סוכן ביטוח (ישראל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוכן ביטוח בישראל הוא יחיד או תאגיד בעל רישיון מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון[1] שמוסמך לעסוק בתיווך ביטוח בין מבטח לבין מבוטח. על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, עיסוק בתיווך בביטוח בישראל מותר רק למי שקיבל רישיון מתאים, לאחר תקופת התמחות ועמידה בבחינות מקצועיות.

החוק מבחין בין סוגי רישיונות שונים:[1]

  • סוכן יחיד – אדם פרטי שהשלים התמחות ובחינות מקצועיות ועומד בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק.
  • סוכן תאגיד – חברה הרשומה בישראל, שכל מנהליה והעוסקים מטעמה הם בעלי רישיון סוכן.
  • סוכן מתמחה – מי שקיבל רישיון זמני לתקופה מוגבלת, ופועל תחת פיקוח של סוכן מאמן.

הרישיון ניתן לפי ענפים – ביטוח כללי, ביטוח ימי או ביטוח פנסיוני – והוא קובע את תחומי הפעילות שבהם מותר לסוכן לעסוק.

היסטוריה

צמיחת הענף טרם הקמת המדינה

דרושים סוכנים לחברת ביטוח חיים
מודעה בעיתון הארץ, 29 ביולי[2]1924

פעילותם של סוכני הביטוח בארץ ישראל החלה בראשית המאה ה־20. בשנת 1905 ייסד אלתר לוין בירושלים את "סוכנות לאחריות החיים[3]", הנחשבת לסוכנות הביטוח הראשונה בארץ. לוין, שנודע כחלוץ סוכני הביטוח, נהג לעבור בין סמטאות העיר העתיקה ולהציע לתושבים לרכוש ביטוחי חיים למען פרנסת האלמנה והיתומים ביום פקודה. בתקופה זו, טרם פעלו בארץ חברות ביטוח מקומיות, ולוין מכר פוליסות של חברות אנגליות, צרפתיות ואיטלקיות. עם השנים המשיך לפתח את סוכנותו, אך בשנת 1933 מצא את מותו בנסיבות מסתוריות, והסוכנות נסגרה.

בתום מלחמת העולם הראשונה שבו סוכנים לפעול בירושלים, ובני משפחותיהם המשיכו את פעילותם גם בדורות הבאים. כך לדוגמה, מרדכי מונין, נכדו של אלתר לוין, פתח מחדש את סוכנות הביטוח המשפחתית בירושלים בשם "אל-עד", שהפכה ברבות השנים לאחת הסוכנויות הגדולות בעיר[3].

בשנת 1920 נוסדה סוכנות הביטוח פלתורס, ובשנת 1940 הקים דניאל חורין חורושצ'נסקי את סוכנות הביטוח "חסות חורין".[4] סוכנויות אלו, לצד סוכנות אל-עד, נחשבות לחלק מהותי מן המסורת ההיסטורית של סוכני הביטוח בישראל. הראשונים שהביאו את רעיון הביטוח ליישוב היו הסוכנים עצמם, שתרמו הן את ההון האנושי והן את ההון הכלכלי ליצירת שוק הביטוח.

בין הדמויות שפעלו בענף בראשיתו היה גם זאב ז'בוטינסקי. הוא השתלב בחברת הביטוח "יהודה", ועסק לא רק בשיווק פוליסות אלא גם בחתימה על מסמכים רשמיים ובקידום פתיחת סניף החברה במצרים. ז'בוטינסקי ראה בעבודת הסוכן עיסוק ראוי ומכובד, גם אם איננו עבודה פיזית. במאמרו "ארץ ישראל העובדת" התייחס למעמד סוכן הביטוח בתקופה שבה הועדפה "עבודה עברית" כפשוטה, כלומר עבודה פיזית, והדגיש כי ההבחנה הזו מוטעית. לשיטתו, כל מאמץ, פיזי או שכלי, שמטרתו יצירת פרנסה או תרומה לחברה, הוא עבודה של ממש, ולכן גם סוכן ביטוח הוא חלק בלתי נפרד מ"העם העובד".[5]

