לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:פרשת מתחם גולובנציץ/ארכיון

איש תם (שיחהתרומות)

כתוב בערך שר' חיים בין המתירים, בעוד שהאמת שר' חיים לא הביע מעולם דעתו להיתר, רק להיפך יש מכתב של שלוש מגדולי הרבנים שהיו אצלו ומביאים בשמו שאסור.

אמנם, התפרסם ביתד מכתב ברכה מר' חיים לקראת האיכלוס שהכל נעשה כהלכה.

לאור זאת שאני לא יכול להטיל דופי בשני המקורות האמורים, אז אני לא יכול לבחור בצד אחד ולמחוק את הצד השני.

ולמען האמת, אם היה מדובר בשתי גמרות סותרות באופן הזה. כל אחד מאיתנו שינסה לחשוב איך תוספות היו מתרצים את הסתירה אם לא כך "וי"ל שבאמת דעתו של ר' חיים להלכה שאסור לחפור במקום, אבל כיון שהחופרים פעלו על פי היתרו של ר' משה שטרנבוך, לכן נחשב שעשו על פי הלכה ותבוא עליהם ברכה".

אם יש מישהו שיש לו נוסחה אחרת או שחושב שאחד מהצדדים שקרן או מדומיין נא לנמק.

אני מבין שמדובר בנושא טעון ואני לא אוהב מריבות, אז הצעתי את הדברים בפני הרבנים ואני לא מתכוין להזיע בענין.

קובנא (שיחהתרומות)

נראה לי פשעט'ל מוזר קצת. (לי יש תירוץ אחר...)

איש תם (שיחהתרומות)

אם אתה לא יכול לכתוב אותו כאן, אז תשאיר אותו לעצמך, זה עיוות מוחלט לכתוב בצורה סתמית שהוא התיר בעוד שבזמן אמת מעידים רבנים גדולים משמו שזה אסור.

ספרא (שיחהתרומות)

ניתן לכתוב כי לדעתו זה מותר בדיעבד.

וחי בהם (שיחהתרומות)

הכל תלוי בהצגת הנתונים. בפעם הראשונה באו רבנים שדעתם האישית היתה שזה קברי ישראל ואסור לבנות שם וכיון שהם הציגו כך את הנתונים, כנראה נענע ר' חיים את ראשו כמסכים ע"פ מה ששמע מהם.

אח"כ באו חברי ועדת ההיגוי אל הגר"ח והביאו לו את התמונה השלימה מנקודת מבטם, ואז הסכים הגר"ח שזה מותר, וזו דעתו הסופית.

ואני מוסיף עוד מה ששמעתי מכלי ראשון, כי בעת שר' חיים עמד להוציא את מכתבו להיתר, שמעו מזאת האוסרים ומיהרו לשלוח אליו את הרב בויאר, ואכן הוא ניסה לשכנעו אבל ר' חיים לא קיבל את דבריו וחתם להיתר, כך שברור שזה דעת ר' חיים.