לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:פרשנות הפשט למקרא/ארכיון

הגר"א מדבר בדעת הרשב"ם

2
בקשת חכמה (שיחהתרומות)

אחודה חידה ראה לרשב"ם בפנים שמסביר שניתן לרצוע במזוזה. וראה להגר"א שפותח את את דבריו במילים "עי' רשב"ם".

אחודה חידה (שיחהתרומות)

הרשב"ם מבאר שעניין הדלת ומזוזה שהם תמיד מעץ משא"כ קירות הבית פעמים שהם מאבן ולא ניתן לרצוע באוזנו ובקיר, בתוך לשונו הוא מזכיר את המזוזה, אבל אין בזה מאומה מעבר לפסוק עצמו שגם הוא מזכיר את המזוזה, כלומר הרשב"ם לא נחית כלל לעסוק בשאלה אם דוקא דלת או גם מזוזה הוא מפרש נקודה אחרת בפסוק {למה לא בשאר קירות הבית} ובתוך דבריו מזכיר הן את הדלת והן את המזוזה כמו שהוא בלשון הפסוק.


וכעת לדברי הגמ' במהדורה שאני ראיתי (ובדקתי לפני שערכתי כמובן) זה כך. אל הדלת וכו' שהם בשער ועי' רשב"ם : או אל המזוזה פשטא דקרא גם המזוזה כשרה וכו'. ראשית שים לב לנקודתיים שהם להפסיק בין דיבור המתחיל למשנהו, ולעניינינו בין ד"ה אל הדלת וכו' לד"ה או אל המזוזה שהם שתי קטעים נפרדים בדברי הגר"א.


וכעת לביאור דבריו בדיבור המתחיל אל הדלת וכו' עוסק הגר"א בשאלה למה נבחר המקום הזה ועל כך הוא אומר שהם בשער כלומר העניין הוא בזה שהם נמצאים בפתח (כנראה הפרסום שבדבר) וע"ז הוא מציין ועי' רשב"ם כי הרשב"ם אכן עוסק באותו עניין כמו שכתבתי למעלה שהוא מסביר שהקירות הם לפעמים מאבן והדלת והמזוזה תמיד מעץ.

אח"כ מתחיל דיבור חדש או אל המזוזה ובו הגר"א לא מזכיר את הרשב"ם כלל ואכן אין התייחסות ברשב"ם לנושא זה.


היוצא מזה הגר"א לא בא להגדיר את שיטת רשב"ם, אמנם גם אין סתירה בין דבריהם והמהלך של הגר"א שיש כאן עניין מיוחד של חומר חותם יכול להלום גם את דרכו של הרשב"ם, אך מעולם לא בא הגר"א לחדש זה בדעת הרשב"ם בדוקא.