שלושים הטיראנים (רומא)
שלושים הטיראנים (בלטינית: Tyranni Triginta) היו סדרה של 30 שליטים המופיעים בקובץ הביוגרפיות "היסטוריה אוגוסטה" (סוף המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5), לכאורה כמתנשאים לכס הקיסרות של האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של הקיסר גליאנוס, שהיה שליט יחיד בשנים 260–268 לספירה.
בתקופה זו בתולדות הקיסרות הרומית, נוצרה שגרה לפיה החיילים היו מכריזים על קיסר לטעמם, והסנאט הרומי היה מוותר להם על בכירותו ונענה להם מחוסר אונים. דרך חדשה זו אל כס הקיסרות נראתה לרבים מקרב הקצונה הבכירה כאפשרות לנסות את כוחם להעפיל אל השלטון. תופעה זו הביאה לריבוי המתנשאים לקיסרות, שכונו בתקופה זו "טיראנים".[1]
שלושים הטיראנים בהיסטוריה אוגוסטה
מגילת הקלף של ההיסטוריה אוגוסטה מונה בין חיי שני הגליאנים לבין חיי קלאודיוס שורה של "שלושים טיראנים",[2] שהתנשאו בתקופת שלטונם של הקיסרים גליאנוס ואביו ולריאנוס.[3] אולם בביוגרפיות של שני הגליאנים מציין המחבר "עשרים טיראנים" בימי גליאנוס.[4] לדברי דוד גולן, מכך עולה שבעת כתיבת הפרקים הקודמים, תכנן המחבר לכתוב על עשרים טיראנים,[5] אלא שמלאכת החיבור והעריכה של קובץ הביוגרפיות ככל הנראה התארכה, ובמהלכה חלו שינויים של היקף החיבור ושל התובנות שהנחו את המחבר-העורך לאורך החיבור,[2] וכאשר הגיע המחבר לכתוב על הטיראנים הללו, גילה שרשימת הטיראנים תפחה ל-32, אך לא תיקן את המספר שכתב קודם לכן.[5]
המחבר-העורך של ההיסטוריה אוגוסטה כותב כי "הידיעות על אותם אישים (הטיראנים)... לוטות בערפל ואף המומחים הגדולים לא יכולים לומר הרבה אודותם... כל ההיסטוריונים שכתבו ביוונית או בלטינית, התעלמו מרבים מהם ואף את שמותיהם לא הזכירו".[6] בהתחשב בחוסר האמינות של ההיסטוריה אוגוסטה, אמיתותה של רשימה זו נתונה לוויכוח. מאחר שבמקורות הכתובים שהגיעו לידינו לא קיימים אזכורים של כל האישים ברשימה,[5] התפתחה במחקר השערה שהמחבר-העורך ניפח במכוון את מספר המתנשאים לקיסרות בימי גליאנוס, כדי לספק להם כותרת בעלת אסוציאציה ספרותית יוונית-רומית לשלושים הטיראנים באתונה בשנת 404–403 לפסה"נ, לאחר מפלתה בפני ספרטה.[5]
המחבר-העורך של ההיסטוריה אוגוסטה מנה מספר עגול של 30 טיראנים בלבד,[1] בעוד שרשימת הטיראנים שלו מציינת למעשה 32 שמות. מחבר הביוגרפיות של הטיראנים הללו, שכתב תחת השם "טרבליוס פוליו", מיקם את שני האחרונים בתקופת שלטונם של מקסימינוס תראקס וקלאודיוס השני בהתאמה, והשאיר 30 מתנשאים לקיסרות לכאורה בתקופת שלטונו של גליאנוס. על כך הוא כותב: "הבאתי בכוונה תחילה אל תוך החיבור את הנשים כדי לשים ללעג את גליאנוס, אשר הרס פובליקה הרומית לא התנסתה במשהו בלתי טבעי יותר ממנו. עתיד אני להוסיף עתה עוד שני טיראנים, כאילו מחוץ למניין, שהאחד היה בימיו של מקסימינוס, והאחר בימיו של קלאודיוס. אף כי מלכתחילה התכוונתי שהמגילה תכיל את חייהם של שלושים טיראנים... אוסיף אפוא את טיטוס וקנסורינוס".