אוטו רואר
| פעילות בולטת | ראש עיריית בוכום |
|---|---|
| תקופת פעילות | 1925–1933 (כ־8 שנים) |
| עיסוק | עורך דין |
| בת זוג | Alice Viralt |
אוטו רואר (5 בינואר 1879 – 29 ביולי 1933) היה עורך דין ופוליטיקאי יהודי גרמני שכיהן כראש עיריית בוכום בין השנים 1925 ל-1933.
ביוגרפיה
אוטו רואר נולד ב-5 בינואר 1879 במינסטר במשפחה יהודית, כילד השלישי של הרמן וברטה רואר. עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון במינסטר, החל ללמוד משפטים בקלן, ברלין והיידלברג והשלים את הלימודים לתואר שלישי באוניברסיטת רוסטוק.
עם סיום לימודיו בשנת 1906 השתקע בברלין, שם התחיל לעבוד כעורך דין בבית המשפט הגבוה לערעורים והקים משרד עורכי דין משותף עם עורך הדין היהודי ד"ר יוליוס מגנוס (גר'). בין השנים 1910–1914 שימש כיועץ משפטי של עיריית ברלין.
במרץ 1914, עם היבחרו לחבר מועצת העיר בשכר למשך שנתיים עשרי שנה, עבר לעיר קיל. בקיל נישא לאליס לסינג לבית שוסטר, אלמנתו של הפיזיקאי ד"ר אלברט לסינג ואם שני ילדיו. בשנת 1915, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא הגרמני בדרגת סרן. לאחר שנפצע חזר לעבוד במנהל העיר קיל לבקשת העירייה.
בין השנים 1919 ל-1921 היה חבר באספה המכוננת של "המדינה החופשית פרוסיה" (בגרמנית: Freistaat Preußen) מטעם המפלגה הדמוקרטית הגרמנית (DDP). באוקטובר 1920 מונה ליועץ שרים במחלקה למדיניות וחוקה במשרד הפנים של רפובליקת ויימר.[1]
פעילותו כראש עיריית בוכום
באוקטובר 1924 בחרה מועצת העיר בוכום באוטו רואר לראשות העירייה לתקופה של שתים עשרה שנים והוא נכנס לתפקידו בינואר 1925.
זאת הייתה תקופה קשה מבחינה כלכלית. על פי תנאי חוזה ורסאי (1919) שסימן את סיום מלחמת העולם הראשונה, נאלצה גרמניה לשלם פיצויים לבעלות הברית, בעיקר לצרפת ולבלגיה, בשל נזקי מלחמה. משלא עמדה בהסדר התשלומים, השתלטו בינואר 1923 כוחות בלגיים וצרפתיים על חבל הרוהר העשיר בפחם ומחצפים נוספים, ונשארו שם עד אוגוסט 1925. בנוסף לכך עיריות רבות, ביניהן עיריית בוכום, נדרשו להחזיר בשנת 1927 הלוואות שלקחו משווייץ בשנת 1917 לכיסוי הוצאות המלחמה. כאשר העיריות לא עמדו בתנאי הפירעון, ניהל אוטו רואר בהצלחה רבה את המשא ומתן עם הבנקים השונים והשיג תנאים טובים מאוד להחזר ההלוואות.[1]
תקופת כהונתו של אוטו רואר כראש עיר, בה הוא יישם בהצלחה תפיסות חברתיות, חינוכיות, תרבותיות ותעבורתיות חדשניות, הייתה תקופת פריחה תרבותית ואורבנית עבור העיר בוכום. נבנו רחובות חדשים, מרחבים ירוקים, מגרשי משחקים וספורט ובריכות, מבני ציבור ובתי ספר, והוענקה תמיכה כספית לגלריות אומנות, לתזמורת ולתיאטרון המקומיים. בשנת 1927 התקיים בבוכום שבוע שייקספיר בו הוצגו כל המחזות ההיסטוריים שלו.
