בחינת הבגרות במתמטיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בגרות במתמטיקה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחינת הבגרות במתמטיקה היא בחינת בגרות חובה כתנאי לקבלת תעודת בגרות של משרד החינוך הישראלי. ישנם שלושה מסלולים, 3, 4 ו-5 יחידות לימוד המחולקים לפי דרגות קושי. מתמטיקה זהו מקצוע הבסיס היחיד בתעודת הבגרות, שלימודו ברמה של 5 יחידות, פוטר מלימוד והיבחנות במקצוע מורחב. כל זאת בתנאי שהתלמיד צובר את מינימום 21 יחידות לימוד לזכאות לתעודת בגרות.

רמות הלימוד ומבנה הבחינה

לבחינת הבגרות במתמטיקה יש שלוש רמות לימוד: 3 יח"ל, 4 יח"ל ו5 יח"ל. נבחנים בבחינת הבגרות של 3 יח"ל, ניגשים לשלושה שאלונים, מתוכם אחד פנימי. שאר הנבחנים (ברמות הלימוד האחרות) ניגשים לשני שאלונים חיצוניים.

רמת 3 יח"ל

רמת לימוד זו, היא הרמה הבסיסית של המקצוע. רמת לימוד זו מורכבת מהשאלונים:

שאלון 35182 - שאלון פנימי מובנה המורכב משאלות בנושאים אלגברה, גאומטריה אנליטית, סדרות חשבוניות, טריגונומטריה וסטטיסטיקה והסתברות. אורך הבחינה הוא כ90 דקות ללא תוספת זמן, זהו השאלון הקצר ביותר במתמטיקה יחד עם 381. מהווה כ-25% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35381 - שאלון חיצוני מובנה המורכב משאלות בנושאים אלגברה, גאומטריה אנליטית, סדרות חשבוניות, טריגונומטריה וסטטיסטיקה והסתברות. השאלון אורך 90 דקות ללא תוספת זמן. מהווה כ-35% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35382 - שאלון חיצוני המורכב משאלות בנושאים בעיות מילוליות, גאומטריה אנליטית וחשבון דיפרנצאלי ואינטגרלי (חדו"א בראשי תיבות). אורך הבחינה הוא כשעתיים ללא תוספת זמן. מהווה כ-40% מהציון הסופי ברמה זו.

רמת 4 יח"ל

רמת לימוד זו, היא הרמה הבינונית של המקצוע. רמת לימוד זו מורכבת מהשאלונים:

שאלון 35481 (לשעבר 804) - שאלון חיצוני המורכב משלושה פרקים: פרק ראשון- אלגברה, גאומטריה אנליטית והסתברות. פרק שני- גאומטריה וטריגונומטריה במישור. פרק שלישי- חדו"א של פולינומים, פונקציות רציונליות ופונקציות שורש. אורך השאלון כ-210 דקות. שאלון זה מהווה כ-65% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35482 (לשעבר 805) - שאלון חיצוני המורכב משני פרקים: פרק ראשון- סדרות חשבוניות וטריגונומטריה במרחב. פרק שני- גדילה ודעיכה, חדו"א של פונקציות טריגונומטריות, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות ופונקציות חזקה. אורך השאלון כ-100 דקות, לכן נחשב לקצר ביחס לשאלון 582. שאלון זה מהווה כ-35% מהציון הסופי ברמה זו.

רמת 5 יח"ל

רמת לימוד זו, היא הרמה הגבוהה ביותר שניתן לגשת אליה במקצוע זה. רמת לימוד זו מורכבת מהשאלונים:

שאלון 35581 (לשעבר 806) - שאלון חיצוני המורכב משלושה פרקים. פרק ראשון- אלגברה, הסתברות ובעיות מילוליות. פרק שני- גאומטריה וטריגונומטריה במישור. פרק שלישי- בעיות קיצון וחדו"א של פולינומים, פונקציות שורש, פונקציות רציונליות ופונקציות טריגונומטריות. מהווה כ-60% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35582 (לשעבר 807) - שאלון חיצוני המורכב משני פרקים. פרק ראשון- גאומטריה אנליטית, וקטורים, טריגונומטריה במרחב ומספרים מרוכבים. פרק שני- גדילה ודעיכה, חדו"א של פונקציות חזקה, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות. אורך הבחינה כ-135 דקות ללא תוספת זמן. מהווה כ-40% מהציון הסופי ברמה זו.

