אוטיזם ומוזיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוטיזם ומוזיקה מפגינים קשר ייחודי ומעורר עניין רב במחקר ובטיפול.[1] הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא מצב נוירו־התפתחותי מורכב, המתאפיין בקשיים בתקשורת חברתית ובדפוסי התנהגות, תחומי עניין או פעילויות החוזרים על עצמם ומוגבלים בהיקפם.[1] כבר בתיאורים הראשונים של הפסיכיאטר ליאו קאנר תועד כי אוטיסטים מגלים עניין עמוק וייחודי במוזיקה, ולעיתים קרובות מפגינים יכולות מוזיקליות גבוהות. ממצאים מחקריים מצביעים על כך שאין פגיעה ניכרת ביכולת לעבד היבטים רגשיים של מוזיקה.[2] מחקרים מראים שטיפולים המבוססים על מוזיקה מסייעים בשיפור התפקוד החברתי, הרגשות וההתנהגויות של אנשים על הספקטרום.[1]

היסטוריה

דיוקן של ליאו קנר, חלוץ בחקר האוטיזם, שתיאר לראשונה עניין וכישורים מוזיקליים אצל ילדים על הספקטרום.

ליאו קנר דיווח ב־1943 כי חלק מהילדים שתיאר הפגינו עניין מיוחד במוזיקה וכישורים מוזיקליים.[1] במקרה מספר 9, ילד שהבחין בין 18 סימפוניות ונקב בשמות מלחיניהן עד גיל 18 חודשים.[3] תצפיות קליניות מוקדמות הצביעו על קשר ייחודי בין אוטיזם לכישרון מוזיקלי או לעניין במוזיקה.[3] המשמעות התפקודית של עיסוק מוקדם ואינטנסיבי במוזיקה לא הייתה ברורה בתחילה.[3] לעיתים נתפס הדבר כתוצאה של שינון חסר משמעות רגשית או תפקודית. עם זאת, הועלתה השערה כי תשומת לב ועיבוד מוזיקלי מוקדמים ולא טיפוסיים עשויים להבחין בין חלק מהילדים האוטיסטים.[3]

התפתחות המחקר המדעי על יכולות מוזיקליות ותגובות למוזיקה באוטיזם

פעילות מוחית בתגובה למוזיקה רגשית מראה מעורבות של אזורים הקשורים לרגש ותגמול אצל אוטיסטים ונוירוטיפיים.[4][א]

מחקרים שיטתיים בחנו את היכולות המוזיקליות של אוטיסטים.[5] בשנת 1943 ציין ליאו קאנר קשיים בתפיסת רגשות בקרב אוטיסטים, והציע כי קיימת אצלם פגיעה ביכולת ליצור קשר רגשי תקין.[5] עם זאת, מחקרים מאוחרים יותר הציגו ממצאים מעורבים ביחס לליקויים רגשיים: חלקם הצביעו על קשיים בזיהוי מידע רגשי וחברתי המועבר בהבעות פנים ובקול, לרבות בפרוזודיה[ב] ובטון הדיבור, בעוד שמחקרים אחרים לא אישרו ממצאים אלו.[5] בתחום המוזיקלי, מחקרים קודמים בדקו את תפיסת הרגש בקרב אוטיסטים באמצעות משימות זיהוי שהתבססו על מודוסים מוזיקליים[ג], כגון מז'ור או מינור.[5] נמצא כי ילדים אוטיסטים הצליחו להתאים מודוסים מוזיקליים להבעות פנים סכמטיות של שמחה ועצב, וכן לזהות מצבים רגשיים המיוצגים מוזיקלית ולהתאימם לייצוגים חזותיים תואמים.[5]

משימות אלה בחנו זיהוי או סיווג רגשות באופן קטגוריאלי.[5] המחקר בתחום כלל גם עיסוק בתפיסת רגש בביצוע מוזיקלי, תחום שטרם נבדק בהרחבה.[5] הבעת רגש באמצעות מוזיקה מבוססת על מנגנונים הדומים לאלו הפועלים בתקשורת לא־מילולית. זיהוי הבעות אלו דורש תשומת לב לפרטים עדינים של תזמון ועוצמה, ועשוי להיות מורכב לזיהוי או לתיאור מילולי.[5]

ממצאים מחקריים מצביעים על יכולות שמיעתיות וזיכרוניות ייחודיות אצל אוטיסטים.[4] ילדים על הספקטרום הראו זיכרון מדויק יותר לגובהי צליל מוזיקליים בהשוואה להברות, וזיכרון משופר למנגינות שלמות.[4] נמצא שהם מזהים גובהי צליל בודדים בתוך אקורד מוזיקלי לאחר חשיפה מוקדמת, ומבחינים טוב יותר בשינויים עדינים בגובהי צליל בתוך מנגינה.[4] ממצאים אלה תומכים בתצפיות קודמות על יכולות מוזיקליות חזקות בקרב אוטיסטים.[4] ילדים אוטיסטים הצליחו לזהות במדויק רגשות כמו שמחה, עצב, פחד ושלווה במוזיקה.[4] ממצא זה מנוגד לקשיים שהם חווים בזיהוי רגשות בהקשרים חברתיים. נראה כי מוזיקה מהווה תחום חוזק יחסי עבור אוטיסטים ומפעילה מעגלים עצביים הקשורים לתגמול ולרגש.[4]

שינויים בגישות ובהבנות לגבי אוטיזם ומוזיקה לאורך זמן

בעבר, חקר האוטיזם התמקד בעיקר בחסרים הקשורים למצב זה.[6] עם הזמן חל שינוי הדרגתי, וכיום ניכרת מגמה הולכת ומתרחבת של הכרה בחוזקות וביכולות, ובכללן יכולות מוזיקליות.[4] ישנן עדויות לכך שתפיסת מוזיקה ויכולת מוזיקלית מהוות אחת החזקות היחסיות של אוטיסטים, ביחס לקשייהם האחרים.[4] שינוי תפיסה זה מדגיש את חשיבותה של המוזיקה כתחום אפשרי של כישרון וכאמצעי להתפתחות חיובית.[4] הטכנולוגיה השפיעה גם על תחום המחקר והיישום של טיפול במוזיקה לאוטיזם, ובכלל זה התערבויות מקוונות ושימוש במוזיקה מעובדת.[7] לדוגמה, פותחה אפליקציה לסמארטפון שתומכת בתרגול ביתי בין מפגשים בתוכניות בסיוע מוזיקה עבור ילדים אוטיסטים.[8]

היבטים נוירולוגיים של אוטיזם ומוזיקה

בתמונה מוצגים ההבדלים בפעילות המוחית בין אוטיסטים (ASD) לנוירוטיפיים (NT) בזמן שמיעת מוזיקה שמחה ומוזיקה עצובה. אוטיסטים הראו פעילות גבוהה יותר באזורים במוח כמו הקליפה הקדם-מצחית[ד] והאינסולה[ה], שקשורים לעיבוד רגשות. התרשימים בתמונה מציגים את מידת הפעילות המוחית בכל אזור, עם רמות ביטחון לגבי התוצאות.[2]

