בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים
מידע החלטה
ערכאה בית המשפט העליון
תאריך החלטה 23 במרץ 2020, 25 במרץ 2020
החלטה
  • על יושב ראש הכנסת הזמני לכנס את המליאה לבחירת יושב ראש קבוע
  • ימונה יושב ראש זמני לצורך כינוס המליאה לבחירת יושב ראש קבוע באופן מיידי
חברי המותב
חברי המותב אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית
דעות בפסק הדין
דעת רוב פה אחד

בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים הוא מקרה משפטי מה-23 במרץ 2020 בו עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. העותרת טענה כי אדלשטיין, אשר שימש כיו"ר זמני לכנסת בזמן המשבר הפוליטי בישראל, לא יכול למנוע את כינוס מליאת הכנסת לצורך הצבעה על החלפתו, וזאת לאחר שהגישו את בקשתן סיעות המונות יחדיו רוב של 61 חברי כנסת. בפסק דין הורה בג"ץ לאדלשטיין לכנס את המליאה בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ולא יאוחר מיום רביעי, 25 במרץ 2020.[1]

ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש. בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת ישיבה של מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע לכנסת.[2] פסקי דין אלה נמנים עם המקרים המעטים שבהם התערב בג"ץ בעבודת הכנסת.[3]

רקע

ב-18 במרץ 2013 נבחר חבר הכנסת מטעם הליכוד, יולי אדלשטיין, לתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה ברוב של 96 חברי כנסת מול 8 נמנעים. הוא נבחר לתפקיד זה גם עם השבעת הכנסת העשרים והכנסת העשרים ואחת. הוא המשיך בתפקיד, מכוח עקרון הרציפות הקבוע בסעיף 20(א) לחוק יסוד: הכנסת, גם בכנסת העשרים ושתיים, שבמהלך כהונתה הקצרה לא נערכו בחירות ליו"ר הכנסת, וגם בתחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש.

לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, ושלושה ימים לפני השבעתה, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה–מרצ, המונות יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה לאדלשטיין לקיים דיון בנושא החלפתו ובחירת יו"ר חדש לכנסת.[4] אדלשטיין התנגד בהסתמך על סעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לתקנון הכנסת[5], שלטענתו מאפשרים לו למנוע את כינוס המליאה עד כינון ממשלה. לפיכך, יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת מחליף לתפקידו. בנוסף טען אדלשטיין שהחלפתו ביו"ר כנסת קבוע "מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[6]

העתירה לבג"ץ

בעקבות כך, עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות – התנועה למען איכות השלטון בישראל, עמותת "חוזה חדש", העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, סיעת כחול לבן וסיעת ישראל ביתנו – בדרישה לכנס את המליאה. בעתירות דן בג"ץ בהרכב של חמישה שופטים: נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. העותרים טענו כי אדלשטיין פעל בניגוד עניינים אישי, בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, וכי החלטתו שלא לכלול בסדר יומה של הכנסת בחירת יו"ר כנסת קבוע נגועה בשיקולים זרים. הם הדגישו שאדלשטיין ”מסכל את רצונם של רוב חברי הכנסת ובכך פוגע באמון הציבור ברשויות השלטון ובעקרון הפרדת הרשויות”.[1]

בתשובתו לבג"ץ השיב אדלשטיין כי ”נתון בידיו שיקול דעת רחב באשר לקביעת סדר יומה של מליאת הכנסת ולפיכך הוא פעל בגדר סמכותו, בסבירות ובהתאם לנוהג עת הביא בחשבון שיקולים הנוגעים למשא ומתן הקואליציוני, במיוחד על רקע התפרצות נגיף הקורונה ומצב החירום במדינה”.[1] היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, הסכים שליו"ר הכנסת אכן נתון שיקול דעת באשר לקביעת סדר יומה של המליאה, אך ציין שאדלשטיין ”מכהן מכוח עקרון הרציפות ומחזיק בתפקידו זה כ"פיקדון זמני" עד לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת. על כן, משרוב מקרב חברי הכנסת מבקשים כי הכנסת תבחר יו"ר קבוע באופן מיידי, מרחב שיקול הדעת הנתון ליו"ר הכנסת בכל הנוגע לדחיית מועד זה מצטמצם עם חלוף הזמן”. המלצתו של ינון לבית המשפט הייתה שלא לכפות על אדלשטיין מועד לקיום ההצבעה.[1]

החלטה ראשונה

ב-23 במרץ 2020 ביקשו שופטי ההרכב לקבל את עמדת אדלשטיין האם הוא נכון להעלות נושא זה על סדר היום של הכנסת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.[7]

