אבנר חברה לביטוח
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1976–2011 (כ־35 שנים) |
| בעלות | מחולקת בין חברות הביטוח, על פי חלקן היחסי בשוק ביטוח הרכב |
| ענפי תעשייה | ביטוח |
אבנר (איגוד לביטוח נפגעי רכב) היה תאגיד שהוקם ביוזמת המפקח על הביטוח ד"ר יעקב פיקר וחברות הביטוח בישראל העוסקות בביטוח חובה לרכב והופעל בשנת 1976, במקביל ליישום חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
היסטוריה
תאגיד אבנר הוקם בשנת 1976, כשהבעלות עליו מחולקת בין חברות הביטוח, על פי חלקן היחסי בשוק ביטוח הרכב[1]. התאגיד הוקם במקביל ליישום חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יהיה זכאי לפיצויים ללא קשר למידת אחריותו של הנהג הפוגע. לאור השינויים בביטוח הרכב שהוכנסו על ידי החוק, הסיכונים של המבטחים היו בגדר נעלם ועל כן הוחלט על הקמת התאגיד שתרכז קרן לפיזור הסיכונים בין חברות הביטוח[2]. התאגיד הוקם כמבטח משנה של חברות הביטוח, כדי למנוע את הצורך של חברות הביטוח במבטחי משנה בחוץ לארץ, לצורך חיסכון במטבע חוץ[3]. במקביל להקמת החברה הוציא המפקח על מטבע חוץ צו האוסר על ביטוח משנה של ביטוחי חובה בחוץ לארץ, צו שחל גם על אבנר[4].
במשך יותר מ-20 שנה, היה תאגיד אבנר הגורם המרכזי בביטוח החובה (פגיעות גוף) לרכב. אבנר נשאה בכ-70% מן האחריות הביטוחית (ביטוח משנה) בעוד שהביטוח של יתר 30% נעשה על ידי כל אחת מהחברות בהן נערך הביטוח. חברות הביטוח גבו פרמיה אחידה על ביטוח חובה מכל בעלי הרכב ללא תחרות, בתעריף שנקבע בוועדת הכספים של הכנסת. תחרות במחיר בין חברות הביטוח התקיימה רק בביטוחי הרשות, ביטוח מקיף, וביטוח צד ג'. מאחר שלא היו נתונים סטטיסטיים אמינים ומספקים על מידת הסיכונים של הנהגים וכלי הרכב השונים, נקבעו קבוצות ביטוח ותעריף בהן דורגו כלי הרכב לפי נפחי המנוע, שנות הייצור ומבנה הכלי. בשלוש השנים הראשונות של הפעלת החברה, בהיעדר מידע על העלות האמיתית של הביטוח, עודכנו תעריפי הביטוח בהתאם לעליית המדד. בסוף 1978 טענה הנהלת אבנר שלא הייתה טעות משמעותית בקביעת התעריפים והם תואמים לערך את העלויות[5]. בשנת 1979 טענו באבנר שיש להעלות את תעריפי הביטוח לאור העלויות המאמירות. בשנת 1980 טענה אבנר להפסדים של 84 בשנת 1977 ו-105 מיליון לירות בשנת 1978[6]. מנגד, ועדה ציבורית בראשות חיים שטסל טענה שחברות הביטוח הצליחו להעמיס על אבנר עלויות רבות שהן היו אמורות לשאת בהן[7] ובעצם חברת אבנר הית רווחית ויש להוריד את פרמיות הביטוח הריאליות. חברות הביטוח התעמתו עם מסקנות אלו[8].
עם השנים הלכו והתייקרו תעריפי ביטוח החובה באופן קבוע[9]. בריטואל קבוע דרשה אבנר העלאה ריאלית של תעריפי הביטוח[10] ומנגד גורמים ציבוריים טענו להעמסת עלויות של חברות הביטוח על אבנר כדי להצדיק את העלאת הפרמיות[11]. מבקר המדינה המליץ בשנת 1983 על חיזוק הפיקוח והגברת המעורבות של הממשלה באבנר[12]. חברת אבנר דאגה לפרסומים המצדיקים את קיום התאגיד בנימוק שפעילות מתואמת המאפשרת איסוף מידע, ביקורת של גופים ציבוריים ושיתוף פעולה של חברות הביטוח הוא יעיל יותר[13]. בשנת 1985 המליצה ועדת שטסל על שילוב נציגי ציבור במועצת המנהלים של אבנר[14] ובהתאם לכך מונו פרופ' זאב נוימן ועו"ד ברוך גרוס כנציגי ציבור בסוף 1985[15].
במאבק על מחירי הביטוח, שהתבטא בגרעונות תמידיים באבנר, היו שהעלו את הרעיון להלאים את עסקי אבנר[16], למשל על ידי העברתם אל המוסד לביטוח לאומי[17].
פירוק התאגיד
בסוף שנת 1980 בקשה חברת הביטוח "אליהו" להשתחרר מההסכם עם אבנר, שכן בגלל שבטחה רק רכבים פרטיים יכלה לקבל ביטוח משנה זול בהרבה ממבטחי משנה מחוץ לישראל[18].
בסוף שנת 1993, ביקשה חברת הביטוח "אליהו" להשתחרר מההסכם עם אבנר, ולהציע ללקוחותיה מחיר זול יותר (על ידי יישום מדיניות חיתום קפדנית, שסירבה לבטח נהגים עם פוטנציאל סיכון וריבוי תביעות). החל מינואר 1994, פעלה חברת אליהו כמבטחת יחידה, והוציאה פוליסות ביטוח חובה ללא שיתופה של אבנר. אך היא נתבעה עלי ידי חברת אבנר ובשנת 1995 שוב פעלה במסגרת הקיימת.
