מעכב מונואמין אוקסידאז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף MAOI)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מעכבי מונואמין אוקסידאז (באנגלית: Monoamine oxidase inhibitors, בראשי תיבות: MAO-I) היא קבוצת תרופות המעכבות את פעילות האנזים מונואמין אוקסידאז (באנגלית Monoamine oxidase ובראשי תיבות MAO). השימוש העיקרי של ה-MAOI הוא טיפול נגד דיכאון, במיוחד דיכאון עמיד לטיפול ודיכאון לא טיפוסי.[1][2] MAOI משמשות גם לטיפול בהפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית, מחלת פרקינסון והפרעות נוספות.[3][4]

MAOI יצאו לשוק ב-1950 ובהמשך היו התרופות הראשונות שאושרו לשימוש כנגד דיכאון.[4][5]

למרות יעילותן המוכחת, ה-MAOI אינן משמשות כתרופות קו ראשון כנגד דיכאון. הן גורמות לתופעות לוואי שונות והמסוכנת שבהן היא פיתוח לחץ דם גבוה, והשימוש בהן מחייב שמירה על דיאטה קפדנית ביותר.[4][6] הופעת התרופות מקבוצת ה-SSRI גרמה לירידה נוספת בשימוש ב-MAOI. כיום השימוש ב-MAOI מוגבל בעיקר למקרים של דיכאון העמיד לטיפולים אחרים,[2] והשימוש בהן כתרופות קו שני אינו קשור ליעילותן אלא לבטיחות בשימוש.[6]

היסטוריה

האיזוקרבוקסזיד (Isocarboxazid) במקור הייתה תרופה לטיפול כנגד שחפת.[6][7] השפעתה כנוגדת דיכאון נחשפה רק במהלך הטיפול שניתן לחולי שחפת בהם נצפה שיפור במצב הרוח[6]. מחקר מאוחר יותר חשף שמנגנון הפעולה שלה הוא דרך עיכוב האנזים MAO.[7] הדבר הוביל לפיתוח תיאוריית המונואמין של דיכאון. בתחילת שנות ה-50. בהמשך גילו שיש שני איזואנזימים - מונואמין אוקסידאז A ו-B. הדבר הוביל לפיתוח MAOI סלקטיביים, הפועלים רק על אחד האיזואנזימים בהנחה שכך יצטמצם פרופיל תופעות הלוואי.[8] ה-MAOI מהדור הראשון בנוסף להיותם לא סלקטיביים לגבי האיזואנזימים הם נקשרים אליהם בצורה לא הפיכה, כך שתופעות הלוואי נמשכות לאורך יותר זמן. נעשה ניסיון לפתח MAOI שבנוסף להיותם סלקטיביים הקישור שלהם ל-MAO הוא זמני והפיך.

מעכבי מונואמין אוקסידאז שאושרו לשימוש נגד דיכאון ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הם: איזוקרבוקסזיד (Isocarboxazid) שאושר ב-1959, פנלזין (Phenelzine) שאושר ב-1961[9], וטראנילציפרומין (Tranylcypromine) שאושר אף הוא ב-1961[10] לשימוש בדיכאון ללא מלנכוליה.[11] בשנת 2006 אושרה הסלנג'ילין (Selegiline)[12] בשימוש כמדבקת עור.[13] מתן התרופה כמדבקת עור הפחית תופעות לוואי וצמצם את הצורך בהגבלות תזונתיות.[14]

ה-MAOI הראשונות חסמו בצורה לא הפיכה את שני האיזואנזימים (מונואמין אוקסידאז A ו-B). יותר מאוחר יצאו לשוק קבוצה של MAOI סלקטיביים (שעכבו רק אחד מהאיזואנזימים A או B) ופעולתן הפיכה. קבוצה זו מקטינה משמעותית את הסיכון בתופעות לוואי שונות וביניהן את החשש העיקרי - יתר לחץ דם משברי הנגרם ע"י עודף טיראמין. הראשונה שיצאה לשוק הייתה המוקלובימיד (moclobemide),[15] שאושרה בארצות שונות לטיפול בדיכאון, בארה"ב אושרה ע"י ה-FDA לשימוש כנגד מיגרנה.[16]

שימושים רפואיים

דיכאון

השימוש הרפואי העיקרי של תרופות מקבוצת ה-MAOI הוא טיפול בדיכאון.[5][17] יש מחקרים שונים המצביעים על עדיפות קלינית בטיפול בהן בסוגים ספציפיים של דיכאון:

  • יש מחקרים המצביעים על כך שפנלזין יעילה יותר מטריציקלים בטיפול בדיכאון אטיפי. דיכאון אטיפי מתאפיין בתגובתיות יתר של מצב הרוח לקורא בסביבת האדם, רגישות גבוהה ליחסים בין אישיים ודחייה, חוסר אנרגיה בולטת, רעב קיצוני (hyperphagia), ושינה מרובה.[18][19]
  • פנלזין הוגדרה במיוחד כמתאים לנשים צעירות עם דיכאון ובעיות במצב הרוח.[20]
  • יש עדות לכך שמעכבי MAOI יעילים מהטריציקלים בטיפול בדיכאון שהוא חלק ממחלה ביפולרית.[18][19]

הפרעת פאניקה

מחקרים העלו כי MAOI מתאימות לטיפול בהפרעת פאניקה,[18][21][22] כיום קו ראשון לטיפול בהפרעות פאניקה בתרופות מקבוצות אחרות כמו: SSRI, SNRI, טריציקלים ובנזודיאזפינים.[23] [24]

MAOI לא נבחרות כתרופות מהקו הראשון לטיפול בהפרעת פאניקה בגלל תופעות הלוואי המסכנות חיים שלהן ובגלל קיום אינטראקציות עם תרופות רבות אחרות.[25]

חרדה חברתית (social phobia)

ממחקרים עולה ש-MAOI יעילות לטיפול בחרדה חברתית.[18][19] זו הייתה קבוצת נוגדי הדיכאון הראשונה שהוכרה כיעילה כנגד חרדה חברתית.[26] השימוש בהן נדיר בשל תופעות הלוואי המסוכנות המלוות את הטיפול בהן.[27]

בולימיה (bulimia nervosa)

יעילות ה-MAOI כטיפול בבולמיה הוכחה במחקרים שנעשו למול פלצבו,[28][29] והן משמשים בטיפול בבולימיה.[18][19]

