אל-ארד
אל-ארד (בערבית: الارض, תעתיק מדויק: אלארצ', "האדמה") היא תנועת שמאל קיצוני פוליטית לאומית-ערבית, שהוקמה בשנת 1959 על ידי קבוצת ערבים ישראלים, במטרה להפוך את מדינת ישראל למדינה רב-לאומית. התנועה התנגדה לשלושת הגורמים הבאים:
- קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
- הממסד הפוליטי הערבי המסורתי בישראל, שלכאורה מהווה משענת למשטר הישראלי.
- המפלגה הקומוניסטית הישראלית מק"י, וזאת משום שדווקא בשל קרבתה האידאולוגית הייתה מק"י עלולה "להחניק" את התנועה באבה.
תנועת אל-ארד הייתה התנועה הערבית היחידה (פרט למפלגה הקומוניסטית, הדו-לאומית) שהוציאה בטאון ערבי עצמאי. התנועה, שכללה שילוב של פעילים לאומיים וקומוניסטים ערבים, איתגרה את חופש הביטוי והפיקה בטאונים חתרניים בין 1958 ועד 1961. על מנת לחמוק מהצורך ברישיון כל אחד מ-13 הגליונות שראו אור נשא את השם "ארד" ("אדמה"), בצירוף מילה נוספת (למשל "נדאא אלארד'" (קריאת האדמה), או "צרח'ת אלארד'" (צעקת האדמה) וכדומה)[1].
באוקטובר 1959 הוציאה התנועה ביטאון שהתריס נגד השלטונות הישראליים. בין היתר כונה בו דוד בן-גוריון "הגמד הירושלמי", וזאת בשילוב קריקטורות. בשנת 1960 הואשמו עורכי הביטאון בהוצאת עיתון ללא רישיון, בניגוד לפקודת העיתונות,[2] ונדונו לקנסות ולמאסר על תנאי.[3]
חלק מאנשי התנועה ניסו להתמודד בבחירות לכנסת השישית במסגרת "רשימת הסוציאליסטים", אך רשימתם נפסלה מלהתמודד באישור בית המשפט העליון בפסק דין ירדור. בין פעילי המפלגה נמצא מוחמד מיעארי, שלימים היה יו"ר הרשימה המתקדמת לשלום, שנכנסה לכנסת פעמיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בג"ץ 253/64 סברי ג׳ריס נגד הממונה על מחוז חיפה, ניתן ב-11 בנובמבר 1964
הערות שוליים
- ^ דן כספי ומוסטפא כבהא, מירושלים הקדושה ועד המעיין בתוך: פנים- תרבות חברה וחינוך, 2001, גיליון 16- מרץ 01'
- ^ עורכי "אל ארד" הורשעו; פסק הדין יינתן מחר, דבר, 9 ביוני 1960
- ^ הופחת הקנס של פעילי "אל ארד", הצופה, 12 באוקטובר 1960