בשנת 1996, הביעו חברת אליהו וחברות ביטוח נוספות את רצונן לפרוש מההסדר עם אבנר החל מינואר 1997. הודעה זו הובילה לחקיקת "חוק ביטוח רכב מנועי (הוראת שעה)", שהאריך למשך שבעה חודשים נוספים את ההסדרים הקיימים בענף ביטוח החובה לרכב, בטענה לחשש מפני ערעורו של ענף ביטוח החובה לרכב. בהמשך לכך, נחקק "חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת המעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ"ז-1997, אשר קבע, כי בתום תקופת מעבר שתסתיים ביום 31.12.2002 יפעל ענף ביטוח החובה לרכב בתנאי תחרות מבוקרת, וכל חברת ביטוח תישא במלוא האחריות לפוליסות ביטוח.
חלקה של אבנר בביטוח החובה ירד בהדרגה ובשנת 2003 הפסיקה החברה לקבל עסקים חדשים והתמקדה בטיפול בתביעות קודמות. עם הזמן, עבר הטיפול בתביעות אלה ל"קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי רכב". בראשית 2011 הוחלט על סגירת התאגיד.
הנהלה
המנכ"ל הראשון של החברה (1976 - 1994) היה עוזי אבל[19]. בין המנכ"לים שכיהנו בה בעבר היו יהודה וילק (1994 - 1997), כרמי גילון (1997-2000)[20] ואהרן מרקוביץ'. ב 1/1/2003 נכנס לתפקידו המנכ"ל האחרון של אבנר, רו"ח איתן השחר[21] . השחר הוביל את אבנר במהלך סגירתה והעברת פעילותה לקרנית (הקרן לפיצוי נפגעי רכב), אותה הוא מנהל מדצמבר 2010. יושבי ראש הדירקטוריון היו חיים שטסל, בן-עמי צוקרמן (1999)[22] ומיכאל רצון (2001).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ"ז-1997
- תאגיד אבנר נסגר בתחילת אפריל באתר albit.co.il (2011)
הערות שוליים
- ^ הפרמיות לביטוח רכב צד ג' - צמודות לאינדקס, דבר, 16 ביוני 1976
- ^ ביטוח רכב מקיף יתייקר ב־35%, דבר, 13 ביוני 1976
- ^ השיעורים החדשים של ביטוח־חובה צד שלישי, דבר, 2 באוגוסט 1976
- ^ שאול אברון, נאסרו ביטוחי משנה בחו"ל לביטוח חובה של כלי רכב, מעריב, 11 באוגוסט 1976
- ^ אבנר - שנתיים להפעלת חוק הפיצויים, מעריב, 25 בדצמבר 1978
- ^ הירידה בתאונות הדרכים שיפרה הרווחיות, מעריב, 16 בספטמבר 1980
- ^ עיוותים באבנר לרעת המבוטחים, דבר, 8 ביולי 1980
- ^ מתוך דו"ח ומאזן חברת אבנר, מעריב, 24 בספטמבר 1980
- ^ שלומי שפר, התקרה עולה, הרצפה יורדת, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2002
- ^ "אבנר" מבקש לייקר ביטוח רכב ב־- 9% נוסף למדד, דבר, 1 באוגוסט 1983
- ^ ראו למשל: ועדת הכספים תדון בנעשה באבנר, דבר, 15 ביוני 1981
- ^ אבנר: ההפסדים הוגדלו, דבר, 1 בנובמבר 1983
- ^ לא חשופים בכביש, מעריב, 28 ביוני 1985
- ^ דרוש פיקוח ציבור מוגבר על "אבנר", מעריב, 6 באוגוסט 1985
- ^ מונו נציגי ציבור למוסדות אבנר, מעריב, 13 בדצמבר 1985
- ^ נסים נגד הלאמת ביטוח רכב, מעריב, 22 ביוני 1986
- ^ החב' לביטוח משנה רוצה, דבר, 6 בנובמבר 1980
- ^ משבר באבנר: חב' אליהו פורשת מתאגיד ביטוח רכב חובה, דבר, 26 בנובמבר 1980
- ^ עוזי אבל באתר מחלקה ראשונה
- ^ אלעזר לוין, הכשרת הישוב ביטוח: "תעודת 'חובה אקספרס' עם חותמת מודפסת חוקית; אושרה ע"י האוצר ואבנר", באתר גלובס, 10 באוקטובר 1999
- ^ רו"ח איתן השחר מונה למנהל מיוחד לחברת אבנר, באתר הארץ, 25 דצמבר 2002
- ^ המפקח לשעבר על הביטוח, בן-עמי צוקרמן, מונה ליו"ר אבנר, באתר גלובס, 15 בספטמבר 1999
| חברות ביטוח בישראל | ||
|---|---|---|
| חברות פעילות | AIG • ביטוח ישיר • איילון • ביטוח חקלאי • הכשרה • הפניקס • הראל • ווישור • כלל ביטוח • מגדל • מנורה מבטחים • ענבל • שירביט • שלמה ביטוח • שומרה • ליברה • קרנית • הפול | |
| סוכניות מובילות | מבטח סימון • מדנס | |
| חברות שנסגרו | אבנר • אליהו • הסנה | |
המפקח על הביטוח • התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ (הפול) • איגוד חברות הביטוח בישראל • התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ | ||
24658810אבנר חברה לביטוח