אד דרווינסקי
![]() | |||||||
| דיוקנו הרשמי בממשל בוש | |||||||
| לידה |
15 בספטמבר 1926 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 2012 (בגיל 85) אוק ברוק, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||
| שם מלא | אדוארד ג'וזף דרווינסקי | ||||||
| מדינה |
| ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
| ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אדוארד ג'וזף דרווינסקי (באנגלית: Edward Joseph Derwinski; 15 בספטמבר 1926 – 15 בינואר 2012) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמזכיר הראשון של המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, מ-15 במרץ 1989 ועד 26 בספטמבר 1992. קודם לכן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1959–1983, כנציג הפרוורים הדרומיים והדרום־מערביים של שיקגו.
ראשית חייו
דרווינסקי נולד בשיקגו שבאילינוי ב-15 בספטמבר 1926, בנם של סופיה זמיאבסקי (Zmijewski) ולקזימיר איגנשיוס דרווינסקי, שנפטר בשנת 1947. הוא למד באוניברסיטת לויולה שיקגו. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת דרווינסקי בצבא ארצות הברית במערכה באוקיינוס השקט, ולאחר המלחמה נמנה בין כוחות הכיבוש האמריקאי ביפן. ב-1951 השלים את לימודיו הגבוהים, והיה לחבר מוערך באחווה אלפא דלתא גמא.
קריירה פוליטית
בשנת 1957 נבחר לבית הנבחרים של אילינוי, שם כיהן קדנציה אחת בלבד מינואר 1957 עד ינואר 1959. בנובמבר 1958 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס הרביעי של אילינוי.
בית הנבחרים של ארצות הברית
ב-3 בינואר 1959 דרווינסקי הושבע לתפקידו בקונגרס האמריקאי. הוא כיהן 12 תקופות כהונה בבית הנבחרים מטעם המפלגה הרפובליקנית, ייצג את אזור פרוורי מדרום וממערב לשיקגו, ובמהלך כהונתו הארוכה מונה לחבר הבכיר (ranking member) בוועדת החוץ של בית הנבחרים. בנוסף על כך, שימש כנציגהּ של ארצות הברית בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנים 1971–1972, וכיהן כיושב ראש המשלחת האמריקאית לאיגוד הבין-פרלמנטרי בשנים 1970–1972 ו־1978–1980.
כאמריקאי ממוצא פולני, דרווינסקי נודע לאורך הקריירה שלו בפעילות המוניטרית למען מזרח אירופה. בין היתר, הוא מילא תפקיד מרכזי בטיהור שמו של הגנרל הסרבי דראז'ה מיכאילוביץ'. מיכאילוביץ' עוטר בלגיון ההצטיינות על לחימתו נגד מדינות הציר, אולם הענקת העיטור סווגה כ"סודית" ביוזמת מחלקת המדינה של ארצות הברית, כדי שלא לפגוע ביחסים עם המרשל יוסיפ ברוז טיטו, שליט יוגוסלביה באותה עת (סביבות 1967). טיטו היה יריבו של מיכאילוביץ׳ במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר שכוחותיו של טיטו יצאו כשידם על העליונה, הואשם מיכאילוביץ' בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית והוצא להורג. כאשר נפוצה השמועה על עיטורו של מיכאילוביץ', פנו לדרווינסקי טייסים אמריקאים שהשתתפו במבצע היילארד (Operation Halyard) וניצלו בידי כוחותיו של מיכאילוביץ'. דרווינסקי עמד על כך שמחלקת המדינה תפרסם את כתב ההוקרה של הנשיא הארי טרומן, ו0פרסום זה אישר כי מיכאילוביץ' לא שיתף פעולה עם הנאצים.
באוקטובר 1978 הסכים דרווינסקי להצטרף לחבר הקונגרס ליאו ראיין למסעו אל ג'ונסטאון שבגיאנה במסגרת חקירתו את כת "מקדש העם" של ג'ים ג'ונס. צירופו של דרווינסקי נועד לעמוד בהנחיות ועדת החוץ של בית הנבחרים בנוגע לנסיעות, אשר המליצו על השתתפות של יותר מחבר קונגרס אחד. בהמשך חזר בו דרווינסקי מהשתתפותו בנסיעה; במהלך הביקור נרצח ראיין, וחברי הכת ביצעו התאבדות המונית.
בממשלי רייגן ובוש
לאחר חלוקה מחדש של מחוזות הקונגרס באילינוי בעקבות מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ב-1980, התפרק למעשה מחוז הקונגרס הרביעי שייצג דרווינסקי: כ־15% בלבד משטחו המקורי נותרו על כנם, ואליהם צורפו אזורים שונים ממחוזות אחרים. דרווינסקי וחבר הקונגרס הרפובליקני ג'ורג' מ. או'בריאן (אנ') שובצו באותו מחוז קונגרס, ואו'בריאן ניצח בבחירות המקדימות לייצוג המחוז שנערכו בקיץ 1982, בין היתר משום שחלק גדול יותר ממחוז הבחירה הקודם שלו נכלל במחוז החדש.
לאחר הפסדו של דרווינסקי, מינה אותו הנשיא רונלד רייגן ליועץ במחלקת המדינה של ארצות הברית. בשנת 1987 מינה רייגן את דרווינסקי לתת-מזכיר המדינה של ארצות הברית לענייני ביטחון בין-לאומי – תפקיד שבו כיהן עד תום כהונתו של רייגן[1]. זמן קצר לאחר מכן מונה לראש מִנהל החיילים המשוחררים (Veterans Administration). בשנת 1989 הוחלט להפוך את המִנהל לאחד ממשרדי ממשל ארצות הברית, ובכך נוסדה המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית. דרווינסקי מונה לעמוד בראש המחלקה החדשה בידי הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ונהיה לראשון שנושא בתפקיד המזכיר לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית.
בשנת 1996 ישב דרווינסקי בראש הארגון "אמריקאים ממוצא אתני למען דול/ג'ק קמפ", במסגרת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1996.
בערוב ימיו
דרווינסקי התגורר בגלן אלין שבאילינוי עם רעייתו, בוניטה היקי, המוכרת בשם בוני. מנישואיו הראשונים לפטרישיה דרווינסקי נולדו לו שני ילדים: מורין ומייקל. ב-15 בינואר 2012 נפטר דרווינסקי בבית אבות, לאחר מאבק בקרצינומה של תאי מרקל[2]. הוא נטמן בית הקברות הלאומי ארלינגטון השוכן במחוז ארלינגטון שבווירג'יניה.
קישורים חיצוניים
- אד דרווינסקי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אד דרווינסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ דאגלס מרטין, Edward J. Derwinski, First V.A. Secretary, Dies at 85, באתר הניו יורק טיימס, 18 בינואר 2012 (באנגלית)
- ↑ ט. ריס שפירו, Edward J. Derwinski, first secretary of the Department of Veterans Affairs, dies, באתר וושינגטון פוסט, 18 בינואר 2012 (באנגלית)
| המזכירים לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
אד דרווינסקי42477338Q546986
- אמריקאים ילידי אילינוי
- שיקגו: אישים
- אמריקאים ממוצא פולני
- קצינים וחוגרים בצבא ארצות הברית
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
- בוגרי אוניברסיטת לויולה שיקגו
- חברי האספה הכללית של אילינוי
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מאילינוי
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- סגל מחלקת המדינה של ארצות הברית
- מזכירים לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ורג' הרברט ווקר בוש
- אמריקאים שנולדו ב-1926
- אמריקאים שנפטרו ב-2012
