כתוב בערך "יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה, אלא עם אבנט. כך למשל בחסידות ויז'ניץ", ומובא הערה למקור בספר אהל משה, אך היות שלפי מה שאני יודע, ואני יודע, זה לא נכון, אשמח אם מישהו יוכל לברר לי המקור, היות שאין לי איפה למצוא את הספר הזה.
(ישראל מאיר הכהן, יואל וויס, יושב פלשת, תייגתי אותכם פשוט כי ראיתי אתכם בדף השיחה אך אם אתם חושבים שיש מישהו שיכול לעזור אז צרפו אותו)
לא ברור מתוך הערך מתי התחיל המנהג כמו שהוא היום אצל החסידים (לא נראה לי שבזמן המחזור ויטרי היו עושים את זה עם גרטאל) מי שיודע כדאי שיוסיף.
חסיד זקן הסביר לי שהמנהג הגיע מזה שעל ידי נגיעה יש יותר אפשרות לנתינת שפע (כמו שרואים שיעקב אבינו שם את ידיו על הראש של מנשה ואפרים) וכיון שאסור לגעת בנשים עושים את זה עם גארטל. אני לא יודע אם יש לזה מקור ולכן אני לא יודע אם להוסיף.
לדעתי חתן מאהל זקוק לערך בפני עצמו על כל המנהגים הכלולים בו (מבל יראה ובל ימצא עד כדי אי יכולת לסיים שידוכים מסוימים בחסידויות מסוימות עד לחלק מרכזי של השמחה בחסידויות אחרות)
מי שיכול להרים את הכפפה יבורך
"קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא".
כמו"כ לא ברור לי ההקשר לערך הזה. זה לא שמופיע כאן איזה פיסקה על "חתן מאל" ואתה מציע להקדיש לה ערך נפרד. מעמד ה"חתן מאל" לא קשור כלל למצווה טאנץ והוזכר בערך הנוכחי בדרך אגב...
אדרבה, תתחיל ביצירת ערך חדש ותקרא למכלולאים הפעילים לעזור במלאכה.
לחלוטין אין קשר פשוט ראיתי את המילים והצטערתי שאין להם קישור. ובעניין ההצעה ראשית אני לא מומחה לעניין שנית יש לי יותר מדי טיוטות לא מוגמרות כמו סי גייט יוסי גשטטנר וציר חמד