אזור פיזיוגרפי

אזור פיזיוגרפי (באנגלית: Physiographic region) ובלשון רבים אזורים פיזיוגרפיים, הם אמצעי להגדרת צורות הנוף של כדור הארץ לאזורים נפרדים באופן עצמאי, ללא תלות בגבולות פוליטיים. הם מבוססים על הגישה הקלאסית בת שלוש הרמות של נווין מ. פנמן (אנ') משנת 1916, המפרידה צורות נוף לחלוקות פיזיוגרפיות, מחוזות פיזיוגרפיים (אנ') ומקטעים פיזיוגרפיים[2].
מנגנון הסיווג הפך לכלי גאוגרפי פופולרי בארצות הברית, כפי שמעיד פרסום הקובץ של המכון הגאולוגי של ארצות הברית, הממפה את האזורים והשימוש של שירותי הפארקים הלאומיים בטרמינולוגיה שייסד פנמן, כדי לתאר את האזורים שבהם ממוקמים פארקים אלה[3].
המודל, ששימש בתחילה בצפון אמריקה[2], הפך לבסיס לסיווגים דומים ביבשות אחרות[4][א].
פיסיוגרפיה
בתחילת המאה ה-20, חֵקֶר הגאומורפולוגיה בקנה מידה אזורי כונה "פיזיוגרפיה". מאוחר יותר נחשבה פיזיוגרפיה למילים פשוטות של "פיזיקה" ו"גאוגרפיה", ולכן הייתה שם נרדף לגאוגרפיה פיזית[5], והמושג הסתבך במחלוקת סביב העיסוקים הרלוונטיים של תחום זה. גיאומורפולוגים מסוימים החזיקו בבסיס גאולוגי לפיזיוגרפיה, והדגישו את המושג של אזורים פיזיוגרפיים, בעוד שמגמה סותרת בקרב גאוגרפים הייתה להשוות פיזיוגרפיה ל"מורפולוגיה טהורה", המופרדת מהמורשת הגאולוגית שלה. בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הופעתם של מחקרים תהליכיים, אקלימיים וכמותיים, הובילה להעדפה מצד מדעני כדור הארץ רבים למונח "גיאומורפולוגיה", על מנת להציע גישה אנליטית ולא תיאורית לנופים[6]. בשימוש הנוכחי, פיזיוגרפיה עדיין גורמת לבלבול לגבי משמעותה, ההגדרה הספציפית של "גאומורפולוגיה", או שמא ההגדרה המקיפה יותר של "גאוגרפיה פיזית".
למטרות מיפוי פיזיוגרפי, צורות נוף מסווגות הן לפי המבנים הגאולוגיים, והן לפי ההיסטוריה שלהן. הבחנות המבוססות על גיל גאולוגי, תואמות גם להבחנות פיזיוגרפיות, שבהן הצורות כה חדשות, עד שהן נמצאות במחזור הסחיפה (של דייוויס) הראשון שלהן, כפי שקורה בדרך כלל עם יריעות של סחיפה קרחוניות, קרי מורנות. באופן כללי, צורות נוף הנובעות מהיסטוריות דומות, מאופיינות במאפיינים דומים מסוימים. הבדלים בהיסטוריה, גורמים להבדלים תואמים בצורה, שבדרך כלל יוצרים מאפיינים ייחודיים, הברורים גם לצופה הדיוט, אך זה לא תמיד המקרה. למשל, רמה מנותקת, בוגרת (במונחים של המחזור של דייוויס) עשויה להתפתח ללא הפסקה מהרים סלעיים לאדמות חקלאיות קלות. כך גם, צורות שאינן מסווגות יחד, עשויות להיות דומות באופן שטחי. לדוגמה, מישור חוף צעיר ופנפליין (אנ')[ב]. במספר רב של מקרים, קווי הגבול הם גם קווים גאולוגיים, עקב הבדלים באופי או במבנה הסלעים שמתחת לפני השטח[2].