[7] נראה כי המחבר-העורך לא רצה לוותר אל האסוציאציה בזיכרון התרבותי היווני והרומי של "שלושים הטיראנים" של אתונה, אף על פי שבשנים הללו היו יותר מ-30 מתנשאים לקיסרות, ומאחר שבשלושים של אתונה לא היו נשים, נראה כי לאחר מעשה השמיט את שתי הנשים זנוביה וויקטוריה מהספירה, ולצורך השלמת המספר 30 הביא במקומן את טיטוס וקנסורינוס, אף על פי שהשניים אינם חופפים בדיוק את זמנו של גליאנוס.[8] המחבר כותב: "הלוואי שהרס פובליקה לא הייתה צריכה לשאת את גליאנוס! הלוואי שלא צריכה הייתה לסבול את 600 הטיראנים!".[9] זוהי לשון ציורית שנועדה לתאר אווירה שבה כל קצין אלמוני מוכן להפוך לקיסר. בביטוי זה גם רומז המחבר כי 30 הטיראנים שלו הם בבחינת מבחר בלבד.[10]
רשימת שלושים הטיראנים
הרשימה הבאה מציגה את שלושים הטיראנים על פי סדר הביוגרפיות שלהם ב"היסטוריה אוגוסטה". לצד שמו של הקיסר, שנות שלטונו, וכן הערות המנוגדות לטענות ה"היסטוריה אוגוסטה" עם מישרותיהם ההיסטוריות בפועל:
| פרק | שם הטיראן | שנות שלטונו[11] | ההיסטוריוּת שלו |
|---|---|---|---|
| ב | קיריאדס (מריאדס)[12] | ככל הנראה ב-259 | לא התנשא לקיסרות |
| ג | פוסטומוס | 260–269 | |
| ד | פוסטומוס הצעיר | בחסות אביו פוסטומוס | אינו ידוע ממקורות אחרים שבידינו;[13] נער, ככל הנראה מעולם לא היה קיים |
| ה | לייליאנוס | ינואר–פברואר 269 | |
| ו | ויקטורינוס | תחילת 271 | לא בן זמנו של גליאנוס, אלא של קלאודיוס השני ואורליאנוס |
| ז | ויקטורינוס הצעיר | בחסות אביו ויקטורינוס | אינו ידוע ממקורות אחרים שבידינו;[14] בדיוני, מעולם לא היה קיים |
| ח | מריוס | קיץ 269 | |
| ט | אינגנואוס | ב-260 | |
| י | רגליאנוס | ב-260 אחרי אינגנואוס | |
| יא | אוראולוס | ב-268 | |
| יב | מקריאנוס | בסתיו 260 | |
| יג | מקריאנוס הצעיר | ב-260–261 | |
| יד | קוויאטוס | יחד עם אחיו מקריאנוס הצעיר | |
| טו | אודיינתוס | ב-262 כונה Dux Romanorum, ב-267 אימפראטור | לא התנשא לקיסרות |
| טז | הרודס (הרודיאנוס) | אביו אודיינתוס הועיד אותו לשלטון | נער, לא התנשא לקיסרות, אך עשה זאת אחיו הצעיר והבאלת |
| יז | מייאוניוס | ב-267 | לא התנשא לקיסרות |
| יח | בליסטה | בסתיו 261 | לא התנשא לקיסרות |
| יט | ואלנס | כפי הנראה לא התנשא לקיסרות | |
| כ | ואלנס הבכיר[15] | ב-250[16] | בן זמנו של דקיוס,[17] לא של ולריאנוס |
| כא | פיסו | ב-261 | כפי הנראה לא התנשא לקיסרות |
| כב | איימיליאנוס | בסוף 261, אחרי מקריאנוס | כפי הנראה לא התנשא לקיסרות |
| כג | סטורנינוס | בזמן שלטון גליאנוס, בין 260–268 | ככל הנראה בדיוני |
| כד | טטריקוס הבוגר (אנ') | בתחילת 271 | לא בן זמנו של גליאנוס, אלא של קלאודיוס השני ואורליאנוס |
| כה | טטריקוס הצעיר (אנ') | בתחילת 271 | נער, לא בן זמנו של גליאנוס, אלא של קלאודיוס השני ואורליאנוס |
| כו | טרבליאנוס (אנ') | בזמן שלטון גליאנוס, בין 260–268 | ככל הנראה בדיוני |
| כז | הרניאנוס (אנ') | שלט עם אמו, זנוביה | נער, לא התנשא לקיסרות, ייתכן שבדיוני |
| כח | טימולאוס (אנ') | בנה של זנוביה, ב-272 | נער, לא התנשא לקיסרות, ייתכן שבדיוני |
| כט | קלסוס (אנ') | בזמן שלטון גליאנוס, בין 260–268 | ככל הנראה בדיוני |
| ל | זנוביה | מלכת פלמירה, 267–271 | אישה, גם בנה והבאלת התנשא לקיסרות |