סקירה שנעשתה על טיפולים שונים בבולימיה כללה השפעה של: טריציקליים, SSRI, ו-MAOI. מהסקירה עולה נמצא שכל התרופות אכן עוזרות אך במידה מוגבלת.[30]

הפרעה פוסט טראומטית (PTSD)

MAOI משמשות לטיפול בתסמונת פוסט טראומטית,[18] אך נמצאו פחות יעילות מתרופות השייכות לקבוצת ה-SSRI וה-SNRI.[31]

לא ברור אם הדבר נכון גם לגבי MAOI שהם סלקטיביים והפיכים. במחקר שנעשה ב-2005 שהשווה מונוקלובמיד (moclobemide), פלואקסטין (fluoxetine) וטיאנפטין (tianeptine) כטיפול בהפרעה פוסט טראומטית, נמצא שהשפעתן שווה.[32]

תעוקת לב (anginal pain)

במחקר שפורסם ב-1960 נמצא שאיפרוניאזיד יעילה מאוד בטיפול בתעוקת לב, אם כי מלכתחילה היה ברור שהשימוש בה בעייתי בשל תופעות הלוואי הקשורות לטיפול בתרופות מקבוצת ה-MAOI.[33] האופציה לשימוש ב-MAOI כטיפול בתעוקת לב עדיין קיימת כיום.[18]

כאב פנים בלתי טיפוסי (atypical facial pain)

MAOI משמשות לטיפול בכאב פנים בלתי טיפוסי.[18] בסקירה שנערכה ב-1995 נמצא שלהקלה בכאב פנים בלתי טיפוסי מתאימים טריצקלים (כמו אמיטריפטילין ואימיפרמין), MAOI ונוגדי התכווצויות (כמו קרבאמזפין ופניטואין).[34]

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

MAOI נמצאו מתאימות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.[18][19] במחקר שבו הושווה הטיפול ב-MAOI לעומת טיפול בדקסטרו אמפטמין סולפאט (dextroamphetamine sulfate), התגובה ל-MAOI הייתה מהירה וטובה.[35] עדיין השימוש ב-MAOI בהפרעת קשב וריכוז הוא מוגבל ביותר בשל תופעות הלוואי השונות והצורך בהגבלות בתזונה בעת לקיחת התרופה.

מיגרנה

MAOI נמצאו מתאימות לטיפול במיגרנות.[18] מקלובמיד (moclobemide) נמצאה יעילה כטיפול מניעתי במיגרנה ובכאב ראש תעוקתי (tension-type headache).[36]

תת לחץ דם תנוחתי

MAOI יכולות גם לגרום וגם לטפל בתת לחץ דם תנוחתי, וזה בהקשר ל-MAOI הספציפי בו נעשה השימוש.

MAOI נמצאו מתאימות לטיפול בתת לחץ דם תנוחתי.[18] פורסמו תיאורי מקרה בהם שולבו MAOI עם תרופות שונות לטיפול בתת לחץ דם תנוחתי. בין התרופות שהוזכרו: הידרוקסיאמפטמין (hydroxyamphetamine), פלודרוקורטיזון (fludrocortisone),[37] 9-אלפא-פלורוהידרוקורטיזון (9-alpha-fluorohydrocortisone),[38] טיראמין (Tyramine)[39].

דיכאון שאחרי פגיעה מוחית טראומטית

אחרי פגיעה מוחית טראומתית סימפטומים נוירופסיכיאטריים הם שכיחים מאוד. מדובר בטראומת ראש - traumatic brain injury (TBI).

אין היום המלצות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי אך נעשו מחקרים בנושא, שעדיין יש צורך בהעמקה וברחבה שלהם. ההמלצה היום היא מתן מתין פנידאט לסימפטומים הקשורים לפגיעה בקוגניציה, וסרטלין (שהיא תרופה מקבוצת ה-SSRI) כנגד דיכאון לאחר טראומה.[40]

למרות שההמלצה הראשונית היא מתן סרטלין, גם MAOI נמצאו מתאימות לטיפול בדיכאון אחרי פגיעה מוחית טראומטית.[18]

הטיפול המומלץ לדיכאון שאחרי פגיעה מוחית הוא שילוב של נוגדי דיכאון סרוטונרגיים והתערבויות בעלות אופי קוגניטיבי-התנהגותי. בניסיון שנעשה עם חולים שלא הגיבו לאמיטריפטילין (amitriptyline) גם פנלזין לא צלח. במחקר אחר מקלובמיד (meclobemide) נמצא אפקטיבי.[41]

טיפול בילדים ובמתבגרים

מתן MAOI לילדים ובני נוער נמצא עדיין במחקר.[42] כשלוקחים בחשבון את תופעות הלוואי של ה-MAOI ואת ההגבלות התזונתיות למי שמטופל בהן הנטייה כיום היא להימנע משימוש בהם בילדים.

טיפול בקשישים

הטיפול ב-MAOI לא הפיכות (כמו פנלזין וטראנילציפרומין) כולל סיכון בגלל תופעות הלוואי ובעיקר בגלל החשש ממשבר לחץ הדם. בניגוד להן, הסיכון בשימוש ב-MAOI סלקטיביות, המעכבות רק את האנזים MAO-B נמוך יותר. מדובר בתרופות כמו סלגילין או מקלובימיד. מקלובמיד שהיא MAOI הפיכה וסלקטיבית ואין בה סיכון למשבר לחץ הדם.[43] הנתונים כיום מראים שמקלובמיד היא התרופה שלקשישים יש את הסבילות הגבוהה ביותר בשימוש בה.[43]

סלנגילין, במיוחד בשילוב עם לבודופא (levodopa) יכול לגרום לתופעות לוואי שונות וביניהן: אנורקסיה, יובש בפה, דיסקינזיה (dyskinesia). תופעת הלוואי הבעייתית ביותר: תת לחץ דם תנוחתי.[43]

אין מספיק נתונים לגבי טיפול בקשישים ב-MAOI שאינם הפיכים ואינם סלקטיביים (פנלזין וטראנילציפרומין). חשוב לציין שתת לחץ דם אורטוסטטי היא תופעת לוואי שכיחה במטופלים בפנלזין וטראנילציפרומין, אך לא נבדקה לגבי טיפול בקשישים.[43] שוב - אין זו תרופה מהקו הראשון על רקע תופעות הלוואי המסוכנות שלה ועל רקע האינטראקציה שיש לה עם תרופות אחרות.

