בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת
 | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בית המשפט העליון |
| תאריך החלטה | 23 במרץ 2020, 25 במרץ 2020 |
| החלטה | |
| |
| חברי המותב | |
| חברי המותב | אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית |
| דעות בפסק הדין | |
| דעת רוב | פה אחד |
בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים הוא פסק דין שבו הורה בג"ץ ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ולא יאוחר מיום רביעי, 25 במרץ 2020.[1] ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש. בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת ישיבה של מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע לכנסת.[2] פסקי דין אלה נמנים עם המקרים המעטים שבהם התערב בג"ץ בעבודת הכנסת.[3]
רקע
ב-18 במרץ 2013 נבחר חבר הכנסת מטעם הליכוד, יולי אדלשטיין, לתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה ברוב של 96 חברי כנסת מול 8 נמנעים. הוא נבחר לתפקיד זה גם עם השבעת הכנסת העשרים והכנסת העשרים ואחת. הוא המשיך בתפקיד, מכוח עקרון הרציפות הקבוע בסעיף 20(א) לחוק יסוד: הכנסת, גם בכנסת העשרים ושתיים, שבמהלך כהונתה הקצרה לא נערכו בחירות ליו"ר הכנסת, וגם בתחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש. שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה–מרצ, המונות יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה לאדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יו"ר כנסת חדש.[4]
החקיקה הרלוונטית למועד בחירת יו"ר הכנסת היא סעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לתקנון הכנסת[5] הקובע כי ”יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה”.
יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר. הנימוק המשפטי היה הסתמכות על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד ”המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה”, ומועד זה טרם נקבע. בנוסף אדלשטיין נימק את החלטתו ברמה הערכית (או הפוליטית), בכך ש”מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה”.[6]
העתירה לבג"ץ
בעקבות כך, עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות – התנועה למען איכות השלטון בישראל, עמותת "חוזה חדש", העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, סיעת כחול לבן וסיעת ישראל ביתנו – בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בעתירות דן בג"ץ בהרכב של חמישה שופטים: נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.
העותרים טענו כי אדלשטיין פעל בניגוד עניינים אישי, בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, וכי החלטתו שלא לכלול בסדר יומה של הכנסת בחירת יו"ר כנסת קבוע נגועה בשיקולים זרים. הם הדגישו שאדלשטיין ”מסכל את רצונם של רוב חברי הכנסת ובכך פוגע באמון הציבור ברשויות השלטון ובעקרון הפרדת הרשויות”.[1]
בתשובתו לבג"ץ השיב אדלשטיין כי ”נתון בידיו שיקול דעת רחב באשר לקביעת סדר יומה של מליאת הכנסת ולפיכך הוא פעל בגדר סמכותו, בסבירות ובהתאם לנוהג עת הביא בחשבון שיקולים הנוגעים למשא ומתן הקואליציוני, במיוחד על רקע התפרצות נגיף הקורונה ומצב החירום במדינה”.[1]
היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, הסכים שליו"ר הכנסת אכן נתון שיקול דעת באשר לקביעת סדר יומה של המליאה, אך ציין שאדלשטיין ”מכהן מכוח עקרון הרציפות ומחזיק בתפקידו זה כ"פיקדון זמני" עד לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת. על כן, משרוב מקרב חברי הכנסת מבקשים כי הכנסת תבחר יו"ר קבוע באופן מיידי, מרחב שיקול הדעת הנתון ליו"ר הכנסת בכל הנוגע לדחיית מועד זה מצטמצם עם חלוף הזמן”. המלצתו של ינון לבית המשפט הייתה שלא לכפות על אדלשטיין מועד לקיום ההצבעה.[1]
החלטה ראשונה
ב-23 במרץ 2020 ביקשו שופטי ההרכב לקבל את עמדת המשיב 1 (אדלשטיין) האם הוא נכון להעלות נושא זה על סדר היום של הכנסת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום ד', 25.3.2020 .[7]
