אל-כום
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| תאריך ייסוד | תקופת הברונזה הקדומה |
| גובה | 415 מטר מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,568 (2007) |
| קואורדינטות | 31°31′52″N 34°57′38″E / 31.5311°N 34.9606°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הר חברון רגילה)   אל-כום | |
אל-כום (בערבית: الكوم) הוא כפר פלסטיני השוכן כ-13 ק"מ ממערב לחברון, וכ-2 קילומטר ממזרח לקו הירוק. בשנת 2007 נמנו בו 2,568[1]. מועצת הכפר אל-כום הוקמה בשנת 1995 כאיחוד של הכפרים: אל-כום, אל מורק, בית מקדום, וחומסה (חומצה)[2].
היסטוריה
הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[3].
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, אל-כום נמצאת תחת שלטון ישראלי. בהסכם אוסלו ב' השטח הבנוי של אל-כום והכפרים הסמוכים אל מורק ובית מקדום סווג כשטח B[דרוש מקור].
אתרים ארכאולוגיים בסביבה
ערך מורחב – חורבת אל כום
סמוך לגרעין העתיק של הכפר נמצאת תל ארכאולוגי שנקראת "תל אל כום" (או "ח'רבת אל-קום"). לפי עדויות ארכאולוגיות, האתר היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה. בצדו הדרומי של התל מספר מערות קבורה. בחפירות במקום נמצאו שתי כתובת בעברית מהמאות 7–8 לפני הספירה, באחת מהן שתוארכה למאה ה-7 לפני הספירה נכתב: ”לְעוֹפַי בֶּן נְתַנְיָהוּ [הַ]חֶדֶר הַזֶּה“[4]. הכתובת השנייה פרסמה את האתר בקרב חוקרי המקרא, בהיותה אחת הכתובות הבודדות שנתגלו שמזכירות את "ה' ואת האשרה".
אתרים נוספים
בכפר מספר אתרים מהתקופות הרומית והביזנטית: "ח'רבת חומס'ה" ("ח'רבת חומצה")[5], "ח'רבת בית מקדום" ו"ח'רבת מוראק" (נקרא גם "אל-מוורק").
בח'רבת מוראק נשתמרו שרידי מבנה מפואר מוקף חומה מהתקופה ההרודיאנית המכונה "ארמון חלקיה". האתר כולל שרידי מבנה ששטחו 40x40 מ' ובו בית מרחץ, מערכת של תעלות מים וחדרים מצופים טיח צבעוני. באתר נמצאו מטבעות, שהמאוחרים שבהם משנת 68 לספירה[6]. הארכאולוג ד"ר יצחק אשל מזהה את "ארמון חלקיה" כביתו של הלל בן גריס, "סגנו של בר כוכבא"[7]
לקריאה נוספת
- עמנואל דמתי, ארמון חלקיה, בין חרמון לסיני/ יד לאמנון: קובץ מאמרים בידיעת הארץ, עורך ראשי: מגן ברושי, תשל"ז / 1977.
קישורים חיצוניים
- שולמית מילר, מבט מחודש על "ארמון חלקיה" בח'רבת אל־מורק, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 35, 2024, עמ' 450–461 (מידע בקטלוג רמב"י)
- דביר רביב, בועז לנגפורד, "מסתור חלקיה": מערכת מסתור גדולה בגבול השפלה וההר, מחקרי ארץ יהודה; אסופת מאמרים לזכרו של דוד עמית, תשע"ז, עמ' 57–69 (מידע בקטלוג רמב"י)
הערות שוליים
- ↑ מפקד אוכלוסין 2007, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ Al Kum, Al Muwarraq, Beit Maqdum, Humsa Village Profile. Applied Research Institute-Jerusalem (ARIJ). 2009.
- ↑ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 358
- ↑ ראו: כתובת קבורה: "לעופי בן נתניהו החדר הזה", באתר מוזיאון ישראל (באנגלית);
רות הסטרין, מרים תדמור, כתובות מספרות: ימי הבית הראשון ותקופת התלמוד, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1973 - ↑ חורבת חומצה, באתר עמוד ענן
- ↑ עמנואל דמתי, ארמון חלקיה, קדמוניות טו, 4, תשמ"ג, עמ' 117-120 (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23674994
- ↑ ארנון סגל, סיפור המרד האחרון דרך הארכיון השנוי במחלוקת, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2022
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
אל-כום41531972Q4702722