שימוש במהלך היריון ושנה אחרי הלידה

הטיפול ב-MAOI מלווה בתופעות לוואי שחלקן מסוכנות, לכן מומלץ שלא להשתמש בו במהלך היריון.[44] אין הרבה נתונים על שימוש ב-MAOI במהלך היריון. החשש במתן MAOI במהלך היריון הוא גם מתופעות הלוואי וגם מאינטראקציה עם תרופות אחרות הניתנות במהלך ההיריון והלידה.[45]

שימוש וטרינרי

סלגילין (Selegiline) היא MAOI המשמשת לטיפול בכלבים וחתולים הסובלים מסינדרום של דיספונקציה קוגניטיבית (cognitive dysfunction syndrome). השימוש שנעשה לטיפול בסינדרום של דיספונקציה קוגניטיבית בחתולים הוא מחוץ לתווית (אנ').[46]

שימוש נוסף הוא טיפול בכלבים במחלת קושינג התלויה בבלוטת יותרת המוח (pituitary-dependent Cushing’s disease) - למרות שהאפקטיביות לא הוכחה.[46][47]

אזהרות ותופעות לוואי

תופעות לוואי

תופעות הלוואי השכיחות ביותר בשימוש ב-MAOI הן: תת לחץ דם תנוחתי, הפרעה בשינה, עליה במשקל, ובצקת.[18] לתופעות לוואי אלו אין טיפול, ובמקרה כזה יש לשקול החלפת התרופה.[18]

תופעות לוואי שכיחות נוספות הן: יובש בפה, שלשול או עצירות, כאב ראש, נמנום, סחרחורת.[48] כאשר רוצים להחליף מ-MAOI לאחר יש להוריד בהדרגה את מינון התרופה, ורק אחרי 10-14 יום אפשר להתחיל את התרופה החדשה.[18]

תופעת הלוואי המדאיגה ביותר היא יתר לחץ דם משברי הנגרם ע"י עודף טיראמין.[18]

יתר לחץ משברי הנגרם ע"י טיראמין (Tyramine-Induced Hypertensive Crisis)

תופעת הלוואי המסוכנת ביותר של MAOI היא יתר לחץ דם משברי. יתר לחץ הדם נגרם ע"י עודף של החומצה אמינית טיראמין בדם. הטיראמין נמצאת במוצרי מזון שונים ועוברת מטבוליזם ע"י ה-MAO במערכת העיכול. MAOI משתקים את האנזים האחראי על פירוק הטיראמין, וכך מאפשרים לטיראמין להיכנס למחזור הדם.[18]

סימפטומים של יתר לחץ דם משברי הנגרם ע"י עודף טיראמין נכללים: לחץ דם גבוה, צוואר נוקשה, הזעת יתר, בחילה, הקאה. פציינט הסובל מהסימפטומים הללו צריך לבקש עזרה רפואית מיידית.[49] סימפטומים נוספים אפשריים הם: חיוורון ומועקה בחזה.[50]

במתן MAOI הפיכים וסלקטיביים הסכנה להופעת יתר לחץ דם משברי הנגרם ע"י טיראמין נמוכה בהרבה.הסיבות לכך הן שתרופות אלו מעכבות בעיקר את האיזואנזין MAO-A ולא את MAO-B, ושהן הפיכות. כך ש-MAO-B כמעט אינו מעוכב, והעיכוב של שני האיזואנזימים הוא זמני ורמת האנזים חוזרת לקדמותה בתוך 16 עד 48 שעות ממתן המנה האחרונה של התרופה.[49] מדובר על תרופות כמו מוקלובמיד (moclobemide) ובפלוקסאטון (befloxatone).

יתר לץ דם משברי הקורה ללא חשיפה לטיראמין הוא נדיר, וקורה לרוב אחרי חשיפה קצרה ל-MAOI לא הפיך. במקרים כאלה יש להימנע ממתן MAOI לחלוטין.[49]

דיאטה דלת טיראמין

כדי למנוע את הופעת יתר לחץ הדם הנגרם ע"י עודף טיראמין ניתנת הנחיה למטופל להיצמד לדיאטה דלת טיראמין[51] במהלך הטיפול ואף שלושה ימים אחרי הפסקת הטיפול כדי לאפשר לגוף לייצור את האנזים MAO ולחדש את הרמה שלו בסירקולציה.[18] בנוסף להימנעות מאכילת מזון המכיל טיראמין יש להימנע משימוש באמינים סימפטומימטיים (sympathomimetic amines) כמו: אפדרין (ephedrine), פסיאודואפדרין (pseudoephedrine) או דקסרומטורפאן (dextromethorphan).[52][53] יש חשש שתרופות אלו תעלנה את רמת הנוראפינפרין, בנוסף לעליה הנגרמת ע"י הטיראמין, וכך תעלה הסכנה ללחץ דם גבוה ומסוכן.[54]

תת לחץ דם תנוחתי

תת לחץ דם תנוחתי היא תופעת לוואי שכיחה בגברים המקבלים MAOI.[55] תרופות פסיכיאטריות שונות נמצאו כגורמות לתת לחץ דם תנוחתי, וביניהן MAOI.[56]

תת לחץ דם תנוחתי יכול לגרום לסחרחורת ונפילות. לכן מעלים את מינון ה-MAOI בהדרגה תוך מעקב אחרי לחץ הדם, כדי לוודא מהו המינון המקסימאלי המתאים.[18]

טיפול תרופתי בלבד בתת לחץ דם תנוחתי לא מספיק.[57] הטיפול בתת לחץ דם תנוחתי כולל: שתייה של 2 ליטר נוזלים ליום, תוספת מלח לדיאטה, התאמה של תרופות נגד לחץ דם גבוה (אם הן בשימוש), שימוש בגרבי לחץ, ובמקרים חמורים טיפול בלודרקורטיזון (fludrocortisone). על תת לחץ דם תנוחתי הנגרם ע"י בטראנילציפרומין אפשר להקל בחלוקת הטיפול למספר מנות ליום.[18]

הפרעה בשינה

טיפול אפשרי בהפרעת שינה הנגרמת ע"י מעכבי מונואמין אוקסידאז: חלוקת מתן התרופה לפעמיים ביום, המנעות מלקיחת התרופה אחרי ארוחת הערב, והוספת כדור היפנוטי מקבוצת הבנזודיאזפינים.[18]