שרים אחדים מתחו ביקורת על פנייה זו של בג"ץ, וקראו לאדלשטיין לדחות את ההצעה. השר יריב לוין קרא לאדלשטיין להשיב כי איננו מתכוון לכנס את המליאה במועד הנקוב, והוסיף: ”אם הנשיאה אסתר חיות רוצה לשים עצמה מעל הכנסת, היא מוזמנת להגיע לבניין עם משמר בתי המשפט ולפתוח את ישיבת המליאה בעצמה. כך יהיה ברור שמדובר בהפיכה שלטונית של קומץ שופטים הבוחרים את עצמם בחדרי-חדרים”.[8] גם השר אמיר אוחנה קרא לאדלשטיין להשיב בשלילה לשאלה,[9] וכך גם השר בצלאל סמוטריץ'. גם השר גלעד ארדן קרא לאדלשטיין לעמוד על כך שכינוס המליאה ייקבע לפי שיקול דעתו, אך ציין כי אם בג"ץ יהפוך את ההצעה לפסק דין מחייב, יש לציית לו כדי להימנע מאנרכיה.[10] השרה גילה גמליאל אמרה בריאיון: "קיווינו שבג"ץ לא יתערב בפעילות הכנסת, חבל שזו ההחלטה שהתקבלה ואנחנו נכבד אותה".[11]
בתגובתו לבג"ץ דחה אדלשטיין את הצעת השופטים, וכתב כי לא יסכים לקביעת סדר היום של המליאה בידי בית המשפט. בתשובתו כתב אדלשטיין כי בכוונתו לקיים את ההצבעה על בחירת יו"ר כנסת קבוע בהקדם, ולא יאוחר מן המועד הקבוע בחוק. הוא ציין את הנימוקים שהובילו אותו לעכב את ההליך.[12]
פסק הדין הראשון
שעה לאחר שהוגשה לבית המשפט תגובתו של יושב ראש הכנסת, ניתן פסק הדין בעתירות. הנשיאה חיות ציינה שהסמכות לקבוע את סדר יומה של הכנסת ואת מועד דיוניה נתונה ליו"ר הכנסת, וסוגיות אלו הן עניין "פנים פרלמנטרי" מובהק ועל כן, ככלל, נמנע בג"ץ מלהתערב בהן, זאת להוציא מקרים מיוחדים שבהם קיים חשש לפגיעה "במרקם החיים הדמוקרטיים" או ביסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית. במקרה הזה, כתבה חיות, ”הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו”.[1]
הרכב השופטים פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי – ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.
בעקבות פסיקת בג"ץ
ב-25 במרץ תקף אדלשטיין בחריפות את התערבות בית המשפט בענייניה הפנימיים של הכנסת ואמר כי פסק הדין איננו מבוסס על החוק אלא על ”פרשנות חד-צדדית וקיצונית שלו”. הוא הודיע כי הוא מתפטר מתפקיד יושב ראש הכנסת, כדי להימנע מהגעה למצב של אנרכיה. מיד לאחר הודעתו נעל אדלשטיין את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[13] כיוון שההתפטרות נכנסת לתוקף לאחר 48 שעות, נוצר מצב תקדימי בו לא היה יו"ר או סגן יו"ר שיכול היה למלא את מקומו, ולנהל ישיבה לבחור יושב ראש כנסת חדש.
היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, הודיע לאדלשטיין שאין בהתפטרותו בעת הזו כדי להשליך על החובה לקיים את צו בית המשפט, אך אדלשטיין ענה שאין בכוונתו להעלות את נושא בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 על סדר יומה של מליאת הכנסת.[14] גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבר בתגובתו לבג"ץ שהודעתו של אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו איננה מאפשרת את הימנעותו מקיום פסק הדין, וכי עליו לקיימו.[15]
בעקבות התפטרותו של אדלשטיין, אישרה הוועדה המסדרת, את מינויו של ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, ליו"ר הכנסת הזמני מיום 27 במרץ בשעה 11:00 (מועד סיום כהונתו המתוכנן של אדלשטיין) ועד ההצבעה על יו"ר חדש, אלא אם בג"ץ יורה להקדים את בחירת היו"ר החדש.[16]
בעקבות הימנעותו של אדלשטיין מקיום הצו של בג"ץ עתרה עמותת "חוזה חדש" לבג"ץ בדרישה לאכוף על אדלשטיין לקיים את פסק הדין ככתבו וכלשונו.[17] במענה לעתירה שב אדלשטיין ומתח ביקורת על פסק הדין של בג"ץ, והוסיף: ”אני מצר על כך שבית המשפט החליט את אשר החליט ובחר באופן תקדימי להתערב בעבודתה של הכנסת ובשיקול דעתי, אך צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו. בשל כך הודעתי על התפטרותי”.[18]
בעקבות האירועים אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, כי ”רובה ככולה של ההנהגה הישראלית, מימין ומשמאל, יודעת שחובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט, וכי לא יעלה על דעתו של איש שלא לקיימם. וזאת גם אם סבור מאן דהוא כי שגה בית המשפט בהחלטתו.” ריבלין הביע את ביטחונו כי ”עתה, משהתפטר יושב ראש הכנסת, אני בטוח שהוראת בג"ץ תכובד ושהדמוקרטיה הישראלית תצא מחוזקת ואיתנה מתקופת מבחן זאת.”[19]
גם מחוץ למערכת הפוליטית התקיים דיון ער האם יו"ר הכנסת פגע בערך שלטון החוק ובכפיפות למערכת המשפט בכך שנמנע מלקיים את פסק הדין, או שבג"ץ פגע בעיקרון הדמוקרטי של הפרדת הרשויות בכך שהתערב בענייניה הפנימיים של הכנסת.
