אוראולוס
תבנית מנהיג ריקה אַוּרֶאוֹלוּס (בלטינית: Aureolus; 220 לערך – 268 לספירה) היה מפקד צבאי רומי בתקופת שלטונו של הקיסר גליאנוס, לפני שניסה לתפוס את השלטון באימפריה הרומית. לאחר שפנה נגד גליאנוס, אוראולוס נהרג במהלך הסערה הפוליטית סביב ההתנקשות בקיסר, בקנוניה שתכננו קציניו הבכירים. אוראולוס ידוע כאחד מ"שלושים הטיראנים" והוא נזכר במקורות עתיקים, כולל ההיסטוריה אוגוסטה, הקיצור של זונאראס ו"היסטוריה חדשה" של זוסימוס.
ביוגרפיה
ראשית חייו
אוראולוס נולד בסביבות שנת 220. לפי גאורגיוס סינקלוס הוא היה ממוצא דאקי.[1] הוא נולד בפרובינקיה דאקיה (אנ'), מצפון לדנובה, ולפני הקריירה הצבאית שלו שירת כרועה וכן כמפקד הסוסים הקיסריים (Phronistes, "פרוניסטס"). הנומן (Nomen) (אנ') שלו מדווח לעיתים קרובות כ"אקיליוס" (Acilius), בעוד שסבורים כי הפריינומן (Praenomen) שלו היה "מרקוס" או "מאניוס", שני שמות נפוצים בקרב בית האב של אקיליה. אף על פי שכמה היסטוריונים חשבו שהאות "M" מייצגת נומן שני, "מנליוס" (Manlius).
לא ברור האם לקיסר גליאנוס נודע על אוראולוס לאחר שהתגייס לצבא, או במהלך שירותו כסייס. גליאנוס היה ידוע בקידום כישרונות מחוץ לממסד, ואוראולוס היה אחד האנשים החדשים שהחליפו סנאטורים בתפקידי פיקוד בכירים בצבא במהלך שלטונו.
קריירה
בשנות ה-20 לחייו התגייס אוראולוס לצבא הרומי, ובתקופת שלטונו של הקיסר ולריאנוס התקדם בדרגות. בשנת 260 כבר היה מפקד בכיר של פרשים (dux equitun) אצל הקיסר גליאנוס.[1]
כמפקד פרשים קיסרי בכיר לשעבר, פיתח אוראולוס כוח פרשים עצמאי כדי להגביר את יעילות הקומיטטוס (comitatus) (אנ') כצבא שדה נייד ביותר תחת שליטתו הישירה של הקיסר. אוראולוס היה המפקד הראשון של כוח זה תחת הקיסר, ובסיסו היה במדיולאנום (מילאנו).
חיל הפרשים של אוראולוס היה אחראי בעיקר לתבוסת האוזורפטור אינגנואוס בקרב מורסה (אנ') (אוסייק) בשנת 258. בשנת 261[1] הוא פיקד על הכוח שהביס את צבאם של האוזורפטורים מקריאנוס ובנו מקריאנוס הצעיר בקרב במרכז הבלקן. צבאם של המקריאנים, שתמך תחילה באוזורפטור אינגנואוס ולאחר מכן ברגליאנוס, כלל אסירים ממחנות בפרובינקיות הדנובה והוערך בלפחות 30,000 איש.
הצלחתו של אוראולוס בדיכוי המקריאנים נחשבת על ידי היסטוריונים ככזו שפגעה בהישגיו של גליאנוס. היסטוריונים אחרים מציעים שבאותה תקופה ניסה גליאנוס למחוץ את האוזורפטור הגאלי פוסטומוס, שרצח את בנו של גליאנוס, קיסר סלונינוס, ולגרש את היותונגים (אנ') מהפרובינקיה האלפית רייטיה, שם הם היוו איום ישיר על איטליה ורומא.
אוראולוס הורם על ידי חייליו למעלה של קיסר ונקרא כנראה Caesar Marcus Aelius Aurolus.[1] בעקבות זאת, נאלץ להתעמת עם גליאנוס.[1] ככל הנראה בשנת 262 התנשא ל"אוגוסטוס".[1]
מרד
לאחר שהמקריאנים הובסו והושגה רגיעה בקרב כוחות חיל המצב של הדנובה שתמכו בהם, השלים הקיסר גליאנוס עם אוראולוס, כדי להביס את פוסטומוס[1] ואת האימפריה הגאלית שלו. ייתכן שכתוצאה ממסע זה מחוז רייטיה הוחזר מהאימפריה הגאלית וכתובתו של פוסטומוס על מזבח אוגסבורג נמחקה. עם זאת, פוסטומוס הצליח לחמוק מתבוסה מוחלטת, דבר שחלק מההיסטוריונים מייחסים ל"רשלנות" לכאורה של אוראולוס. היסטוריונים אחרים הציעו שאוראולוס אפשר במכוון לאוזורפטור הגאלי לחמוק מחורבן, כדי לראות את גליאנוס מודח מתפקידו כקיסר.