תופעות לוואי נוירומוסקולריות (Neuromuscular)

למעכבי המונואמין אוקסידאז יכולות להיות השפעות נוירו מוסקולריות במינונים טיפוליים ובמינונים טוקסיים. טווח ההשפעה נע מהתכווצויות קלות לתנועות מיוקלוניות חזקות.[58] ההשפעות הללו יכולות להיות חלק מסינדרום יותר רחב הכולל סימפטומים נפשיים ואוטונומיים. יש עדות מסוימת למנגנונים סרוטונינרגיים על ההשפעה הנוירמוסקולריות.[59]

לעיתים מתן מתן מונואמין אוקסידאז מלווה בתחושת נימול וכאבי שרירים. הנימול יכול להיות משני לחסר פירידוקסין (B6), במקרים כאלה תוספת פירידוקסין יכולה לעזור.[18] מעכבי מונואמין אוקסידאז גורמים לירידה פחותה בסף לאפילפסיה לעומת נוגדי דיכאון טריציקליים.[18] עדיין ההמלצה היא לא לתת אותם לחולים הסובלים מאפילפסיה.[60]

כבד

דיווחים שמעכבי מונואמין אוקסידאז משפיעים לרעה על תפקודי הכבד הם נדירים מאוד.[18] עם זאת, הם מסוכנים לתפקוד הכבד יותר מתרופות מהקבוצות החדשות כמו ה-SSRI.[61]

מצבים בהם יש המלצה להזהר ממתן מעכבי מונואמין אוקסידאז

קיימת אזהרה לסובלים ממחלת כליות, הפרעה בתפקוד הכבד, ומחלת לב, למרות שהסכנה לפגיעה בתפקוד הלב נמוכה מזו שבטיפול עם נוגדי דיכאון טריציקליים.[18]

מתן מעכבי מונואמין אוקסידאז במקביל לתרופות לטיפול בסכרת אינו מומלץ בשל החשש כי אינטראקציה בין התרופות תגרום לירידה ברמת התרופות לטיפול בסכרת.[18] כמו כן הוא אינו מומלץ לסובלים ממחלה דו קוטבית מסוג I בגלל קשר ברור להתפרצות מאניה, ולסובלים מסכיזופרניה בגלל החשש לפריצת פסיכוזה.[18]

למרות שהנתונים לסיכון עובר מעטים, כיום קיימת התוויה כנגד מתן מעכבי מונואמין אוקסידאז במהלך היריון.[18]

קיימת התוויה לא לקחת מונואמין אוקסידאז בזמן הנקה מאחר והוא עובר בחלב האם.[18]

תופעות הלוואי של מעכבי מונואמין אוקסידאז הפיכים וסלקטיביים

תופעות הלוואי השכיחות ביותר של מעכבי מונואמין אוקסידאז הפיכים וסלקטיביים הן: סחרחורת, בחילה והפרעות בשינה.[18]

מעכבי מונואמין אוקסידאז הפיכים וסלקטיביים גורמים לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול בהשוואה ל-SSRI.[18]

לגבי מוקלובמיד (Moclobemide) שהוא מונואמין אוקסידאז סלקטיבי, אין לו תופעות לוואי אנטיכולינרגיות או קרדיווסקולריות.[18]

מאכלים מהם יש להימנע:[51]
  • מוצרי חלב: גבינות קשות, בשלות (רוקפור, קממבר, אמנטל, פרמזן וכד').
  • בשר: נקניקים יבשים, כבד עוף ובקר, בשר כבוש, בשר מעושן, בשר מיושן, שימורי בשר.
  • דגים: דגים מלוחים ומעושנים, אנשובי.
  • פירות וירקות: כרוב כבוש, קליפת בננה.
  • קטניות ואגוזים: פול, מוצרי סויה מותססים (מיסו, טמפה).
  • משקאות: בירה, שיכר, יין מסוג קיאנטי, ורמוט.
  • שונות: שמרי בירה, ממרח שמרים.
מאכלים שמומלץ להמעיט באכילתם:[51]
  • מוצרי חלב: יוגורט מחלב לא מפוסטר.
  • פירות וירקות: אבוקדו, פטל.
  • קטניות ואגוזים: בוטנים.
  • משקאות: יין אדום ולבן.
  • שונות: שוקולד, רוטב סויה.

תרופות שיש להימנע מלתת במקביל למעכבי מונואמין אוקסידאז

יש תרופות רבות שיש להימנע מלתת במקביל למעכבי מונואמין אוסידאז מחשש ליתר לחץ דם גבוה בצורה מסוכנת. אלה כוללות:[62]

  • נוגדי דיכאון אחרים (טריציקלים, SNRIs)
  • תרופות מסויימות נגד הצטננות ואלרגיה
  • תרופות נגד גודש
  • סטימולנטים (אמפטמינים, מתילפנידאט)
  • תרופות לירידה במשקל, תוספות לדיאטה
  • אינהלציות לאסטמה
  • תרופות כנגד קדחת השחת
  • טיפות או ספריי לאף
  • תוספים צמחיים, במיוחד צמח ג'ון וורט (St. John’s Wort) וג'ינסנג (ginseng)

טיפול ביתר לחץ דם משברי הנגרם ע"י טיראמין

הטיפול ביתר לחץ דם משברי הנגרם ע"י טיראמין צריך להיות ע"י אנטאגוניסטים α-אדרנרגיים (α-adrenergic antagonists) לדוגמה: פנטולאמין (phentolamine) או כלורפרומאזין (chlorpromazine). תרופות אלו מורידות את לחץ הדם תוך 5 דקות.[63]

פורוזמיד (furosemide) במתן דרך הוריד יכול להוריד את עומס הנוזלים, ואנטגוניסט β-אדררגי יכול לשלוט בטכיקרדיה.[49]

אין לתת מעכבי מונואמין אוקסידאז לאנשים הסובלים מטירוטוקסקוזיז (thyrotoxicosis) או פיאוכרומוציטומה (pheochromocytoma).

