שיחה:מאט האנטיפרוטונים/ארכיון

עורכי אספקלריה‌‏‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏, שימו לב בפסקה "מטרת מאיץ חלקיקי האנטי חומר"

לא הבנתי מה הבעיה

שיניתי טיפה ניסוח ליתר בטחון..

לא הבנתי. מעכשיו בכל האלף מקומות בהם הוזכרה תאוריית המפץ הגדול, יוסיפו חכמי המכלול את ההסתייגות "באם התאורייה אכן נכונה"? נו נו...

לא.

הפתיח של הקטע הוא "מתאוריית המפץ הגדול אפשר להניח כי...". זה יותר עריכה אנציקלופדית מאשר אספקלרית

לדעתי אין צורך למחוק כל מה שיכול להיכנס בפירושו של הרמב"ן על "תוהו ובוהו", שהקב"ה ברא חומר הנקרא "כוח היולי" וממנו יצר את צורות העולם, כמובן שאשמח לדעת מה דעת עורכי האספקלריה.

ולדעתך מתכוונים פה ל"כוח היולי"?

גם אם הכותבים והחוקרים מכוונים לכפירה, כל עוד הניסוח הוא כזה שמסתדר בלי כפירה - זה בסדר. "דברים שבלב אינם דברים"

כמובן זה היה כוונתי.

מכיוון שהרמב"ן לא פירש מהו כח זה, אפשר לפרשו כבריאת אנרגיה שממנה הוא יצר צורות, או כל כח אחר שממנו יכול להיווצר יקום.

אגב הציטוט המלא הוא: "עתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקדוש ברוך הוא ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא". ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן: ודע, כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם: והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תוהו", והמלה נגזרה מלשונם (קדושין מ ב) בתוהא על הראשונות, מפני שאם בא אדם לגזור בו שם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל. והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בהו", והמלה מורכבת, כלומר בו הוא, כמלת לא תוכל "עשהו" (שמות יח יח) שמחוסר הו"ו והאל"ף, עשו הוא" (רמב"ן על הפסוק בראשון של בראשית).