לאחרונה רבו המערערים על הניסוח בערך. אבקש חוות דעת מכלולאים פעילים האם להשאיר כפי שהוא מופיע עכשיו? דהיינו לא כתוב שהוא עושה נגד השו"ע. (למרות שכך דעתי האישית. מי אני שאביע דעה נגד יהודים צדיקים) אבל עדיין כתוב שזה לא מתיישב עם ההלכה הפסוקה בשו"ע. (הסברים למעשיו יש למכביר. וכאן לא המקום להיכנס לכך. זה עדיין לא מיישב זאת עם ההלכה הפסוקה, זה רק מסביר למה "לו" מותר).
שמחה הררי אל תשנה לפני שתתגבש כאן דעה ברורה של המכלולאים.
בחלק א' של משנה ברורה יש יותר מסעיף אחד ואם דבר שנראה לך סותר סעיף מסויים זה לא אומר שהוא לא מסתדר עם סעיף אחר שמגביל את הסעיף שאתה מתכוין אליו, זה לא 'הוא' גם אתה וכל יהודי אחר בתנאים שלו ובעיסוקים שלו תצטרך לעשות את מה שהוא עושה, מדובר בנידונים הלכתיים פשוטים ומפורשים, ובכוונה לא ציינתי סתם רבנים אלא פוסקי הלכה, וכל ענייני הסדרים שלו בענייני התפילה מתיישבים טוב מאד עם ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך הרבה יותר מענייני התפילה שלי ושלך.
אתה מדבר בתור רב? גם אם אתה נושא את התואר הזה וראוי לזה, אם יש בדבר מחלוקת אי אפשר לכתוב לא מתיישב עם ההלכה הפסוקה, אגב הוא העיד על עצמו שאין שום פוסק שישמע את השיקולים שלו ולא יודה לו, ובאמת כפי שציינתי גדולי הפוסקים הסכימו איתו.
לדעתי צריך לכתוב "גם לאחר זמני התפילה המפורטים בהלכה". זו קביעת עובדה נכונה, שמאידך אינה קובעת שהוא עושה נגד השלחן ערוך.
הוא באמת לא עושה נגד השלחן ערוך, כי אם (לדוגמא) הוא סבור שהוא כל היום בגדר "עוסק במצוה" או ב"צרכי ציבור", הרי שהנהגתו מיושבת על פי דברי השלחן ערוך במקום אחר.
וכן כל תירוץ הלכתי אחר שהוא אומר (והוא אכן אומר), גם אם אינו מסתמך על סעיף בשלחן ערוך, הרי ברור שבדברים שאנו נוהגים אחרת מפסק הלשחן ערוך על פי ראייה מספר תשובות שחולק על השלחן ערוך על פי ראייה מהגמרא (לדוגמא), לא נקרא לזה בשום אופן "הנהגה נגד השלחן ערוך".
שמעתי בעבר מפי תלמידי חכמים חשובים חסידי אמשינוב, כי האדמו"ר תמיד נאחז באיזו שיטה יחידאה, ועקב היותו בגדר אונס וכו' הוא מורה לעצמו להקל כדעת אותם שיטות. זאת אומרת שלמרות שבשו"ע לא נפסק כאתם שיטות, עדיין הוא נוהג עפ"י תורה. בשעתו הם גם הראו לי הוכחות שונות לכך, אך הזמן עושה את שלו, וכבר הספקתי לשכוח.
כמו כן, ידועים כמה עובדות של גדולי ישראל שנתבקשו להעיר לו על הנהגתו (כגון ר' שלמה זלמן אויערבאך, העדה החרדית ששלחה אליו את ר' מאיר בראנדסדורפר, וכמדומה כי גם הרב שך ניסה להתערב בעניינו) - וכולם התבטאו באותו סגנון כי הקטן אינו יכול להעיר לגדול וכו' וכו').
חבר'ה נסחפתם. לא זה הדיון שלי. אני כתבתי בפירוש כי מי אני שאביע דעה. אולם בכתיבת אינו מתיישב עם ההלכה הפסוקה זאת מציאות. גם יחיד ורבים הסכים שזאת לא ההלכה הפסוקה בשו"ע. הווי אומר משיקולים ששגבו מאיתנו ושמורים עמו הוא אינו נוהג בנושא הזמנים כפי הנפסק בשו"ע. נקודה. אני לא ראיתי מישהו שחולק על זה. אתם מכירים הלכה בשו"ע שמאפשרת להתפלל שחרית אחרי חצות? אני לא. אז אין זה משנה מה הסיבה. אבל זאת העובדה שההנהגה שלו לא מסתדרת אם הנפסק בשו"ע. וגם זה חשוב אין שום סעיף בשו"ע שמחריג שניתן להיתלות בו. יש אולי שיקולים אחרים שודאי שהוא מסתמך עליהם אולם בעצם הנד' האם זה מתיישב עם השו"ע התשובה היא לא.
