עורך תורני, מחקת את העריכה של עופר אלישיב לגבי משנתו ההלכתית של הרב גורן - ללא שום קיום דיון בנושא.
אתה סובר שצריך להיכתב - כדרכו, חידש פסיקה בנושאים רבים, בהם התיר איסורים רבים בלא ביסוס ממסורת הפסיקה.
אך יש לבדוק האם לא מדובר בפרשנות? האם הרב גורן עצמו מסכים שזו כוונתו?
חוץ מזה יש שם דוגמאות שלא עונות לכו"ע לאותה הגדרה, כמו התרת אכילה ושתיה לחיילים ביו"כ באמצע לחימה. שפשיטא שזה מותר.
משכיל לאסף, אני החזרתי למצב הקודם לאחר שעופר אלישיב שינה מבלי קיום דיון בנושא.
לגוש"ד, נראה לי שגם אתה מסכים שהערך צריך להיכתב לפי המבט החרדי על הנ"ל, אם כך, לא מעניין אותי מה ש"ג עצמו אחז על עצמו, שכן הוא לא השתייך לציבור החרדי.
לשאלתך לגבי אכילה ושתיה ביום הכיפורים, לא כתוב בערך שכל פסיקותיו המה התרת איסורים, אלא שהתיר איסורים רבים בלי ביסוס.
אגב, איני מסכים עם הגדרתך הגורפת והכוללנית ש"פשיטא שזה מותר".
בכל אופן, צריך מקור צמוד לכל משפט פרשני, בפרט אם יש בו ביקורת.
אם לא יובאו מקורות, התוכן יוסר בהקדם.
המקור הוא כל דברי גדולי הדור שהובאו להלן בהמשך הערך.
מלבד זאת: לא כתוב כאן שהוא התיר איסורים רבים שלא כדין, אלא בנוסח נייטרלי שיתכן שהוא צדק שצריך היה להתיר במקרים אלו - אבל ללא ביסוס הלכתי מספיק. יתכן גם שהוא צדק שלא צריך לזה ביסוס הלכתי, ובאמת חיילים מותרים לאכול מצה בערב פסח מחמת צורך המלחמה גם בלי שיהיה לזה מקורות מפורשים, למעשה כך הם העובדות הברורות ללא שום ספק - שהוא התיר איסורים רבים בלי ביסוס.
א. אינני יודע איפה זה מוסכם, יש דעות לכאן ולכאן. כמו כן הרב עבדיה יוסף נחשב חרדי? א"כ, אז בסוף ימיו הוא הביא אותו בחיבוריו ההלכתיים בשם "הגר"ש גורן", כמו כן ידוע שהם השלימו ב3 שנים האחרונות לכהונתם יחדיו והרב עבדיה הספידו בהלווייתו בכבוד רב. גם הרב מאזוז מזכיר אותו בכבוד רב.
ב. ההיתר ביוה"כ כן מובא בין הדוגמאות שם למשפט הנידון.
ג. אין לי שום הגדרה הלכתית. אז אשננה את הניסוח שלי - פשיטא שפוסקים רבים נוספים סוברים שזה מותר. וזה לא היתר מיוחד של הרב גורן.
ד. לגבי מה שעופר אלישיב ערך ללא דיון, אז הנה אני מקיים כעת דיון במקומו ואני מזמין אוו להצטרף.
העובדות בעיניך. (גם בעיני, אבל זה ממש לא רלוונטי). זה סובייקטיבי.
בכל אופן, יש להביא מקור צמוד, שהקורא יוכל לאמתו, הטוען שהוא התיר ללא ביסוס הלכתי. אני מתאר לעצמי שיש מקור הטוען זאת, בפרט לאחר שגדולי הדור התבטאו נגדו וכתבו אודותיו.
לאחר שמביאים מקור, כותבים את זה בנוסח של טענה, שנטען שהוא התיר ללא ביסוס הלכתי.
אם תומכיו מתנגדים לטענה זו, אתה לא יכול לכתוב זאת כעובדה ברורה ומוסכמת, גם אם זו אנצי' חרדית, לשיטתך. כי גם אנצי' חרדית אמורה לכתוב בניטרליות.
לא מבין איך ניתן להביא מקור לדבר כל כך סובייקטיבי. ניתן לומר שכל גדולי הפוסקים כך סברו (אם כי אולי נכון יותר להגדיר את זה כ"כמעט כל"). הוא עצמו בוודאי סבר שההיתר הלכתי. אפשר לתת לקורא הנבון לשפוט.
