שמש מרפא שאפו על הערך. (למרות שטרם קראתי אותו
) עבדתי חצי שעה לתקן את השגיאות שהיו בערך, בסוף מצאתי שני הערות שהפנו לאותו סעיף לא קיים בשולחן ערוך, אשמח שתתקן אותם. בינתיים שמתי אותם בהערה מוסתרת.
נושא בדף שיחה:מלאכת מלבן/ארכיון
כעת התחלתי לקרוא כבר ואמשיך לזרוק כאן הערות. בפסקה עור בסוף הפרק קטע המתחיל בתוקף איסור כיבוס עור, הוא לא מתחבר טוב לקטע הקודם. יש לי תחושה שהוא היה בהתחלה הקטע הסופי של הפסקה הקודמת ("אב המלאכה") ואחר כך התווסף כל הפסקה על עור לפניו, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה?
השגיאות היו בעיקר בקטע שהוספתי אמש בחיפזון. להבא אפשר להשאיר לי את המוטל עלי, או לשחזר...
אכן חשתי בכך, אבל לא מצאתי מקום יותר טוב. התחושה שלך אינה נכונה, כי זה מתייחס ספציפית לכיבוס עור, ובשאלה אם זה דאו'. הפסקה הקודמת עוסקת באבות ותולדות. החלפתי שם מילה אחת להבהיר זאת.
עדיין לא הבנתי איך אתה מביא מחלוקת בדעת הרמב"ם לענין עור קשה ואז בקטע נוסף יש "מחלוקת אחרונים" כללית?
יש מחלוקת בדעת הרמב"ם (שיסודה בסתירה בין פסק הרמב"ם לגבי דם חטאת ובין פסקו בהל' שבת), וכן יש מחלוקת כללית לגבי כיבוס עור (גם רך), שבה הרמב"ם לא מאוזכר. לא הצלחתי לחשוב על צורה טובה יותר לארגן את המידע.
דעת השיבלי הלקט בקטע כסכוס צריך קצת יותר הסבר בעיקר מצד ההקשר.
עכשיו יותר טוב?
אכן.
שמש מרפא שאפו על היצירה המשובחת - כרגיל. ”כסכוס” זאת לא מילה בעברית מדוברת, ואם אני לא מצליח לתרגם אותה - עליך המלאכה לגמור.
הכל לטובה, השתמשתי במילה "כסכוס" לא לפני שבדקתי באתר האקדמיה שזו מילה בעברית (אמנם ספרותית). אני לא מוצא לה תחליף.
עברית ספרותית זאת לא עברית מדוברת... אם אתה לא מוצא לה תחליף, אפשר להסביר במספר מילים.
עכשיו אני רואה שהם מסבירים את המילה כ- שיפשוף. אם אתה לא מסכים עם ההסבר, לא כדאי להסתמך עליהם... ובר מן דין, כאחד שקרא המון ספרים, לא זכור לי שראיתי את המילה הזו אי-פעם בספרות רגילה.
זה מקרה פרטי של שפשוף.
לא הצלחתי חהבין את הקשר למקרה פרטי
שפשוף כולל גם כסכוס, אבל לא כל שפשוף הוא גם כסכוס.
[דרוש מקור] [דרושה הבהרה]
אסביר. שפשוף כולל כל צורה שפשוף, בין אם אני משפשף בידיים או באמצעות הבגד עצמו. אבל כסכוס הוא שהשפשוף נעשה באמצעות הבגד עצמו, כמו בלולב ובכיבוס עור. כך שנכון לומר שכסכוס=לשפשף, כי זה גם שפשוף, אבל לא שלשפשף=לכסכס. "מקרה פרטי" כלומר ששפשוף זה כוללני מדי.
ובזה יתורצו גם הקושיות מהאקדמיה, ולהבדיל גם מרש"י...
זה אומר בערך כך
בתלמוד נאסר לשפשף את שני צדי סודר זה על זה בכדי לצחצחו, אך הותר לשפשף את שני צדי כותונת] זה על זה. בביאור החילוק ביניהם נחלקו הראשונים: יש שכתבו שמאחר שכותונת היא בגד פנימי, אין אדם מקפיד על מראהו ולכן אין בשפשוף שני צידיו זה על זה איסור
יותר טוב?...
נכון שהכוונה היא לשפשף? אם כן, ודאי שעדיף להחליף למילה זו. דא עקא, גם הדין שצריך לכסכס את הלולב הכוונה היא לשפשף?!
בעצם, אולי זאת באמת הכוונה, לשפשף את העלים אחד על השני...
אכן.
למעשה אני חושב שהפתרון הטוב ביותר הוא להוסיף {{ביאור}}.
לאחר חיפוש מהיר, כאן ודאי שהכוונה היא לשפשף[1], לא רואה צורך בביאור, לדעתי אפשר לכתוב בפשטות לשפשף. בלולב אין לי באמת הסבר מניח את הדעת, תמיד הבנתי שזה לנער...
ד"ת עשירים במקום אחר. ראה רש"י, מסכת זבחים, דף צד עמוד ב, ד"ה כסכוס
אוקי. אולי ביאור באמת עדיף
אגב, נמנעתי מלתקן יותר מדי, אך נדמה לי שחסר-רקע בקריאה תורנית עלול להתקשות בקריאת חלק מהערך.
אשמח למיקוד (אגב, לא לגמרי הבנתי מה הבעיה התחבירית ב"ועוד", אם כי רצוי לפרט מי הם ה"ועוד" הללו...).
בקריאה נוספת לא ראיתי משהו משמעותי, לא יודע מה ראיתי קודם. הבעיה היא, שלכתוב (; ועוד) לדעתי לא נכון תחבירית, אם-כי ייתכן שאני טועה, ובלי (;) אפשר להבין שהכוונה היא למקומות נוספים בספר האחרון. בהחלט עדיף לפרט...
אז מוחקים את הפסיק-נקודה... לא חשוב.
הסברתי, שזה עלול להטעות שהכוונה למקומות נוספים בספר