ערכתי כאן כמה עריכות יפות, ואני מקווה שיסכמו עם דרכי.
בכל אופן, אני לא מומחה איך לעשות כל הקישוטים והקישורים וכו', אז אם מישהו יכול לעבור על פסקה "רקע" ו"מקורות" ולשפר. תודה רבה
נושא בדף שיחה:שהייה (שבת)/ארכיון
שוורזמר, קודם כל תודה על הרצון שלך לתרום. ביטלתי את עריכתך, ואני רוצה להסביר מדוע:
הערך ׳שהייה׳ הוא אחד הערכים המקיפים במכלול, ויש בו הרבה מידע. יותר מדי מידע שמעמיס על הקורא. מאז נכתב הערך, עמלים המכלולאים לקצר אותו ולקצץ אותו כמה שניתן (עיין בגירסאות הקודמות) כדי שהוא יהיה מתאים לקורא המצוי. מסיבה זו, כל תוספת של מידע שאינה נחוצה ממש עדיף שלא תיכנס לערך.
לדעתי, המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בנוגע לשביתת כלים אינה רלוונטית לערך זה, ואין טעם להכביד על הקורא ולהכניס אותו לשם. הלא בסופו של דבר ההלכה נפסקה כב״ה. התוספות האחרות שלך, שכוללות את הזכרת מחלוקת חנניה וחכמים בפיסקה ׳מקורות׳ ואת הזכרת המשנה של ׳אין צולין בשר בצל וביצה׳ אינן רלוונטיות לענ״ד, משום שהן כבר מופיעות בהמשך הערך.
לדעתי, חבל שתשקיע את זמנך בעריכת הערך הזה, שכאמור מלא ביותר מדי מידע. אם יש לך בקיאות בהלכות שבת, תוכל לתרום הרבה יותר בערכים אחרים. הערכים על הלכות שבת חסרים מאוד, מצומצמים מאוד, ורובם מיובאים מוויקיפדיה בצורה מבישה. לדוגמא, אם אתה עוסק כעת בהלכות אלו, תוכל לערוך את הערך הטמנה שבקלות ניתן לראות שהוא מאוד דליל וחסר.
אתייג את מכלולאים פעילים כדי לוודא שגם הם מסכימים איתי.
תודה ובהצלחה.
אני מסכים שאין מקומה של שביתת כלים כאן, אבל אם רוצים לייחד פסקה ל"מקורות" איסור שהייה, חשוב לציין גם למשנה של אין צולין וכו', שעוסקת בשהייה לכו"ע.
הבטלן, אתה הוא מרא דשממעתא, תעשה איך שאתה מבין. אני אסביר את עמדתי.
הערך כעת מתחיל עם איסור בישול בשבת, רק פתיחה קצת של מן ענין, כי הגם שהיה "דומה" לבישול (והחזו"א קורא לה "אביזרי דבישול"), אבל הרקע צריך להתחיל עם היתר שביתת כלים. כך עשו כל רבותינו:
במשניות פרק ראשון מתחיל בשביתת כלים וממשיך לשהיה,
ברמב"ם פרק ג' פותח בשביתת כלים וממשיך לשהיה
בטור ושו"ע רנ"ב עוסק בשביתת כלים ורנ"ג ממשיך לשהיה
העורך של ערך "שביתת כלים" הבין ששהיה הוא פרט ממנו.
כלומר ה"רקע" הנכון לשהיה הוא שביתת כלים.
אם אתה רוצה אתה יכול להוציא פרטים מסבכים כמו שיטת בית הלל ולסתום: מותר שכליו של אדם יעשו מלאכה בשבת וכו'
בינתים, החזרתי את עריכתי עם קצת שינויים, אך כאמור אתה הוא מרא דשמעתתא
ההשוואה מעניינת, אבל אני חושב שיש הבדל בין סידור ההלכות ששסודרו לפי סדר כרונולוגי - דהיינו דיני ההכנה לשבת, ואפילו אם מדובר בסדר ענייני - אבל מדובר בסך הכל בסידור של שהייה והטמנה אחרי שביתת כלים ולא שילובם בתוך הלכות שב"כ.
בינתיים אני רואה שמיעוט שיחה החזיר לגרסת הבטלן, פחות או יותר.
(הערת אגב: אין במכלול "בעלות על ערכים; המכלול הוא אתר שיתופי, וכל אחד רשאי לערוך בלי קשר לשאלה האם הוא יוצר הערך. אם יש חילוקי דעות מכריעים לאחר דיון או התגבשות רוב).
- לזה שכתבתי את הערך אין שום משמעות, משום שזו אנציקלופדיה שיתופית. והראיה, ריבוי העריכות שנעשו בערך על ידי משתמשים אחרים לאחר כתיבתו (למעשה, הערך היה ארוך יותר ומקיף יותר אם ניתן להעלות על הדעת מציאות כזו). לי, ככותב הערך, אין שום עדיפות על פני משתמשים אחרים, אם כי אני משתדל מפעם לפעם לעבור עליו כדי לראות שאין בו טעויות קריטיות, וזאת בשל היותי די בקי בדינים אלו (עד כמה שניתן להיות בקי אחרי כמעט שנה שחלפה מאז למדתי את החומר הזה).
