סייעת לאנשים עם צרכים מיוחדים בישראל
סייעת לאנשים עם צרכים מיוחדים בישראל היא מקצוע של עוזר חינוכי (אנ') המספק תמיכה לאנשים עם מוגבלויות שונות במטרה לקדם את השתלבותם המלאה בחברה. הסייעת פועלת הן במסגרת מערכת החינוך בישראל והן בקהילות המקומיות, ומתאימה את הסיוע לצרכים האישיים של כל אדם, כדי לאפשר התפתחות מיטבית ולמנוע בידוד חברתי.[1]
תפקידה מבוסס על מתן תמיכה לתלמידים עם צרכים מיוחדים (אנ') לשילוב במערכת החינוך הכללית וכן במסגרת מעונות יום ומשפחתונים. הסיוע ניתן בשילוב קבוצתי או באופן אישי, לעד ארבע שעות ביום, תוך תאום עם אנשי חינוך, רופאים ופסיכולוגים.[2]
תפקיד הסייעת במסגרות חינוכיות
סייעת בחינוך הרגיל
תפקידה העיקרי של הסייעת בחינוך הרגיל הוא לתמוך בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר ובגני ילדים רגילים.[3] הסייעת מסייעת לתלמידים במהלך שעות הלימודים להשתתף באופן שוויוני בפעילויות השונות ולעמוד במטלות הכיתה, תוך התאמה לצורכיהם הייחודיים.[1] תמיכה זו נועדה לסייע לתלמידים עם מוגבלויות להשתלב בחינוך הרגיל. חלק מהתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, הלומדים במערכת החינוך הרגיל או במערכת החינוך המיוחד, מקבלים תמיכה מסייעת במסגרת המענה לצורכיהם הייחודיים.[1]
סייעת בחינוך המיוחד
במסגרות החינוך המיוחד, תפקיד הסייעת משתנה לעיתים לעומת תפקידה בחינוך הרגיל. קיימת הבחנה בין סייעת כיתתית, הפועלת בבית ספר לחינוך מיוחד או בכיתת חינוך מיוחד במסגרת בית ספר רגיל, לבין סייעת אישית המלווה תלמיד המשולב בכיתה רגילה.[4] תומכות החינוך במוסדות החינוך המיוחד מהוות חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי של המוסד בו הן מועסקות.[1] הקצאת השעות לסייעת חינוך כיתתית נעשית באופן אוטומטי במסגרת החינוך המיוחד, בהתאם לסוג הכיתה, במערכת התקן.[1] בבתי ספר יסודיים לחינוך מיוחד (כיתות א'–ט') ובכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים, מוקצות שעות סייעת לפי הצורך. עבודת הסייעת הכיתתית מחולקת לעיתים לשתי משמרות ביום: במשמרת הראשונה, הסייעת מתחילה את עבודתה מוקדם ומסיימת לאחר תחילת הלימודים; במשמרת השנייה, היא מתחילה לפני סיום הלימודים ומסיימת לאחר מועד הסיום.[5] באופן כללי, תפקידה של הסייעת אינו להחליף את המורה בהיעדרו, למעט במקרים חריגים ולפרק זמן מוגבל של עד שלושה ימים בשנה, ובתיאום עם הרשות המקומית.[5] במוסדות לחינוך מיוחד, סייעות מוקצות באופן אוטומטי בהתאם לקריטריונים מוגדרים. בכיתות החינוך המיוחד, מוקצית סייעת על פי מספר שעות הלימוד של התלמידים, בתוספת שעה ביום. לעיתים, על פי שיקול דעת המפקח על החינוך המיוחד, ניתן להקצות שעות סיוע נוספות, המכונות "סייעות תגבור". במקרים חריגים, אפשר להקצות סייעת אישית לתלמידים עם מוגבלות פיזית חמורה מתוך מכסת סייעות התגבור.[6]
תפקידיה של הסייעת
תפקידיה של הסייעת בבית הספר מגוונים וכוללים סיוע פרטני לתלמידים, תמיכה פיזית ודאגה לניקיונם, וכן סיוע ארגוני לצוות הפדגוגי.[7] הסייעת מסייעת לתלמיד להתנהל בזמן השיעור ובהפסקה, מעניקה סיוע פיזי ולימודי ותומכת בתיווך חברתי.[2] בנוסף, היא מספקת סיוע פרטני להקניית מיומנויות ותרגולן בהתאם להנחיות הצוות החינוכי והטיפולי; מלווה את התלמיד לטיפולים מקצועיים בתוך ומחוץ לבית הספר; ותומכת בצוות החינוכי במהלך הטיפול בתלמיד.[7] הסייעת אחראית על שמירת ניקיונם של התלמידים, מסייעת במקרים של קושי בניידות ובהיבטים סיעודיים כגון שימוש בשירותים, רחצה, אכילה והלבשה, ומשגיחה על הפעילויות השונות.