מחקרים שנעשו באמצעות טכניקות נוירו-הדמיה, כגון fMRI, הראו כי אוטיסטים מפעילים רשתות עצביות הדומות לאלו של נוירוטיפיים כאשר הם מאזינים למוזיקה בעלת מטען רגשי.[2] עם זאת, קיימים הבדלים דקים בדפוסי הפעילות הספציפיים. מספר אזורים מרכזיים במוח מראים פעילות שונה בקרב אוטיסטים בתגובה למוזיקה. בין אזורים אלו נכללת קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית־צדית, בעיקר בעת עיבוד מוזיקה שמחה, דבר שעשוי לשקף עיבוד קוגניטיבי מוגבר.[2] האינסולה והאופרקולום הרולנדי הראו פעילות מוגברת בתגובה למוזיקה שמחה, מה שעשוי לשקף עוררות פיזיולוגית מוגברת.[2] בנוסף אצל אוטיסטים נצפתה פעילות מוגברת באזורים מסוימים במוח בתגובה למוזיקה שמחה לעומת מוזיקה עצובה, ומציע שזה משקף עומס קוגניטיבי ועוררות פיזיולוגית מוגברת.[2]

עיבוד רגשות במוזיקה

המוח של אנשים על הרצף האוטיסטי מראה תגובות עצביות שונות לעומת האוכלוסייה הכללית בכל הקשור לסדירות רגשית בגירויים עוקבים, ובכלל זה גם מוזיקה.[9] בשלב העיבוד המוקדם, נצפו תגובות עצביות שמורות להפרות של סדירות רגשית מקומית הן בתגובה לפנים והן בתגובה למוזיקה.[9] כלומר, המוח האוטיסטי מסוגל לזהות שינויים רגשיים מהירים וקצרי טווח ברצף מוזיקלי.[9] לעומת זאת, בשלב מאוחר יותר, לא נצפו תגובות עצביות להפרות של סדירות רגשית גלובלית, כלומר להפרות של דפוסים רגשיים המשתרעים על פני זמן ארוך יותר.[9] סדירות מקומית מתייחסת לדפוסים קצרי טווח, ואילו סדירות גלובלית מתייחסת לשילוב של דפוסים לאורך זמן.[9] הספרות המקצועית מצביעה על מסלולי התפתחות קטועים, מעוכבים או שונים בעיבוד מוזיקה בקרב אנשים אוטיסטים.[10] אף על פי שקיימים הבדלים עצביים, ייתכן שמנגנוני פיצוי ברמה גבוהה תורמים להופעת תגובות התנהגותיות דומות.[10]

אזורים מוחיים ספציפיים וקישוריות בעיבוד מוזיקה ודיבור

תגובות רגשיות למוזיקה, בין אם היא נעימה ובין אם לא, נקשרות לפעילות באזורים שונים במוח, ובהם אזורים פארא־לימביים ונאו־קורטיקליים.[11] בין האזורים המעורבים ניתן למנות את קליפת המוח הקדם־מצחית, את קליפת המוח הטמפורלית ואת המערכת הלימבית, אשר משתתפים בעיבוד רגשות ובתגובות אמוציונליות.[11] בבחינת ההבדלים בין עיבוד דיבור לשירה, מחקרים מראים כי ילדים אוטיסטים מפעילים רשתות מוחיות טמפורליות דו-צדדיות בעת תפיסת מילים מושרות, באופן דומה לקבוצת ביקורת תואמת גיל ומין.[12] לעומת זאת, בעת עיבוד מילים מדוברות, ההפעלה הייתה ימנית יותר והראתה ירידה בפעילות באזור הפרונטלי התחתון.[12] מחקר נוסף שהשווה מערכות עצביות לדיבור ושירה באוטיזם מצא הפחתה בפעילות באזור הפרונטלי התחתון השמאלי (left IFG) בילדים אוטיסטים בתגובה לדיבור, אך פעילות גבוהה יותר באותו אזור בתגובה לשירה בהשוואה לקבוצת ביקורת.[13] נראה כי המוח האוטיסטי מגייס אזורים פרונטליים באופן יעיל יותר עבור שירה מאשר עבור דיבור.[13]

מחקרים מראים שילדים אוטיסטים וילדים נוירוטיפיקליים (ללא אוטיזם) מגיבים לשירה באופן דומה במוחם שני צידי המוח, באזורים הקשורים לשמיעה (אזורים טמפורליים), פעילים. עם זאת, כאשר אוטיסטים מקשיבים לדיבור רגיל, הפעילות המוחית שלהם מוטה יותר לצד ימין ופחותה באזור הקדמי־תחתון של המוח.[12] בעוד שדיבור גורם לירידה בפעילות באזור הקדמי־תחתון השמאלי של המוח ולשיבוש בקשרים בין אזורי המוח הקדמיים והאזורים הקשורים לשמיעה, שירה דווקא גורמת לעלייה בפעילות באותו אזור ושומרת על הקשרים התקינים.[12] ממצא זה מרמז ששירה מפעילה מסלולים מוחיים חלופיים אצל אוטיסטים, שמסייעים להתגבר על קשיים מבניים ותפקודיים הקיימים בעיבוד דיבור.[12] לכן, מוזיקה ושירה מהוות בסיס נוירולוגי חזק ליעילותם של טיפולים המבוססים על שירה עבור אוטיסטים.[12]

התערבות מוזיקלית בת 8–12 שבועות אצל ילדים אוטיסטים שיפרה את דפוסי הקישוריות המוחית.[14] נצפתה עלייה בקישוריות בין אזורים שמיעתיים לתת-קורטיקליים ופרונטו-מוטוריים, וירידה משמעותית בקישוריות בין אזורים שמיעתיים וויזואליים, שאחרונים ידועים כבעלי קישוריות יתר באוטיזם.[14] שיפור בקישוריות המוחית בקבוצת המוזיקה נקשר בשיפור בתקשורת.[14]

