על קצה המזלג ההיסטוריה החרדית של צפת:
הקהילות החרדיות בצפת קמו לפני כ 40 שנה (חב"ד, ליטאי - הרב פייבלזון, ברסלב - הרב קעניג, חסידי כללי - הרב ארנסטר), אבל הם היו על אש נמוכה יחסית.
לפני כ20 שנה החלה התפתחות יחסית בעיקר בקרב קהילת נחל נובע וחב"ד וספרדי כללי.
לפני כעשור הצטמקה קהילת נחל נבע בעקבות פילוג בתוך הקהילה (ממנה התפתחה קהילת גנזי המלך ועוד), ומאידך חלה התפתחות מואצת בקרב הקהילה הליטאית, ברסלב כללי (שהוא חלק מש"ס) וכן בקהילות הכלל הכלל חסידיות (אמשינוב, ביאלא, צאנז, טשרנוביל, סערט ויזניץ, ויזניץ, סדיגורה ועוד). בשנים הללו קמו לקהילות הללו - תלמודי תורה ובתי ספר לרוב.
לשאלתך לגבי ההגירה הליטאית לעיר: ב10 שנים האחרונות קמו 4 בתי כנסת חדשים, 3 כוללים חדשים, הוקמו ת"ת, בית ספר וגנים.
בבחירות הקודמות היו חלק ניכר מהכלל חסידי (צאנז והקהילות הקטנות) במפלגת ת יחד עם אליעזר לזר - והם תרמו למפלגה כמה מאות קולות. מפלגת ג' קיבלה אז את הגיבוי של ראש העיר הקודם אילן שוחט והיא קיבלה קולות רבים באיזורים חילוניים למהדרין. בבחירות הנוכחיות חלקם הגדול של הקהילות החסידיות חזר לג' (כדוגמת צאנז) בעקבות פריימריז פנימי שנערך על ידי מאיר פרוש, וחלקם עברו למפלגת צח בראשות לזר.
לתנועת יחד בצפת היא בעיקרה חב"ד, ומלבד חב"ד, אין קהילה או מוסדות ('כולל יתד התשובה' מרבית האברכים שבו הם של ש"ס וכך גם שאר המוסדות, כדוגמת ת"ת פרחי כהונה ששייך לרשת מעיין החינוך), אך יש את תלמידי הרב רפאל כהן (שהוא ראש המוסדות) - 100-200 איש. והם חברו הפעם לדגל התורה.
בקיצור:
הבסיס של מפלגת ג הוא קהילת נחל נובע של הרב קעניג - 200-250 משפחות, צאנז - 60 משפחות, ביאלא- 40 משפחות, אמשינוב - 50 משפחות, והקטנים עוד 50 משפחות). 1150 קולות.
הבסיס של לזר הוא ציבור כללי שאוהב אותו (מורכב מכל המגזרים - ספרדי, ליטאי, דת"ל וחילונים) וכן כלל חסידי שמונה כמה מאות קולות. ס"ה 850 קולות.
הבסיס של ת' בצפת הוא הקהילה הליטאית - 800 קולות, קהילת בני התורה אור יקר 400 קולות. יחד -200 קולות. ס"ה 1400 קולות.