- לגוש״ע, כפי שכבר הזכרתי לפני כן, לדעתי אין קשר ישיר בין ׳שביתת כלים׳ לבין ׳שהייה׳. אמנם נכון שדיני השהייה הם רק אליבא דב״ה, ושהם מתחילים רק אחר המסקנא שאין אדם מצווה על שביתת כליו, אולם מ״מ אין נידונים אלו קשורים בקשר ישיר שמחייבת את כריכתם בערך אחד. שים לב, שבסימנים רנ״ג - רנ״ד לא הוזכרו ולו פעם אחת המילים ׳שביתת כלים׳. כמו כן, בספרות התורנית הענפה שעוסקת בדיני שהייה, יש איזכורים מעטים עד אפסיים לדיני שביתת כלים. העובדה שדיני שהייה תלויים במחלוקת זו, אינה הופכת את דיני שביתת כלים ל׳רקע׳ לנושא שהייה, בדיוק כמו ש׳הוצאה מרשות לרשות׳ אינה ׳רקע׳ לדיני מוקצה (לפי הראב״ד שטלטול הוא צורך הוצאה) ובדיוק כמו ש׳מלאכת הבערה׳ אינה רקע לדיני ׳הטמנה׳ (שמקורם כידוע בגזרת שמא יחתה). במילים אחרות, יש קשר בין הנידונים, אולם הם אינם אחד.
- הבחירה לפתוח את הערך עם ׳בישול׳ אינה מהותית אלא פרקטית. כשאדם שלא מכיר את הסוגיא נחשף לראשונה לדיני שהייה, המחשבה הראשונה שעשויה לעלות במוחו היא ׳בישול בשבת׳. לכן, מובהר כבר בתחילת הערך שדיני שהייה נפרדים מדיני בישול. אין זה עניין מהותי שבא לומר שדיני שהייה נגזרים מדיני בישול.
- הויכוח כאן פורה ומעניין, אולם לדעתי חבל לבזבז את הזמן עליו. הערך כעת במצב סביר (אע״פ שאין הנחתום מעיד על עיסתו, מ״מ בנידון דידן הערך נשפט לחומרא במסגרת התחרות האחרונה לכתיבת ערכים וזכה במקום שלישי כך שהוא אינו יכול להיות גרוע לגמרי, מה עוד שהוא עבר עריכות רבות בידי משתמשים מעולים), ולעומתו יש עשרות ערכים הנוגעים להלכות שבת שמצבם מחפיר, והם בוודאי קודמים.
- שים לב להבא שע״פ כללי המכלול, ברגע שעורך אחד ביטל עריכה אין לחזור ולערוך אותה שנית, והדבר עלול להוביל למלחמת עריכה (ראה המכלול:מלחמת עריכה). כיוון שהדיון כאן מתנהל על מי מנוחות ובנעימות וברור שרצונך לתרום, אין לי טענה כלפיך, אולם עורכים אחרים עלולים להיות פחות סבלניים. במקרה שלנו, כיוון שאין אני רוצה לחזור ולבטל את העריכה, אפנה למכלולאים פעילים שיכריעו בעניין, בתקווה שהכרעתם תהיה מקובלת גם עליך.
כאמור, העריכה שוחזרה למצבה הראשון, למעט תוספת בהערה.
דברי שאתה הוא מרא דשמעתתא, הוא מטעמי נימוס, שכן אתה עמלת על הערך רבות ואני - "קוים דא געקומען צו גיין, און שוין געבט ער צו פארשטיין". אני חדש במכלול בכלל וכאן בפרט.
למעשה הוכרע השאלה על ידי אחרים, רק שמלבד השביתת כלים היה עוד כמה נקודות בעריכתי שחסרים כעת, אם אתה יכול תבדוק מה שיכולים להוסיף.
קיים כאן פחד רב מערכים ארוכים, אך דומני שלא האורך הוא הבעיה, כי אם הסיבוך שבו. רתיעה מאריכות עלולה לחסום את הדרך בפני מידע נחוץ
לגבי מלחת עריכה, אני יודע, ולכן הדגשתי שזה רק בינתיים.
אני עובד כעת על ערך בשם "גרופה וקטומה" שיעסוק בכל הפרטים שבנושא זה, כך שהערך הזה ודומיו יוכלו לעבור צימוק אשר יפה לו.
אני מסכים, הבעיה לא הייתה במס' הבתים של הערך (יש ערכים ארוכים ממנו פי ארבע וחמש), אלא שהוא היה מסורבל מדי.
אני לא חושב שיש צורך בערך נפרד על גו"ק. הפתרון הוא לנסות לתמצת את הערך, וכבר נעשתה עבודה מדהימה בנושא ע"י מישהו. אפשר להמשיך בכיוון זה.
הערך על גריפה וקטימה נחוץ כי יש הרבה פרטים בדיניו הנעים בין שהייה לחזרה ונתינה לכתחילה, והמידע שמצוי בכל הערכים הקיימים הוא תמיד רק חצי התמונה. בערך החדש ינתן לקורא תמונה שלמה של כל סוגי תיקונים שיש להם דין גריפה וקטימה.
בכל אופן, מדוע לבקר ערך בטרם נכתב? המתן עד שאפרסם טיוטה ונדון אז.