טיפול במוזיקה והשפעותיה על אוטיסטים

מוזיקה מעוררת יתרונות מגוונים בהיבטים רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים ואקדמיים. היא הוכחה כמפחיתה מתח וחרדה, ומשפרת את מצב הרוח ואת היכולת לביטוי עצמי.[15] טיפול במוזיקה רלוונטי במיוחד לאוטיסטים.[16] מוזיקה יכולה לעורר מעורבות בפעילויות חברתיות ולספק צורך אנושי בסיסי בתקשורת ובשיתוף פעולה. אוטיסטים מראים לרוב יכולות תקינות יחסית לזהות, לחוות ולעבד היבטים רגשיים של מוזיקה.[17] טיפול במוזיקה מטרתו לתת מענה לקשיי הליבה של אוטיסטים באמצעות חוויות מוזיקליות ויצירת קשרים משמעותיים דרך המוזיקה.[16] השימוש בטיפול במוזיקה עבור אוטיסטים נשען על ההבנה כי למרות הקשיים הסוציו-אמוציונליים בחיי היומיום, יכולת ההתחברות שלהם למוזיקה נשארת יחסית תקינה. תגובות מוחיות לנעימות בעלות מטען רגשי אצל אוטיסטים מפעילות אזורים בקליפת המוח ובאזורים תת-קורטיקליים, הידועים כפחות פעילים בתגובה לגירויים רגשיים שאינם מוזיקליים.[17] למוזיקה יש יכולת לעורר רגשות חזקים, ליצור תחושת חיבור ולספק תגמול פנימי, דבר שהופך אותה לנגישה ומשמעותית במיוחד עבור אוטיסטים.[18]

שיטות טיפול

איור המציג אדם מכסה את אוזניו, דבר הממחיש כי אוטיסטים עשויים להציג צרכים ויכולות מגוונים, כגון רגישות חושית. כפי שמתואר בטקסט, טיפול במוזיקה לאוטיסטים מצריך גישות מגוונות המותאמות לצרכים הייחודיים של כל מטופל.

במסגרת טיפול במוזיקה לאוטיסטים קיימות גישות מגוונות, המותאמות לצרכים וליכולות של כל מטופל.[17] חלק מהגישות מתמקדות במטופל ובמעורבותו הפעילה, ואילו אחרות מונחות בעיקר על ידי המטפל.[17] המוזיקה בטיפול עשויה לכלול שירה, נגינה, האזנה מודרכת, אלתור מוזיקלי או שילוב בין פעילויות אלה.[17] שתי גישות מרכזיות לטיפול הן טיפול מוזיקלי מאולתר וטיפול מוזיקלי חינוכי.[19] טיפול במוזיקה אימפרוביזציוני מתמקד ביצירה ספונטנית של מוזיקה על ידי המטופל והמטפל יחד, באמצעות כלי נגינה, קול או תנועה. גישה זו מקדמת מוטיבציה, פיתוח כישורי תקשורת ושיפור באינטראקציה החברתית.[20] מחקרים מסוימים דיווחו על השפעה חיובית של טיפול אימפרוביזציוני על התפקוד החברתי של אוטיסטים.[19] עם זאת, מחקר רחב היקף לא ממצא שיפור משמעותי במדדי התקשורת החברתית בעקבות הוספת טיפול במוזיקה אימפרוביזציוני לטיפול סטנדרטי.[21]

אלתור בטיפול במוזיקה לאנשים אוטיסטים

אלתור בטיפול במוזיקה הוא גישה בתחום הטיפול במוזיקה, המדגישה יצירה ספונטנית של מוזיקה ככלי מרכזי בתהליך הטיפולי.[22] טיפול זה מבוסס על אינטראקציה מוזיקלית פעילה בין המטפל למטופל, שבמהלכה יוצרים השניים מוזיקה בזמן אמת, ללא תכנון מוקדם. גישה זו שונה מצורות טיפול אחרות, המתמקדות בהאזנה למוזיקה קיימת או בלימוד נגינה.[22] לאור השימוש הגובר בטיפול באלתור מוזיקלי (IMT) לאורך השנים בקרב אנשים אוטיסטים, התעורר צורך בפיתוח הנחיות טיפוליות מוסכמות, כדי להבטיח אחידות ואיכות הטיפול.[23] מחקר משנת 2015, שכלל סקר בקרב מטפלים במוזיקה מעשר מדינות וקבוצות מיקוד עם קלינאים מנוסים משלוש מדינות, פיתח עקרונות ליבה לאלתור בטיפול במוזיקה לילדים אוטיסטים.[23]

עקרונות ליבה אלו מסכמים קונצנזוס בינלאומי לגבי גישות אלתוריות בטיפול במוזיקה לילדים עם ASD, וכוללים:

  • כוונון מוזיקלי ורגשי: המטפל מתאים את עצמו, מוזיקלית ורגשית, לביטוייו של הילד, ויוצר "שיחה" מוזיקלית המבטאת אמפתיה והבנה. זהו הבסיס ליצירת קשר טיפולי איתן.[23]
  • פיגום מוזיקלי של זרימת האינטראקציה: המטפל משתמש במבנים מוזיקליים, כגון קצב ומנגינה, כדי לתמוך ולכוון את האינטראקציה המוזיקלית. באמצעות תמיכה זו, המטפל מסייע לילד לפתח מיומנויות של לקיחת תורות, שיתוף פעולה ויוזמה.[23]
  • ניצול ההיסטוריה המשותפת של האינטראקציה המוזיקלית: הטיפול נבנה על חוויות מוזיקליות קודמות בין המטפל לילד, ויוצר רפרטואר משותף של צלילים ואינטראקציות. רפרטואר זה מחזק את הקשר הטיפולי ומאפשר התפתחות נוספת.[23]
היסטוריה של המחקרים

מחקר אקראי מבוקר משנת 2008 בחן את השפעות הטיפול באלתור מוזיקלי על התנהגויות קשב משותף בילדי גן שאובחנו עם אוטיזם.[24] המחקר השווה את יעילות הטיפול באלתור מוזיקלי ליעילות מפגשי משחק עם צעצועים. התוצאות הכלליות הראו שטיפול באלתור מוזיקלי היה יעיל יותר בהקלת התנהגויות קשב משותף ובשיפור כישורי תקשורת חברתית לא־מילולית בילדים, בהשוואה למפגשי משחק.[24] ניתוח המפגשים גילה, באופן מובהק סטטיסטית, אירועים ארוכים יותר של קשר עין ולקיחת תורות במפגשי הטיפול באלתור מוזיקלי, לעומת מפגשי המשחק.[24]

מחקר קליני אקראי מבוקר, משנת 2017, שנערך בתשע מדינות וכלל 364 ילדים בני 4–7 שנים אוטיסטים.[25] המחקר השווה טיפול באלתור מוזיקלי בתוספת טיפול סטנדרטי משופר (Enhanced Standard Care) לעומת טיפול סטנדרטי משופר בלבד, לאורך חמישה חודשים.[25] הטיפול הסטנדרטי המשופר כלל טיפול שגרתי, הזמין מקומית, בתוספת שלושה מפגשי ייעוץ להורים. בטיפול באלתור מוזיקלי, מטפלים מיומנים שרו או ניגנו עם כל ילד, תוך התאמה והתכווננות למוקד הקשב שלו, במטרה לעזור לילדים לפתח שיתוף רגשי וקשב משותף.[25] תוצאת המחקר הייתה שאין הבדל מובהק סטטיסטית בחומרת הסימפטומים הכוללת בין קבוצת הטיפול במוזיקה לקבוצת הביקורת (הטיפול הסטנדרטי המשופר), לאורך חמישה חודשים. ציוני ה־ADOS ירדו בשתי הקבוצות, אך לא נמצא יתרון מובהק לטיפול במוזיקה.[25]

