נושא בדף שיחה:יחסי אישות (הלכה)/ארכיון

כתוב בערך אך דורשת שהכוונה מצד הבעל תהיה לקיים מצוות בוראו ולשמח את אשתו וכן מצוות אחרות התלויות בכך כמו מצוות פריה ורביה או הימנעות ממחשבות אסורות

דבר ראשון הכוונה מצד האישה לא אמור להיות שונה באופן מהותי חוץ מזה שכמובן האישה מחויבת לבעלה

דבר שני אני לא מעונין להיכנס לנושא רחב כ"כ אבל זהו נושא טעון מאד ושנוי מחלוקת גדולה בין החסידים והליטאים כאשר לפי הליטאים הכוונה היא להתחבר עם אשתו ע"י ההנאה מהחיבור עימה ולא לשמח אותה כמשהו חיצוני ממנו ולפי שיטות מסוימות בחסידות היה עדיף שלא יהיה את הדבר הזה בכלל כך שלדעתי צריך למצוא נוסח אחר וכוללני יותר כמו אך דורשת שהמעשה לא יבוא ממקום של הנאה גרידא אלא ממקום של עבודת ה' וכל אחד יפרש כדעת רבותיו

היכן מצאת שלאשה יש איזה חיוב לכוין משהו או לעשות מצווה? לכאורה האשה אינה מקיימת בכך שום מצווה (גם בפריה ורביה אינה מצווה) מלבד החיוב המשפטי של חו"מ לבעלה.

בנוגע להמשך, לכאורה הערך לא אמור להתייחס לכל מיני שיטות קיצוניות שלא ברור איך הם מסתדרים עם חז"ל, השו"ע וכתבי האר"י, והם סוג של "הוראת שעה" שראו צדיקים להתייחס למצבים בעייתים של ירידת הדור, אך הם לא קשורים לערך שאמור לייצג רק את ההלכה, ודעת התורה הפסוקה.

א. מצוות פו"ר בוודאי שהיא מקיימת, למרות שהיא לא מצווית.

ב. לגבי כוונות ממנה, יש בזה כמה מקורות, כן מבואר להדיא בזוהר פרשת קדושים, ובעוד מקורות רבים (ראה בקדושה וצניעות עמ' קס - קסב).

ג. בכלל באופן כללי, הגישה החסידית (הכללית) שונה מהמבואר בערך, ואת ההנאה יותר כתאוה שצריך להתגבר עליה (עיין שם בקדושה וצניעות באריכות גדולה), אם כי עצם המעשה כשנעשה כראוי הוא מצוה גדולה, ואני בעד חיפוש נוסח יותר מדוייק.

ד. לגבי הנהגות השייכות לחסידויות מסוימות בלבד, לכאורה יש להביא את דעת אותם הצדיקים בשם אומרם, וכדומה.

עורכי אספקלריה‌‌‏‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ נשמח לחוו"ד. בדגש על הנושא השני שהזכיר מלמד וחוקר, כיון שאם יש לכותבו? הוא צריך לתת תמונה של הגישות השונות.

לגבי א' לא ברור מהיכן אתה כ"כ בטוח. ראה יבמות סה ב לגבי החיוב שנאמר רק למי שדרכו לכבוש. מהיכן לך שמקיימת מצווה?

אם לאשה יש מצוה להינשא, והנישואין מחייבים אותה בדברים המבוארים במשנה בכתובות, אז יש לה מצוה בקיום של הדברים האלו.

הר"ן (קידושין מא:) כתב: דאף על גב דאשה אינה מצווה בפריה ורביה מכל מקום יש לה מצוה מפני שהיא מסייעת לבעלה לקיים מצותו עכ"ל. זאת ועוד, שהרי היא מצווה על "לשבת יצרה". וע"ע שו"ת מים חיים חלק ג סימן מ.

לגבי המצוה כבר כתב מישהו את תגובתו אבל אני לא חושב שזה שייך לענין לא מסתבר שהכוונה של האישה לא משפיעה היא חלק מהמעשה ואם היא עושה אותו לשם דבר אחר אין סיבה להניח שאין השפעה

לגבי התגובה שכתב טישיו א. המכלול מיועד לכולם ולכן גם אם מדובר על שיטה קיצונית ומכיון שיש לה עשרות אלפי אנשים מן הראוי שלא לכתוב אחרת בלא להציג את כל הדעות ובנוסף לדעתי מה שכתוב בפנים לא מייצג את הגישה הליטאית הפשוטה שהיא רב הציבור (בתוספת הספרדים והמזרחי)