בניין עירייה מפואר בסגנון הרנסאנס נבנה בבוכום בין השנים 1926 – 1931 על ידי האדריכל קרל רות (גר'). הבניין עוטר בפסלים מברונזה, אבודות אבן, מגדל פעמונים וחצר פנימית בה הותקנו מזרקות. עלות הבנייה חרגה בצורה משמעותית מהעלות המתוכננת, דבר ששימש שנתיים לאחר מכן כעילה לרדיפתו ולפיטוריו של אוטו רואר על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שעלתה לשלטון.[2]
ב-1 באפריל 1930 נפתח בבוכום, ביוזמת העירייה וקרן איגוד הכרייה של וסטפאליה, מוזיאון צנוע להיסטוריה של המכרות בבית מטבחיים נטוש. המוזיאון המשיך להתפתח לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ובשנת 1977 הוכר כמוזיאון מחקר.[3]
בתקופת כהונתו הוקמה בתמיכתו האקדמיה למנהל וכלכלה של וסטפאליה. בטקס חנוכת בניינה החדש של האקדמיה, העניקה אוניברסיטת מינסטר לאוטו רואר את התואר דוקטור לשם כבוד במדעי המדינה.
רדיפתו על ידי המפלגה הנאצית ומותו
בשנת 1933, מונה אדולף היטלר לקנצלר גרמניה. בתוך חודשים ספורים הפך את גרמניה למדינה טוטליטרית הנשלטת על-ידי המפלגה הנאצית בראשה הוא עמד. נציגי המפלגה בבוכום האשימו את אוטו רואר בניהול כושל, בזבוז כספי ציבור ומעילה בכספים. האשמות אלה הביאו לפיטוריו ב-11 במרץ 1933. אוטו רואר נמלט לברלין שם נעצר והועבר לבית הסוהר המחוזי בבוכום בו שהה עד 11 במאי 1933. עם שחרורו נסע שוב לברלין בניסיון לטהר את שמו. משלא הצליח בכך, נטל מנת יתר של כדורי שינה ונפטר ב-29 ביולי 1933.
ב-31 ביולי 1933, הפסיקה מעצת העיר בוכום את ההליכים המשמעתיים נגד אוטו רואר, לאחר שהגיעה למסקנה כי כל ההאשמות נגדו היו חסרות בסיס, ושופט בית המשפט בבוכום זיכה אותו באופן רטרואקטיבי.
הנצחתו בעיר בוכום
בשנת 1959 הוקמה כיכר ד"ר רואר (גר'), על שטח פתוח שנוצר במרכז העיר בוכום אחרי המלחמה. הכיכר תוכננה מחדש בשנת 1980 וב- 29 ביולי 1983, כאשר מלאו 50 שנה למותו, הוסר הלוט מהמצבה הנמוכה שנבנתה במרכז הכיכר ועליה שישה לוחות זיכרון המספרות על חייו ופועלו.
בשנת 2004 הנפיקה הקהילה היהודית מדליה על שמו של אוטו רואר. המדליה מוענקת על ידי הקהילה היהודית לדמויות בולטות בציבור הלא-יהודי שתרמו תרומה יוצאת דופן לקהילה היהודית.
החל משנת 2014 מעניקה "אגודת ידידי בית הכנסת בוכום", השייכת לקהילה היהודית, את פרס ד"ר אוטו רואר לתלמידים המשתתפים בפרויקטים הקשורים בחיי היהודים בגרמניה.[4]
ב-27 ביולי 2023, במלאת 90 שנה למותו של אוטו רואר, הותקנה לפני בית העירייה בבוכם אבן נגף לזכרו. על האבן נחרטה הכתובת: "כאן עבד בין 1925 ל־1933 ראש העיר אוטו רואר, יליד 1879; נפל אל מותו" [5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Bochum 1939
- ↑ HISTORISCHER RUNDGANG BOCHUM - Rathaus Bochum, www.kortumgesellschaft.de
- ↑ History, www.bergbaumuseum.de (באנגלית)
- ↑ Gegen das Vergessen – Zum 85. Todestag von Dr. Otto Ruer › SPD Bochum, 2018-07-29 (בגרמנית)
- ↑ Stadt Bochum, 90. Todestag von Dr. Otto Ruer | Stadt Bochum, www.bochum.de (בגרמנית)
אוטו רואר42392249Q1630352