בערך כתוב: בתקופתם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש היה הקשר בין הרבי לתלמידיו בדרך של לימוד תורת החסידות, המגיד היה אומר מאמרים באופן קבוע, ואלפי מאמריו נכתבו על ידי תלמידיו שרשמו אותם לעצמם.
תחילת הנהגת דרך החסידות בצורה של רבי וחסידים, היתה בעיר ליז'נסק, שבה הפיץ רבי אלימלך את משנת המגיד ממעזריטש לכל רחבי פולין. משם יצאו תלמידיו המפורסמים כמו המגיד מקוז'ניץ, המאור ושמש, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, והחוזה מלובלין, גם אנשים פשוטים היו מגיעים למקום וזכו לקירוב על ידי רבי אלימלך.
זה נשמע כאילו החסידות בתחילה היתה משהו מאד תורני, ור"א הפך את החסידות לשווה לכל נפש, מה שלא היה ידוע לי, וכשעברתי על ספרי יצחק אלפסי לצורך ערכים אחרים לא ראיתי תאוריה שכזו.
מתייג גם את ספרא.