אל-עראקיב
אל-עראקיב (בערבית: العراقيب) הוא יישוב בדואי בלתי מוכר, שנמצא כ-10 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב גבעות בר ולא הרחק מרהט.
האזור בו נמצא היישוב מיועד ליעור על ידי קרן קיימת לישראל. במקום זה יוקם "יער השגרירים" הצמוד ליער "טלויזית האלקים" הנמצא צפונית מאל-עראקיב.[1] בעקבות זאת ב-2010 היישוב פונה ונהרס על ידי המדינה אך תושביו חזרו והקימו אותו מחדש מספר פעמים רב.
בסיומו של מאבק משפטי ארוך בין המדינה ובין שבטים בדואים, פסק בית המשפט העליון במאי 2015 כי מדובר באדמות מדינה המיועדות לשימוש ציבורי.[2]
גאוגרפיה
משמעות השם "אל-עראקיב" היא לשון רבים של "ערקוב" שפירושו גבעה או הר, כמו "העקוב" בעברית בפסוק "והיה העקוב למישור". בשם זה נקראו מספר אזורים בארץ ישראל ובירדן, בהם גם האזור המדובר.[3]
היסטוריה
לטענת אנשי שבט א-טורי הם ישבו באזור בהתיישבות חצי-נוודית כבר בתקופה העות'מאנית. לאחר הקמת המדינה קיבלו ראשי השבט את השלטון הישראלי ואף השתתפו בבחירות ובשנת 1951 הם פונו מהמקום בצו המושל הצבאי, לטענתם תוך הבטחה שהפינוי הוא זמני בלבד.[4][5] באותה תקופה הועברו הבדואים בנגב לאזור הסייג שבין באר שבע, דימונה וערד.
הרשויות הכחישו את קיומה של הבטחה כזו, ואמרו כי האזור מעולם לא היה מאוכלס ביישוב קבע בדווי.[3]
סכסוך קרקעות עם המדינה
הוויכוח רב השנים הסלים בשנת 1999 כאשר הקרן קיימת לישראל ביקשה לטעת עצים במקום, "למטרת שמירה על קרקעות הלאום".[6] בתגובה החלו בדואים משבט א-טורי שהתגוררו ברהט ובמקומות נוספים להקים באזור מבנים שונים ולעבד את האדמות שלטענתם שייכות להם.[3]
מינהל מקרקעי ישראל ניהל מאבק ממושך לסילוק הבדואים מהקרקע שכלל גם פעולות של ריסוס ברעל של שדות מעובדים כדי להשמיד את היבולים. הבדואים עתרו לבג"ץ נגד הריסוסים, אשר ב-2007 קיבל את טענתם כי למרות שהסמכות נתונה ביד המדינה לסלק פולשים מקרקעותיה, אין סמכות זו כוללת בחובה פעולות ריסוס יבולים חקלאיים.[7]
הריסות הכפר ובנייתו מחדש
ב-27 ביולי 2010 הרסו פקחי מינהל מקרקעי ישראל את הכפר בחסות כוח של כ-1,300 שוטרים.[8] אחרי שעתירה שהוגשה ברגע האחרון נדחתה.[9]
מיד לאחר עזיבת הכוחות החלו תושבי אל-עראקיב בסיוע של פעילי שמאל להקים מחדש את המבנים. שבוע לאחר מכן נהרסו גם המבנים החדשים שהוקמו.[10][11] מאז נערכים מבצעי הריסה חוזרים ונשנים מחד, ומאידך בנייה מחדש של סככות וסוכות[12][13] ואירועי מחאה נגד ההריסה.[14]
אל עראקיב כסמל
אל-עראקיב הפך אחד הסמלים למאבק למען הכרה בכפרים הלא מוכרים. בכפר התקיימו מספר עצרות גדולות, כולל עצרת יום האדמה המרכזית של ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל במרץ 2010, כמה חודשים לפני ההריסה הראשונה.[15] תושבי הכפר עורכים[דרוש מקור] משמרת מחאה שבועית בצומת להבים[16]
ב-2017 העלו עינת ויצמן ותושב הכפר עזיז א-טורי בתיאטרון תמונע יצירה בשם "הבית ה-112 – שיעור בבנייה פוליטית" שבו מוצגת על הבמה בניית בית, לאחר 111 ההריסות שנערכו במקום, לדברי היוצרים, מאז 2010 ועד העלאת היצירה.[17]
הליכים משפטיים
משפט בתביעות משפחת אל-עוקבי
בסוף שנת 2006 החל משפט ראשון שנערך לגבי רישום קרקעות באל-עראקיב, בשש תביעות של שבעה עשר מאנשי שבט אל-עוקבי להכרה בזכותם על חלקות באזור אל-עראקיב. הדיונים נערכו במשך חמש שנים, שני הצדדים הביאו למשפט את המומחים המובילים בישראל לענייני גאוגרפיה היסטורית, הציגו מסמכים היסטוריים ותצלומי אוויר המוכיחים את עמדתם.