בשנות ה-20 של המאה ה-20 קמה גם הסנה, חברה ישראלית לביטוח, שנחשבה לחברת הביטוח הארץ-ישראלית הראשונה. בתחילת דרכה עסקה החברה בעיקר בביטוחי חיים תחת הססמה "כל האוהב בני ביתו יבטיח עצמו באחריות כי גם אחרי מותו יצילם מצרה ודחקות". עד סוף 1929 היו לה מעל 500 מבוטחים, רובם פועלים צעירים, וב־1933 חצתה את רף האלף. בשנת 1936 נכנסה החברה לתחום ביטוחי רכוש ונזקי גוף, והחלה להסתמך על רשת סוכנים עצמאיים. בראשית שנות ה־40 הקימה החברה את חברת הבת "סוביט" לניהול סוכנויות ביטוח כלליות,[6] וכן את "הקופה לביטוח הדדי" לביטוח שדות מפני פגיעות זדוניות. עד 1945[7] מנתה החברה מעל 13,000 מבוטחים בביטוחי חיים, והייתה בעלת נתח השוק הגדול ביותר בענף הביטוח בארץ ישראל.[8]

כמה מסוכני הביטוח הראשונים הקימו בהמשך את החברות הגדולות המוכרות כיום:

  • מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, ייצג בארץ את חתמי לויד'ס, ופוליסות שהנפיק שווקו גם באמצעות סוכנות "המשמר שירות לביטוח".
  • זאב ז'בוטינסקי היה קשור בשנותיו המוקדמות לחברת הביטוח "יהודה", שבה כיהן כגזבר וכסגן נשיא. החברה שולבה בהמשך בפעילות קבוצת הראל.
  • אטיין בש ושותפו זיגפריד הופיין ייסדו בשנת 1934 את מגדל חברה לביטוח.
  • דוד חכמי החל דרכו כסוכן ביטוח צעיר, ובהמשך ייסד את הפניקס הישראלי לאחר שגייס השקעות מבריטניה. חכמי מילא גם תפקיד מרכזי בהקמת מוסדות ענפיים כגון "אבנר" והמכללה לביטוח.
  • משפחת המבורגר הקימה בשנת 1935 את "המשמר שירות לביטוח", הרחיבה את פעילותה עם השנים וב־1975 בן המשפחה, יאיר המבורגר ייסד את הראל חברה לביטוח.
  • וילהלם (זאב) לבקוביץ ועקיבא זלצמן ייסדו בשנת 1939 את "המתקן" ובהמשך את "פלגלס", חברה שהתמקדה בביטוח זכוכית. חברה זו התפתחה לימים לשומרה חברה לביטוח. בשנות 1998 עד 2002 הורחב רישיון המבטח לפעילות מלאה בביטוח כללי. יוסי וינשטוק, בנו של בנצי וינשטוק מסוכנות "סיני", היה מבעלי השליטה ומנכ"ל החברה עד לאחר מכירתה לקבוצת מנורה, ונודע כדמות מובילה בצמיחתה התפעולית.
  • חנינא בידרמן החל את דרכו כסוכן ביטוח בשנת 1936, ובשנות ה־70 ייסד את בידרמן חברה לביטוח ולאחר רכישת החברה על ידי הכשרת הישוב בשנת 1994, שונה שמה להכשרת היישוב חברה לביטוח וכיום לאחר רכישת החברה ב-2006, על ידי קבוצת אלעזרא, היא נקראת הכשרה חברה לביטוח.
  • יהודה מצב טוקטלי, שפעל בשנות ה־30 כסוכן של חברות בריטיות וצרפתיות, ייסד בשנת 1948 את חברת "אריה" (כיום חלק מקבוצת כלל בריאות).

בנוסף פעלו חברות שהוקמו או נוהלו בידי סוכנים וחדלו לפעול, בהן חברת "אשיות" שהוקמה בידי יעקב דננברג על בסיס חברת "עממית" (1932), שבה היה מעורב גם מאיר דיזנגוף.

