 - גרסה בה הוגדל משקל ההמראה המרבי ל-15,000 ק"ג.
  • DHC-8-102 - גרסה בה הוגדל משקל ההמראה המרבי ל-15,650 ק"ג. נכנסה לשירות בשנת 1986.
  • DHC-8-103 - גרסה בה הוגדל משקל ההמראה המרבי ל-15,950 ק"ג. נכנסה לשירות בשנת 1987.
  • DHC-8-102A - גרסה בה נוספו לראשונה תאי מטען פנימיים.
  • DHC-8-106 - גרסה בה הוגדל משקל ההמראה המרבי ל-16,450 ק"ג. נכנסה לשירות בשנת 1992.
  • DHC-8M-100 - שני מטוסים למעקב אחר זיהום ימי, המופעלים על ידי משרד התחבורה הקנדי, מצוידים במערכת ניטור מ-MSS 6000.
  • CC-142 - גרסת תובלה לכוחות צבא קנדה באירופה.
  • CT-142 - מטוס אימון של צבא קנדה.
  • E-9A - מטוסים המשמשים את חיל האוויר האמריקאי לשליטה ותמיכה באימונים של החיל באזור מפרץ מקסיקו. במטוסים אלו מותקן רדאר מיוחד, המסוגל לזהות אדם במים במרחק 25 קילומטרים.

סדרה 200

דאש 8-201Q בשירות חברת בריטיש אירופיאן

• DHC-8-200 - דגם בעל שלדה זהה ל-DHC-8-100. לדגם זה מנועי פראט אנד ויטני קנדה PW123 בעלי עצמה של 2,150 כ"ס. יכול להכיל 37-39 נוסעים. בסה"כ יוצרו מדגם זה 105 מטוסים.
  • DHC-8-201 - גרסה בה הוחלפו המנועים ל-PW123C. טסה לראשונה בשנת 1995.
  • DHC-8-202 - גרסה בה הוחלפו המנועים ל-PW123D. טסה לראשונה בשנת 1995.
  • Q200 - גרסה בה מותקנת מערכת ANVS, לניטור רעשים בתא הנוסעים.

סדרה 300

קובץ:C-GTAG landing in Vancouver.jpg

דאש 8-301 של אייר קנדה ג'אז נוחת בוונקובר

• DHC-8-300 - נכנסה לשירות בשנת 1989, ארוכה ב-3.43 מטרים מגרסאות 100/200,ויכולה להכיל 50-56 נוסעים. בדגם זו הוחלפו המנועים ל-PW123 או PW123B או PW123E, בעלי עצמה של 2,380-2,500 כ"ס. בסך הכל יוצרו מדגם זה 267 מטוסים.
  • DHC-8-301 - גרסה בו הוחלפו המנועים ל-PW123, נכנסה לשירות בשנת 1989.
  • DHC-8-311 - נכנסה לשירות ב-1990, בגרסה זו הוחלפו המנועים ל-PW123A, ונוספו לראשונה תאי מטען בתוך תא הנוסעים.
  • DHC-8-314 - מופעלת על ידי מנועי PW123B, נכנסה לשירות ב-1992.
  • DHC-8-315 - מופעלת על ידי מנועי PW123E, נכנסה לשירות ב-1995.
  • DHC-8-300A - גרסה עם תא מטען גדול במיוחד.
  • Q300 - גרסה בה מותקנת מערכת ANVS, לניטור רעשים בתא הנוסעים.
  • DHC-8-300 MSA - גרסה המותאמת לפעילות סיור ימי.

