אני רואה כעת בספר 'ילקוט יוסף מועדים' שכתב שבערים המסופקות יש לעשות סעודת פורים ומשלוחי מנות ואף להגיד על הניסים בשתי הימים גם ביום שיש וגם בשב"ק! והביא שם כל הפוסקים שהסכימו לזה.
אשמח להבין למה כתוב אחרת בערך כאן..
שיחה:פורים משולש/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יתכן שזוהי רק דעתו האישית, כמו כן אתה מוזמן להוסיף זאת בעצמך לערך.
בנוסף כותב שם, שגם בספר תיקון יששכר הסכים לזה עיין דף ס"א ע"א
דעתו האישית של מי?
של כותב הספר
כותב הספר מביא שם שהסכימו לזאת כל הפוסקים. כנראה שנפלה כאן טעות..
כפי ששמת לב, יש לך הרשאה לערוך את הערך הזה, כפי שיש לכל משתמש רשום, כך שהרשות נתונה בידך לערוך ולתקן את הערך, ע"פ מדיניות אתר המכלול. בהצלחה!
ר' אנ"ש הנכבד.
אם כבר יצרת ערך מיוחד על פורים המשולש, היה נראה לי שתכתוב גם על מי המציא את המנוח "פורים המשולש" שזה מונח די חדש (יחסית),
ויש בזה דברים בקובץ מוריה אשר הובא כאן בפורום לתורה.
תודה על ההערה, ארחיב בהמשך בל"נ. אגב, אתה יכול ואף מוזמן גם להרחיב בערך.
מה עם זה?
אנ"ש ראיתי שהכנסת את זה בהערה 1.
תודה רבה
או פורים המשולש?
פורים משולש
לדעתי פורים המשולש
מוכר יותר בשם פורים משולש
אכן
אני רואה שזה מוכר יותר בשם השני
אז בוא נלך למקורות איך זה נקרא בספרים
אגב הכנסתי גם את הכינוי השני היות וכל הנראה זה מוכר בשני השמות
פורים המשולש יותר מקובל
חיפוש באוצה"ח מניב 3720 תוצאות מול 2949.
גם חיפוש ראשוני בגוגל מניב כ-361,000 תוצאות מול כ-293,000.
הפער קטן מכדי לקבוע על פיו.
כשבודקים בגוגל שם של משהו שאתה רוצה לבדוק איך נרשם יותר, רושמים עם "גרשיים" לפני ואחרי.
פורים המשולש = כ-27,900 תוצאות
פורים משולש = כ-126,000 תוצאות
זה פער משמעותי.
אכן
אכן בכתיבה השם הוא "פורים המשולש". לגבי הצורה הנפוצה בדיבו איני יודע. בכל מקרה רצוי לבדוק במקורות הקדומים.
כדאי לערוך את הפרק הזה, לא הספקתי לגמור לסדר אותו, אנ"ש שמש מרפא. אפשר להביא בו את הירושלמי, ואת מקור השם פורים משולש כפי שציינו למטה, וכו'.
בוצע, אשמח להערות מכל סוג. לגבי מקור השם, לענ"ד מקומו בהערה בתחילת הערך.
קצר וקולע, ומסביר לקורא בדיוק נמרץ מה יש לנו מהמקורות בגמ', ומה התפתחו דיונים אח"כ.
חמרא למרא טיבותא לשקייה, זה כמעט העתק הדבק של הניסוח שלך...
בפרק הזה צריך לבחור מה לשים. לא כל כך איך לכתוב. אני חשבתי לשים קצת ראשונים, אבל זה הרבה יותר מוצלח כך. ומהריב"ל הוא באמת 'יסודי' בנד"ד.
אנ"ש היקר, כדאי לעבוד עם ספרי הלכה 'מלקטים' שיש בהם סיכום של דעות ונידונים.
אתה יכול להשתמש בספר הידוע פורים משולש של הרב דבליצקי. כך תדע שכיסית את המידע מבחינה אנציקלופדית, אחרת עלול להיות פספוסים משמעותיים..
כדאי שתמקד אם תוכל במה צריך להרחיב. תודה
עובדים הרבה על הערך שלך :) לא משהו ספציפי.
במחצית השקל כתבת רק את מנהג הגרי"חז, למשל, כשהרמ"א כותב מנהג אחר. על דין קריאה ביחיד היה חסר הרבה - ועדיין זה בעבודה. שים לב ששני הדיונים האלו הם 'למעשה' מבחינת האיש הפשוט, כי אין בזה הנחיה גורפת של הגבאי... (ואף שאוי ואבוי למי שפוסק הלכה דרך הרשת, בכל זאת צריך למזער נזקים...)
באופן כללי, מומלץ תמיד לעקוב אחר העריכות שעורכים אחריך, רק כך ניתן להתקדם ולהשתפר.
אם אכן אתה מעוניין בהערות לשיפור הערך כמופיע בתבנית, אני מסב את תשומת לבך גם לנושא זה (וכן באופן כללי היחס לקדושת יום זה).
אינני מתמצא מספיק בנושא, אך אם תרצה אוכל רק להפנות אותך לעלונים הרלוונטיים (כל העריכות התורניות שלי בשבועיים האחרונים הם מעלונים שאספתי... ולא מתוך בקיאות).
מוזמן לקשר אותי אליהם, תודה
יש לך כאן שיעור בוידיאו ולינק לקריאה והורדה כתוב ברור מאוד מאוד. מדובר ברבנים חשובים תראה בערכים עליהם בהמכלול.
עוד משהו שמצאתי אולי יביא תועלת חוברת מעמיקה מרב אחר כאן , דיני פורים המשולש החל מעמוד 10, בסוף עמוד 11 יש התייחסות לאי אמירת על הניסים.
