הרבה התלבטתי אם להגיב, או לשתוק... אני הוא אותו עורך העלוב שחסר לו כ"כ ההרגש לנושאי התורה ומוסריה ועסוק רק בכבוד עצמו ברצון שיעריכו אותו וכו' וכו' וכו'.
אגלה לכם מצפוני לבי בכנות: לא עלה לי בקלות לבטל עריכתו של רבי חיים... ברצינות. ממש יראתי ללחוץ על הכפתור (פשוט, "הֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה; שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ - העיסוק בנושא הרמ"מ משקלוב נחשב אצלי כמשחק באש ממש). אבל חשבתי שהאכיפה לכללים כאן במכלול יועיל יותר לש"ש ולטובת היהדות ממחיקה גורפת. אז אמרתי קפיטל תהילים (בפועל), אזרתי אומץ ובטלתי עריכתו. הוספתי בקשה מיוחדת (בתקציר העריכה) שייפתח ע"ז דיון בדף השיחה, עם תקווה ותפילה עמוקה שיגיע להסכמה עם ספרא (שהשאיר הדברים בכוונה) ויוסרו הדברים.
מצפוני עדיין לא היה שקט... חזרתי שוב למשרד ושלחתי מייל מיוחד לחיים ב. בבקשה חוזרת, בה כתבתי במפורש:
"נאלצתי לבטל עריכתך בדף 'רבי מנחם מנדל משקלוב', כי עריכה זו היתה שחזור של עריכות קודמות שבוטלו (בכוונה, ע"י ספרא) וע"פ כללי המכלול זה נחשב כמלחמת עריכה. מאידך, ע"פ דעתי הקלושה, טוב למחוק קטע זה. על כן, אבקש ממך, שתפתח דיון בדף השיחה אודות הקטע ובעז"ה נצליח להגיע לידי הסכמה."
כל הזמן בדקתי בקוצר רוח, מתי תבוא לידי ורבי חיים כבר יפתח את הדיון... והנה! אה, בשמחה רבה קראתי את הדברים וחשתי קלות באבריי... עוד מעט ויועלמו הדברים לעלמי עלמייא. הענקתי לו תודה וצלצלתי מהר לכל המכלולאים הפעילים שיבואו ויעזרו להסיר את המכשלה הזאת.
פתאום אני מגלה ש"אין לי טיפ טיפה של יראת שמים". מדובר "במינות, כפירה ורמיסת התורה". הוי גיוואלד. אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ ה"י.
ואז אני מגלה, הודות לשמו ית', שעדיין יש לי תקוה, יש פתרון: "חזרה בתשובה! כפשוטו ממש". תודה לך חיים ב. על הפתרון היקר הזה. לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל ה' כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ. ישתבח שמו לעד!
אדר שמח!
