אה"מ בלק איגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אה"מ "בלק איגל"
HMS Black Eagle
"פיירברנד" יוצאת מנמל ולטה, מלטה, 1832. ציור מאת ניקולס קמיליירי.
"פיירברנד" יוצאת מנמל ולטה, מלטה, 1832. ציור מאת ניקולס קמיליירי.
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית משוטות
צי הצי המלכותי הבריטי
דגל הצי
ציוני דרך עיקריים
מספנה Merchant's yard, ליימהאוס, מזרח לונדון
הוזמנה 28 בינואר 1831
תחילת הבנייה אפריל 1831
מחיר 19,964 ליש"ט[1]
הושקה 11 ביולי 1831
תקופת הפעילות 11 ביולי 1831 – מרץ 1876 (כ־44 שנים)
אחריתה נגרטה
מידות
הֶדְחֶק 510 טון אימפריאלי (518 טון)
תפוסה 495 טון (לפי מידת התפוסה הבריטית הישנה)
540 טון מ-1843
אורך "155-3 רגל (47.3 מ')
"168-3 רגל (51.3 מ') מ-1843
רוחב "26-5 רגל (8.1 מ')
עומק הספנה "14-10 רגל (4.5 מ')
נתונים טכניים
גודל הצוות 80 איש
מספר תרנים במקור 2 תרנים, מ-1843 3 תרנים
סוג המעטה מעטה סקונר עם מפרשים עיליים
הנעה מנוע קיטור ומפרשים
1831: מנוע קיטור זרועות צידיות, 2 צילינדרים, הספק נומינלי[2] 140 כוח סוס מתוצרת באטרלי
1833: מנוע קיטור מתוצרת מודסלי, הספק נומינלי 120 כוחות סוס
1843: מנוע קיטור מתוצרת ג'ון פֶּן, הספק נומינלי 260 כוחות סוס
צורת הנעה זוג משוטות
אמצעי לחימה
חימוש 6 תותחי 9-פאונד (13½ cwt)
לימים: תותח ציר (אנ') 32-פאונד (25cwt)
2 קרונדות 32-פאונד (17cwt)

אה"מ "בְּלֶק אִיגְל" (באנגלית: HMS Black Eagle), מקודם אה"מ "פיירברנד" (HMS Firebrand) הייתה אוניית משוטות עשויה עץ של הצי המלכותי הבריטי שהושקה ב-1831. היא חודשה ב-1843 והוסבה ליכטת קיטור של האדמירליות הבריטית. ב-1876 פורקה ונגרטה.

תולדותיה

"פיירברנד", אוניית משוטות עשויה עץ לנוסעים ומשא, נבנתה במספנת מרצ'נט (Merchant's Yard) בליימהאוס (אנ') במזרח לונדון והושקה ב-11 ביולי 1831.[3] מנוע הקיטור המקורי שלה, מסוג זרועות צידיות ומתוצרת Butterley, פורק ב-1832 והוחלף ב-1833 במנוע מתוצרת מודסלי (אנ').

ב-5 בפברואר 1842 הוחלף שמה ל"בלק איגל".[1]

ב-1843 חודשה האונייה, אורכה הוגדל ב-13 רגל (4.0 מ'), והותקן בה מנוע צילינדר מתנודד מתוצרת ג'ון פן (אנ'). המנוע החדש פיתח הספק כפול מקודמו, אך משקלו והנפח שתפס נותרו ללא שינוי.[4]

ב-29 באוקטובר 1853 סייעה "בלק איגל" לגרור את אה"מ "רודני" (אנ') שעלתה על שרטון בדרדנלים.[5]

ב-1856 הותקן באה"מ "דִּי" וב"בלק איגל", לראשונה בצי, מַשְּׁחֵן קיטור (אנ') שפיתח ג' וות'רד (J. Wethered).[6] המַשְּׁחֵן חסך 18% מתצרוכת הפחם של "בְּלֶק אִיגְל" ו-31% מזו של אה"מ "דִּי".[7][6]

"בלק איגל" צורפה לאסקדרון המלכותי (אנ') בבסיס הצי בווליץ' (אנ'), בדרום-מזרח לונדון. היא שימשה הן את האדמירליות הן את הכתר לצידה של היכטה המלכותית (אנ'). במרץ 1876 הוצאה משירות ונגרטה בנמל פורטסמות'.[6]

דגם של האונייה שמור באוסף המוזיאון הימי הלאומי (גריניץ').[8]

לקריאה נוספת

  • Busk, Hans (1859). The navies of the world. Routledge, Warnes and Routledge. p. 152.
  • Lyon, David and Rif Winfield (2004). The Sail & Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815 to 1889. London, Chatham Publishing. Part I, Chapter 3.
  • Winfield, R.; Lyon, D. (2004). The Sail and Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815–1889. London: Chatham Publishing.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אה"מ בלק איגל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Winfield (2004), p. 162.
  2. ^ הספק נומינלי (nominal horsepower) הוא ההספק התאורטי שמפתח מנוע קיטור כשהוא פועל בלחץ קיטור סטנדרטי של 7 ליברות לאינץ' מרובע ולא בלחץ הקיטור הממשי השורר בצילינדר שלו. פרמטר זה שימש לאומדן ההספק של מנועי קיטור במאה ה-19. ההספק חושב על פי הנוסחה: 7 ליברות לאינץ' מרובע x שטח הבוכנה באינצ'ים מרובעים x מהירות הבוכנה הממוצעת ברגל לשנייה חלקי 33,000.
  3. ^ HMS Black Eagle in: The Victorian Royal Navy.
  4. ^ "John Penn" in Institute of Mechanical Engineers.
  5. ^ "The Combined Fleets of England and France". The Morning Chronicle. No. 27117. London. 21 November 1853.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Busk (1859), p. 152.
  7. ^ Lyon Winfield (2004), pp. 149–150.
  8. ^ Royal Museums, Greenwich
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39506348אה"מ בלק איגל