פרופ' אורן יפתחאל הגיש חוות דעת מקצועית לטובת הצד הבדואי שנדחתה הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית המשפט העליון תוך ביקורת חריפה על יפתחאל.[2] התובעים טענו שהשלטונות העות'מאנים והבריטים הכירו בבעלותם באדמות הנגב. מנגד, פרופ' רות קרק, אשר הציגה את מדינת ישראל, הסבירה שעד שנת 1858 לא היה שום יישוב קבע על אדמות אל-עראקיב או בסמוך אליהן.[18]
בפסק דין שניתן במרץ 2012 קבעה השופטת שרה דברת כי הקרקעות שייכות למדינה בתוקף הפקעה על פי חוק רכישת מקרקעין,[19] וקיבלה את עמדת המדינה כי עדיין יש צורך בהפקעה למטרות חקלאות ייעור ושטחים פתוחים. כמו כן קבעה השופטת כי התובעים לא הצליחו להוכיח שעם חקיקת חוק הקרקעות העותמאני בשנת 1858 היה באזור יישוב קבע, או אפילו יישוב סמי נוודי, ושגם אם הייתה התיישבות סמי-נוודית היא לא הייתה מספקת כדי להכיר בבעלותם על הקרקעות. כן קבעה שבסוף ימי המנדט הבריטי רק חלק קטן מהקרקעות בחלקות הרלוונטיות היה מעובד, וכי מהמסמכים הפנימיים שהציגו הבדואים התובעים עולה שהם ידעו על חובתם לרשום קרקעות בטאבו, אך החליטו לא לעשות זאת. "הפקעות במקרקעין בוצעו על פי חוק הרכישה כדין והתובעים לא הצליחו להוכיח טענותיהם לעניין הבעלות בחלקות התביעה", ציינה השופטת.[20] ערעור על פסק דינה של השופטת דברת נדחה בבית המשפט העליון.[2]
בשנים האחרונות היו מספר תביעות משפטיות בנושא בעלות על הקרקעות בנגב אשר הוגשו על ידי בדואים אך נכון לינואר 2013 בכל בירור אשר הגיע להכרעה נפסק כי הקרקע שייכת למדינה. התובעים הבדואים התקשו להוכיח את בעלותם על קרקעות אלה.[21]
תביעות משפחת א-טורי
בהודעה לעיתונות שהוציא מינהל מקרקעי ישראל במרץ 2010 נטען כי חברי שבט א-טורי מבצעים פלישות חוזרות ונשנות לקרקעות מדינה מאז 1999 וכי למרות שהפסידו בכל הערכאות המשפטיות הם ממשיכים לפלוש לשטח.[22]
נציגים של המשפחה הבדואית א-טורי טוענים כי קיבלו את הקרקעות שלהם מאנשי אל-עוקבי בתחילת המאה ה-20 וכיום מנסים להכריח את הרשויות להכיר בזכותם על הקרקעות באל-עראקיב על ידי בנייה חוזרת. מאז קיץ 2010 הבתים שהם בנו ללא אישור באל-עראקיב נהרסו על ידי המדינה מספר רב פעמים (39 פעמים נכון ל-28 במאי 2012).[23] ניסיונות אלה זכו להד בתקשורת הבינלאומית.
בעקבות העלות הכספית של ההריסות המרובות ביולי 2011 הגישה המדינה תביעה נגד תושבי הכפר בסך של 1,790,000 ש"ח.[24]
במקביל בני שבט א-טורי מנסים לקבל הכרה בזכויותיהם על הקרקעות באל-עראקיב בבית המשפט. משפט לגבי תביעות בעלות שלהם על הקרקע מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ואנשי השבט דורשים שקרן קיימת תחדל מפעולות ייעור בקרקעות אלה.[25]
לקריאה נוספת
- חיה נח, "הכפרים שישנם ואינם - הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב", הוצאת פרדס, 2009
קישורים חיצוניים
- שרון הורנשטיין, עוז אלמוג, ישובים בלתי מוכרים בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 19 בינואר 2009
- גדעון לוי, כפר שלם, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2010
- אילנה קוריאל, סמל המאבק הבדואי יפצה את המדינה על פינויו, באתר ynet, 7 ביולי 2010
- מרלן-אביבה גרינפטר, תושבי אל-עראקיב בונים מחדש את הכפר שנמחק כליל מכוח צווי הריסה, "אפוק טיימס", 7 באוגוסט 2010
- אביבה לורי, הקרב על אדמות הבדואים באל-עראקיב מתנהל בבית המשפט בבאר שבע, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2010
- יומו של נורי אל עוקבי בבית המשפט - תמליל עדותו של נורי אל-עוקבי ב-7 בדצמבר 2009 במשפט על הבעלות על האדמות במקום.