במקביל להתפתחות הסוכנויות הפרטיות, בשנת 1941 נוסדה לשכת סוכני הביטוח בישראל, המהווה את הארגון הוולונטרי המרכזי של הסוכנים.[9] החברות בלשכה איננה חובה, אך היא משמשת גוף מייצג מול חברות הביטוח, המחוקק והרגולטור. רישיון סוכן ביטוח בישראל מוענק על פי הקבוע בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ללא תלות או התערבות מצד הלשכה[1].

לאחר הקמת המדינה

מאז שנות ה־50, עם הקמתן והתבססותן של חברות ביטוח ישראליות כגון מגדל, כלל והפניקס, הלך וגדל מספר הסוכנים, שעמדו בקשר ישיר עם הציבור והפיצו את מוצרי הביטוח. בהמשך, בשנות ה־70 וה־80, התפתחו סוכנויות גדולות ומבוססות, והתחום הפך לאחד מענפי השירותים המרכזיים במשק הישראלי.

סוכני ביטוח בולטים נוספים

  • אלחנן לוונטל הקים בשנת 1971 את חברת "קונטיננטל" שהתמחתה בביטוח ימי.
  • זרובבל ליליאור ייסד את חברת "לביא" שעסקה בביטוח ימי ובפעילות מול חברות זרות. פעילות החברה חדלה בהמשך.
  • לוי יצחק רחמני, שפעל בשנות ה־20 כסוכן של חברת הביטוח "יהודה" ושל חברת "ניו־זילנד", ייסד בשנת 1976 את איילון חברה לביטוח.
  • שלמה אליהו – החל כסוכן ביטוח ובהמשך ייסד את אליהו חברה לביטוח בשנת 1966. "אליהו" הייתה לחברת הביטוח הישראלית הראשונה שקיבלה רישיון מבטח לאחר קום המדינה.
  • דוד זלמן צימבר – ממייסדי מנורה חברה לביטוח, שנוסדה ב־1935 והתפתחה לקבוצת ביטוח ופיננסים גדולה ושמה שונה למנורה מבטחים חברה לביטוח. צימבר שימש כמנהל כללי וכיו"ר.
  • זאב וינר – נשיא לשכת סוכני הביטוח בשנים 1996 עד 2001, מן הבולטים בקידום מעמד הסוכנים והענף.

ועדת בכר (2005)

ערך מורחב – רפורמת בכר

בחודש יוני 2005 הגישה ממשלת ישראל שלושה חוקים שיישמו את המלצות ועדת בכר. החוקים אושרו באוגוסט אותה שנה, וזכו לתמיכה רחבה של מפלגות הקואליציה. מטרת הרפורמה, כפי שהוגדרה בדו"ח הוועדה, הייתה הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון, עידוד התחרות בתחומי החיסכון הפנסיוני וההשקעות, ופיתוח מקורות מימון חוץ־בנקאיים.

הצעדים המרכזיים כללו העברת ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות, והגבלת המשך מעורבותם של הבנקים בתחומים אלו.[10] מהלך זה הצטרף לרפורמה מוקדמת יותר שבוצעה ב־2004, במסגרתה הועבר ניהול קרנות הפנסיה החדשות מידי ההסתדרות אל הגופים המוסדיים, במטרה לאזן את הקרנות מבחינה אקטוארית ולהפחית את עלות השתתפות המדינה באמצעות אג"ח מיועדות.

עבור סוכני הביטוח, הרפורמה סימנה נקודת מפנה: עמלות השיווק הפנסיוניות צומצמו, וחלק מהסוכנים העצמאיים פרשו מהענף.[11] במקביל התחזקו סוכנויות ההסדר הפנסיוני, שקיבלו עדיפות במתן שירות למעסיקים גדולים. בשנים שלאחר מכן נרשמה מגמה של מיזוגים ורכישות בענף, בין היתר רכישת "שומרה" על ידי מנורה מבטחים (2007), ורכישת השליטה במגדל על ידי שלמה אליהו (2013).[12]

בפרק ב' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005 יצרה רפורמת בכר הבחנה בין יועץ פנסיוני לבין סוכן שיווק פנסיוני[13]:

  • יועץ פנסיוני – מחויב לחשוף בפני הלקוח את כל העניינים המהותיים לייעוץ, למסור המלצה מנומקת בכתב ולהתייחס לכדאיות החיסכון במוצר המוצע. עליו לפעול באמונה ובשקידה לטובת הלקוח.
  • סוכן שיווק פנסיוני – מתמקד בשיווק מוצרים של גופים מוסדיים מסוימים. עליו להציג בשלט ברור בעסקו את היותו סוכן ולא יועץ, לפרט בעל פה ובכתב את הגופים והמוצרים שאותם הוא משווק, לחשוף את זיקתו למוצרים אלו, ולפרסם את המידע גם באתר האינטרנט שלו.[14]

הבחנה זו יצרה הפרדה עקרונית בין יועץ פנסיוני, שאמור להציג המלצה אובייקטיבית לטובת הלקוח, לבין סוכן שיווק, הפועל כמשווק של מוצרים מסוימים מטעם גופים מוסדיים. בכך הוגדרו מחדש גבולות התפקידים בענף והוטמעו כללי שקיפות וחובת גילוי.[15]

בהתאם להבחנה זו, סוכן ביטוח המשווק ביטוח פנסיוני הוא בגדר סוכן שיווק פנסיוני (ואינו יועץ פנסיוני).

יישום סעיף 19א

סעיף 19א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה 2005, קבע את המסגרת החוקית לעניין שכר והחזר הוצאות של סוכני ביטוח פנסיוני. סעיף זה, שנולד מתוך רפורמת בכר, עורר מחלוקות רבות והפך עם השנים ל"אבן נגף" ביחסי סוכני הביטוח ורשות שוק ההון.

בשנת 2012 פרסם הממונה על שוק ההון חוזר מקצועי ראשון ("חוזר סוכנים ויועצים 2012-10-4") שהגדיר אמות מידה למתן שירות ללקוח, ובו כללים מחייבים לכלל בעלי הרישיון בענף. החוזר התייחס לסטנדרטים של שירות, שקיפות והגינות.[16]

בשנת 2015 לשכת סוכני הביטוח פנתה לממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, בדרישה לשנות את מנגנון העמלות מול המוסדיים מחשש לביטול זכותם לקבלת תשלום, אך המהלך לא צלח.[דרוש מקור]

במאי 2018 פרסם הרשות חוזר חדש ("חוזר סוכנים ויועצים – 2018-10-13")[17] שביטל את הקודם, ובפעם הראשונה קבע הוראות מפורטות לעניין שכר והחזר הוצאות. בין היתר הוגדר כי סוכן ביטוח פנסיוני המעוניין לגבות תשלום מלקוח חייב לערוך הסכם כתוב המפרט את סכומי התשלום, דרך החישוב, אופן הגבייה והאם מדובר בשירות חד־פעמי או מתמשך. עוד נקבע כי סוכן חייב למסור ללקוח מראש ובכתב את כל פרטי החיוב, וכן לציין במפורש אם קיימת ללקוח אפשרות לבצע פעולות מסוימות באופן עצמאי ובעלות נמוכה יותר, למשל באמצעות המסלקה הפנסיונית.

בנובמבר 2022 פרסמה הרשות תיקון נוסף ("חוזר 2022-10-15") שהרחיב את דרישות השקיפות, וחייב בעלי רישיון לתעד את כל פעולותיהם בדרך הניתנת לאחזור.[18]

בשנים האחרונות התקיימו גם דיונים בכנסת, ביוזמת היועצים הפנסיוניים, שטענו כי חברות הביטוח מעניקות לסוכני הביטוח שירותים ותנאים טובים יותר מאלה שמוענקים ליועצים, ובכך פוגעות בשוויון ההזדמנויות בשוק. סעיף 19א נותר אם כן מוקד מתמשך של מאבקים, כאשר כל צד – סוכנים, יועצים וגופים מוסדיים – מפרש אותו לפי האינטרסים שלו.[19]

משבר הסאב־פריים (2008)

בעת המשבר הפיננסי העולמי של 2008, פנו לקוחות רבים בבקשה למשוך כספים ממוצרי חיסכון. עדויות מהתקופה מציינות כי סוכני הביטוח הצליחו לשכנע לקוחות להימנע ממשיכות בהיקף גדול, ובכך סייעו למנוע פגיעה משמעותית ביציבות חברות הביטוח ובמערכת הפיננסית הישראלית בכללותה.[20]