[7] בנוסף, היא אחראית להכנת עזרי לימוד וציוד עזר לתלמיד ולכיתה, תוך תיאום עם הצוות הפדגוגי. הסייעת מקבלת הדרכה מהצוות הרב-מקצועי, מסייעת בפעילויות המקדמות קשרים חברתיים בין תלמידי הגן או הכיתה, ומשתתפת באירועים מיוחדים מעבר לשעות הלימודים, תוך עדכון הצוות על אירועים חריגים.[7] תפקידה כולל גם דאגה לניקיון אישי של התלמיד/ה, שמירה על ניקיון הסביבה ושלומם הכללי, מעורבות בפעילויות הבית-ספריות, וטיפול והשגחה על התלמידים במהלך פעילויות שונות, וכן סיוע למורה או לגננת בהכנת חומרים וציוד עזר.[8]
סוג סייעת | מסגרת עיקרית | תחומי אחריות עיקריים |
---|---|---|
סייעת משלבת / תומכת הוראה משלבת | חינוך רגיל | שילוב פרטני של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הכללי, סיוע פיזי, חברתי ורגשי[9] |
סייעת כיתתית | חינוך מיוחד (בית ספר או כיתה) | סיוע לפעילות הכיתה, משימות ארגוניות ופדגוגיות, סיוע לתלמידים בקבוצה[4] |
סייעת אישית | חינוך רגיל או מיוחד (במקרים חריגים) | ליווי וסיוע פרטני לתלמיד עם צרכים מיוחדים, סיוע פיזי, לימודי וחברתי[4] |
תומכת חינוך | חינוך רגיל או מיוחד | תמיכה כוללת בצרכים הייחודיים של התלמיד, חלק מהצוות החינוכי[1] |
מסגרת חוקית ותקנות
מסגרת החוקית בישראל, המסדירה את עבודת הסייעות לאנשים עם צרכים מיוחדים, נשענת בעיקר על חוק החינוך המיוחד (תשמ"ח-1988) ותיקוניו.[1] חוק זה נועד לקדם ולפתח את כישוריו של כל ילד עם צרכים מיוחדים, במטרה להקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה.[10] בשנת 2002 תוקן החוק ונוסף לו פרק לשילוב בחינוך הרגיל, הקובע כי יש לאפשר לתלמידים עם צרכים מיוחדים להשתלב במסגרת חינוך רגילה באמצעות תוספת שעות הוראה ושירותים מיוחדים, כולל סייעות.[5]
על פי חוק החינוך המיוחד, תלמיד עם צרכים מיוחדים זכאי לקבל שירותי חינוך מיוחדים ללא תשלום באזור מגוריו.[11] החוק מפרט גם את מספר שעות הסיוע השבועיות המוקצות לתלמידים עם מוגבלויות שונות, בהתאם לרמות התפקוד שלהם, במסגרת הכיתות הרגילות.[11]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 פורטל הורים, באתר parents.education.gov.il
- ^ 2.0 2.1 סייעת לשילוב פעוטות עם צרכים מיוחדים במעונות יום ומשפחתונים, באתר כל-זכות
- ↑ jewsforj_admin, סייעת במוסד חינוכי – מי זכאי? - כל המידע מא' ועד ת', באתר מוצרים טבעיים, 2023-05-05
- ^ 4.0 4.1 4.2 אתי וייסבלאי, חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים בישראל – נתונים וסוגיות מרכזיות, הכנסת מרכז המחקר והמידע, 14 בדצמבר 2015
- ^ 5.0 5.1 5.2 אליסיה גרינבנק וגלית אגם בן-ארצי, תחושת המסוגלות העצמית של סייעות פדגוגיות העובדות עם תלמידים עם צרכים מיוחדים, יוני 2018
- ↑ , תומכת חינוך בגן/כיתה לחינוך מיוחד
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, הכשרת סייעות העובדות עם תלמידים הזכאים לשירותי החינוך המיוחד, 28 במרץ 2022
- ↑ סייעות במוסדות החינוך המיוחד - תשסט/3, באתר קשר - הבית של המשפחות המיוחדות
- ↑ מיכל מרנץ, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לממשלה: לשפר את תנאי הסייעות המשלבות בחינוך הכללי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2023-01-17
- ↑ חוק חינוך מיוחד, באתר כל-זכות
- ^ 11.0 11.1 חוק חינוך מיוחד – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
סייעת לאנשים עם צרכים מיוחדים בישראל40765665