תלמידים יכולים לגשת רק לשאלון הראשון ברמה של 4 יחידות לימוד או 5 יחידות לימוד, כלומר שאלון 481 או שאלון 581, ובכל זאת לזכות בבגרות בהיקף 3 יחידות.

לתת חמש - התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה

עם כניסתו לתפקיד שר החינוך ב-2015 הצהיר נפתלי בנט שהוא רואה במתמטיקה ברמה גבוהה תשתית חיונית להמשך הצלחתה של ישראל. ביולי 2015 יזם בנט את הגדלת הבונוס ללומדי 5 יחידות לימוד מתמטיקה ל-30 נקודות[1]. בדצמבר 2015 הודיעו בנט והאוניברסיטאות על העלאת הבונוס לנבחני מתמטיקה 5 יחידות ל-35 נקודות[2]. בנוסף, השיק בנט תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה, בהשקעה של 75 מיליון שקל. התוכנית כוללת הוספת שעות לימוד, הכשרת מורים נוספים וסיוע של חונכים מהאקדמיה וההיי-טק[3]. בשנה הראשונה ליישום התוכנית עלה מספר הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד מ-12,037 ל-15,800[4], אך הנבחנים הללו החלו ללמוד בטרם הושקה התוכנית. ביוני 2018 ניגשו כ-18,000 תלמידים לבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד[5].

שינויים בבחינה במהלך השנים

במהלך השנים, חלו שינויים רבים בבחינות הבגרות, הן בנושאים, והן במבנה השאלונים. בעבר היו נהוגים גם נושאים נוספים בבחינות הבגרות בחלק מן השאלונים כמו: היפרבולות, קומבינטוריקה, ואינדוקציה. השינוי העיקרי האחרון היה בשנת 2010, בשנה זו החליטו כי לכל לכל רמה יהיו שאלונים שיחודיים אך ורק לה, ולא כמו עד אותה שנה בה היה נהוג כי לרמה אחת מתחת יהיה שאלון אחרון כמו השאלון הראשון של רמה אחת מעל (לדוגמה 4 יחידות היו מבצעים את שאלון 003 בשנה הראשונה ואילו 3 יחידות בשנה האחרונה). סמלי השאלון הוחלפו, במקום ספרת ה-0 הראשונה הוחלט שתהיה ספרת-8. עקב העובדה שכעת לכל רמה היו שאלונים שיחודיים רק לה הורידו את מספר השאלונים ברמות 4 ו-5 יחידות לשניים, אך השאלונים 806 ו804 הפכו ארוכים בהרבה, מספר השאלות בכל שאלון הוכפל והזמן עלה לכשלוש וחצי שעות. מאז 2010 לא נראו עוד שינויים משמעותיים בבחינות הבגרות למעט שינוי ב2014 בו הוחלט להוריד שאלה אחת בפרק הנדסת המישור בעבור שאלונים 806 ו804. כמו כן, בתקופת מגפת הקורונה בישראל ירדו תתי נושאים מסוימים בחלק מהבחינות, הורידו הגבלת פרקים בעבור שאלונים 804-807 (בהתאם למועד) ומספר שאלות במועדי הקיץ של 2021 בעבור שאלונים 804 ו806 מ5 שאלות ל-4 שאלות. נוסף על כך בשאלונים של 3 יחידות הוחלט כי הצבירה תהפוך מ-25 נקודות לשאלה לכ-30 נקודות לשאלה, וכך התלמיד יוכל לצבור עד 180 נקודות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל אודם, כתבת חדשות 2, ‏חיזוק מתמטי: הבונוס ל-5 יח' יעלה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 ביולי 2015‏
  2. ^ עדו בן פורת, בכל אוניברסיטה: בונוס ללומדי 5 יח"ל מתמטיקה, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2015
  3. ^ משה שטיינמץ‏, התכנית לחיזוק המתמטיקה: "שוויון הזדמנויות הופך מסיסמא למציאות", באתר וואלה!‏, 30 באוגוסט 2015
  4. ^ שחר חי, בנט: זינוק של 6,000 תלמידים במספר הניגשים ל-5 יחידות, באתר ynet, 7 ביוני 2016
  5. ^ אדיר ינקו, מספר הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה הוכפל בתוך ארבע שנים, באתר ynet, 27 ביוני 2018.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33895875בחינת הבגרות במתמטיקה