אדוארד אדוארדס (מושל ניו ג'רזי)

אדוארד אדוארדס
לידה	1 בדצמבר 1863; ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה	26 בינואר 1931 (בגיל 67); ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
מקום קבורה	Bayview – New York Bay Cemetery
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ניו יורק
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חתימה
	1 בינואר 1919 – 20 בינואר 1920; (שנה)
	1 בינואר 1919 – 20 בינואר 1920; (שנה)
	20 בינואר 1920 – 15 בינואר 1923; (3 שנים)
	→ קלרנס קייס (אנ') ג'ורג' סבסטיאן סילזר (אנ') ←
	4 במרץ 1923 – 3 במרץ 1929; (6 שנים)
	→ ג'וזף פרילינגהייזן המילטון פיש קין ←

אדוארד אירווינג אדוארדס (באנגלית: Edward Irving Edwards‏; 1 בדצמבר 1863 – 26 בינואר 1931) היה עורך דין, בנקאי ופוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ניו ג'רזי ה־37 בין השנים 1920–1923, וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם ניו ג'רזי בין 1923 ל־1929. אדוארדס נודע כאחד המבקרים הבולטים של מדיניות ה"איסור".

ביוגרפיה

ראשית חייו

אדוארדס נולד ב־1 בדצמבר 1863 בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, והיה בנם של אמה ג'יי (ניישן) וויליאם ו. אדוארדס. הוא למד בתיכון ג'רזי סיטי (כיום נקרא William L. Dickinson High School), ובין השנים 1880–1882 למד באוניברסיטת ניו יורק. לאחר מכן למד משפטים במשרד אחיו, ויליאם דייוויד אדוארדס, שכיהן אף הוא כסנאטור מטעם מחוז הדסון בסנאט של ניו ג'רזי בשנים 1887–1889.

בהמשך עסק בבנקאות ובקבלנות כללית, ולבסוף מונה לנשיא וליו"ר מועצת המנהלים של הבנק הלאומי הראשון של ג'רזי סיטי. בזכות עסקיו וקשריו הפוליטיים, ובשל היות אחיו סנאטור, משך את תשומת לבה של המכונה הפוליטית הדמוקרטית רבת־העוצמה של מחוז הדסון.

אדוארדס כיהן כמבקר המדינה בין 1911 ל־1917, וב־1918 נבחר לסנאט של ניו ג'רזי. באותה תקופה הפך לידיד ולבעל ברית פוליטי קרוב של ראש עיריית ג'רזי סיטי, פרנק הייג, מנהיג המכונה הדמוקרטית החזקה של המדינה.

מושל ניו ג'רזי (1920–1923)

הבחירות של 1919

בפריימריז הדמוקרטיים התמודד אדוארדס מול ג'יימס ר. ניוג'נט, יו"ר המפלגה במחוז אסקס ולשעבר מנהיג המפלגה המדינתית. המירוץ הפך לזירה במאבק בין הייג לניוג'נט על השליטה במפלגה, ואדוארדס ניצח עם 53.6% מהקולות. הוא זכה ב־15 מחוזות ובתמיכה עצומה במחוז הדסון, ובכך ביסס את הייג כמנהיג הבלתי מעורער של המפלגה הדמוקרטית בניו ג'רזי עד סוף שנות ה־40.

בבחירות הכלליות ניצב אדוארדס מול ניוטון א. ק. באגבי. למרות גלי הניצחון הרפובליקניים בצפון-מזרח ארצות הברית בעקבות חוסר הפופולריות של הנשיא וודרו וילסון, המתח החברתי והטרור האנרכיסטי, הצליח אדוארדס לנצח בהפרש קטן. מערכת הבחירות התמקדה כמעט כולה בסוגיית איסור האלכוהול, בעקבות התיקון ה-18 לחוקה והעברת "חוק וולסטד" ב־1919. עיתון יומי מאליזבת כינה את מסע הבחירות של אדוארדס "קמפיין האפלג'ק" – משום שאף על פי שלא שתה בעצמו, התנגד בגלוי לחוק היובש.