סוגיית העמלות וההתערבות הרגולטורית (2015–2020)

בשנת 2015 פנה נשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ, לממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון דורית סלינגר[21] בדרישה שלא להצמיד את עמלות הסוכנים לדמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים. לטענתו, מהלך כזה יערער את האיזון שנקבע בחוק בין סוכני הביטוח לבין היועצים הפנסיוניים.[22]

בפעם הראשונה התערבה המפקחת באופן ישיר במשא ומתן עסקי בין הסוכנים לבין הגופים המוסדיים,[23] צעד שיצר תקדים להתערבויות נוספות של הרשות בגובה העמלות. בעקבות השינוי הופסקו בהדרגה תשלומי העמלות במוצרים שנתפסו כלא רווחיים,[24] ובראשם קרנות הפנסיה. מצב זה גרם לכך שסוכנים רבים הפסיקו לשווק קרנות פנסיה, והגופים המוסדיים החלו להעסיק בעצמם אנשי שטח.

כתוצאה מכך נחלשה התחרות בין המוסדיים, מאחר שכל מוסד נמנע מניסיון לנייד חוסכים מקרנות של מתחרים. מגמה זו הביאה לעלייה בדמי הניהול, שהובילה את המפקחת סלינגר ליזום את הקמת קרנות ברירת המחדל שבהן דמי הניהול נמוכים מאוד.

החל משנת 2020 חזרו הגופים המוסדיים לשלם עמלות לסוכנים, דבר שעודד חזרת התחרות לשוק הפנסיוני והביא לירידה בדמי הניהול.

לשכת סוכני ביטוח בישראל

ערך מורחב – לשכת סוכני ביטוח בישראל

לשכת סוכני ביטוח בישראל היא ארגון הגג הוולונטרי של סוכני הביטוח בישראל. הלשכה נוסדה בשנת 1941, ופועלת מאז כגוף מייצג עבור סוכנים בענפי הביטוח הפנסיוני, הפיננסי, החיים, הבריאות והביטוח הכללי. חברות בלשכה היא וולונטרית ואינה תנאי לעיסוק במקצוע: רישיון סוכן ביטוח ניתן לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכו[25]ן.

מטרותיה המרכזיות של הלשכה הן שמירה על האינטרסים של ציבור המבוטחים אל מול הרגולטור וחברות הביטוח, עמידה על האינטרסים הכלכליים של הסוכנים, קידום רמת המקצועיות של העוסקים בתחום, גיבוש כללי אתיקה מחייבים והסדרת נוהג מקצועי. בנוסף, היא מקיימת הכשרות מקצועיות, ימי עיון ופעילויות רווחה לחבריה.

אף כי מעמדה המשפטי כארגון יציג מוגבל, בפועל היא נחשבת לגורם בעל השפעה בשיח הציבורי ובמערכת היחסים שבין סוכני הביטוח לרגולטור ולחברות המוסדיות.

רישוי והסדרה חוקית

עבודתם של סוכני הביטוח בישראל מוסדרת בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 ובחוזרים משלימים של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החוק קובע כי עיסוק בתיווך ביטוח מותר רק למי שקיבל רישיון מטעם הממונה על שוק ההון.

סוכן יחיד

רישיון סוכן ביטוח ליחיד ניתן אם מתקיימים התנאים הבאים:

  • הוא תושב ישראל ובגיר.
  • עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות מקצועיות.
  • לא הורשע בעבירה שבשל מהותה או חומרתה אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח.

הממונה לא ייתן רישיון יחיד אם המבקש הוכרז כפושט רגל או פסול דין, וכן אם הוא משמש כיועץ השקעות או יועץ פנסיוני. הממונה רשאי לסרב לרישיון גם אם תלוי ועומד נגד המבקש כתב אישום חמור או מתנהלת חקירה פלילית בעניינו.