פסק הדין הנוסף
בג"ץ קיבל פסק דין נוסף ב-25 במרץ בערב, שבו נקבע כי עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, יפנה לוועדה המסדרת (בתפקידה כוועדת הכנסת) על-מנת לכנס את מליאת הכנסת למחרת, אף שיום זה איננו נמנה עם הימים שבהם היא מתכנסת על פי התקנון[20]), לקבוע את סדר היום של אותה ישיבה לפי סעיף 25 לתקנון הכנסת ולכלול בו את ההצעה לבחירת יו"ר קבוע לכנסת; ולנהל את אותה הישיבה. כל הצדדים שנכחו בדיון נתנו את הסכמתם להחלטה זו.[2] יולי אדלשטיין ובא כוחה של סיעת הליכוד לא נכחו בדיון.[21]
לאחר אישור הוועדה המסדרת, נתכנסה המליאה ב-26 במרץ, בישיבה זו נבחר בני גנץ ליושב ראש הכנסת ה-23.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אריאל כהנא, "שופטי בג"ץ לא מבינים איך הכנסת עובדת", באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020 - ראיון עם יולי אדלשטיין
- שמחה רוטמן, התערבות בג"ץ בסוגיית יו"ר הכנסת היא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2020
- אביעד בקשי, בקשי: "זכותה של הכנסת להיות לעומתית", באתר רדיו 103FM, 23 במרץ 2020
- יונתן גרין, בג"ץ אדלשטיין – הערת פסיקה, בכתב העת משפטים על אתר יז, 8 בנובמבר 2021
- סוזי נבות, התערבות הכרחית של בג"ץ למען הגנת הכנסת, באתר ynet, 24 במרץ 2020
מרדכי קרמניצר, אדלשטיין חתר תחת הדמוקרטיה, ולא הותיר לבג"ץ ברירה אלא להתערב, באתר הארץ, 24 במרץ 2020- דניאל פרידמן, הפעם, התערבות בג"ץ מוצדקת וחיונית, באתר ynet, 24 במרץ 2020
- איילת שקד, ריבונות הכנסת – היית או חלמתי חלום?, באתר מאקו, 24 במרץ 2020
- טליה איינהורן, בג"ץ ליושב ראש הכנסת - תצדיע!, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2020
- זאב לב, דעה: בין הפטיש לסדן - אדלשטיין בחר בפתרון הממלכתי, באתר גלובס, 25 במרץ 2020
- חן מענית, “דווקא המהלך הקיצוני של אדלשטיין הביא את נתניהו וגנץ להשיב את הממלכתיות על כנה”, באתר גלובס, 30 במרץ 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במרץ 2020
- ^ 2.0 2.1 בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 2020
- ↑ ביני אשכנזי, פסק הדין ההיסטורי של בג"ץ מצטרף לפעמים הספורות שבהן התערב בעבודת הכנסת, באתר TheMarker, 24 במרץ 2020
- ↑ אריק בנדר, אנה רייבה ברסקי, כחול לבן: דורשים לקיים הצבעה על בחירת יו"ר כנסת חדש; הליכוד: "אפס במנהיגות", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2020
- ↑ תקנון הכנסת, באתר הכנסת
- ↑ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
- ↑ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יושב ראש הכנסת, ניתן ב־23 במרץ 2020
- ↑ הודעה של יריב לוין, מובאת בציוץ של מיכאל שמש בטוויטר, 23 במרץ 2020
- ↑ ציוץ בטוויטר של אמיר אוחנה, 23 במרץ 2020
- ↑ ציוץ בטוויטר של גלעד ארדן, 23 במרץ 2020
- ↑ "קיווינו שבגצ לא יתערב בפעילות הכנסת", קול ברמה, 23 במרץ 2020
- ↑ חזקי ברוך, אדלשטיין לבג"ץ: "לא אסכים לאולטימטום", 23.03.2020
- ↑ מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
- ↑ הודעתו של איל ינון לבג"ץ, 25 במרץ 2020
- ↑ תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, 25 במרץ 2020
- ↑ מורן אזולאי ויעל פרידסון, אחרי התפטרות אדלשטיין: יועמ"ש הכנסת מבקש לכנס את המליאה, באתר ynet, 25 במרץ 2020
- ↑ בקשה מטעם העותרת בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט, 25 במרץ 2020
- ↑ אנה ברסקי, אריק בנדר, מתן וסרמן, אדלשטיין מנמק את החלטתו: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
- ↑ יקי אדמקר ודניאל דולב, ריבלין נגד אדלשטיין: "חובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט", באתר וואלה!, 25 במרץ 2020
- ↑ מליאת הכנסת מתכנסת רק בימי ב', ג' וד'. על פי סעיף 19(ב) לתקנון הכנסת, ניתן לבקש כינוס ביום אחר באישור ועדת הכנסת
- ↑ מתן וסרמן, תיעוד הדיון נגד אדלשטיין דלף: שופטי בג"ץ התירו את פרסומו, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2020
בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת33809130Q97323103