2 הערות: א. לטעמי הפתיח הוא ממש מדי ארוך. כדאי למצוא דרך ליצור פתיח מינימאלי, ואת שאר המידע להכניס אל תוך הערך. ב. כדאי להכניס רשימה של בוגרים מפורסמים של הישיבה [תורניים ושאינם כאלה - גם ח"ן ביאליק למד בוולאזין]. ראה איך זה בערכים על ישיבות כמו מיר, חברון, קול תורה ועוד.
בהצלחה
לא חושב שהפתיח ארוך מדי. הפתיח אמור להיות תקציר של הערך, וכאשר הערך ארוך אך טבעי שגם הפתיח יהיה ארוך בהתאם.
א. כדברי ר' שמש, אורך הפתיח בדר"כ תלוי באורך הערך. ב. בסוף כל קטע על תקופה הכנסתי רשימה מינימלית של בוגרים, ובסוף הערך יש קישור לקטגוריית בוגרי הישיבה. לדעתי זה עדיף מאשר לרכז רשימה אינסופית של חצי מרבני ליטא...
אולי לחלק את הפתיח לקטעים יועיל לנוחות הקריאה, נראה לי שזה קיים בערכים עם פתיח ארוך.
אולי היה יותר מתאים את השורות של הניתוח ההיסטורי הרחב יותר להעביר לקטע נפרד בסוף הפתיח כך שיבוא לאחר פרטים קונקרטיים יותר כמו דרך הלימוד וכדו'.
אני מתכוון לשורות הבאות.
דגם עצמאי זה קידם את פני התפשטות תנועת ההשכלה ברוסיה, שבעקבותיה זנחה האליטה הכלכלית את ערכי היהדות ומכללם ערך לימוד התורה, כאשר בתנאים חדשים אלו קיומה של ישיבה קהילתית במבנה הישן היה קשה הרבה יותר. בנוסף, מעמדה הגבוה של הישיבה ובעקבותיה מעמדו של ראש הישיבה בציבור היהודי, סייע בעקיפין להחלשת מעמדם של רבני הקהילות, בדומה לתהליכים שהתרחשו קודם לכן באזורים קרובים בעקבות תנועת החסידות.
כשהפתיח הוא ארוך וגולשים מהר לניתוח מורכב זה מכביד על הקריאה.
מסכים. [אני עדיין חושב שקטע כמו זה בכלל לא מוכרח להיות בפתיח, אבל מבטל דעתי בפני הגדולים].
ג"א מצטרף בענין "אם הישיבות" יש מכתב מתלמידו ר' יוסף אב"ד קריניק (מכונה ר' יוסף איישישוקער) שמתייחס למפקפקים על הגדרת הישיבה כאם הישיבות, ומבאר מדוע היא אכן כזאת. יתכן ויש מקום לצטט מהמכתב או לציין אליו - המקור "פרקי וולוזין- מאתיים שנה לייסוד אם הישיבות" ישראל שורין עמוד 26-27 (באוצר החכמה עמוד 45-46 עמודים זמינים חינם) נ.ב. לא ראיתי ציון לספר זה בערך, אם נשמט ממני עמך הסליחה
