לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:טעמי המקרא/ארכיון

משך חכמה (שיחהתרומות)
  1. לז ב, ולהלכה כנראה נפסק שאינם דאורייתא, - כך הסיק הר"ן שם ד"ה ורבי יוחנן מדברי הרמב"ם, וכן בספר "טוב טעם" (מאת רבי אליהו בחור) כתב שטעמי המקרא שלנו נתחברו רק בתקופת הגאונים. אולם יש שכתבו להפך: בספר קרן אורה העיר שנראה שהרמב"ם לא פסק כשיטה האומרת שאינם הלכה למשה בסיני אלא כירושלמי, הירושלמי סובר שהם הלכה למשה מסיני (מסכת מגילה, פרק ד', הלכה א'), וכך גם בספר הזוהר, חלק ב', דף ר"ה, עמוד ב'. רבנו שמחה מחבר מחזור ויטרי בפירושו למשניות אבות א א; ספר חסידים סימן שב; החיד"א בספרו שם הגדולים, מערכת הספרים, אות ט, ערך 'טוב טעם'; שו"ת חתם סופר חלק ו' סימן פ"ו ועוד.


הלשון טעון תיקון

שאינם דאורייתא משמע דרבנן

והאמת שהכוונה שהם הל"מ.

מוטי (שיחהתרומות)

שאינם דאורייתא = גם לא הלמ"מ, כך מפורש בהמשך הקטע שהבאת.

משך חכמה (שיחהתרומות)

יש שם ב' נידונים

מה המקור של הטעמים

מה המקור לצורת הטעמים

אני מדבר על הנושא הראשון

מוטי (שיחהתרומות)

לא התכוונתי להמשך בערך, אלא שמקריאת כל הציטוט שלך עולה שכוונת הכותב בדיוק כמו הצד ששללת.