זוסימוס דיווח כי אוראולוס ושני קצינים נוספים קשרו קשר נגד גליאנוס, אך כולם נענשו ונכנעו, מלבד אוראולוס, ששמר על כעסו כלפי הקיסר. הסיבות לכך אינן ידועות, אם כי משערים כי בתור דאקי, אוראולוס התרעם על גליאנוס על שהשתמש בחיל המצב הדאקי כדי לחזק את צבא השדה שלו להגנת איטליה, מה שהחמיר את בעיות הפלישות הברבריות לדאקיה. למרות כישלונו להשמיד את פוסטומוס בגאליה, אוראולוס קיבל את האחריות הבלעדית על המערכה נגד המקריאנים. עם זאת, כאשר הגותים וההרולים (אנ') פלשו לפרובינקיות הדנובה בכוח עצום בשנת 268, אוראולוס אפילו לא היה קצין בכיר בקומיטטוס הקיסרי שליווה את הקיסר נגד השודדים. במקום זאת, הוא מונה למפקד חיל המצב הרייטי בעוד חיל הפרשים שלו הלך מזרחה עם הקיסר תחת פיקודו של קלאודיוס (לימים הקיסר קלאודיוס גותיקוס) או אורליאנוס, שגם הוא הפך לקיסר בהמשך.
אובדן הפיקוד על חיל הפרשים המובחר נחשב כהורדה בדרגה משפילה עבור אוראולוס, שנטש את פיקודו האלפיני, פלש לאיטליה וכבש את בסיסו הישן במדיולאנום. בגידה זו גרמה לגליאנוס להפסיק את מסעו נגד הגותים בבלקן ברגע קריטי ביותר, כדי לחזור לאיטליה כדי להתמודד עם אוראולוס. היסטוריונים מאמינים שההשלכות ארוכות הטווח של מרד אוראולוס פתחו את רייטיה לפלישה נוספת מצד האלמאנים, אשר לאחר מכן פשטו על איטליה עצמה בחודשים הראשונים של שלטונו של קלאודיוס גותיקוס. ייתכן שבאותה תקופה אבדו לאימפריה האגרי דקומאטס (אנ'), האדמות הרומיות מצפון-מזרח לריין העליון.
בתחילת שנת 268 החליף אוראולוס צדדים וחבר אל פוסטומוס,[1] וממדיולאנום הזמין אותו לאתגר בתמיכתו את גליאנוס על השליטה באימפריה. באמצעות מטבעת הקיסרות במדיולאנום, טבע אוראולוס מטבעות הנושאים את דמותו של פוסטומוס כקיסר עם פניות לאמונתם של חבריו לשעבר לחיל הפרשים בצדו האחורי. פוסטומוס התעלם מהזמנתו ואוראולוס, שלא זכה לתמיכתו של האוזורפטור הגאלי, הובס על ידי גליאנוס בקרב על נהר אדה (אנ') ממזרח למילאנו, במקום שנודע במשך מאות שנים כפונטירולו (Pontirolo) (אנ') (מלטינית Pons Aureoli' כלומר "גשר אוראולוס"). לאחר מכן הוטל עליו מצור במדיולאנום על ידי הקומיטטוס הצבאי של גליאנוס, כולל חיל הפרשים שהקים אוראולוס.
בסתיו 268 התנשא אוראולוס לקיסר ואוגוסטוס במדיולאנום, ונקרא על מטבעותיו: IMPERATOR AUREOLUS AUGUSTUS.[2]
מוות
בסוף ספטמבר 268 נרצח גליאנוס בעת שצר על מדיולאנום.[2] אולם המחנה של גליאנוס בראשות המצביא החדש קלאודיוס (מאוחר יותר "גותיקוס") הכניע את העיר.[2] אולם לפני שקלאודיוס הספיק להחליט על עונשו של אוראולוס, נרצח זה על ידי המשמר הפרטוריאני של קלאודיוס כנקמה על מרידתו בגליאנוס.
לקריאה נוספת
- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "חיי אוראולוס", פרק יא, עמ' 225–227.
קישורים חיצוניים
- Historia Augusta, The Lives of the Thirty Pretenders, 11, Aureolus
הערות שוליים
אוראולוס42389971Q312910