שרים אחדים מתחו ביקורת על פנייה זו של בג"ץ, וקראו לאדלשטיין לדחות את ההצעה. השר יריב לוין קרא לאדלשטיין להשיב כי איננו מתכוון לכנס את המליאה במועד הנקוב, והוסיף: ”אם הנשיאה אסתר חיות רוצה לשים עצמה מעל הכנסת, היא מוזמנת להגיע לבניין עם משמר בתי המשפט ולפתוח את ישיבת המליאה בעצמה. כך יהיה ברור שמדובר בהפיכה שלטונית של קומץ שופטים הבוחרים את עצמם בחדרי-חדרים”.[8] גם השר אמיר אוחנה קרא לאדלשטיין להשיב בשלילה לשאלה,[9] וכך גם השר בצלאל סמוטריץ'. השר גלעד ארדן קרא לאדלשטיין לעמוד על כך שכינוס המליאה ייקבע לפי שיקול דעתו, אך ציין כי אם בג"ץ יהפוך את ההצעה לפסק דין מחייב, יש לציית לו כדי להימנע מאנרכיה.[10] השרה גילה גמליאל אמרה בריאיון: "קיווינו שבג"ץ לא יתערב בפעילות הכנסת, חבל שזו ההחלטה שהתקבלה ואנחנו נכבד אותה".[11]

בתגובתו לבג"ץ דחה אדלשטיין את הצעת השופטים, וכתב כי לא יסכים לקביעת סדר היום של המליאה בידי בית המשפט. בתשובתו כתב אדלשטיין כי בכוונתו לקיים את ההצבעה על בחירת יו"ר כנסת קבוע בהקדם, ולא יאוחר מן המועד הקבוע בחוק. הוא ציין את הנימוקים שהובילו אותו לעכב את ההליך.[12]

פסק הדין הראשון

שעה לאחר שהוגשה לבית המשפט תגובתו של יושב ראש הכנסת, ניתן פסק הדין בעתירות. הנשיאה חיות ציינה שהסמכות לקבוע את סדר יומה של הכנסת ואת מועד דיוניה נתונה ליו"ר הכנסת, וסוגיות אלו הן עניין "פנים פרלמנטרי" מובהק ועל כן, ככלל, נמנע בג"ץ מלהתערב בהן, זאת להוציא מקרים מיוחדים שבהם קיים חשש לפגיעה "במרקם החיים הדמוקרטיים" או ביסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית. במקרה הזה, כתבה חיות, ”הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו”.[1]

הרכב השופטים פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי – ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.

בעקבות פסיקת בג"ץ

ב-25 במרץ הודיע כי הוא מתפטר מתפקיד יושב ראש הכנסת, כדי להימנע מהגעה למצב של אנרכיה, תוך שהוא תוקף את בית המשפט. אדלשטיין תקף בחריפות את התערבות בית המשפט בענייני הכנסת, ואמר כי פסק הדין נבע מפרשנות חד-צדדית וקיצונית של החוק, ולא על פי החוק עצמו. מיד לאחר הודעתו נעל אדלשטיין את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[13] כיוון שההתפטרות נכנסת לתוקף לאחר 48 שעות, נוצר מצב תקדימי בו לא היה יו"ר או סגן יו"ר שיכול היה למלא את מקומו, ולנהל ישיבה לבחור יושב ראש כנסת חדש. היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, הודיע לאדלשטיין שאין בהתפטרותו כדי להשליך על החובה לקיים את צו בית המשפט. גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבר בתגובתו לבג"ץ שהודעתו של אדלשטיין על התפטרותו איננה מאפשרת את הימנעותו מקיום פסק הדין וכי עליו לקיימו.[14] עם זאת אדלשטיין ענה שאין בכוונתו להעלות את נושא החלפתו על סדר יומה של מליאת הכנסת.[15] בעקבות התפטרותו של אדלשטיין, אישרה הוועדה המסדרת, את מינויו של ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, ליו"ר הכנסת הזמני מיום 27 במרץ בשעה 11:00, מועד סיום כהונתו המתוכנן של אדלשטיין, ועד ההצבעה על יו"ר חדש – אלא אם בג"ץ יורה להקדים את בחירת היו"ר החדש.[16] בעקבות הימנעותו של אדלשטיין מקיום הצו של בג"ץ עתרה עמותת "חוזה חדש" לבג"ץ בדרישה לאכוף על אדלשטיין לקיים את פסק הדין ככתבו וכלשונו.[17] במענה לעתירה שב אדלשטיין ומתח ביקורת על פסק הדין של בג"ץ.[18]

