באובב

באובב
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
על־מערכה:	צמחים עילאיים
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו־פסיגיים
סדרה:	חלמיתאים
משפחה:	חלמיתיים
סוג:	באובב
שם מדעי
	Adansonia

בָּאוֹבַּבּ או אדנסוניה (שם מדעי: Adansonia) הוא עץ מסדרת החלמיתאים. מקורו בסוואנות של אפריקה, והוא גדל באזורי סוואנה יבשים.

הבאובב נחשב לאחד מסוגי העצים הגדולים בעולם. גובהו יכול להגיע עד ל-25 מטרים (כגובה בניין בן 10 קומות), ורוחב גזעו עד ל-10 מטרים. גזעו הרחב משמש לאגירת מים במהלך עונות הגשם, בהם משתמשים במהלך עונות היובש.

פרחי הבאובב לבנים וגדולים (20–30 ס"מ), בעלי ריח מתקתק, נפתחים בלילה ומתים עד הזריחה. אחרי שהפרחים גדלים, הם מניבים פירות הדומים במראם למלפפונים. הפירות הם מאכל אהוב על קופים, ולכן זכה העץ לכינוי "עץ לחם הקופים".

הבאובב בישראל

בישראל מצויים עשרות בודדות של עצי באובב, 25 מהם בגן הבוטני בעין גדי, בקרבת ים המלח. שלושה מתוכם נִטּעו בסוף שנות ה-50^[1] על ידי אלי רון, חבר הקיבוץ והגנן הראשון בעין-גדי. היקף גזעו של הגדול מבין עצי הבאובב בעין-גדי הוא כ-8 מטרים.

באמצע שנות ה-90 הונבטו ונשתלו עצי באובאב ביישוב חד נס ברמת הגולן, על ידי גנן היישוב רון איתן.

בקיבוץ שדה אליהו שבעמק המעיינות, גדלים 4 עצים.

בקיבוץ מסילות גדלים שני עצים שנשתלו על ידי יוסי נווה.

בגן הבוטני באילת גדלים שישה עצים^[2], הגדול ביניהם נשתל ב-1988.

בשנת 2013 הונבטו ונשתלו בקיבוץ אלומות 2 עצי באובב דרום אפריקאים מסוג Agansonia Digitata.

ביולי 2017 נשתלו 5 עצים של עץ הבאובאב מזן מדגסקרי בקיבוץ חולית בנגב המערבי.

בקיבוץ קטורה בערבה שני עצים.

עץ בודד נוסף קיים בחוות תנינים בסמוך לעיר אובות.

3 עצים נמצאים בתוך קיבוץ עין גדי בסמוך למלון: אחד במסעדת באובר (על שם באובב) ושניים בגן הבוטני בסמוך.

בקיבוץ מצפה שלם נמצאים 2 עצי באובב. הגדול כבן 40 והקטן מבניהם נשתל בנובמבר 24.

במושב קדש ברנע נמצאים מספר עצי באובב מסוגים שונים ביניהם Adansonia Digitata וAdansonia Grandidieri, הונבטו ונשתלו על ידי ערטל שושני.

בתרבות

בספר "בארץ לובנגולו מלך זולו" של נחום גוטמן מסופר כי

”...שמונים איש יחד לא יוכלו לחבק את הגזע. מראו ככרובית ענקית. העצים הגדולים עומדים בודדים בתוך הערבה או בתוך יערות השיחים. הם משמשים מקומות פגישה לכל אנשי הסביבה... תחת עצים אלה היו הכושים מתכנסים לאספות ולמסחר. שם נעשה סחר העבדים. על כן נקראים העצים הגדולים: 'עצי העבדים' ”.

כמזון

פרי הבאובב הוא בגודל של אגוז קוקוס, וטעמו תואר כמזכיר גלידה וכשילוב טעמיהם של אשכולית, אגס ווניל. הוא מכיל ריבופלאווין, סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל ופיטוסטרולים. ניתן לאכול את עליהם של מינים מסוימים וכן להפיק מזרעיהם שמן. בשנת 2018 עלתה באנגליה הפופולריות של אבקה מיובשת של הפרי^[3].

קישורים חיצוניים

באובב, באתר ITIS (באנגלית)
באובב, באתר NCBI (באנגלית)
באובב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
באובב, באתר Tropicos (באנגלית)
באובב, באתר GBIF (באנגלית)
באובב, באתר IPNI (באנגלית)
באובב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עידו הררי, העץ המקולל, באתר ynet, 26 ביולי 2001
על עץ הבאובב - מתוך אתר gamnon.net
מור הופרט, ‏מה הורג את עצי הענק בני אלפי השנים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 ביוני 2018

גדעון לב, מחקר שופך אור על מקורו הגאוגרפי של עץ הבאובב ועל אופן הפצתו, באתר הארץ, 17 במאי 2024

פרחי באובב
באובב בעין גדי
באובב במדגסקר
עצי אדנסוניה גראנדידירי
אדנסוניה גראנדידירי – הזן הגבוה והמפורסם מבין 6 זני הבאובב הקיימים בעולם, אנדמי לטנזניה ובסכנת הכחדה.