בשולחן ערוך כתוב שאחרי זמן תפילה זה תשלומים וגם אחרי חצות זה תשלומין ואף אחד לא אמר שהוא מתפלל את השחרית שלנו אחרי חצות אבל הוא מתפלל את סדר תפילת השחרית אחרי חצות שזה מבואר בפוסקים שאנוס רשאי, וזה לא שום דברים נשגבים.
אדרבה, אולי תוכל לציין לנו לאיזה סימן בשו"ע כוונתך? האם יש סעיף כל-שהוא בשו"ע ונושאי כליו המשווה בין תפילה אחר זמן תפילה עד חצות (שגם היא בדיעבד גמור - שו"ע סי' פט) לבין תפילה אחר חצות שברכותיו לבטלה (שם)?
יש מקילין לומר ברכות ק"ש כל היום במקום אונס - עיין ביאור הלכה סי' נח ד"ה קוראה (וראה עוד 'פסקי תשובות' סי' נח אות יב).
ולגבי פסוד"ז בברכותיה כל היום - ראה משנה ברורה סי' עא סק"ד
א) דעת הרמב"ם שברכות ק"ש אין להם קבע, וזמנם כל היום (והכסף משנה מחדש כי לדעתו גם ק"ש עצמה זמנה מדאורייתא כל היום, עיי"ש, אולם כבר חלק עליו המג"א ועוד).
ב) עיין בפרי חדש שהביא הבה"ל, וראה מראי מקומות נוספים בפסקי תשובות שם
די. זה לא הדיון. אנחנו לא ראויים ולא אמורים לדון האם זה לפי ההלכה. גם אם מישהו אמור לדון זה ודאי לא המסגרת.
השאלה היא אחת ה"ניסוח". האם זה בסדר או לא.
צודק בהחלט. רק שבהיות שהוזכרו כאן דברים לא נכונים, ראיתי לנכון להגיב על כך (בבחינת 'אל תשכן באהלך עוולה).
לגופו של ענין - מקוה צודק בהחלט, ואין חולק על כך (מלבד שמחה הררי שכנראה עקב היותו חדש במערכת עדיין לא הספיק לקלוט כי המכלול אינו במה להפצת דעות אישיות, אלא אך ורק היצמדות מוחלטת לעובדות טכניות ויבשות, בלי פרשנויות כל-שהם).
כתבתי לעיל את מה שכתבתי רק כדי שלא ייפתח כאן פתח בעתיד לאי-מי לחיסול חשבונות וכדו'..
ובכלל שאלה על דבר מסוים אם הוא מתיישב עם הנפסק או לא זה דברים שאנחנו יכולים להכריע אפילו אם למדנו שתיים וחצי סימנים בשולחן ערוך גם אם סעיף באבן העזר מיישב את הדרך שלו הוא כבר לא נקרא 'אינו מתיישב עם הנפסק', לכלל אני לא מבין למה כל כך קריטי לצייין פה פרט זה, יותר מעניין אם תכתוב שחתונות ילדיו התחילו בשעות המוקדמות של הבוקר ונמשכות במשך כ22 שעות, או שבשמחות היה קורה שבמשך שש שעות היה עומד על רגליו לברך ב'לחיים' את חסידיו ואורחיו, או שאמירת ה' לשנה טובה' בימי ראש השנה נ היתה נמשכת יותר מארבע שעות לציבור שמנה פחות מארבע מאות איש, ואם תרצה נקודות ציון על סדריו המשונים אפשר בהרבה דרכים ולא צריך להיכנס למקומות שדורשים הכרעת פוסק בעל שיעור קומה,
חסיד אמשינוב יקר ונכבד: ודאי ידוע לך כי המכלול מהווה אנציקלופדיה, בו מוזכרים בקצרה פרטים המאפיינים את הדמות ואת הנהגתה. העובדה שזמניו וסדריו של האדמו"ר מאמשינוב משובשים מאד (ולא לנו הקטנים השגה ברום גודל מעלתו) - היא חלק אינטגרלי מהמאפיינים שלו, וכל דרדק יוכל לציין לך זאת (תעיד על כך תעשיית הבדיחות סביב הנושא).