היסטוריה
המאה ה-19
ההיסטוריה של השימוש במונח "פיזיוגרפיה" היא מורכבת. חלק ניכר מהסיבוכים נובעים מהאופן שבו המונח התפתח לאורך זמן, הן כ"מדע" בפני עצמו, והן כמילה נרדפת לענפי מדע אחרים. בשנת 1848 פרסמה מרי סומרוויל את ספרה "גאוגרפיה פיזית", שסיפק תיאורים מפורטים של הטופוגרפיה של כל יבשת, יחד עם תפוצת הצמחים, בעלי החיים ובני האדם[7]. עבודה זו נתנה דחיפה לעבודות נוספות בתחום. בגרמניה, אוסקר פשל (אנ') הציע בשנת 1870 שגאוגרפים יחקרו את המורפולוגיה של פני כדור הארץ, מתוך עניין בחקר צורות נוף והשפעתן על התפתחות האדם. פרדיננד פון ריכטהופן ששימש כראש המחלקה לגאוגרפיה (וגאולוג בהכשרתו) בבון, גרמניה, הפך את חקר צורות הנוף לתחום המחקר העיקרי עבור עצמו, ועבור תלמידיו. במקום אחר, הספר "פיסיוגרפיה" של תומאס הנרי האקסלי פורסם בשנת 1877 בבריטניה[8]. זמן קצר לאחר מכן, תחום ה"גאוגרפיה הפיזית" עצמו שונה ל"פיזיוגרפיה". לאחר מכן, פיזיוגרפיה הפכה למקצוע פופולרי מאוד בבתי הספר בבריטניה, והיוותה כ-10% מכלל הבחינות בבתי הספר האנגליים והוולשים כאחד, ופיזיוגרפיה נחשבה לעת ההיא להיבט בלתי נפרד, אם לא החשוב ביותר, של הגאוגרפיה[9].
במקביל ל"התקדמות" זו בפיזיוגרפיה, החל גם מיפוי פיזי וחזותי של אזורים תיאוריים אלה. בשנת 1899 פרסם אלברט היים (אנ') את תצלומיו ותצפיותיו שערך במהלך טיסה בכדור פורח מעל הרי האלפים. הוא כנראה האדם הראשון שהשתמש בצילום אווירי במחקר גאומורפולוגי או פיזיוגרפי. דיאגרמות הבלוקים של פנמן, ארווין רייז (אנ'), ארמין לובק (אנ') ורבים אחרים, התבססו בחלקן על צילום אווירי ומפות טופוגרפיות, ונתנו מבט אלכסוני "ממעוף הציפור"[10].
המאה ה-20
עד שנת 1901, היו הבדלים ברורים בהגדרת המונח פיזיוגרפיה. באנגליה, פיזיוגרפיה נחשבה למבוא למדע הפיזיקלי באופן כללי. היא כללה את יסודות הפיזיקה, הכימיה, האסטרונומיה, הגאוגרפיה הפיזית והגאולוגיה, ולפעמים אפילו חלקים מסוימים של בוטניקה וזואולוגיה. באמריקה, למונח הייתה משמעות שונה במקצת. לפעמים הוא שימש כמילה נרדפת לגאוגרפיה פיזית, ולפעמים כמדע המתאר ומסביר את המאפיינים הפיזיים של פני כדור הארץ[11].
בשנת 1900 פורסם בכתב העת היוקרתי Nature מאמר אודות "פיזיוגרפיה וגאוגרפיה פיזית" בו נכתב בין השאר כדלקמן:
גיאוגרפיה פיזיקלית מקבלת בהדרגה את השם פיזיוגרפיה מבלי לרכוש את רוחב הראייה המאפיין מדע זה. מאמר מאת פרופ' וו. מ. דייוויס בכתב העת School Review, שפורסם בהוצאת אוניברסיטת שיקגו, מביא בפנינו את המטמורפוזה הנומינלית הזו באופן בולט. פרופ' דייוויס מגדיר גיאוגרפיה פיזיקלית - או פיזיוגרפיה - שהוא רואה כשם נרדף, ל"חקר אותם מאפיינים של כדור הארץ המעורבים ביחסים בין כדור הארץ לאדם; כלומר, חקר הסביבה הפיזית של האדם". בכל הנוגע לגיאוגרפיה פיזית, הצהרה זו של קווי הגבול שלה מספקת, אך כאשר פרופ' דייוויס משתמש בהגדרה כאבן בוחן לבחינת אופייה של הפיזיוגרפיה כפי שהיא מובנת על ידי הבוחנים של המחלקה למדעים ואמנות, הוא משתמש בקריטריון שאין לו כל בסיס הגיוני.
— Gibbons, R. Physiography and Physical Geography . Nature 63, 207–208 (1900). https://doi.org/10.1038/063207a0
בחירת כתב העת היוקרתי הזה לפרסם את המאמר לאחר ביקורת עמיתים, מציגה למעשה את המבוכה הקיימת בכל הקשור להבדלים בין המונחים.
מהדורת 1919 של האנציקלופדיה אמריקנה: ספרייה של ידע אוניברסלי[12] תיקנה עוד יותר את ההגדרה ל"פיזיוגרפיה (גיאומורפולוגיה), המוכרת כיום באופן כללי כמדע נפרד מגאולוגיה, עוסקת במקורות ובהתפתחות של צורות נוף ביבשה, מתחקה אחר הביטוי הטופוגרפי של המבנה הגאולוגי, ומגלמת היסטוריה לוגית של אגני אוקיינוסים וגבהים יבשתיים של הרים, רמות ומישורים; של גבעות ועמקים. גאוגרפיה פיזית משמשת באופן חופשי כמילה נרדפת, אך המונח מיושם בצורה נכונה יותר על הגבול שבין גאוגרפיה לפיזיוגרפיה; היינו הוא עוסק בעיקר באלמנט האנושי, כפי שהוא מושפע מסביבתו הפיזיוגרפית[13][14].