- סנ"צ שרית פיליפסון, הצד המוסתר של עראקיב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בספטמבר 2010
- אביבה לורי, עמוק באדמה, באתר הארץ, 23 ביוני 2006
- מינהל מקרקעי ישראל. בדואים, רקע
- אדמות בנגב, סרט באנגלית (חלק בעברית) של מינהל מקרקעי ישראל המסביר על תופעת בניה בלתי-חוקית בנגב
תיעוד וידאו- הריסת אל עראקיב, פברואר 2011, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ האוונגליסטים מיערים את הנגב, 18 בנובמבר 2010
- ^ 2.0 2.1 2.2 ע"א 4220/12 סלימאן מחמד אלעוקבי ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב-15 במאי 2015
- ^ 3.0 3.1 3.2 דוד מרחב, מי רוצה להבעיר את הנגב?, מקור ראשון, 20 באוגוסט 2008
- ^ אורן יפתחאל, מופע האימים בכפר אל-ערקיב, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2010; איסמעיל מוחמד אבו מדיע'ם, מונולוג באתר של יוסף אלגזי; מיכאל יעקובסון, סיבוב בשרידי אלעראקיב / כפר בדואי שתושביו גורשו בשנת 1951, אתר רשימות, 09/05/2010
- ^ על פינוי הכפר הבדואי אל-ערקיב, אתר קדימה
- ^ חנוכת יער השגרירים בנגב
דברי הכנסת, מספר 117, "פעילות קרן קיימת לישראל בנגב", מס' 142, עמ' 7, הישיבה המאה-ושבע-עשרה של הכנסת השמונה-עשרה, 3 במרץ 2010 - ^ בג"ץ 2887/04 סלים אבו מדיגם ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', ניתן ב-28 בנובמבר 2005
- ^ אילנה קוריאל, כפר בדואי לא מוכר נהרס; 1,300 שוטרים איבטחו, באתר ynet, 27 ביולי 2010
- ^ משה פריאל, הבדואים בנגב: נבנה מחדש את הבתים שהרסה המשטרה, באתר nrg, 29/7/2010
- ^ "המדינה שבה ונלחמת באזרחים הכי עניים שלה", באתר ynet, 4 באוגוסט 2010
- ^ אילנה קוריאל, הכפר הבדואי שוב נהרס: ח"כ א-סאנע פונה בכוח, באתר ynet, 4 באוגוסט 2010
- ^ אל-עראקיב – רשימת ההריסות
- ^ פינוי חוזר של אדמות המדינה בעראקיב הודעה לעיתונות של מינהל מקרקעי ישראל, 13 בספטמבר 2010
- ^ ושוב: מבנים נהרסו ביישוב הבדואי אל עראקיב, אתר וואלה!, 13 בספטמבר 2010
- ^ יום האדמה באל-עראקיב ובסח'נין, אתר תראבוט; דבריה של חיה נח, מנכ"ל פורום דו-קיום בנגב, בעצרת יום האדמה 2012, באתר הפורום לדו קיום בנגב
- ^ מיכל רותם, נציג המשטרה לתושבי אל-עראקיב: נפנה אתכם למרות צווי העיכוב, באתר שיחה מקומית, 8 ביוני 2014
- ^ פסטיבל א-ז'אנר 2017 באתר תיאטרון תמונע; שגיא בן נון, "ההסתה רק החמירה מאז רצח רבין, ונתניהו נותן לה לגיטימציה", באתר וואלה!, 20 באפריל 2017
- ^ ביהמ"ש המחוזי: אל-עראקיב לא שייך לבדואים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2012
- ^ 7161/06, פסק דין מ-15 במרץ 2012
- ^ שי פאוזנר, בית המשפט דחה תביעות בדואים לבעלות פרטית בקרקעות בנגב, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2012
- ^ קלמן ליבסקינד, נגב הולך לאיבוד: כך כשלה המדינה בטיפול בבדואים בדרום ("בערך חמישית מהתביעות הללו הגיעו עד היום להסדר בין המדינה לבדואים. ב-80 המקרים שבהם הסכסוך הגיע לבית המשפט ניצחה המדינה, שכן לבדואים, כאמור, אין שום מסמך המוכיח את בעלותם"), סופשבוע, nrg, 16 ביולי 2010
- ^ מינהל מקרקעי ישראל: "בני שבט אל טורי פולשים מדי שנה לקרקעות מדינה בדרום בניגוד לחוק במטרה לקבוע עובדות בשטח", אתר מינהל מקרקעי ישראל
- ^ בפעם ה-39: מינהל מקרקעי ישראל פינה את מסיגי הגבול מאזור "אל עראקיב" winwin.co.il, מגזין נדל"ן
- ^ פינוי-פיצוי. המדינה רוצה מאל-עראקיב 1.8 מ' שקל, באתר ynet, 26 ביולי 2011
- ^ בית המשפט דחה את ניסיון המדינה לרשום את קרקעות אל-עראקיב על שמה, אתר התחברות-תראבוט, 1 בנובמבר 2011