אתי הילסום

אתי הילסום
Etty Hillesum

פטירה	אושוויץ, גרמניה הנאצית

אתי הילֶסוּם (Etty Hillesum;‏ 15 בינואר 1914, מידלבורך, הולנד – 30 בנובמבר 1943, אושוויץ) הייתה יהודייה-הולנדית אשר נספתה בשואה. נודעה כמחברת יומנים שראו אור בעברית תחת הכותרת "חיים כרותים", ובשם אחר "השמיים שבתוכי", אשר ראו אור לראשונה בהולנדית בשנת 1982, ואשר לא רק מתארים את אימי השואה, אלא בעיקר מגוללים מסע נפשי ורוחני כפי שחוותה.

ביוגרפיה

הילסום נולדה במידלבורך לאב ממוצא הולנדי ולאם יהודייה ממוצא רוסי, והתגוררה שם בשנותיה המוקדמות עם הוריה ושני אחיה. ב-1924 עקרה המשפחה לדבנטר, לרגל עבודתו של האב, שהיה מרצה לספרות קלאסית ואף ניהל בית ספר בשלב מאוחר יותר. ב-1932 עברה לאמסטרדם, שם למדה באוניברסיטת אמסטרדם ושם שהתה בזמן הכיבוש הנאצי, עד אשר גורשה למחנה המעבר וסטרבורק, ולאחר מכן נספתה במחנה אושוויץ.

הילסום קיבלה הסמכה במשפטים, ובנוסף למדה פסיכולוגיה וכן לשונות סלאביות, שאליהן נמשכה על רקע מוצאה של אמה. במשפחתה הייתה מסורת של הערצת ידע, והיא מעידה על עצמה כי חסכה אוכל מפיה במטרה לקנות ספרים.

הייתה תלמידתו וחברתו של הפסיכוכירולוג הגרמני יוליוס שפיר שלמד אצל קרל יונג.

בתחילה מתארים יומניה של הילסום נפש רגישה המיטלטלת בין מצבי רוח קיצוניים.

כל עוד מתנהלים חייה ללא התערבות ההיסטוריה, היא עוסקת גם באותם הנושאים שמעסיקים צעירות בנות גילה: "אמא היא טיפוס שמסוגל להוציא אדם מכליו. אני מנסה להתייחס אליה באובייקטיביות וגם לאהוב אותה קצת, אבל ברגע מסוים אומרת לעצמי בכנות: כמה את מגוחכת ומצחיקה" (חיים כרותים, עמ' 31).

חומרי היומן מרתקים בכנות הפנימית ובטלטלות הרגשיות של הילסום, היא מנסה לממש את יכולת הכתיבה שלה, משוחחת עם האנשים בסביבתה על אמנות, אהבה וספרות.  

ככל שמצבם של היהודים מחמיר, וככל שגזירות הנאצים משתקות את דרכי החופש, ולמרות כך, היא מביעה שמחה קיומית ויכולת למצות את היום-יום על מגבלותיו.

עשיתי דרך קשה וארוכה עד שחזרתי ומצאתי את המחווה האינטימית כלפי אלוקים: לעמוד בערב ליד החלון ולאמר: תודה לך, אלוקים. בתוכי שוררים שקט ושלווה. הדרך הייתה קשה וארוכה. עכשיו הכול נראה פשוט ומובן מאליו. משפט אחד רודף אותי כבר שבועות: אדם צריך את האומץ לאמר שהוא מאמין. לבטא את שם אלוקים.

— השמיים שבתוכי, עמ' 65

בשנות הכיבוש והגזרות שניחתו על היהודים הצליחה אתי לפתח השקפת עולם אופטימית – זאת על אף שגופה חלש, בריאותה רופפת למדי והיא צורכת כמויות אדירות של אספירין להרגעת כאבי הראש שלה:

יש בי רק אמון רב, והכרת טובה על שהחיים יפים כל כך, ולכן זהו רגע היסטורי: לא משום שאני צריכה לגשת עוד מעט לגסטאפו, אלא משום שלמרות זאת החיים נראים לי יפים.

— השמיים שבתוכי, עמ' 67

באחרית ימיה גילתה נטיות אלטרואיסטיות רבות מעלה:

הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים.

— בסוף היומן

לאחר שנתפסו יהודים ונשלחו למחנה המעבר וסטרבורק שבגבול הולנד, התנדבה ללכת איתם. כאשר ניסו חבריה לשחררה – התנגדה.

במספר מקומות ביומן מספרת אתי על האופן שבו היא מתארגנת למשלוח, וכותבת כי אחד הדברים החשובים שעליה לקחת איתה הוא התנ"ך. לצד הקרבתה וההשקפות שאליהן הגיעה, נותרת אתי אנושית, ומבקשת מחבריה שישלחו לה כרית למחנה וסטרבורק, מכיוון שקשה לה לישון על דרגשי העץ.

ביומן ניכר כישרונה הספרותי וההגותי, וניתן ללמוד על אצילות נפשה בפרט בזמן הכיבוש הנאצי. בעקבות תרגום קטעים נרחבים מיומנה וכמה ממכתביה לעברית, התפרסמה הילסום בישראל ויש הרואים בה מודל להשראה.

אתי הילסום נרצחה באושוויץ ב-30 בנובמבר 1943.

בשנת 2014 החל היוצר ותסריטאי הישראלי חגי לוי ביצירת סרט על בסיס קורות חייה.

יומנה בתרגום לעברית

• חיים כרותים: יומנה של אתי הילסום 1941–1943 (מהולנדית: שולמית במברגר), ירושלים: כתר, 1985.
• השמיים שבתוכי: יומנה של אתי הילסום 1941–1943, ירושלים: כתר, 2002.

ראו גם

• שואת יהודי הולנד

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר רשמי
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• אתי הילסום (1914-1943), דף שער בספרייה הלאומית
• השמיים שבתוכנו - תיאור מפגש בין אתי הילסום לוויקטור פראנקל, מאת שגית שלמה, מאי 2020.
• חנן פרנק, אתי הילסום, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• אוהד אזרחי, "אני מתי כבר אלף מיתות", מאמר באתר "הגן - בית הספר לאהבה וקבלה" על התעוררותה רוחנית של אתי הילסום במהלך השואה.
• הנערה שידעה לכרוע ברך, מאמר על הפן הפילוסופי ביומנה של אתי הילסום באתר אקרופוליס החדשה
• איתן קלינסקי, רוחה של אתי הילסום, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 באפריל 2010
• איתן קלינסקי, רוחה של אתי הילסום, חלק ב', באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 באפריל 2010
• איתן קלינסקי, רוחה של אתי הילסום, חלק ג', באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באפריל 2010
• אסף נברו, "יש בתוכי בור עמוק עמוק. ובבור הזה נמצא אלוהים", באתר הארץ, 12 בנובמבר 2013
• גדעון לב, בחירתה של אתי, חיים אחרים, גיליון 265, אוקטובר 2018, עמ' 29-22
• גדעון לב, אניף את העט הזה כמו פטיש, שכל מילה תהיה כמו מכת קורנס, באתר הארץ, 22 באפריל 2020
• אפי פז וחברים, שיחות על יומנה של אתי הילסום כמסע רוחני
• אבי גרפינקל, אתי הילסום סירבה לטשטש את המציאות, והצליחה לעמוד במבחן המוסרי העליון, באתר הארץ, 1 במאי 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אתי הילסום40232417Q126400