גישות אימפרוביזציה ושירים מולחנים

אלתור מוזיקלי משמש כאמצעי לימוד ועזרה (כלי פדגוגי) בחינוך מוזיקלי, ובפרט נמצא כי טיפול במוזיקה המתבסס על אלתור, ומשלב שירה וקצב, קשור לשיפור בתקשורת החברתית ובקישוריות מוחית הנוגעת לתהליכים תקשורתיים בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי.[26]

טיפול במוזיקה חינוכית

טיפול במוזיקה חינוכית הוא גישה המשתמשת במוזיקה בצורה מובנית, במטרה ללמד מיומנויות ספציפיות, כגון יכולת דיבור ושפה.[27] גישה זו משלבת לעיתים קרובות שירים ופעילויות מוזיקליות מתוכננות, והיא מתוארת במחקר כשיטה ללמידת שפה באמצעות חזרתיות של מילים בשירים ובפעילויות אינטראקטיביות, כגון ריקוד, הפקת קולות, אלתור ומשחקים מוזיקליים.[27] מחקרים מראים שגישה זו יעילה במיוחד בשיפור למידת שפה מוקדמת ויכולת הדיבור בקרב ילדים אוטיסטים בגיל הגן.[27]

אתגרים ביישום ובמדידה

אף על פי שטיפולי מוזיקה חינוכיים אינם כרוכים לרוב בחששות בטיחותיים או בתופעות לוואי שליליות, יישומן ומדידתן של התערבויות אלו עלולים להציב אתגרים מתודולוגיים.[27]במחקרים מסוימים, ובמיוחד בהקשרים של התערבות מרחוק (אונליין), חלק מהמדדים הסטנדרטיים, המיועדים בדרך כלל למפגשים פנים אל פנים, אינם ניתנים ליישום משביע רצון.[27] בנוסף, בעיות טכניות עלולות להקשות על מדידה מדויקת של האינטראקציות; לדוגמה, כאשר נעשה שימוש בסרטונים שהוקלטו על ידי הורים. במקרים כאלה, לעיתים נדרשת נוכחותו של עוזר מחקר כדי להבטיח את ייצוגיותם ותוקפם של הנתונים.[27]

טיפול מוזיקלי קבוצתי

טיפול קבוצתי במוזיקה הוא גישה נוספת בעלת חשיבות.[1] במסגרות קבוצתיות, המוזיקה מספקת אמצעי תקשורת עקיף, שלעיתים נגיש יותר לאוטיסטים, ועשויה להגביר את המעורבות.[1] מחקרים מצאו כי טיפול מוזיקלי קבוצתי תורם לשיפור בקשב משותף, בקשר עין וביכולת לנהל תורות בשיחה.[1] טיפול במוזיקה קבוצתי משתלב לעיתים עם אימון במיומנויות חברתיות, במטרה להשיג תוצאות טובות יותר.[28]

מגבלות ואתגרים במחקר וטיפול במוזיקה

אחד האתגרים המתודולוגיים הבולטים הוא גודל המדגם הקטן במחקרים רבים שבוצעו בתחום.[29] לדוגמה, סקירה שיטתית משנת 2014 כללה 10 מחקרים בלבד, עם סך של 165 משתתפים, שבחנו את ההשפעות לטווח קצר ובינוני (שבוע עד שבעה חודשים) של התערבויות טיפול במוזיקה בילדים אוטיסטים.[29] גודל מדגם כה קטן מגביל באופן משמעותי את החוזק המתודולוגי של הממצאים ומונע את האפשרות להכליל את התוצאות לאוכלוסייה רחבה יותר של אנשים אוטיסטים.[29] משמעות הדבר היא שגם אם מחקר בודד מראה השפעה חיובית, אמינותו ויכולת היישום שלו בסביבות קליניות אמיתיות נותרות מוטלות בספק.[29]

השפעות הטיפול על כישורים חברתיים ותקשורתיים

השפעת המוזיקה על הספקטרום האוטיסטי. האיור מראה כיצד מוזיקה מעוררת רגשות חזקים, יוצרת חיבור ומאפשרת תקשורת והבעה עצמית לא מילולית עבור אוטיסטים, תוך הדגשת יכולותיהם המוזיקליות הייחודיות.

סקירה מטא-אנליטית מעלה שטיפול במוזיקה עשוי לתרום לשיפור בתגובות החברתיות של ילדים על הרצף האוטיסטי, אך לא נמצאה השפעה מובהקת על כישורי השפה או הדיבור.[17] מחקרים אחרים מצביעים על שיפור באינטראקציה החברתית, הן בהקשר הטיפולי והן מחוץ לו. עם זאת, סקירה אחת לא העלתה שיפור משמעותי בתקשורת החברתית מיד לאחר הטיפול.[16] מחקר קליני מצא כי התערבות בת 12 שבועות של טיפול במוזיקה שיפרה את המיומנויות החברתיות ואת יכולת השפה של ילדים אוטיסטים.[28] מחקר נוסף מצא שטיפול במוזיקה יעיל יותר מהאזנה בלבד למוזיקה בהפחתת תסמינים מסוימים של אוטיזם.[30] יתרה מזו, מוזיקה משמשת כאמצעי תקשורת לא מילולי וישיר, המאפשר הבעה של רגשות, מחשבות וכוונות גם ללא שימוש במילים.[31] מחקרים מצביעים על כך שטיפול במוזיקה יכול לשפר תקשורת רגשית, מעורבות חברתית והבעה עצמית, במיוחד בקרב ילדים.[18]

מנגנונים נוירולוגיים ופסיכולוגיים

ההשפעה החיובית של המוזיקה על התקשורת באוטיזם קשורה למנגנונים נוירולוגיים ופסיכולוגיים שונים.[32] אחד המרכזיים שבהם הוא שיפור הקישוריות המוחית. מחקרים מראים שטיפול במוזיקה משפר את הקישוריות בין אזורי השמיעה לאזורים תת-קורטיקליים, ובין אזורי השמיעה לאזורים מוטוריים קדמיים במוח.[32] נראה כי המוזיקה מסייעת לשקם קישוריות מוחית לקויה, תופעה המאפיינת לעיתים קרובות אוטיסטים. שיפור זה בקישוריות עשוי לתרום באופן ניכר לשיפור מיומנויות התקשורת.[32] מערכת נוירוני המראה היא מנגנון נוסף שנחקר בתחום. פעילות מוזיקלית משותפת, כמו נגינה או שירה יחד, עשויה להפעיל אזורים במוח החופפים למערכת זו.[33] מערכת זו ממלאת תפקיד חשוב בהבנת פעולות של אחרים ובחיקוין, שהן מיומנויות יסוד בתקשורת חברתית.[34] תפקוד תקין של מערכת נוירוני המראה עשוי להוות בסיס לרכישת שפה תקינה, ותקשורת לקויה באוטיזם נקשרה לבעיות בתפקודה.[34] טיפול במוזיקה עשוי להפעיל ולחזק את מערכת נוירוני המראה. בכך הוא תורם לשיפור היכולת לחיקוי, להבנת כוונות ורגשות של אחרים וללמידה חברתית.[35]