מינון יתר

תכופות הופעת הסימפטומים הטוקסיים מתרחשת בין שעה לשש שעות אחרי לקיחת מינון היתר.[49]

הסימפטומים המאפיינים מינון יתר כוללים: אגיטציה, חום גבוה, לחץ דם גבוה, קוצר נשימה, טכיקרדיה, הרחבת אישונים, פעילות יתר של רפלקסים גידיים עמוקים וכל אלה יכולים להתפתח לתרדמת (coma). כמו כן יכולות להופיע תנועות לא רצוניות, במיוחד באזור הפנים והלסת.[49]

סיפטומים חמורים כוללים: חום גבוה, התכווצויות, דיכוי מערכת העצבים המרכזית, תרדמת, דיכוי קרדיו-רספירטורי (cardiorespiratory depression), ריגידיות של השרירים (muscle rigidity) ומיוקלונוס.[64]

למרות שמינון יתר דומה להרעלות אחרות עם חום גבוה, יש מספר דברים המאפשרים אבחנה. הרעלת מעכב מונואמין אקסידאז מופיעה עם הזעת יתר, בעוד בסינדרום אנטיכולינרגי העור יבש. יותר סביר שיתלווה אל הרעלת מונואמין אוקסידאז רטט כללי או רטט בעיניים, בהשוואה לנוירולפטיק מליגננט סינדרום ( neuroleptic malignant syndrome). תוארו מקרים של מבט "פינג פונג", (ping-pong" gaze") שהתלוו להרעלת מעכב מונואמין אוקסידאז.[64]

אינטראקציה עם תרופות

למעכבי מונואמין אוקסידאז יש אינטראקציה עם מספר רב של תרופות,[49] ולכן יש להורות למטופלים במעכבי מונואמין אוקסידאז שעליהם לדווח על הטיפול לכל הרופאים המטפלים בהם ובכלל זה רופאי שיניים.[49]

את מרבית נוגדי הדיכאון אין לתת במקביל למתן מעכב מונואמין אוקסידאז. כשמפסיקים לקחת מעכב מונואמין אוקסידאז יש לחכות לפחות 14 יום לפני שמתחילים לקחת תרופה נוגדת דיכאון אחרת, כדי לאפשר לגוף לחדש את מלאי האנזים שנחסם באופן שאינו הפיך.[49] אחרי שימוש במעכב מונואמין אוקסידאז הפיך השלמת המצברים יותר קצרה והיא נעשית תוך יממה עד שתיים.[49]

החלפת נוגד דיכאון מקבוצה אחרת במעכב מונואמין אוקסידאז דורשת המתנה של בין עשרה ימים לשבועיים לפני התחלת הטיפול החדש. פלואוקסטין (fluoxetine) דורש המתנה ארוכה יותר, של חמישה שבועות, למניעת אינטראקציה בין התרופות.[49]

מעכבי מונואמין אוקסידאז יכולים לחזק את פעילותם של מדכאי מערכת העצבים המרכזית (CNS depressants) ובכלל זה אלכוהול וברביטורטים.[49]

מחשש לסינדרום סרוטונין (syndrome serotonin) אין לתת מעכבי מונואמין אוקסידאז יחד עם תרופות המעלות סרוטונין כמו SSRIs או קלומיפראמין (clomipramine). כמו כן אין לתת ליתיום או טריפטופן יחד עם מעכבי מונואמין אוקסידאז בלתי הפיכים.[49] הסימפטומים הראשונים של סינדרום סרוטונין יכולים לכלול: רעד, הגברת הטונוס, מיוקלונוס, סימנים אוטונומיים. בהמשך יכולים להופיע: הזיות, חום גבוה ואפילו מוות. היו דיווחים על מוות בשילוב של מעכב מונואמין אוקסידאז עם מפרידין (meperidine) או פנטאניל (fentanyl).[49]

סימטידין (Cimetidine) ופלואוקסטין (fluoxetine) מאיטות את פינוי המוקלובמיד. אפשר לבדוק מתן מנות מתונות של שתי התרופות במקביל, בלא הפרעה פרמקודינאמית או פרמאקוקינטית.[49]

תסמונת הפסקת טיפול

הפסקה פתאומית של הטיפול במעכב מונואמין אוקסידאז יכולה לגרום לתסמונת הפסקת טיפול. התסמונת יכולה לכלול עוררות, הפרעות במצב רוח וסימפטומים סומטיים. כדי למנוע זאת מומלץ להוריד את המינון בהדרגה במהלך מספר שבועות.[63]

השפעות על סוגים שונים של MAO

יש שני סוגים של מונואמין אוקסידאז: MAO-A מפרק את המוליכים העצביים סרוטונין, דופאמין ונוראדרנלין ואת הטיראמין. עיכוב אנזים זה מגביר את זמינות נוירוטרנסמיטורים אלו באתרים פרהסינפטיים בקצות העצבים, וכך מגביר את שחרורם לסינפסה. להעלאת רמת הסרוטונין והנוראדרנלין לאורך זמן יש השפעה אנטי-דיכאונית, ולפיכך משמשים מעכבי MAO-A כתרופות אנטי-דיכאוניות.[65]

MAO-B מפרק את המוליך העצבי דופאמין והטיראמין. תרופות מעכבות MAO-B מגבירות את רמות הדופאמין במרווח הסינפטי וכך משמשות לטיפול בתסמיני מחלת פרקינסון.[65]

פעילות פרמקולוגית

פנלזין, טרנילצפרומין ואיזוקרבוסיד נספגים בקלות במתן דרך הפה. השיא בפלסה הוא תוך שעתיים. זמן מחצית החיים בפלסמה הוא שעתיים שלוש, ברקמה זמן מחצית החיים ארוך בהרבה.[49]

מעכבי מונואמין אוקסידאז הלא הפיכים חוסמים את פעילות האנזים בצורה לא הפיכה, לכן השפעה רפאוית של מנה יחידה יכולה להמשיך לתקופה של עד שבועיים.[49]

מעכב מונואמין אוקסידאז ההפיך, מוקלובמיד, נספג במהירות. יש לו זמן מחצית חיים של בין חצי שעה ועד שלוש וחצי שעות. במתן של מנה יחידה יש לו השפעה הרבה יותר קצרה בגלל היותו מעכב הפיך.[49]

האנזים מונואמין אקסידאז פעיל במערכת העצבים המרכזית, מערכת העצבים הסימפטטית, בכבד ובמערכת העיכול. יש שני סוגים של אנזימי מנואמין אוקסידאז - מונואמין אוקסידאז A ומונואמין אקסידאז B. מונואמין אוקסידאז A מפרק בעיקר נורפינפרין, אפינפרין וסרוטונין. שני האנזימים, מונואמין אוקסידאז A ומונואמין אוקסידאז B מפרקים דופאמין וטיראמין. [49]

המבנה של פנלזין ושל טראנילציפרומין דומה לזה של האמפטמין. יש להם השפעה פרמקולוגית דומה במובן שהם מעלים את שחרור הדופאמין והנוראפינפרין ובכך יש להם השפעה ממריצה על המוח.