סדרה 400

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

דאש 8-402Q של אייר ברלין

• • DHC-8-400 - נכנסה לשירות ב-1999 מכילה עד 68 נוסעים. בסה"כ יוצרו מדגם זה כ-433 מטוסים.
  • DHC-8-401 - נכנסה לשירות ב-1999 מכילה עד 70 נוסעים.
  • DHC-8-402 - נכנסה לשירות ב-1999 מכילה עד 78 נוסעים.
  • Q400 - מהירות השיוט בגרסה זו הוגדלה ל-667 קמ"ש, 111-166 קמ"ש יותר מקודמיו. מופעל על ידי מנועי PW150A בעלי 5,071 כ"ס כל אחד. בגרסה הרגילה סייג הרום של המטוס הוא 7,600 מטר, אולם קיימת גרסה עם מסיכות חמצן המגדילה את סייג הרום ל-8,200. בכל דגמי ה-Q400 מותקנת מערכת ANVS, לניטור רעשים בתא הנוסעים.
  • Q400 NextGen - גרסה חסכונית בדלק ובעלויות תחזוקה. בגרסה זו עוצבו מחדש תא הנוסעים והחלונות, ונוספו תאי מטען פנימיים.
  • Q400-MR - שני מטוסי כיבוי שנבנו במיוחד עבור הסוכנות להגנה אזרחית ומוכנות למקרי חירום של צרפת (Sécurité Civile). מטוסים אלו יכולים להכיל 2,600 ליטרים של חומרים מעכבי בעירה, מים, וקצף כיבוי.
  • DHC-8-MPA D8 - גרסה לסיור ימי, נכנסה לשירות בשנת 2007.
  • DHC-8-402PF - גרסת מטען שנכנסה לשירות בשנת 2008, יכולה לשאת 9000 ק"ג מטענים.

מפעילים

מפעילים אזרחיים של המטוס. לפתיחה לחצו על "הצגה" משמאל.

חברת תעופה סדרה 100 סדרה 200 סדרה 300 סדרה 400 סה"כ בהזמנה אופציות אבו דאבי אוויאיישן — 2 4 — 6 — — ארו קונטרקטור — — 5 — 5 — — ALM אנטילן איירליינס — — 6 — 6 — — אייר בלטיק — — — 8 8 — 4 אייר קנדה אקספרס 36 — 28 21 85 — 9 אייר קריבק 7 — 1 — 8 — — אייר גרינלנד — 5 — — 5 — — פליגפיילג איסלנדס 2 — — — 2 — — אייר אינואיט 5 — 6 — 11 — — אייר לברדור 2 — — — 2 — — אייר נלסון — — 23 — 23 — — אייר ניפון נטוורק — — 5 14 19 — — אייר ניוגיני 2 3 3 3 11 — — אייר נוסטרום — — 3 — 3 — — אייר פנמה — 1 1 — 2 — — איירפיל אקספרס — — 3 5 8 — — אייר סרוויס גבון 3 — 1 — 4 — — אייר טנזניה — — 2 — 2 — — איירליינס PNG ‏7 — — — 7 — — ארקטיק סאנווסט צ'ארטרס 2 — — — 2 — — אריק אייר — — 3 — 3 4 — אוגסבורג איירווייז — — — 10 10 — — אוסטריאן איירליינס (מופעלים על ידי אוסטריאן ארוז) — — — 14 14 — — אבמקס איירקראפט ליסינג 3 1 — — 4 — — בהמס-אייר — — 6 — 6 — — בומברדיה — 2 — 14 16 — — בוראק אייר — — 3 — 3 — — קנדיאן נורת' 4 — — — 4 — — ריפבליק איירווייז הולדינגס — — — 20 20 — — קומיוט אייר — 16 5 — 21 — — קרואטיה איירליינס — — — 6 6 — 4 דרווין איירליין — — — 2 2 — — דנים אייר — — 12 — 12 — — דויטש קולומביאן אקספרס — — 2 — 2 — — איסטרן איירווייז — — 3 — 3 — — איסטרן אוסטרליה איירליינס 9 3 10 — 22 — — ארה אוויאיישן 8 — — — 8 — — אתיופיאן איירליינס — — — 8 8 — — יורולוט — — — 8 8 6 6 אזניס איירווייז — — — 1 1 1 — פילד אוויאיישן — — — 2 2 — — Fly540 ‏3 — — — 3 — — Flybe‏ — — — 57 57 3 — GMG איירליינס — — 2 — 2 — — גולד קרופ קנדה — — 1 — 1 — — ממשלת קוויבק — 1 — — 1 — — הוק אייר 3 — 2 — 5 — — הורייזון אייר — — — 50 50 8 — הידרו קוויבק — — 1 2 3 — — אינטר סקיי — — 4 — 4 — — איילנד אייר 6 — — — 6 — — ג'פאן אייר קומוטר — — — 9 9 1 — LAM מוזמביק איירליינס — — — 1 1 3 — LAN קולומביה — 11 — 4 15 4 — LC פרו 1 — — — 1 6 — LIAT ‏3 — 13 — 16 — — Luftfahrtgesellschaft Walter‏ — — — — 10 10 — לוקסאייר — — — 5 5 4 4 מלדיביאן — 2 3 — 5 — — מאלב, נתיבי אוויר הונגריים — — — 4 4 4 4 מאסה איירליינס 6 12 — — 18 — — נאב קנדה 1 — — — 1 — — נורת' קאריבו אייר 4 — 2 — 6 — — אולימפיק אייר 5 — — 9 14 8 — אוריינטל אייר ברידג' — 2 — — 2 — — PAL איירוספייס 2 — — — 2 — — PAL אקספרס — — 4 5 9 — — פרימטר אוויאיישן 3 — — — 3 — — פטרולום אייר סרוויס — — 5 — 5 — — פיידמונט איירליינס 42 — 11 — 53 — — פורטר איירליינס — — — 26 26 4 — ממשלת אלברטה 1 — — — 1 — — פרובינציאל איירליינס 4 — — 1 5 — — רז'יונל 1 1 2 1 — 4 — — קוואנטס לינק — 5 15 14 34 7 24 ריג'נט איירווייז — — 2 — 2 — — ריוקיו אייר קומוטר 4 — — — 4 — — SATA אייר אזורס — 2 — 4 6 — — סקיי רז'יונל איירליינס — — — 5 5 — — סקיי וורק איירליינס — — — 3 3 — — סקיי טארנס 11 — — — 11 — — סאות' אפריקן אקספרס — — 5 2 7 — — סאות'רן סטאר איירליינס 1 — — — 1 — — סאנשיין איירליינס — 2 6 — 8 — — ספייסג'ט — — — 15 15 15 — סאנווסט אוויאיישן — — 1 — 1 — — טאסילי איירליינס אלג'יריה — — — 4 4 4 — יונייטד איירווייז 2 — — — 2 — — אוני אייר — — 8 — 8 — — וויג'ר איירווייז — — 6 — 6 — — ווסט ג'ט — — — — — 20 25 Widerøe ‏19 — 7 6 32 1 — ווינגס עבאדי אייר — — — — — 8 —