משכך, אין מנוס מלציין נקודה זו, ואם נשמיט זאת (רק משום שמסיבה לא מובנת לא נוח לך עם זה) - חטאנו לאמת, וחטאנו להצגת העובדות כפי שהם.
אכן תוכל גם לציין כי העבודת ה' שלו נמשכת תמיד שעות ארוכות, מתוך כוחות על אנושיים, בלי אכילה ובלי שינה (כמובן - על הכתיבה להיות בלי ניפוחים והגזמות ובלי פרשנות אישית, אלא אך ורק עובדות יבשות, וגם חשובות מספיק בכדי להיכנס לאנציקלופדיה - שאיננה ספר ביוגרפי או עלון פנימי של החסידות).
מאחל לך הצלחה וכל טוב, ובטוחני כי עם הזמן, לאחר קריאת ערכים שונים ולאחר קבלת הערותיהם של עמיתיך המנוסים הדורשים את טובתך בד בבד עם טובת המכלול ואלפי קוראיו - תרכוש נסיון וידע בניסוח אנציקלופדי, להנאת ולתועלת כולנו.
'זמנים וסדרים משובשים מאד' זה דבר אחד ו'אינו מתיישב עם השולחן ערוך' זה דבר אחר וזה גם לא נתון יבש, נתון יבש זה 'תפילת שחרית יכולה להתאחר לשעות הערב' או מה שמקווה כתב ואם אינך רוצה לכתוב כך, מה שנכתב זה הסתכלות סובייקטיבית שמגיעה פשוט מחוסר ידע,
מסכים לחלוטין - לשם השוואה, האם הגיוני לציין אצל רבנים המתפללים ביחידות, או במהירות שאינם נוהגים עפ"י השולחן ערוך? [ציבור, מונה מעות] אפשר לציין את השעות ללא הסתירה לשולחן ערוך.
טוב, חזרנו לנקודת ההתחלה. ושוב - אם יש לך מקור בשו"ע המצדיק את הנהגתו (מבחינת ההלכה הפסוקה) - ציין לנו כאן בבקשה. אני כבר אכול מרוב סקרנות..
[ולתשומת לבך: קח בחשבון שאם תחזור שוב ושוב על טענותיך - זה לא יהפוך אותם לנכונים או משכנעים יותר. זה רק יתחיל לשעמם ויהפוך את הדיון לחסר טעם. חבל על הזמן שלך ושלי ושל יתר המגיבים].
אני רק טוען שזה חסר טעם שאני יגיד מה שאני יודע ואתה תגיד מה שאתה יודע ושנינו יותר לא יודעים מיודעים ואנחנו מדברים באדם שגדולי ישראל אמרו שהוא גדול,
מקווה צודק שאנחנו לא ראויים ולא פה המקום להכרעת הדיון הזה,
ולגבי ההצבעה לדעתי לא חייבים לציין את הנושא הזה, ואם אתם מתעקשים שזה חובה אז לא יותר ממה שעם סגולה כתב,
ניסחתי כפי שמופיע בערכו:
פרסומו העיקרי הוא בשל סדר יומו המיוחד, עד כדי שסדרי השבת שלו מסתיימים לפעמים ביום ראשון. מלבד שהוא מאריך מאוד בתפילתו, הוא נוהג להתכונן זמן רב לפני קיום מצוות ותפילות, פעמים רבות הרבה מעבר לזמני ההלכה המקובלים לפי השולחן ערוך.
זמני "ההלכה" על פי "שולחן ערוך", זה כפילות מיותרת, הסרתי את הכפילות ויצרתי קישור פנימי
זה לא נכון. כי ודאי שהוא מקפיד על ההלכה. רק שהוא לא נוהג כפי שהיא נפסקה בשולחן ערוך מסיבות שונות.
בעיני אתה צודק. אבל הוא כנראה לא סבור כך... הוא ודאי מקפיד על ההלכה, הוא רק סבור שהשו"ע פשוט לא מתייחס לזה וכו'
בנושא של תפילה הוא לא סומך על דעה יחידאה (ולמיטב ידיעתי גם אין "דעה יחידאה" שמתירה להתפלל את תפילות השבת ביום ראשון...). יש לו משנה סדורה ומקורית בנושא מבחינה הלכתית, והוא גם מסביר אותה היטב. אלא שהמכלול אינו מקום לדיונים מסוג זה ועל כן לא אאריך.