שימוש והתוויות

לתרופות אלו פרמקוקינטיקה (קצב זמינות ביולוגית) מורכבת. השפעתן נמשכת גם לאחר שלא ניתן לאתר שרידים שלהם בדם, זאת מאחר שלוקח זמן לכבד לייצר אנזימים חדשים. דבר זה חל רק על מעכבי MAO בלתי הפיכים. במעכבי MAO הפיכים, כמו מובמיד, ההשפעה חולפת מיד כאשר התרופה אינה נמצאת בדם. מבחינה קלינית, אינטראקציה עם תרופות אלו עלולה להתרחש עד שלושה שבועות מרגע הפסקת נטילתן. ל-MAO-I אינטראקציה מסוכנת עם מזונות עשירים בטיראמין, כמו שמרי בירה, גבינות בשלות, גבינות קשות, יוגורט, אבוקדו, בננות, פול, מליח, כבד, בשר עוף, בקר, נקניקים, שקדים, תאנים, שוקולד, וכן קפה, בירה, יין אדום ועוד. יש להימנע מאכילה בלתי מבוקרת של מזונות אלו בזמן השימוש בתרופות אלו, ולפחות שלושה שבועות לאחר הפסקת הטיפול בהן. ל-MAO-I אינטראקציה קטלנית עם משפחת תרופות אנטי-דיכאוניות נוספת, משפחת ה-SSRI, וחל איסור מוחלט על מתן משולב של תרופות אלו בטווח של שלושה שבועות לפחות.

עקב האינטראקציות הרבות והמסוכנות של תרופות אלו, ומאז שפותחו תרופות חדשות יעילות ובטוחות יותר לטיפול בדיכאון, כמעט ולא נעשה היום שימוש במעכבי MAO-A למטרה זו.

רשימה של תרופות מעכבות MAO

התרופות הזמינות כיום מקבוצת המונואמין אוקסידאז הן: [6]

  • פנלזין (phenelzine)
  • טראנילציפרומין (tranylcypromine)
  • איזוקרבוקסאזיד (isocarboxazid)
  • ראסאגילין (rasagiline)
  • מוקלובמיד (moclobemide)
  • סלגילין (selegiline)

מעכבים הפיכים וסלקטיביים של המונואמין אוקסידאז (RIMAs - Reversible inhibitors of monoamine oxidase A) הם תת קבוצה של מעכבי מונואמין אוקסידאז A. הם משמשים קלינית לטיפול בדיכאון ודיסתימיה. היו שתי פריצות דרך בתחום הקבוצה של מעכבי המונואמין אוקסידאז. בשנות התשעים המוקדמות המקלובמיד (moclobemide) אושר לשימוש ברוב הארצות (פרט לארצות הברית) כטיפול נגד דיכאון. תרופה זו היא מעכב מונואמין אוקסידאז הפיך וסלקטיבי (RIMA).

בשל הפיכותם הם יותר בטוחים יותר לשימוש מאשר מעכבי המונואמין אוקסידאז הוותיקים, הבלתי הפיכים, [66] וחלשים יותר בהגברת המונואמינים החשובים בהפרעת דיכאון. RIMAs לא צברו נתח שוק נרחב בארצות הברית.

ב-2005 הגיעה לשוק התרופות הסלגילין (selegiline) בפורמט הניתן דרך העור כנגד פרקינסון. היא שייכת לקבוצת מעכבי המונואמין אוקסידאז B וניתנת כנגד סימפטומים של פרקינסון. [6] [67]

מעכבי MAO-A סלקטיביים

  • Bifemelane (Alnert, Celeport) (זמין ביפן)
  • מתילתיוניניום כלוריד (Urelene blue, Provayblue, Proveblue)
  • מוקלובמיד מוקלובמיד (Aurorix, Manerix, Moclomine)
  • פירלינדול (פירזידול, זמין ברוסיה)

מעכבי MAO-B סלקטיביים


לינזוליד (Linezolid) היא תרופה אנטיביוטית בעלת פעילות מעכבת MAO חלשה והפיכה.[68]

לאנטיביוטיקה furazolidon יש גם פעילות מעכבת MAO.[69]

מתילתיוניניום כלוריד (אנ') (מתילן כחול), התרופה למטהמוגלובינמיה הנגרמת על ידי תרופות, מעכב MAO חזק מאוד, הפיך.[70]


  • Isocarboxazid (מרפלן)
  • פנלזין (נרדיל)
  • סלג'לין (אמסאם)
  • טרנילציפרומין (פרנאט)