בעקבות האירועים אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, כי ”רובה ככולה של ההנהגה הישראלית, מימין ומשמאל, יודעת שחובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט, וכי לא יעלה על דעתו של איש שלא לקיימם. וזאת גם אם סבור מאן דהוא כי שגה בית המשפט בהחלטתו.” ריבלין הביע את ביטחונו כי ”עתה, משהתפטר יושב ראש הכנסת, אני בטוח שהוראת בג"ץ תכובד ושהדמוקרטיה הישראלית תצא מחוזקת ואיתנה מתקופת מבחן זאת.”[19]

גם מחוץ למערכת הפוליטית התקיים דיון ער האם יו"ר הכנסת פגע בערך שלטון החוק ובכפיפות למערכת המשפט בכך שנמנע מלקיים את פסק הדין, או שבג"ץ פגע בעיקרון הדמוקרטי של הפרדת הרשויות בכך שהתערב בענייניה הפנימיים של הכנסת.

פסק הדין הנוסף

בערב ה-25 במרץ קיבל בג"ץ פסק דין נוסף, שבו נקבע כי למרות שהתפטרותו של יולי אדלשטיין טרם נכנסה לתוקף, תוקנה לעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, סמכות מוגדרת ומצומצמת מתוך סמכויות יו"ר הכנסת, כדי שיוכל לקיים את פסק הדין הקודם שהורה על כינוס המליאה לדיון בבחירת יו"ר חדש. בהתאם לכך, הוסמך פרץ לפנות לוועדה המסדרת, בתפקידה כוועדת הכנסת[20], ולבקש את כינוס מליאת הכנסת למחרת, אף שאותו יום לא נמנה עם ימי ההתכנסות הרגילים לפי התקנון. כמו כן, הותר לו לקבוע את סדר היום של הישיבה בהתאם לסעיף 25 לתקנון הכנסת, ולכלול בו את ההצעה לבחירת יו"ר קבוע לכנסת, וכן לנהל את הישיבה עצמה .כל הצדדים שנכחו בדיון הסכימו להחלטה זו.[2] אך יולי אדלשטיין ובא-כוחה של סיעת הליכוד לא השתתפו בדיון. בסיום פסק הדין הודגש כי הצו שניתן יעמוד בתוקפו גם במקרה שאדלשטיין יחזור בו מהתפטרותו.

לאחר אישור הוועדה המסדרת, התכנסה מליאת הכנסת ב-26 במרץ, ובישיבה זו נבחר בני גנץ ליו"ר הכנסת ה-23.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במרץ 2020
  2. ^ 2.0 2.1 בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 2020
  3. ↑ אתר למנויים בלבד ביני אשכנזי, פסק הדין ההיסטורי של בג"ץ מצטרף לפעמים הספורות שבהן התערב בעבודת הכנסת, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2020
  4. ↑ אריק בנדר, אנה רייבה ברסקי, ‏כחול לבן: דורשים לקיים הצבעה על בחירת יו"ר כנסת חדש; הליכוד: "אפס במנהיגות", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2020
  5. ↑ תקנון הכנסת, באתר הכנסת
  6. ↑ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
  7. ↑ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יושב ראש הכנסת, ניתן ב־23 במרץ 2020
  8. ↑ הודעה של יריב לוין, מובאת בציוץ של מיכאל שמש בטוויטר, 23 במרץ 2020
  9. ↑ ציוץ בטוויטר של אמיר אוחנה, 23 במרץ 2020
  10. ↑ ציוץ בטוויטר של גלעד ארדן, 23 במרץ 2020
  11. ↑ "קיווינו שבגצ לא יתערב בפעילות הכנסת", קול ברמה, 23 במרץ 2020
  12. ↑ חזקי ברוך, אדלשטיין לבג"ץ: "לא אסכים לאולטימטום", באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020
  13. ↑ מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
  14. ↑ תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, 25 במרץ 2020
  15. ↑ הודעתו של איל ינון לבג"ץ, 25 במרץ 2020
  16. ↑ מורן אזולאי ויעל פרידסון, אחרי התפטרות אדלשטיין: יועמ"ש הכנסת מבקש לכנס את המליאה, באתר ynet, 25 במרץ 2020
  17. ↑ בקשה מטעם העותרת בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט, 25 במרץ 2020
  18. ↑ אנה ברסקי, אריק בנדר, מתן וסרמן, ‏אדלשטיין מנמק את החלטתו: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
  19. ↑ יקי אדמקר ודניאל דולב‏, ריבלין נגד אדלשטיין: "חובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט", באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2020
  20. ↑ לפי סעיף 19 לתקנון הכנסת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת41202239Q97323103

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בג%22ץ_התנועה_למען_איכות_השלטון_בישראל_נגד_יושב_ראש_הכנסת&oldid=3376607"