אל-כום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אל-כום (כפר)
الكوم
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה חברון
תאריך ייסוד תקופת הברונזה הקדומה
גובה 415 מטר מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,568 (2007)
קואורדינטות 31°31′52″N 34°57′38″E / 31.5311°N 34.9606°E / 31.5311; 34.9606
אזור זמן UTC +2
,

אל-כוםערבית: الكوم) הוא כפר פלסטיני השוכן כ-13 ק"מ ממערב לחברון, וכ-2 קילומטר ממזרח לקו הירוק. בשנת 2007 נמנו בו 2,568[1]. מועצת הכפר אל-כום הוקמה בשנת 1995 כאיחוד של הכפרים: אל-כום, אל מורק, בית מקדום, וחומסה (חומצה)[2].

היסטוריה

הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[3].

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, אל-כום נמצאת תחת שלטון ישראלי. בהסכם אוסלו ב' השטח הבנוי של אל-כום והכפרים הסמוכים אל מורק ובית מקדום סווג כשטח B[דרוש מקור].

אתרים ארכאולוגיים בסביבה

כתובת עופי בן נתניהו; מוצגת במוזיאון ישראל


ערך מורחב – חורבת אל כום

סמוך לגרעין העתיק של הכפר נמצאת תל ארכאולוגי שנקראת "תל אל כום" (או "ח'רבת אל-קום"). לפי עדויות ארכאולוגיות, האתר היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה. בצדו הדרומי של התל מספר מערות קבורה. בחפירות במקום נמצאו שתי כתובת בעברית מהמאות 7–8 לפני הספירה, באחת מהן שתוארכה למאה ה-7 לפני הספירה נכתב: ”לְעוֹפַי בֶּן נְתַנְיָהוּ [הַ]חֶדֶר הַזֶּה“[4]. הכתובת השנייה פרסמה את האתר בקרב חוקרי המקרא, בהיותה אחת הכתובות הבודדות שנתגלו שמזכירות את "ה' ואת האשרה".

אתרים נוספים

בכפר מספר אתרים מהתקופות הרומית והביזנטית: "ח'רבת חומס'ה" ("ח'רבת חומצה")[5], "ח'רבת בית מקדום" ו"ח'רבת מוראק" (נקרא גם "אל-מוורק").

בח'רבת מוראק נשתמרו שרידי מבנה מפואר מוקף חומה מהתקופה ההרודיאנית המכונה "ארמון חלקיה". האתר כולל שרידי מבנה ששטחו 40x40 מ' ובו בית מרחץ, מערכת של תעלות מים וחדרים מצופים טיח צבעוני. באתר נמצאו מטבעות, שהמאוחרים שבהם משנת 68 לספירה[6]. הארכאולוג ד"ר יצחק אשל מזהה את "ארמון חלקיה" כביתו של הלל בן גריס, "סגנו של בר כוכבא"[7]

לקריאה נוספת

  • עמנואל דמתי, ארמון חלקיה, בין חרמון לסיני/ יד לאמנון: קובץ מאמרים בידיעת הארץ, עורך ראשי: מגן ברושי, תשל"ז / 1977.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-כום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. מפקד אוכלוסין 2007, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. Al Kum, Al Muwarraq, Beit Maqdum, Humsa Village Profile. Applied Research Institute-Jerusalem (ARIJ). 2009.
  3. Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 358
  4. ראו: כתובת קבורה: "לעופי בן נתניהו החדר הזה", באתר מוזיאון ישראל (באנגלית);
      רות הסטרין, מרים תדמור, כתובות מספרות: ימי הבית הראשון ותקופת התלמוד, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1973
  5. חורבת חומצה, באתר עמוד ענן
  6. עמנואל דמתי, ארמון חלקיה, קדמוניות טו, 4, תשמ"ג, עמ' 117-120 (מידע בקטלוג רמב"י)‏, JSTOR 23674994
  7. ארנון סגל, ‏סיפור המרד האחרון דרך הארכיון השנוי במחלוקת, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2022


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אל-כום41531972Q4702722