אוטיסטים מפגינים לעיתים קרובות יכולות מוזיקליות יוצאות דופן ותגובות רגשיות ייחודיות למוזיקה. ישנם דיווחים על אוטיסטים בעלי כישורים מוזיקליים גבוהים מהממוצע, כגון שמיעה אבסולוטית ויכולת זיכרון מלודי משופרת.[32] מחקרים שנעשו באמצעות הדמיה מוחית הראו כי אוטיסטים מגיבים בעוצמה רבה יותר לשירה לעומת דיבור.[8] כמו כן, נמצא כי היכולת לזהות רגשות באמצעות מוזיקה נשמרת בדרך כלל. יכולות מוזיקליות ייחודיות ותגובתיות רגשית גבוהה עשויות לשמש בסיס לפיתוח התערבויות תקשורתיות מותאמות.[8] חיזוק ההישענות על החוזקות המוזיקליות עשוי להגביר את המוטיבציה ואת ההשתתפות בפעילויות טיפוליות, ובכך לקדם שיפור בתקשורת.[8]

יישומים מעשיים ודוגמאות

קיימות פעילויות מוזיקליות רבות שיכולות לשמש ככלים לקידום תקשורת עבור אוטיסטים בהקשרים שונים. שירה משותפת עשויה לשפר קשר עין, חיקוי של מילים ומשפטים והבנתם.[8] נגינה בכלי נגינה יכולה לקדם אינטראקציה חברתית, תיאום מוטורי וביטוי עצמי.[33] האזנה משותפת למוזיקה יכולה לעורר רגשות ולספק נושא משותף לשיחה.[8] אלתור מוזיקלי מאפשר הבעה לא מילולית ויצירת קשר עם אחרים. שימוש בשירים מובנים עם מילים פשוטות יכול לסייע ברכישת מיומנויות חברתיות ספציפיות.[8]

שיקולים מקצועיים

כדי ליישם טיפול במוזיקה באופן יעיל עבור אוטיסטים, נדרשים מטפלים בעלי הכשרה מתאימה ומומחיות בתחום.[16] סקר שנערך בקרב מטפלים במוזיקה בארצות הברית מצא כי רובם משתמשים בגישות טיפוליות התואמות את ההמלצות המקצועיות בתחום האוטיזם, ומשלבים שיטות טיפול מבוססות ראיות.[36] עם זאת, הסקר הצביע גם על עניין נרחב בהכשרה מקוונת מתקדמת וברצון לשפר את הפצת המידע העדכני בתחום.[36] השימוש בטיפול במוזיקה כאמצעי להתמודדות עם אתגרי תקשורת באוטיזם החל בשנות ה־50 של המאה ה־20, ומאז התפתח והפך לכלי מוכר ומוערך בתחום.[16]

שמיעה אבסולוטית ורגישות צליל משופרת

שמיעה אבסולוטית היא היכולת לזהות או לשחזר תו מוזיקלי מסוים בלי להיעזר בצליל ייחוס.[37] יכולת זו נדירה באוכלוסייה הכללית, ושכיחותה בצפון אמריקה ובאירופה מוערכת בפחות מ־0.01%.[37] עם זאת, מחקרים מראים כי שמיעה אבסולוטית נפוצה יותר בקרב אוטיסטים לעומת האוכלוסייה הנוירוטיפית, כאשר ההערכות מצביעות על שכיחות של 5% עד 11% - פי 500 עד 1,100 מהשכיחות באוכלוסייה הכללית.[37] תופעה זו נצפית בקרב אוטיסטים בכל קבוצות הגיל.[37] בנוסף לשמיעה אבסולוטית, אוטיסטים מפגינים לעיתים קרובות רגישות מוגברת לגובה הצליל ויכולת טובה יותר להבחין בין צלילים ולמיין אותם לקטגוריות.[38] יכולת זו מתבטאת באבחנה בין טונים פשוטים ובין גירויים מורכבים יותר, כגון דיבור.[39] לעיתים הם מיטיבים לזהות את כיוון גובה הצליל של צלילי פסנתר, וכן להבחין בין מנגינות ולזכור אותן.[39] יכולות תפיסה שמיעתית אלו מתפתחות, ככל הנראה, בשלב מוקדם בחייהם של ילדים אוטיסטים.[38] מספר הסברים הוצעו לתופעה זו.[37] הסבר מרכזי מצביע על כך שיכולות אלו נובעות מתפיסה ייחודית, הממוקדת בעיבוד מידע ברמת הפירוט המקומית.[37] גישה זו, המכונה גם "מודל תפקוד תפיסתי משופר", מאפשרת עיבוד מדויק של גובה צליל במוזיקה, הדורש תשומת לב לפרטים קטנים.[37] בניגוד לשמיעה אבסולוטית באוכלוסייה הכללית, אשר לרוב דורשת אימון מוזיקלי מוקדם, באוטיזם שמיעה אבסולוטית מופיעה לעיתים קרובות ללא אימון מוקדם, או לפני רכישת כישורים מוזיקליים פורמליים.[37] יש הסבורים כי שמיעה אבסולוטית באוטיזם שונה באופייה; לדוגמה, ביכולת לזהות גובה צליל של רעש סביבתי (כגון זמזום מאוורר) בדיוק יוצא דופן, בשונה ממוזיקאים בעלי שמיעה אבסולוטית, אשר לעיתים טועים בזיהוי של חצי טון.[37] יכולות אבחנה משופרות של גובה צליל נמצאות לעיתים קרובות אצל אוטיסטים שלהם היסטוריה של עיכוב שפתי.[37] אחת ההשערות גורסת שרגישות יתר זו להבדלי גובה צליל עלולה לפגוע בהתפתחות תקינה של תפיסת צלילי דיבור, וכך להשפיע על רכישת שפה מוקדמת.[37] השערה אחרת מציעה שלאוטיסטים יש "קיבולת תפיסתית מוגברת", המאפשרת עיבוד של מידע רב בו־זמנית.[37] תכונה זו עשויה להסביר את ההצלחה במשימות של אבחנת גובה צליל, אך גם להוביל להסחת דעת.[37] קיימות עדויות הקושרות את הרגישות המשופרת לגובה צליל למבנה המוח המעורב בעיבוד שמיעתי ושפה קולטת.[37]