שים לב על איזה היתר דיברנו - על אכילה ביוה"כ לחיילים בשעת לחימה. רוב ככל גדולי הדור פוסקים אחרת? מניין לך?
ולגבי האח והאחות. אני מסכים איתך, אך אינני יודע מדוע הרב רוזנטל והרב מזרחי לא נחשבים פוסקים גדולים.
דיברנו על ההיתר הזה כדוגמה. סביר להניח שרבים מפסקיו היו מופרכים לדעת רבים מגדולי ישראל, אך בערך דבר כזה לא יכול להופיע ללא מקור ברור.
טוב, גם אם אני לא סבור בסוגיא כמותך, אני מסכים מאוד עם אמירתך זו לגבי האמירה בערך.
כנראה לא הבנת מה כתבתי:
זה לא "טענה" עליו שהוא התיר ללא ביסוס הלכתי. יש דברים שלא צריכים ביסוס הלכתי מפורש וניתן ללמוד אותם מן הכללות.
לדוגמא היתר אכילת חיילים בשעת מלחמה ביום כיפור, ניתן להבינו ולהסבירו היטב למרות שאולי לא נמצא כן במפורש במקורותינו.
והוא הלך בשיטה זו והתיר בשעת צורך איסורים מחמת יסודות אלו.
כל זה הוא בגדר "נתון". "פרשנות" תיחשב אם נכתוב שהוא זלזל באיסורי התורה והתירם שלא כדין בלי ביסוס
"נתון" ו"עובדה" זה משהו שלא ניתן לוויכוח. באם צד מסוים אוחז שהיה ביסוס הלכתי לפסקיו, הרי שכבר לא מדברים על עובדות אלא על טענות.
כדי להתיר אכילה ביום כיפור, מספיק סברא טובה העומדת בקריטריונים ההלכתיים. אין צורך בכתיבת 'תשובה' ביום כיפור לצורך כך.
לכן כדי לכתוב, כהקדמה לרשימת פסקיו, שהוא פסק ללא ביסוס הלכתי, זו טענה סובייקטיבית לחלוטין, ולא בגדר עובדות ונתונים.
עורך תורני אני חרדי ובתור חרדי אני יודע כי "המבזה ת"ח חכמים אין רפואה למכתו"-שבת קיט ב הרב גורן הוא ת"ח גדול גם אם איני בשיטתו ורבותי חולקים עליו נחרצות חובה עלינו לתוארו בתואר "רב", וחובה עלינו שלא להוציא עליו לעז כאלו התיר בלי ביסוס הלכתי, עם זאת ודאי שיש לציין את החולקים עליו נחרצות כאמור. זו דרכה של תורה "אף אתה הטה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע דברי המטמאין ודברי המטהרין" וכו'- חגיגה ג,ב גם אם היו גדולים שחלקו עליו באופן מבזה, לנו אסור לעשות זאת כהוראת חז"ל הנ"ל (ובודאי בערך הנשאר ברשת לעד שאינו כהוראת שעה זמנית כדי שלא ימשכו אחריו)
אין צורך, בואו נשאיר את הדיון מקצועי, כמו שכתב ספרא יש לצרף מקור, זה אנציקלופדיה, כל השאר מיותר.
כבר הוסר מהערך, כשמדובר במידע בגנותו של אדם לעיתים קרובות המידע מוסר עד לצירוף מקור, אם כי במקרה זה כיוון שאין כמעט ספק שאפשר למוצא מקור לדעתי יש להשאיר תבנית דרוש מקור, ספרא, דעתך?
ספרא כבר כתב שגם אם יש מקור צריך לכתוב את זה כטענה ולא כעובדה מוחלטת ומוסכמת
עדכנתי את הערך, ואני לא רואה בעיה כפי שהוא כעת.
למעשה, ישנה רשימה מייצגת של "פסקיו" משוללי היסוד, הם מדברים בעד עצמם וכל אחד יוכל להסיק את המסקנות לבד. לא צריך להוסיף לזה שום פרשנות, לא לחיוב ולא לשלילה.
שמש מרפא יישר כח שלמרות "דעתך", ערכת את הערך בצורה ניטרלית שמאוד התרשמתי ממנה ובעצם פתרת את הבעיה.
ולעניין "דעתך", ש"כל אחד יוכל להסיק את המסקנות לבד", אז גם אני חלק מ"כל אחד" ואינני מסכים כלל עם פרשנותך, כי לענ"ד לא כך מחווים דעה, ללא קריאת הפסק ובדיקת הסימוכין.