המאה ה-21
אפילו במאה ה-21, עדיין קיים בלבול מסוים לגבי מהי בדיוק "פיזיוגרפיה". מקור אחד קובע כי "גיאומורפולוגיה כוללת גאולוגיה רבעונית (אנ'), פיזיוגרפיה ורוב הגאוגרפיה הפיזית", ומתייחס לפיזיוגרפיה כתחום נפרד, אך כפוף לגאומורפולוגיה[15]. מקור אחר קובע כי "גיאומורפולוגיה (או פיזיוגרפיה) מתייחסת לחקר מאפייני פני השטח של כדור הארץ. היא כרוכה בבחינת פיזור הקרקע, המים, וחומרי הסלע היוצרים את פני השטח. קרקע קשורה קשר הדוק לגיאומורפולוגיה של נוף מסוים", ומתייחס לפיזיוגרפיה כמילה נרדפת לגיאומורפולוגיה[16]. המכון הגאולוגי של ארצות הברית מגדיר פיזיוגרפיה כחקר של "מאפיינים ותכונות של פני השטח של כדור הארץ"[17], בעוד שגיאומורפולוגיה מוגדרת בנפרד כ"ענף בגאולוגיה העוסק במאפייני פני השטח ובתהליכים היוצרים ומשנים אותם"[18].
בין היתר בשל הבלבול הזה לגבי מהי המשמעות האמיתית של "פיזיוגרפיה", חלק מהמדענים נמנעו משימוש במונח פיזיוגרפיה, ובמקום זאת משתמשים במונח דומה - גאומורפולוגיה. זאת משום שההגדרות משתנות: מ-"המחקר והסיווג של מאפייני פני השטח של כדור הארץ, על סמך קווי דמיון במבנה הגאולוגי ובהיסטוריה של שינויים גאולוגיים" (לשון ההגדרה) על פי המכון האמריקאי למדעי כדור הארץ (אנ') מחד, ועד לתיאורים הכוללים גם צמחייה או שימוש בקרקע מאידך[19].
ראו גם
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ .Roderick Peattiewie. 1923, Geography of Ohio: p. 3, Columbus: The Ohio State University
- ^ 2.0 2.1 2.2 Nevin M. Fenneman, 1916, Physiographic Subivision of the United States, Annals of the Association of American Geographers. 3: pp. 17–22.
- ↑ Sawyer, Carol F., 2021., The lasting impact of N.M. Fenneman's works Physiography and Western and Eastern United States, Progress in Physical Geography 45: pp. 802–813
- ↑ Frye, C. et al., 2023, Named Landforms of the World: A Geomorphological and Physiographic Compilation, Annals of the American Association of Geographers 113: pp. 1762-1780
- ↑ physiography, Dictionary.Com
- ↑ Victor R. Baker, Introduction: Regional Landforms Analysis - The Nature of Geomorphology, NASA - National Aeronautics and Space Administration
- ↑ Mary Somerville - Queen of Science, Dangerous Women Project, 8th March 2017
- ↑ Thomas Henry Huxley, 1878, Physiograohy - the Study of Nature, Kessinger Publishing
- ↑ Holt-Jensen, Arild, Geography, History and Concepts : a Student's Guide, pp.40-42
- ↑ Robert S. Hayden, Chapter 11: Mapping, NASA - National Aeronautics and Space Administration
- ↑ Beach, Chandler Belden, 1902, The Student's Reference Work : a Cyclopaedia for Teachers, Students, and Families, New York : C.B. Beach: C.B. Beach: p. 1123
- ↑ The Library of Congress, The Encyclopedia Americana; a Library of Universal Knowledge, 1922
- ↑ What is Physical Geography?, Twinkl
- ↑ physical geography - Science, Britannica Encyclopedia
- ↑ Geomorphology, The Canadian Encyclopedia
- ↑ Geomorphology, Alberta Government/Environment/Geomorphology
- ↑ Alphabetical index, Physiography, U.S. Geological Survey via WayBackMachine
- ↑ Science Explorer, USGS. Gov
- ↑ Belward, Alan S.; Valenzuela, Carlos R. 1991. Remote Sensing and Geographical Information Systems for Resource Management in Developing Countries. Springer. p. 430.
| תחומי מדעי כדור הארץ | |
|---|---|
|
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | |
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים | ||
אזור פיזיוגרפי42104771Q2067021