סוכן תאגיד

הממונה רשאי לתת רישיון סוכן גם לתאגיד, אם מתקיימים התנאים הבאים:

  • התאגיד רשום בישראל.
  • שמו מורה כי עיסוקו סוכנות ביטוח.
  • כל העוסקים בשמו בתיווך (ובשותפות – כל השותפים שאינם מוגבלים) הם בעלי רישיון סוכן.
  • מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף הם בעלי רישיון סוכן, ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד או הסניף.

הממונה לא ייתן רישיון לתאגיד אם הוא משמש כיועץ השקעות או יועץ פנסיוני, והוא רשאי להביא בחשבון גם שיקולי תחרות ורמת שירות בשוק הביטוח.

סוכן מתמחה

הממונה רשאי להעניק רישיון זמני ל"סוכן מתמחה" – תושב ישראל מגיל 18 ומעלה – לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. מתמחה רשאי לעסוק בתיווך רק בהסכמת המאמן ובפיקוחו. בתקופת ההתמחות נדרש מינימום של 30 שעות שבועיות, השתתפות בפגישות עם לקוחות, למידה מעשית של תהליכי ביטוח וקבלת שכר בהתאם לחוק שכר מינימום.

ענפי רישוי

רישיון סוכן ביטוח ניתן באחד או יותר משלושה ענפים:

  • ביטוח פנסיוני – תיווך בביטוח חיים עם מרכיב חיסכון, תוכניות פנסיה, קרנות השתלמות ומוצרים פנסיוניים נוספים.
  • ביטוח כללי – ביטוחי רכוש, רכב, בריאות, תאונות, עסקים ונכסים.
  • ביטוח ימי – ביטוח תובלה ימית וסיכוני סחר בינלאומי.

סוכן אינו רשאי לעסוק בענפים שאינם כלולים ברישיונו.

סייגים למתן רישיון בענף הפנסיוני

החוק מונע מתן רישיון בענף הפנסיוני למספר גופים, בהם: יועצים פנסיוניים, יועצי השקעות, ארגוני עובדים או מעבידים, תאגידים בנקאיים (למעט בנק חוץ מסוים בחוק), מועדוני צרכנים ובעלי שליטה בגופים אלה. מטרת הסייגים היא למנוע ניגודי עניינים ולשמור על עצמאות הסוכן.

תקנות וחוזרים משלימים

  • חוזי שירות – בעלי רישיון מחויבים לספק ללקוחות שירות רציף: עדכון תנאי הפוליסה, מענה לפניות בפרקי זמן קבועים, ייזום פניות בעת שינוי מהותי, וניהול אמנת שירות פומבית.[26]
  • איסור על חיוב מבוטח – נקבע איסור להתנות הצטרפות לביטוח בהתחייבות להישאר מבוטח לתקופה קצובה, או להתנות הליך בירור צרכים בהתחייבות כזו. סוכן מחויב לגלות ללקוח אם מעל 40% מהכנסותיו מעמלות נובעות מחברה מסוימת.[27]
  • הלבנת הון – על סוכני ביטוח חלים חובות זיהוי, אימות ודיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. נדרש הליך זיהוי מהימן, לרבות שימוש בזיהוי מקוון ושמירת תיעוד. על הדירקטוריון של גוף פיננסי לאשר מדיניות בנושא ולפקח על יישומה.[28]

ביקורת ופרשיות

במהלך השנים נקשר שמם של סוכני ביטוח גם למקרים של שיווק בעייתי.

בשנת 2010 הוטל על חברת מנורה מבטחים קנס בסך 14 מיליון ש"ח על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בעקבות פרשה שבה שווקו פוליסות ביטוח באמצעות הלוואות ללקוחות ללא ביטחונות מספקים. חלק מהקנס הוטל גם על מנכ"ל החברה באופן אישי. הפרשה עוררה ביקורת ציבורית על אופן השימוש בהלוואות ככלי שיווקי והשלכותיו על יציבות החיסכון של מבוטחים.[19]

בשנת 2022 נחשפה פרשת סלייס,[29] במסגרתה ניידו סוכנויות ביטוח כספי חיסכון פנסיוני של אלפי חוסכים לקופות גמל IRA תוך הצגת המהלך כהלוואות מגופים זרים. קריסת החברה הובילה לאובדן כספי חיסכון בהיקף של מאות מיליוני שקלים והציפה מחדש את השאלות בדבר אחריותם של סוכנים והפיקוח על פעילותם.[30]

פרשיות אלו, לצד מקרים נוספים, תרמו להחמרת הפיקוח על סוכני הביטוח ולגיבוש רפורמות שמטרתן חיזוק כללי השקיפות והגילוי בענף.