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: MAOI

הערות שוליים

  1. ↑ Cristancho, Mario A. (20 בנובמבר 2012). "Atypical Depression in the 21st Century: Diagnostic and Treatment Issues". Psychiatric Times. ארכיון מ-2 בדצמבר 2013. נבדק ב-23 בנובמבר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 McGovern Medical School, Exploring the Use of Monoamine Oxidase Inhibitors in Treating Depression, Louis A. Faillace, MD, Department of Psychiatry and Behavioral Sciences, ‏2024-06-24 (באנגלית)
  3. ↑ MAOIs (Monoamine Oxidase Inhibitors), Cleveland Clinic (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Tahrier Sub Laban, Abdolreza Saadabadi, Monoamine Oxidase Inhibitors (MAOI), Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  5. ^ 5.0 5.1 An option if other antidepressants haven't helped, Mayo Clinic (באנגלית)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, עמ' 644
  7. ^ 7.0 7.1 VikramK Yeragani, ChaitraT Ramachandraih, Narayana Subramanyam, KralJurgen Bar, Glen Baker, Antidepressants: From MAOIs to SSRIs and more, Indian Journal of Psychiatry 53, 2011, עמ' 180 doi: 10.4103/0019-5545.82567
  8. ↑ Kenneth I. Shulman, Nathan Herrmann, Scott E. Walker, Current Place of Monoamine Oxidase Inhibitors in the Treatment of Depression, CNS Drugs 27, 2013-10-01, עמ' 789–797 doi: 10.1007/s40263-013-0097-3
  9. ↑ PubChem, Phenelzine, pubchem.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
  10. ↑ {{{מחבר}}}, https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/label/2018/012342s064lbl.pdf
  11. ↑ Nina Parikh, Musa Yilanli, Abdolreza Saadabadi, Tranylcypromine, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  12. ↑ Emsam (selegiline) FDA Approval History, Drugs.com (באנגלית)
  13. ↑ An option if other antidepressants haven't helped, Mayo Clinic (באנגלית)
  14. ↑ An option if other antidepressants haven't helped, Mayo Clinic (באנגלית)
  15. ↑ Moclobemide - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  16. ↑ This label may not be the latest approved by FDA.
  17. ↑ Tahrier Sub Laban, Abdolreza Saadabadi, Monoamine Oxidase Inhibitors (MAOI), Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  18. ^ 18.00 18.01 18.02 18.03 18.04 18.05 18.06 18.07 18.08 18.09 18.10 18.11 18.12 18.13 18.14 18.15 18.16 18.17 18.18 18.19 18.20 18.21 18.22 18.23 18.24 18.25 18.26 18.27 18.28 18.29 18.30 18.31 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2022, עמ' 645
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 J. H. Dowson, MAO inhibitors in mental disease: their current status, Vienna: Springer, 1987, עמ' 121–138, מסת"ב 978-3-7091-8901-6. (באנגלית)
  20. ↑ Gursharan Sidhu, Raman Marwaha, Phenelzine, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  21. ↑ [שhttps://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7871061/ MAO inhibitors in panic disorder: clinical effects of treatment with brofaromine. A double blind placebo controlled study]
  22. ↑ St. Luke's - Monoamine Oxidase Inhibitors MAOIs for Panic Disorder, www.stlukesonline.org (באנגלית אמריקאית)
  23. ↑ Panic attacks and panic disorder - Diagnosis and treatment - Mayo Clinic, www.mayoclinic.org
  24. ↑ Panic Disorder Medication: Anxiolytics, Benzodiazepines, Antidepressants, SSRIs, Antidepressants, TCA, Antidepressants, MAO Inhibitors, Antidepressants, SNRI’s, Antidepressants, Others, emedicine.medscape.com
  25. ↑ S. Atezaz Saeed, Timothy J. Bruce, Panic Disorder: Effective Treatment Options, American Family Physician 57, 1998-05-15, עמ' 2405–2412
  26. ↑ {{{מחבר}}}, https://www.psychiatrist.com/pdf/treatment-of-social-phobia-with-antidepressants-pdf/#:~:text=In%20summary%2C%20MAOIs%2C%20of%20which,potentially%20dangerous%20hyper%2D%20tensive%20reaction.
  27. ↑ Medication for social anxiety, Cognitive Behavioral Therapy Los Angeles (באנגלית אמריקאית)
  28. ↑ J. W. Stewart, B. T. Walsh, L. Wright, S. P. Roose, A. H. Glassman, An open trial of MAO inhibitors in bulimia, The Journal of Clinical Psychiatry 45, 1984-05, עמ' 217–219
  29. ↑ B. Timothy Walsh, Jonathan W. Stewart, Steven P. Roose, Madeline Gladis, Alexander H. Glassman, Treatment of Bulimia With Phenelzine: A Double-blind, Placebo-Controlled Study, Archives of General Psychiatry 41, 1984-11-01, עמ' 1105–1109 doi: 10.1001/archpsyc.1983.01790220095015
  30. ↑ Sijie Yu, Yuhan Zhang, Chongkai Shen, Fei Shao, Efficacy of pharmacotherapies for bulimia nervosa: a systematic review and meta-analysis, BMC Pharmacology and Toxicology 24, 2023-12-02, עמ' 72 doi: 10.1186/s40360-023-00713-7
  31. ↑ Sean Jackson, What medication is used to treat post-traumatic stress disorder?, MentalHealth.com, ‏2023-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  32. ↑ E. Önder, Ü. Tural, T. Aker, A comparative study of fluoxetine, moclobemide, and tianeptine in the treatment of posttraumatic stress disorder following an earthquake, European Psychiatry 21, 2006-04-01, עמ' 174–179 doi: 10.1016/j.eurpsy.2005.03.007
  33. ↑ Henry I. Russek, Monoamine Oxidase Inhibitors in the Treatment of Angina Pectoris, Angiology 11, 1960-02-01, עמ' 76–80 doi: 10.1177/000331976001100115
  34. ↑ V. Pfaffenrath, M. Dieterich, [Diagnosis and treatment of atypical facial pain-a review.], Schmerz (Berlin, Germany) 9, 1995-10, עמ' 235–241 doi: 10.1007/BF02529444
  35. ↑ A. Zametkin, J. L. Rapoport, D. L. Murphy, M. Linnoila, D. Ismond, Treatment of hyperactive children with monoamine oxidase inhibitors. I. Clinical efficacy, Archives of General Psychiatry 42, 1985-10, עמ' 962–966 doi: 10.1001/archpsyc.1985.01790330042005
  36. ↑ O. Meienberg, F. Amsler, [Preventive treatment of migraine and chronic tension headache with moclobemide], Praxis 86, 1997-07-02, עמ' 1107–1112