ניצחונו נבע בעיקר ממרד פוליטי עירוני של מהגרים קתולים ואתניים, מה שנחשב בעיני היסטוריונים כ"מהפכת אדוארדס" – שינוי משמעותי בפוליטיקה של ניו ג'רזי שהקדים את הקואליציה של ה"ניו דיל".

כהונתו כמושל

תקופת כהונתו התאפיינה בשליטה רפובליקנית בשני בתי המחוקקים. הסנאט המדינתי, שבו לכל מחוז קול אחד, נשלט בידי אינטרסים כפריים ועיירות קטנות שהתנגדו לבסיס העירוני של אדוארדס. גם האספה הכללית הייתה ברובה רפובליקנית, כך שתוכניתו כמעט ולא יושמה, ורבות מהצעותיו נדחו או הוחלפו בחוקים רפובליקניים – בהם הקמת רשות הנמלים והקמת משטרת ניו ג'רזי.

אדוארדס הצליח לזמן קצר להעביר חוק שהתיר ייצור ומכירה של משקאות עם עד 3.5% אלכוהול, אך החוק בוטל שנה לאחר מכן. עם זאת, ניהל מאבק משפטי נגד חוקי היובש (בין היתר בתביעה "Rhode Island v. Palma") וקרא לקונגרס לשנות את חוק וולסטד. בשל עמדתו זו הוצג כמועמד בבחירות המקדימות לנשיאות באילינוי ובניו ג'רזי – וניצח בשתיהן.

בנוסף ניהל מאבק להוזלת מחירי השירותים הציבוריים, התנגד לחוקי "יום ראשון הכחול" (Blue Laws) האוסרים פעילות מסחרית ביום המנוחה, ותמך בקיום קרבות אגרוף חוקיים למרות התנגדות מוסרית בציבור.

כהונה בסנאט של ארצות הברית (1923–1929)

עם סיום כהונתו כמושל התמודד אדוארדס על מושב בסנאט מול הסנאטור המכהן ג'וזף פרילינגהייזן. בסיסמתו "יין, נשים ושיר" תקף אדוארדס את מצע הרפובליקנים שתמך בחוק היובש, בהגבלת הגירה ובחוקי דת. הוא ניצח בבחירות בהפרש ברור והחזיר את הקואליציה העירונית שהובילה אותו ב־1919.

ב־1928 ניסה להיבחר שוב, שוב תחת דגל ההתנגדות לחוק היובש. יריבו, המילטון פיש קין, הכריז אף הוא על התנגדותו לחוק היובש – ובסיוע הגאות הכלכלית של תקופת הנשיא קלווין קולידג', ניצח את אדוארדס ברוב גדול.

חיים אישיים

ב־14 בנובמבר 1888 נישא אדוארדס לבלנש סמית', ולזוג נולדו שני ילדים – אדוארד אירווינג הבן ואליזבת ג'ול. רעייתו נפטרה ב־1928. אדוארדס היה חבר בכנסייה האפיסקופלית ובמסדר הבונים החופשיים.

שנותיו האחרונות ומותו

לאחר מות אשתו ועזיבתו את הסנאט, הידרדר מצבו הכלכלי והאישי. הוא פשט רגל בעקבות קריסת וול סטריט של 1929 ונקשר בפרשת הונאה בבחירות. בהמשך הסתכסך עם פרנק הייג ואיים להצטרף למחנה הרפורמיסטי נגדו בבחירות 1930. הוא שקל להתמודד שוב למשרת המושל ב־1931, אך הייג חסם את מועמדותו והעדיף את ארתור הארי מור.

לאחר שאובחן כחולה בסרטן העור, התאבד אדוארדס בירייה בדירתו בג'רזי סיטי ב־26 בינואר 1931, בגיל 67. הוא נקבר בבית העלמין Bayview – New York Bay לצד אחיו, ויליאם דייוויד אדוארדס, שנפטר ב־1916.