מכלולאים פעילים , מישהו יכול להסביר את המונח פילוסוף אלקי
רבינו היה איש אשכולות, מדען, רופא, מהנדס, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים האלוקיים.
מכלולאים פעילים , מישהו יכול להסביר את המונח פילוסוף אלקי
רבינו היה איש אשכולות, מדען, רופא, מהנדס, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים האלוקיים.
זה נשמע שיוך לקבוצה של אלו שהתפיסה שלהם באלוקות לא הייתה זו המוכרת לנו שמבוססת על תורת הקבלה, אלא על הפילוסופיה. למשל שמעתי פעם, שהמונח עשר ספירות שאנחנו מכירים מעולם הקבלה, הוא למעשה מושג המקובל גם על הפילוסופים. כמו כן שמעתי שלספר היצירה יש פרשנות פילוסופית. לפי מה שאני יודע, הרמב"ם שייך לאסכולה הזאת, לעומת הרמב"ן למשל, ששייך לאסכולה הקבלית. אני מניח עמוס חדד שכל זה ידוע לך, אבל בכל זאת רציתי להגיב, כי אם אפשר להגיב בדברים שלא כל כך מבינים בהם, אז למה לא.
הביטוי פילוסוף א-להי הוא כינוי שמשתמשים בו ראשונים ואחרונים, ביחס למי שחכם בחכמת הא-להות על דרך העיון השכלי הפילוסופי.
יש גם ביטוי "פילוסוף טבעי" ביחס לפילוסוף חכם בחכמת הטבע.
הרצתי כמה חיפושים באוצר החכמה וראיתי כדברי חנניה.דבר מעניין שראיתי מובא בשם הרמב"ם ב'מלות ההגיון' (שער יד) ש"הפילוסופיה העיונית נחלקת לג' חלקים: הלמודית, הטבעית והא-להית'. וגם בהקדמה לחובת הלבבות מביא חלוקה של ה'חכמה' שמתחלקת לשלושה חלקים. החלק הראשון חכמת היצירות... והחלק השני היא חכמת השימוש... "והחלק השלישי קורין לה בלשון ערבי אלעלם אלהי, והיא חכמת הא-להות..." עיי"ש בדבריו שהן כקילורין לעיניים. בהמשך לדברי לעיל אני חושב כעת, שזהו ההבדל בין חכמת ה'קבלה' שאינה נשענת על הוכחות אלא על קבלה של תלמיד מרבו, לעומת הפילוסופיה שהיא כן נשענת על הוכחות הגיוניות, אם כי שרואים שזהו סוג מסוים של חשיבה שקובע שם לעצמו.
תשאל את מעלת התורה שכתב את זה. אני חושב שכל הערך מנוסח כהקדמה לספרו של הרלב"ג ולא כאנציקלופדיה.
מסכים; הערך זקוק לעריכה דחופה, בשל היותו אי-אנציקלופדי לחלוטין.
מכלולאים פעילים, אנא הואילו לטפל בו; תודה רבה מראש.
הדוגמא המובהקת לכך היא השינוי של כל הערך מהמילה 'רלב"ג' למילה 'רבינו', מה זה רבינו, על איזה רב כתובה המילה רבינו באנציקלופדיה נורמאלית, צריך למחוק את העריכה של מעלת התורה דחוף, אא"כ יתקבלו הבהרות.