מודל הסוכן האובייקטיבי

מאחר שסוכני ביטוח רבים עובדים רק עם חברה אחת או שתיים (נכון לשנת 2020, כ־85% מהסוכנים), החלה רשות שוק ההון לקדם מודל בשם "הסוכן האובייקטיבי", שמטרתו לעודד סוכנים לפעול לטובת הלקוח ולא בהתאם לאינטרסים של חברות הביטוח. על פי מודל זה נעשית הבחנה בין "סוכן קשור", בעל זיקה לחברה עיקרית, לבין "סוכן אובייקטיבי", העובד מול מגוון חברות על בסיס תגמול אחיד. החל מ־1 במרץ 2021 נכנסה לתוקף רפורמה המחייבת סוכן ביטוח שלמעלה מ־40% מהכנסותיו מגיעות מחברה מסוימת להצהיר על זיקתו ללקוח.[31]

בשנת 2025 הקים משרד האוצר צוות בין־משרדי עם רשות שוק ההון ורשות התחרות לבחינת אחזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח. במסגרת עבודתו העלה הצוות כי הבעיה רחבה יותר ונוגעת למודל התגמול של סוכני הביטוח. בדוח הסופי צוין כי המודל הקיים עלול לפגוע בצרכנים, וכי יש לשקול מעבר לתשלום ישיר מהצרכן לסוכן ועמלות שאינן תלויות בגובה הפרמיה או בזהות המבטח. ההמלצות כללו גם הגברת שקיפות והסברת מבנה העלויות ללקוח.[32]

ביקורת על מודל הסוכן האובייקטיבי

המודל האובייקטיבי נועד לצמצם את התלות של סוכן הביטוח בעמלות המשולמות על ידי חברות הביטוח, אך עורר ביקורת רבה. בישראל כבר נצפתה השפעה דומה ברפורמות של 2015, כאשר הממונה על שוק ההון דאז, דורית סלינגר, הפחיתה את עמלות הסוכנים בקרנות הפנסיה. מהלך זה גרם לכך שחלק ניכר מהשיווק עבר לשליטת הגופים המוסדיים, מה שצמצם את התחרות והוביל לעלייה בדמי הניהול.[33]

בשנים האחרונות ובית שאת לאחר התפוצצות פרשת סלייס, חדרו לשוק ההון משווקים פיננסים, בלתי־מורשים שהציעו הלוואות או פדיון מוקדם של קרנות[34] פנסיה בניגוד לחוק, תוך התחזות לגורמים לגיטימיים. מאחר שלרשות שוק ההון אין סמכויות אכיפה ישירות כלפי מי שאינם בעלי רישיון, ומשטרת ישראל אינה פועלת באופן סדור בתחום זה, נוצר חשש כי גורמים עברייניים ינצלו את שינוי המודל ויפעלו בשם "סוכנים אובייקטיביים".[35]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סוכן בטוח