  37. ↑ Robert H. Seller, Idiopathic orthostatic hypotension: Report of successful treatment with a new form of therapy, The American Journal of Cardiology 23, 1969-06-01, עמ' 838–844 doi: 10.1016/0002-9149(69)90379-8
  38. ↑ L. J. Mahar, D. B. Frewin, D. E. Dunn, Idiopathic orthostatic hypotension controlled with a monoamine oxidase inhibitor and 9-alpha-fluorohydrocortisone, The Medical Journal of Australia 2, 1975-12-20, עמ' 940–943 doi: 10.5694/j.1326-5377.1975.tb106461.x
  39. ↑ R. N Nanda, R. H Johnson, H. J Keogh, TREATMENT OF NEUROGENIC ORTHOSTATIC HYPOTENSION WITH A MONOAMINE OXIDASE INHIBITOR AND TYRAMINE, The Lancet, Originally published as Volume 2, Issue 7996 308, 1976-11-27, עמ' 1164–1167 doi: 10.1016/S0140-6736(76)91681-0
  40. ↑ Amanda R. Rabinowitz, Thomas K. Watanabe, Pharmacotherapy for Treatment of Cognitive and Neuropsychiatric Symptoms After mTBI, The Journal of Head Trauma Rehabilitation 35, 2020, עמ' 76–83 doi: 10.1097/HTR.0000000000000537
  41. ↑ Jesse R. Fann, Tessa Hart, Katherine G. Schomer, Treatment for Depression after Traumatic Brain Injury: A Systematic Review, Journal of Neurotrauma 26, 2009-12, עמ' 2383–2402 doi: 10.1089/neu.2009.1091
  42. ↑ E. B. Weller, R. A. Weller, Treatment options in the management of adolescent depression, Journal of Affective Disorders 61 Suppl 1, 2000-12, עמ' 23–28 doi: 10.1016/s0165-0327(00)00286-x
  43. ^ 43.0 43.1 43.2 43.3 H. P. Volz, C. H. Gleiter, Monoamine oxidase inhibitors. A perspective on their use in the elderly, Drugs & Aging 13, 1998-11, עמ' 341–355 doi: 10.2165/00002512-199813050-00002
  44. ↑ Taking Antidepressants During Pregnancy, Verywell Mind (באנגלית)
  45. ↑ MGH Center for Women's Mental Health, Essential Reads: What is the Best Antidepressant to Use During Pregnancy? - MGH Center for Women's Mental Health, ‏2021-05-19 (באנגלית אמריקאית)
  46. ^ 46.0 46.1 Selegiline | VCA Animal Hospitals, Vca (באנגלית)
  47. ↑ D. V. M. Paul Pion, Gina Spadafori, Veterinary Partner, VIN.com, 2017-08-08
  48. ↑ An option if other antidepressants haven't helped, Mayo Clinic (באנגלית)
  49. ^ 49.00 49.01 49.02 49.03 49.04 49.05 49.06 49.07 49.08 49.09 49.10 49.11 49.12 49.13 49.14 49.15 49.16 49.17 49.18 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 646
  50. ↑ Tyramine - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  51. ^ 51.0 51.1 51.2 הקריה הרפואית רמב"ם-דיאטה דלת טיראמין-, באתר www.rambam.org.il
  52. ↑ R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 645-646
  53. ↑ David A. Flockhart, Dietary restrictions and drug interactions with monoamine oxidase inhibitors: an update, The Journal of Clinical Psychiatry 73 Suppl 1, 2012, עמ' 17–24 doi: 10.4088/JCP.11096su1c.03
  54. ↑ Giris Jacob, Fernando Costa, Simi Vincent, David Robertson, Italo Biaggioni, Neurovascular dissociation with paradoxical forearm vasodilation during systemic tyramine administration, Circulation 107, 2003-05-20, עמ' 2475–2479 doi: 10.1161/01.CIR.0000065605.37863.C0
  55. ↑ M.J. Davey, J.B. Farmer, H. Reinert, Hypotension and Monoamineoxydase Inhibitors, Chemotherapia 4, 2009-05-15, עמ' 314–328 doi: 10.1159/000219926
  56. ↑ J. A. Schoenberger, Drug-induced orthostatic hypotension, Drug Safety 6, 1991, עמ' 402–407 doi: 10.2165/00002018-199106060-00002
  57. ↑ Juan J. Figueroa, Jeffrey R. Basford, Phillip A. Low, Preventing and treating orthostatic hypotension: As easy as A, B, C, Cleveland Clinic Journal of Medicine 77, 2010-05, עמ' 298–306 doi: 10.3949/ccjm.77a.09118
  58. ↑ J. A. Lieberman, J. M. Kane, R. Reife, Neuromuscular effects of monoamine oxidase inhibitors, Journal of Clinical Psychopharmacology 5, 1985-08, עמ' 221–228
  59. ↑ J. A. Lieberman, J. M. Kane, R. Reife, Neuromuscular effects of monoamine oxidase inhibitors, Journal of Clinical Psychopharmacology 5, 1985-08, עמ' 221–228
  60. ↑ Tahrier Sub Laban, Abdolreza Saadabadi, Monoamine Oxidase Inhibitors (MAOI), Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  61. ↑ M. Isabel Lucena, Alfonso Carvajal, Raúl J. Andrade, Alfonso Velasco, Antidepressant-induced hepatotoxicity, Expert Opinion on Drug Safety 2, 2003-05, עמ' 249–262 doi: 10.1517/14740338.2.3.249
  62. ↑ https://americanaddictioncenters.org/antidepressants-guide/maoi, americanaddictioncenters.org (באנגלית)
  63. ^ 63.0 63.1 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 646
  64. ^ 64.0 64.1 Eddie Garcia, Cynthia Santos, Monoamine Oxidase Inhibitor Toxicity, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  65. ^ 65.0 65.1 Monoamine Oxidase - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  66. ↑ Isbister GK, et al. (2003). "Moclobemide poisoning: toxicokinetics and occurrence of serotonin toxicity". British Journal of Clinical Pharmacology. 56 (4): 441–450. doi:10.1046/j.1365-2125.2003.01895.x. PMC 1884375. PMID 12968990.
  67. ↑ Selegiline: MedlinePlus Drug Information, medlineplus.gov (באנגלית)
  68. ↑ Kenneth R. Lawrence, May Adra, P. Ken Gillman, Serotonin toxicity associated with the use of linezolid: a review of postmarketing data, Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America 42, 2006-06-01, עמ' 1578–1583 doi: 10.1086/503839 (באנגלית)
  69. ↑ A. M. Timperio, H. A. Kuiper, L. Zolla, Identification of a furazolidone metabolite responsible for the inhibition of amino oxidases, Xenobiotica; the Fate of Foreign Compounds in Biological Systems 33, 2003-02, עמ' 153–167 doi: 10.1080/0049825021000038459 (באנגלית)
  70. ↑ Anél Petzer, Brian H. Harvey, Gregers Wegener, Jacobus P. Petzer, Azure B, a metabolite of methylene blue, is a high-potency, reversible inhibitor of monoamine oxidase, Toxicology and Applied Pharmacology 258, 2012-02-01, עמ' 403–409 doi: 10.1016/j.taap.2011.12.005 (באנגלית)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מעכב מונואמין אוקסידאז41069378Q410954

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מעכב_מונואמין_אוקסידאז&oldid=2966140"