עם זאת, היתרון בתפיסת גובה הצליל בקרב אוטיסטים אינו חד־משמעי.[39] חלק מהמחקרים מצאו ביצועים דומים, ולעיתים אף נמוכים יותר, בהשוואה לנוירוטיפיים במשימות שעסקו בזיהוי גובה הצליל.[39] ייתכן שהיתרון בתפיסה זו בולט יותר בתנאים מסוימים, למשל כאשר הגירויים הם טונים פשוטים או שאינם דיבוריים, והוא עשוי להשתנות בהתאם לסוג המשימה כגון הבחנה בין קווים מלודיים לעומת זיהוי כללי.[39] ממצאים סותרים אלו מוסברים, בין היתר, בהבדלים אישיים ביכולות קוגניטיביות, כגון מנת משכל מילולית ולא־מילולית וזיכרון מילולי, המשפיעות על הקשר שבין אבחנה באוטיזם לבין תפיסת גובה הצליל.[39] אוטיסטים מפגינים לעיתים קרובות גם זיכרון מלודי משופר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.[38] מחקרים העלו כי ילדים אוטיסטים, שלא עברו הכשרה מוזיקלית פורמלית, הפגינו יכולות אבחנה טובות יותר של גובה הצליל הן בטון בודד והן במסגרת מלודית וכן זיכרון ארוך טווח טוב יותר למנגינות, בהשוואה לילדים נוירוטיפיים תואמי גיל ומנת משכל.[40]

קשיים ואתגרים בעיבוד שמיעתי

מחקר משנת 2021 מצא שאנשים אוטיסטים מתקשים באופן ספציפי בחיקוי גובה צליל ומשך מוחלטים, הן בדיבור הן בשירה.[41] בניגוד לכך, יכולתם לבצע חיקוי גובה צליל ומשך יחסיים טובה.[41] המחקר השווה 25 ילדים אוטיסטים ו־19 מבוגרים אוטיסטים לקבוצות ביקורת תואמות בגילן, במגדרן, בהכשרתן המוזיקלית ובכישוריהן הקוגניטיביים.[41]המשתתפים התבקשו לחקות גירויי דיבור ושירה עם דפוסי גובה צליל ומשך משתנים.[41] ניתוחים אקוסטיים של ביצועי החיקוי הראו שאנשים אוטיסטים היו פחות טובים מקבוצת הביקורת בהתאמה מדויקת של גובה צליל ומשך מוחלטים, אך ביצעו ברמה דומה של דיוק בהתאמת גובה צליל ומשך יחסיים.[41] היבט זה חושף שאופייה ה"מוחלט" של שמיעה אבסולוטית מהווה חרב פיפיות בתקשורת.[41]

אוטיזם וחינוך מוזיקלי

שימוש בטכנולוגיה בחינוך מוזיקלי

לטכנולוגיה יש פוטנציאל משמעותי בתחום החינוך המוזיקלי לאנשים אוטיסטים, אך יישומה עדיין בתחילת הדרך.[42] סקירה רחבה מצביעה על צורך במחקר נוסף העוסק בפרטים הקשורים לשימוש בטכנולוגיה בהתערבויות המבוססות על מוזיקה וצלילים עבור אנשים עם אוטיזם, לרבות יעילותם של סוגי צליל מסוימים ומשך ההתערבות הנדרש.[42] עם זאת, טכנולוגיות מתקדמות, כגון מציאות מדומה, יישומי מוזיקה אינטראקטיביים וטלרפואה, עשויות לשפר את התוצאות הטיפוליות בטיפול במוזיקה, להגביר את הנגישות לתוכניות ולהעצים את מעורבות התלמידים.[43]

שיפור משמעת וכישורים קוגניטיביים

אימון מוזיקלי משפר את השליטה העכבתית, שהיא תפקוד ניהולי חיוני להתפתחות הילדים, לוויסות העצמי ולרכישת יכולות חברתיות ושפתיות.[44] בנוסף, נמצא שמוזיקה משפרת את הלמידה, את הזיכרון המרחבי ואת הזיכרון של הימנעות פסיבית במודלים של בעלי חיים אוטיסטיים, ובכך מקלה על ליקויים קוגניטיביים.[45] קיימת גם השערה בדבר קשר בין התערבות מוזיקלית לתיאוריות של תפקודים ניהוליים לקויים באוטיזם, המציעה גישה מובנית לתוכניות התערבות עתידיות.[46]

ראו גם

לקריאה נוספת

ביאורים

  1. ↑ האמיגדלה, הסטריאטום הגחוני והקורטקס האורביטופרונטלי הם חלקים ממערכת המוח הלימבית, הידועה בתפקידה בעיבוד רגשות, מוטיבציה ותגמול.
  2. ↑ פרוזודיה מתייחסת למאפיינים הקוליים של הדיבור שאינם קשורים לתוכן המילולי, כגון אינטונציה (עליות וירידות בקול), קוליות, עוצמה וקצב דיבור. אלו מסייעים בהעברת רגשות ומשמעויות נסתרות.
  3. ↑ מודוסים מוזיקליים הם סולמות צלילים בעלי אופי ייחודי, כאשר מז'ור מקושר בדרך כלל לשמחה ומינור לעצב. הבדלים אלה משמשים כרמזים רגשיים במוזיקה.
  4. ↑ הקליפה הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex) היא החלק הקדמי ביותר במוח, המעורבת בתפקודים ניהוליים גבוהים כמו קבלת החלטות, תכנון, זיכרון עבודה וויסות רגשות.
  5. ↑ האינסולה היא אזור במוח המעורב באופן מרכזי בעיבוד חושי, מודעות עצמית, רגשות כמו גועל ופחד, ותגובות פיזיולוגיות לגוף (כגון קצב לב ונשימה).