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, בספר החוקים הפתוח
  2. ↑ מודעה בעיתון
  3. ^ 3.0 3.1 אתר למנויים בלבד דניאל דותן, מה הסוד של סוכנות הביטוח שנוסדה לפני 116 שנה?, באתר TheMarker‏, 2 במאי 2021
  4. ↑ סוכנות הביטוח חסות חורין חוגגת 70, באתר www.albit.co.il
  5. ↑ הקריירה הביטוחית של ז'בוטינסקי, באתר www.albit.co.il
  6. ↑ סוכנות לביטוח כללי בע"מ, דבר, 12 בפברואר 1940
  7. ↑ "הסנה" במעלה מתמיד, דבר, 5 בספטמבר 1945
  8. ↑ שבעה שלבים בהתפתחות "הסנה", דבר, 21 ביוני 1968
  9. ↑ Insurance | על הלשכה, באתר www.insurance.org.il
  10. ↑ עירית אבישר, הקרב הבא של הסוכנים: למנוע מהבנקים הקטנים להיכנס לתחום, באתר כלכליסט, 29 במאי 2022
  11. ↑ Insurance | האמת מאחורי קמפיין ההכפשה נגד סוכני הביטוח, באתר www.insurance.org.il
  12. ↑ איציק יצחקי, יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט, באתר ביזפורטל, 15 בפברואר 2023
  13. ↑ חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005, בספר החוקים הפתוח
  14. ↑ חובת גילוי נאות של משווקים (סוכנים) ויועצים פנסיוניים, באתר כל זכות
  15. ↑ איסור ניגוד עניינים של משווקים (סוכנים) ויועצים פנסיוניים, באתר כל זכות
  16. ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, שירות ללקוחות סוכנים ויועצים, 17/12/2012
  17. ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, שירות סוכנים ויועצים ללקוחות, 3/12/2018
  18. ↑ רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, חוזר שירות ללקוחות סוכנים ויועצים- תיקון, 15/10/2022
  19. ^ 19.0 19.1 שקד גרין ערבה, חברות הביטוח קיבלו את דרישות האוצר - אך הסוכנים עלולים לסכל את חוק היועצים הפנסיוניים, באתר כלכליסט, 8 במאי 2023
  20. ↑ יובל נוריאל, מסקנות מ-2008: "הסוכנים עמדו בפרץ משיכת הכספים ומנעו קריסת חברות הביטוח", באתר עדיף, ‏2020-03-12
  21. ↑ אליצפן רוזנברג, המפקחת: להפריד בין עמלות הסוכנים לדמי הניהול, באתר ynet, 18 בינואר 2015
  22. ↑ יובל נוריאל, לנתק את דמי הניהול מעמלות הסוכן, באתר עדיף, ‏2014-08-06
  23. ↑ רחלי בינדמן, ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה ניתוק עמלות הסוכנים מדמי הניהול, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2016
  24. ↑ רחלי בינדמן, אחרי הרפורמה: דמי הניהול התכווצו, קהל היעד התפספס, באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2016
  25. ↑ Insurance | על הלשכה, באתר www.insurance.org.il
  26. ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, חוזר שירות ללקוחות סוכנים ויועצים - תיקון, 29/11/2022
  27. ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, שירות סוכנים ויועצים ללקוחות, 2018
  28. ↑ משרד האוצר, [צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ז-2017 צו איסור הלבנת הון], ‏2017
  29. ↑ Calcalist | כלכליסט (2024-06-13), תחקיר: לאן נעלמו 800 מיליון שקל מכספי חוסכים?, נבדק ב-2025-09-06
  30. ↑ פיקסמן סוכנות לביטוח (2025-01-12), ראיון איתי על פרשת שוד קרנות הפנסיה בסלייסira, נבדק ב-2025-09-06
  31. ↑ עירית אבישר, כלכליסט, מינואר: סוכני ביטוח ידווחו ללקוחות אם הם עובדים בבלעדיות עם חברת הביטוח, באתר ynet, 8 בדצמבר 2020
  32. ↑ משרד האוצר, צוות הבין-משרדי לבחינת החזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח, באתר משרד האוצר, ‏13/02/2025
  33. ↑ רחלי בינדמן, ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה ניתוק עמלות הסוכנים מדמי הניהול, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2016
  34. ↑ אתר הכנסת, לשכת סוכני הביטוח: רשות שוק ההון לא מטפלת בעשרות חברות ללא רישיון; "עוקץ הפדיונות - מכת מדינה שפוגעת באמון הציבור במערכות הפיקוח", באתר כנסת ישראל, ‏5/08/2025
  35. ↑ פיקסמן סוכנות לביטוח (2025-08-06), אתמול בוועדה לביקורת המדינה, בנושא פדיונות של קרנות פנסיה וסלייס, נבדק ב-2025-09-06
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סוכן ביטוח (ישראל)41796628

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוכן_ביטוח_(ישראל)&oldid=3470693"