נתונים טכניים

	סדרה 100	סדרה 200	סדרה 300	סדרה 400
אורך	‏ 22.25 מטר		25.68 מטר	32.81 מטר
גובה הזנב	‏ 7.49 מטר			8.3 מטר
קוטר חיצוני	‏2.69 מטר
קוטר פנימי	‏2.51 מטר
אורך תא הנוסעים	‏9.1 מטר		12.6 מטר	18.8 מטר
מוטת כנפיים	‏25.89 מטר		27.43 מטר	28.4 מטר
שטח הכנפיים	‏54.4 מ"ר		56.2 מ"ר	63.1 מ"ר
מנועים (X2)	פראט אנד וויטני קנדה PW100
נוסעים (מחלקה אחת)	‏37		50	78
מהירות שיוט	500 קמ"ש	537 קמ"ש	528 קמ"ש	667 קמ"ש
סייג רום	‏7,620 מטר			8,230 מטר
טווח מרבי	1,889 ק"מ	1,713 ק"מ	1,558 ק"מ	2,522 ק"מ
אורך מסלול מזערי	‏800 מטר		1,178 מטר	1,402 מטר
משקל המראה מרבי	‏16,470 ק"ג		19,500 ק"ג	29,260 ק"ג
משקל נחיתה מרבי	‏15,650 ק"ג		19,050 ק"ג	28,010 ק"ג
קיבולת דלק	‏3,210 ליטר, (848 גלון אמריקאי)			6,616 ל', (1,748 ג"א)
משקל ריק	‏3,407 ק"ג		5,138 ק"ג	8670 ק"ג

תאונות ותקריות

דאש 8 של אול ניפון איירווייז בו לא נפתח כן הנחיתה הקדמי

להלן תקריות בהן היה מעורב המטוס, ואשר היו בהן הרוגים:

• ב-21 בנובמבר 1990 התרסק DHC-8-103 של בנגקוק איירווייז, בעת שניסה לנחות בקו סמוי בגשם כבד וברוחות עזות. כל 38 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
• ב-6 בינואר 1993 התרסק Dash 8-311 שהיה בטיסה 5634 של לופטהנזה סיטי ליין, בעת הנחיתה בנמל התעופה שארל דה גול. בהתרסקות נהרגו ארבעה ונפצעו תשעה עשר.
• ב-9 ביוני 1995 התרסקה בניו זילנד, טיסה 703 של אנסט ניו זילנד. המטוס מדגם Dash 8–102 היה בדרכו מנמל התעופה של אוקלנד לצפון פלמרסטון. בתאונה נהרגו שלושה נוסעים ודיילת, ונפצעו שבעה עשר.
• ב-12 בפברואר 2009 התרסקה לתוך בית בשכונת מגורים בעיירה קלרנס שבניו יורק, טיסה 3407 של קולגן אייר שבוצעה ב-DHC-8-402 Q400. הטיסה הייתה טיסה מקומית בין ניוארק לבאפלו, בשותפות קוד עם קונטיננטל איירליינס. בתאונה נהרגו 45 הנוסעים, ארבעת אנשי הצוות, ואדם נוסף שהיה על הקרקע. בחקירת המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB), הוגדרה טעות אנוש כגורם לתאונה, התברר כי הטייס הראשי נכשל בשני מבחני בטיחות שנערכו לו, וכי טייסת המשנה טסה באותו היום מרחק של יותר מ-4,000 ק"מ
• ב-13 באוקטובר 2011 התרסק סמוך לעיר מדנג שבפפואה גינאה החדשה, דאש-8-102 של חברת התעופה PNG איירליינס. בהתרסקות נהרגו 28 מתוך 32 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על הסיפון.
• ב-23 בפברואר 2017 כן הנחיתה של מטוס FlyBe Group (אנ') שהגיע מאדינבורו, בירת סקוטלנד, נשבר ככל הנראה וגרם למטוס לסטות ממסלול הנחיתה בנמל התעופה סכיפהול. 59 נוסעים היו על המטוס ואף אחד מהם לא נפגע.
• ב-12 במרץ 2018 התרסקה בנמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן שבקטמנדו טיסה 211 של US בנגלה איירליינס 49 נהרגו בהתרסקות.
• ב-10 באוגוסט 2018 עובד תחזוקה מקומי בנמל התעופה הבינלאומי סיאטל-טקומה, לקח מטוס ריק של חברת הורייזון אייר המריא איתו והתאבד איתו באיי קטרון.
• ב-19 באוגוסט 2018 דאש 8 Q-200 של חברת LC פרו (אנ') שהמריא מלימה לאייקצ'ו (אנ') נאלץ לחזור ללימה, אך כן נסע הקדמי לא נפתח, והמטוס נחת על גחונו.

תקלות בנחיתה

בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2007 אולצו לנחות נחיתות חירום, שלוש טיסות של חברת התעופה סקנדינביאן איירליינס, לאחר שהתגלו בעיות במהלך הנחיתה. חקירת המקרים העלתה התפתחות קורוזיה בבוכנה הידראולית בכן הנחיתה.

ב-12 בספטמבר המליצה בומברדיה למפעילות המטוס, לקרקע את מטוסי ה-Dash 8-Q400 להם יותר מ-10,000 שעות טיסה. כתוצאה מכך, בוטלו מאות טיסות ברחבי העולם, סקנדינביאן איירליינס קרקעה את כל 27 מטוסי הדאש 8 שברשותה, חברת הורייזון אייר קרקעה 19 מטוסים, ואוסטריאן איירליינס קרקעה שמונה מטוסים.

בסופו של דבר הוציאה סקנדינביאן איירליינס את כל מטוסי הדאש 8 מצי המטוסים שלה. במרץ 2008 התפרסם כי סקנדיביאן קבלה הנחה של 164 מיליון דולרים לרכישת מטוסי בומברדיה CRJ700.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בומברדיה דאש 8 בוויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא בומברדיה דאש 8 באתר Airliners.net

• Q-series באתר בומברדיה
• Q400nextgen.com באתר בומברדיה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24292937בומברדייה דאש 8