| לא | ויקטוריה (אנ') (או ויטרוויה, Vitruvia) | תחת טטריקוס, ב-271 | אישה, לא התנשאה לקיסרות |
| לב | טיטוס (אנ') | ב-238 | לא בן זמנו של גליאנוס, אלא של מקסימינוס תראקס |
| לג | קנסורינוס (אנ') | ב-268 | לא בן זמנו של גליאנוס, אלא של קלאודיוס השני |
למרות יומרותיו של מחבר ה"היסטוריה אוגוסטה" בנוגע לתקופה בה שאפו אנשים אלה לכס הקיסרות, רשימה זו כוללת:
- שתי נשים ושישה צעירים שמעולם לא טענו למעמד קיסרי
- שבעה גברים אשר בוודאות או כנראה מעולם לא טענו למעמד קיסרי
- שלושה אישים שהם ככל הנראה בדויים ושני אישים שייתכן והם בדויים
- שלושה מתנשאים לקיסרות שאינם בני זמנו של גליאנוס
לאחר ניפוי האישים שברשימה זו, נותרים תשעה מתנשאים לקיסרות שהם בני זמנו פחות או יותר של גליאנוס. לדברי דייוויד מגי (David Magie), עורך מהדורת "היסטוריה אוגוסטה" של Loeb Classical Library, לפחות חלק מהאישים הללו טבעו מטבעות.
לקריאה נוספת
- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "שלושים הטיראנים", עמ' 202–270.
קישורים חיצוניים
- Historia Augusta, The Lives of the Thirty Pretenders
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דוד גולן, הקיסרים החיילים, מבוא, עמ' 52, הערה 48.
- ^ 2.0 2.1 דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 192, הערה 101.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, "שלושים הטיראנים", א, 1.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, "חיי גליאנוס", טז, 1; "חיי סלונינוס גליאנוס", יט, 6; כא, 1.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 202, הערה 1.
- ↑ דוד גולן, היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים, "שלושים הטיראנים", א, 2.
- ↑ דוד גולן, היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים, "חיי ויקטוריה", לא, 7.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 265–266, הערה 283.
- ↑ דוד גולן, היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים, "חיי קלאודיוס", ט, 1.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 280, הערה 60.
- ↑ על פי דוד גולן, הקיסרים האנטונינים, נספח, עמ' 249–250; הקיסרים החיילים, נספח, עמ' 418–420.
- ↑ "מריאדס" אצל אמיאנוס מרקלינוס, כג, 5, 3.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 209, הערה 27.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 215, הערה 60.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, "חיי ואלנס הבכיר", עמ' 244, הערה 177: "סופריור – הבכיר יותר, הקודם יותר, הזקן יותר".
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, "חיי ואלנס הבכיר", עמ' 244, הערה 177: "נחפז להתקסר ברומא (250)... נראה שהומת כעבור זמן קצר".
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, "חיי ואלנס הבכיר", עמ' 244, הערה 177: "ואלנס זה, המכונה כאן סופריור... מוכר מן המסופר אצל אורליוס ויקטור (קיסרים כט 3) כבן זמנו של הקיסר דקיוס".
שלושים הטיראנים (רומא)42427261Q1258299