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Briana Applewhite et al., A Systematic Review of Scientific Studies on the Effects of Music in People with or at Risk for Autism Spectrum Disorder, International Journal of Environmental Research and Public Health 19, 2022-04-23, עמ' 5150 doi: 10.3390/ijerph19095150
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Line Gebauer et al., Intact brain processing of musical emotions in autism spectrum disorder, but more cognitive load and arousal in happy vs. sad music, Frontiers in Neuroscience 8, 2014, עמ' 192 doi: 10.3389/fnins.2014.00192
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Pamela Heaton, Assessing musical skills in autistic children who are not savants, Philosophical Transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological Sciences 364, 2009-05-27, עמ' 1443–1447 doi: 10.1098/rstb.2008.0327
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 Eve-Marie Quintin, Music-Evoked Reward and Emotion: Relative Strengths and Response to Intervention of People With ASD, Frontiers in Neural Circuits 13, 2019, עמ' 49 doi: 10.3389/fncir.2019.00049
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 Anjali Bhatara et al., Perception of emotion in musical performance in adolescents with autism spectrum disorders, Autism Research: Official Journal of the International Society for Autism Research 3, 2010-10, עמ' 214–225 doi: 10.1002/aur.147
  6. ↑ Mark Mintz, Evolution in the Understanding of Autism Spectrum Disorder: Historical Perspective, Indian Journal of Pediatrics 84, 2017-01, עמ' 44–52 doi: 10.1007/s12098-016-2080-8
  7. ↑ Fatin Amira Shahrudin et al., Music and Sound-Based Intervention in Autism Spectrum Disorder: A Scoping Review, Psychiatry Investigation 19, 2022-08, עמ' 626–636 doi: 10.30773/pi.2021.0382
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 Tim I. Williams et al., Using music to assist language learning in autistic children with minimal verbal language: The MAP feasibility RCT, Autism: The International Journal of Research and Practice 28, 2024-10, עמ' 2515–2533 doi: 10.1177/13623613241233804
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 Jie Xu et al., The autistic brain can process local but not global emotion regularities in facial and musical sequences, Autism Research: Official Journal of the International Society for Autism Research 15, 2022-02, עמ' 222–240 doi: 10.1002/aur.2635
  10. ^ 10.0 10.1 Eugenia Hernandez-Ruiz et al., Psychological and Neural Differences of Music Processing in Autistic Individuals: A Scoping Review, Journal of Music Therapy 59, 2022-03-21, עמ' 87–124 doi: 10.1093/jmt/thab020
  11. ^ 11.0 11.1 Stefan Koelsch, Brain correlates of music-evoked emotions, Nature Reviews. Neuroscience 15, 2014-03, עמ' 170–180 doi: 10.1038/nrn3666
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 Megha Sharda et al., Fronto-temporal connectivity is preserved during sung but not spoken word listening, across the autism spectrum, Autism Research: Official Journal of the International Society for Autism Research 8, 2015-04, עמ' 174–186 doi: 10.1002/aur.1437
  13. ^ 13.0 13.1 Grace Lai et al., Neural systems for speech and song in autism, Brain: A Journal of Neurology 135, 2012-03, עמ' 961–975 doi: 10.1093/brain/awr335
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Megha Sharda et al., Music improves social communication and auditory-motor connectivity in children with autism, Translational Psychiatry 8, 2018-10-23, עמ' 231 doi: 10.1038/s41398-018-0287-3
  15. ↑ Medha Ramaswamy et al., Therapeutic use of music in neurological disorders: A concise narrative review, Heliyon 10, 2024-08-30, עמ' e35564 doi: 10.1016/j.heliyon.2024.e35564
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 Monika Geretsegger et al., Music therapy for autistic people, The Cochrane Database of Systematic Reviews 5, 2022-05-09, עמ' CD004381 doi: 10.1002/14651858.CD004381.pub4
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 17.5 Xiaohua Ke et al., Effectiveness of music therapy in children with autism spectrum disorder: A systematic review and meta-analysis, Frontiers in Psychiatry 13, 2022, עמ' 905113 doi: 10.3389/fpsyt.2022.905113
  18. ^ 18.0 18.1 Mazen Alayidh et al., Music Therapy for People With Autism Spectrum Disorder: A Systematic Review of Randomized Clinical Trials 17, 2025-03, עמ' e81361 doi: 10.7759/cureus.81361
  19. ^ 19.0 19.1 Hanna Mayer-Benarous et al., Music Therapy for Children With Autistic Spectrum Disorder and/or Other Neurodevelopmental Disorders: A Systematic Review 12, 2021, עמ' 643234 doi: 10.3389/fpsyt.2021.643234
  20. ↑ T. Wigram et al., Music therapy in the assessment and treatment of autistic spectrum disorder: clinical application and research evidence, Child: Care, Health and Development 32, 2006-09, עמ' 535–542 doi: 10.1111/j.1365-2214.2006.00615.x
  21. ↑ Mike J. Crawford et al., International multicentre randomised controlled trial of improvisational music therapy for children with autism spectrum disorder: TIME-A study, Health Technology Assessment (Winchester, England) 21, 2017-10, עמ' 1–40 doi: 10.3310/hta21590
  22. ^ 22.0 22.1 Jaakko Erkkilä et al., The effect of improvisational music therapy on the treatment of depression: protocol for a randomised controlled trial, BMC psychiatry 8, 2008-06-28, עמ' 50 doi: 10.1186/1471-244X-8-50
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 23.4 Monika Geretsegger et al., Common Characteristics of Improvisational Approaches in Music Therapy for Children with Autism Spectrum Disorder: Developing Treatment Guidelines, Journal of Music Therapy 52, 2015, עמ' 258–281 doi: 10.1093/jmt/thv005
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 Jinah Kim, Tony Wigram, Christian Gold, The effects of improvisational music therapy on joint attention behaviors in autistic children: a randomized controlled study, Journal of Autism and Developmental Disorders 38, 2008-10, עמ' 1758–1766 doi: 10.1007/s10803-008-0566-6
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 Lucja Bieleninik et al., Effects of Improvisational Music Therapy vs Enhanced Standard Care on Symptom Severity Among Children With Autism Spectrum Disorder: The TIME-A Randomized Clinical Trial, JAMA 318, 2017-08-08, עמ' 525–535 doi: 10.1001/jama.2017.9478
  26. ↑ Megha Sharda et al., Music improves social communication and auditory-motor connectivity in children with autism, Translational Psychiatry 8, 2018-10-23, עמ' 231 doi: 10.1038/s41398-018-0287-3
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 27.5 Tim I Williams et al., Using music to assist language learning in autistic children with minimal verbal language: The MAP feasibility RCT, Autism 28, 2024-10-01, עמ' 2515–2533 doi: 10.1177/13623613241233804
  28. ^ 28.0 28.1 Zhaowen Zhou et al., A randomized controlled trial of the efficacy of music therapy on the social skills of children with autism spectrum disorder: A systematic review and meta-analysis, Research in Developmental Disabilities 158, 2025-03, עמ' 104942 doi: 10.1016/j.ridd.2025.104942
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 29.3 Monika Geretsegger et al., Music therapy for people with autism spectrum disorder, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2014, 2014-06-17, עמ' CD004381 doi: 10.1002/14651858.CD004381.pub3
  30. ↑ Thomas Rabeyron et al., A randomized controlled trial of 25 sessions comparing music therapy and music listening for children with autism spectrum disorder: A concerted therapy vs. music listening for children with autism spectrum disorder, Psychiatry Research 293, 2020-11, עמ' 113377 doi: 10.1016/j.psychres.2020.113377
  31. ↑ Monika Geretsegger et al., Music therapy for people with autism spectrum disorder, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2014, 2014-06-17, עמ' CD004381 doi: 10.1002/14651858.CD004381.pub3
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 32.3 Megha Sharda et al., Music improves social communication and auditory-motor connectivity in children with autism, Translational Psychiatry 8, 2018-10-23, עמ' 231 doi: 10.1038/s41398-018-0287-3
  33. ^ 33.0 33.1 Catherine Y. Wan et al., From music making to speaking: engaging the mirror neuron system in autism, Brain Research Bulletin 82, 2010-05-31, עמ' 161–168 doi: 10.1016/j.brainresbull.2010.04.010
  34. ^ 34.0 34.1 Catherine Y. Wan et al., Neural pathways for language in autism: the potential for music-based treatments, Future Neurology 5, 2010-11, עמ' 797–805 doi: 10.2217/fnl.10.55
  35. ↑ Zijuan Shi et al., The effect of music therapy on language communication and social skills in children with autism spectrum disorder: A systematic review and meta-analysis 15, 2024, עמ' 1336421 doi: 10.3389/fpsyg.2024.1336421
  36. ^ 36.0 36.1 Petra Kern et al., Music therapy services for individuals with autism spectrum disorder: a survey of clinical practices and training needs, Journal of Music Therapy 50, 2013, עמ' 274–303 doi: 10.1093/jmt/50.4.010
  37. ^ 37.00 37.01 37.02 37.03 37.04 37.05 37.06 37.07 37.08 37.09 37.10 37.11 37.12 37.13 Megumi Hisaizumi et al., Enhanced sensitivity to pitch perception and its possible relation to language acquisition in autism, Autism & Developmental Language Impairments 9, 2024, עמ' 23969415241248618 doi: 10.1177/23969415241248618
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 Inge-Marie Eigsti et al., More is less: pitch discrimination and language delays in children with optimal outcomes from autism, Autism Research: Official Journal of the International Society for Autism Research 6, 2013-12, עמ' 605–613 doi: 10.1002/aur.1324
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 39.5 Jia Hoong Ong et al., The Relationship Between Autism and Pitch Perception is Modulated by Cognitive Abilities, Journal of Autism and Developmental Disorders 54, 2024-09, עמ' 3400–3411 doi: 10.1007/s10803-023-06075-7
  40. ↑ Sandy Stanutz et al., Pitch discrimination and melodic memory in children with autism spectrum disorders, Autism: The International Journal of Research and Practice 18, 2014-02, עמ' 137–147 doi: 10.1177/1362361312462905
  41. ^ 41.0 41.1 41.2 41.3 41.4 41.5 Li Wang et al., Individuals with autism spectrum disorder are impaired in absolute but not relative pitch and duration matching in speech and song imitation, Autism Research: Official Journal of the International Society for Autism Research 14, 2021-11, עמ' 2355–2372 doi: 10.1002/aur.2569
  42. ^ 42.0 42.1 Fatin Amira Shahrudin et al., Music and Sound-Based Intervention in Autism Spectrum Disorder: A Scoping Review, Psychiatry Investigation 19, 2022-08, עמ' 626–636 doi: 10.30773/pi.2021.0382
  43. ↑ Dominikus David Biondi Situmorang, Enhancing music therapy for developmental psychopathology: The role of technology in advancing therapeutic outcomes, Psychiatry Research 349, 2025-07, עמ' 116511 doi: 10.1016/j.psychres.2025.116511
  44. ↑ Kevin Jamey et al., Does music training improve inhibition control in children? A systematic review and meta-analysis, Cognition 252, 2024-11, עמ' 105913 doi: 10.1016/j.cognition.2024.105913
  45. ↑ Farahnaz Taheri et al., Music alleviates cognitive impairments in an animal model of autism, International Journal of Developmental Neuroscience: The Official Journal of the International Society for Developmental Neuroscience 83, 2023-08, עמ' 399–416 doi: 10.1002/jdn.10260
  46. ↑ Artur C. Jaschke, Music intervention as system: reversing hyper systemising in autism spectrum disorders to the comprehension of music as intervention, Medical Hypotheses 82, 2014-01, עמ' 40–48 doi: 10.1016/j.mehy.2013.11.001