אינדקס נוסף, יש כאן פורים המשולש מעמוד 35 ואילך.
אם נראה לך תוכל גם להוסיף אותם בקישו''ח שלשתם הופצו כך לשימוש ציבורי.
יש הרבה מאד ספרים מקיפים, אני לא רואה צורך להשתמש בעלונים שמהווים מקור איכותי פחות ובד"כ גם פחות מפורטים.
בלינק הראשון יש הוראות בע''פ מרבי שלמה זלמן אוירבך. באינדקס יש חוברות הוראות מרבנים אחרים בעלי שם.
בשנים הבאות, ואפילו כבר השנה, ילקטו מהם לספרי ליקוטים בעלי כריכה.
להתבסס - לא מתבססים על עלונים (או להבדיל על עבודות גמר), להשלים - יש שם הרבה פעמים תוספות חשובות או הפניות למקורות חשובים אחרים.
העליתי רק דברים שראיתי בהם הוספות על הערך, לשיקולו של אנ"ש, ולא דברים אחרים שמצאתי.
אולי יועיל
יום ט''ז, תחנון – אומרים, מלבד בירושלים.
ציוני הלכה הרב בן ציון קוק בשם הרב אלישיב - אבלות עמ' תקנד.
(אגב, מתוך עלון נוסף).
ברצוני לערוך את הערך, אשמח אם {{א|אנ"ש|תסיר}} את התבנית. תודה.
לא אסיר, כיוון שאני באמצע להרחיב את הערך ולתקן אותו, אך אתה בהחלט מוזמן ורצוי לערוך אותו (היינו אישור חריג ;)).
בכדי למנוע התנגשות, אשמחאם תמנע מלערוך בשעה הקרובה.
באופן כללי, לענ"ד אי אפשר לקשר מעמוד ראשי לערך עם תבנית זו.
אולי כדאי לעשות פיסקה קצרה על פורים המשולש בערים כמו חברון טבריה ולוד שנוהגות פורים יומיים מספק.
מצאתי על זה רק מעט חומר.
לא חושב שצריך, הבאתי את דיון התלמוד בנוגע לפורים משולש ודיני היום. טבריה חברון וצפת כבר קשור לפורים בערים המוקפות.
יש על זה קצת באחרונים, יש דיעות שבשנה כזו אין חיוב לעשות פורים בשני הימים משום ספק ספקא.
כאמור, יצרתי את הערך כחלק מהתחרות, אבל גם בעיקר בשביל להביא מידע לקורא המצוי, כשאר תרומותיי להמכלול. אך לצערי, לאור הבעיה הידועה, הערך לא מתפרסם כלל בחיפוש בגוגל. מפעילי מערכת, יש משהו לעשות בנידון?
שלחתי לך באישי
מה?
...לגבי הפעילות מול גוגל זה בטיפול מאוד מקצועי, אי אפשר לדעת כמה זמן זה יקח.
עכ"פ גם אם הכל יכשל, את הערכים שנכתבו במכלול וששוכתבו משמעותית, זה ודאי היה יום אחד בחיפוש גוגל, זה אפשר גם היום לעשות (כבר עשו בעמל רב קטגוריות ייעודיות בשביל מטרה זו). כך שהערך שלך בכל מקרה יקבל חשיפה בשנה הבאה בעז"ה... ונתפלל שכבר השנה.
וכמובן שבשבוע הבא זה יוצב גם כקישור בעמוד הראשי.
ע"כ
יתכן שהחלפתי אותך עם עורך אחר במייל. יש לך מייל רשום כאן?
כן. תנסה שוב.
הבעיה היא, שהשנה כידוע חל פורים משולש, ובדיוק כעת זה הזמן שבו אנשים רוצים במיוחד לדעת על הערך. אולי שגוגל לפחות יפרסמו ערכים מקטגוריות ערכים שנוצרו בהמכלול?
אפשר כמובן, אבל זה ירסק את המו"מ למקום שכעת הוא הברירה האחרונה.
עכ"פ זה בטיפול מקצועי של מביני ענין.
אולי בינתיים אפשר לעשות את הערכים החשובים במודעות, כמו שעושים עכשיו מודעה לאתר? או שזה עולה הרבה כסף
הערך שלך בע"ה יופיע במייל השבועי שנשלח לרשימת תפוצה מאד מאד גדולה. ובע"ה גם בקבוצת ווטסאפ
איך נרשמים לרשימת תפוצה?
תשלח מייל: [email protected]
תזכיר לי מתי שתרצה בשבוע הבא לבדוק לך כמה צפיות היו לערך
תודה. אולי יש לפרסם את הערך (יחד עם נבחרי ערכי פורים) בעמוד הראשי, החל מתחילת שבוע הבא?
הוא מופיע בפורטל:ערכים בפרשה/פורים, והרשימה הזו אמורה להופיע בימי פורים, כמו כל שאר המועדים. בפורים זה מוגדר להופיע החל מי"ב באדר עד ט"ו כולל.
כדאי לעדכן השנה עד ט"ז כולל.
צודק. אכניס.
שיטת המאירי והמכתם לעשות הסעודה ביום שישיי
והמכתם גרס אחרת בירושלמי.
עיין כאן.
עיינתי שם שוב וראיתי ויכוח אם יש טעות סופר במכתם, אבל המאירי זה ודאי.
לא הבנתי בדיוק מה אתה רוצה להוסיף, אם יש לזה חשיבות בערך אתה מוזמן להרחיב.
מה לא מובן שיטת המאירי (ואולי עוד ראשונים) שבני הכרכים עושים את הסעודה ביום שישי ולא ביום ראשון.
איפה הוא סובר רק?
כך כתוב כאן בהערה ס"א.