אוטיזם
מאפיינים ומיומנויות הקשורים לאוטיזם חשחוש • מיקוד יתר • אקולליה • אידיוסינקרטיה • ליקוי בתפקודים הניהוליים • הצפה חושית • מלטדאון אוטיסטי • שאטדאון אוטיסטי • שחיקה אוטיסטית • תחום עניין אוטיסטי • הליכה על קצות האצבעות • הפרעה לעיבוד התחושתי • אלקסיתימיה • דיספרקסיה • אילמות סלקטיבית • סטראוטיפיות • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • היפרלקסיה • אינפו-דאמפינג
אבחנות שבוטלו ואוחדו עם הספקטרום האוטיסטי תסמונת אספרגר • PDD-NOS • הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית
מונחים הקשורים לאוטיזם אבחון אוטיזם • מגוון נוירולוגי • נוירוטיפיקליות • בעיית האמפתיה הכפולה • גישות סיוע לאוטיסטים • תרבות אוטיסטית • קהילה אוטיסטית • תעסוקת אוטיסטים • אוטיזם בישראל • הפרעה נוירו-התפתחותית • תאוריית האם הקרה • אמנות אוטיסטית • התעללות במסגרת החינוך המיוחד • הבדלים מגדריים אצל אוטיסטים • כיתת תקשורת • אוטיזם וחרדה
תופעות נלוות לאוטיזם סינסתזיה • הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה • מוגבלות שכלית התפתחותית
טיפול
גישות פסיכו-חינוכיות ריפוי בעיסוק • קלינאות תקשורת • תקשורת תומכת וחליפית • פסיכותרפיה התנהגותית • ניתוח התנהגות יישומי • DIR (טיפול) • סייעת לאנשים עם צרכים מיוחדים בישראל
גישות משלימות טיפול בעזרת בעלי חיים • טיפול באמנויות • טיפול במוזיקה • רכיבה טיפולית • כלב סיוע לאוטיסטים
חוקרים בתחום ליאו קנר • הנס אספרגר • גרוניה סוחרבה • ברונו בטלהיים • אויגן בלוילר • לורנה וינג
פעילי זכויות אוטיסטים ארי נאמן • ג'ים סינקלייר • דונה ויליאמס • טמפל גרנדין • דון פרינס-יוז
מועדים יום המודעות העולמי לאוטיזם • חג האוטיסטים הבין-לאומי
ארגונים ועמותות קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל • אספים לחופש • אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם • אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם • תתקדמו • תוכנית רואים רחוק • האגודה למדע בטיפול באוטיזם • המרכז הלאומי לחקר אוטיזם • המרכז לחקר האוטיזם • מרכז מפנה • רשת האוטיסטים הבין-לאומית • רשת הייצוג העצמי האוטיסטית • תנועת הזכויות האוטיסטית • שלוה (ארגון) • שק"ל • אקים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוטיזם ומוזיקה41339568Q134393472

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוטיזם_ומוזיקה&oldid=3369252"