H.O.T.

H.O.T.
에이치오티
תקופת פעילות	1996–2001 (כ־5 שנים)
שפה מועדפת	קוריאנית
חברים
	קאנגטה; ג'אנג וו-היוק; טוני אן; מון הי-ג'ון; לי ג'ה-וון

.H.O.T (ראשי תיבות של Highfive of Teenagers) הייתה להקת בנים דרום קוריאנית שנוסדה על ידי חברת התקליטים SM אנטרטיינמנט ב-1996, ונחשבת ללהקת האיידול הראשונה בקיי-פופ. אופי הפעילות של הלהקה היווה מקור השראה, והשפיע בהמשך על להקות קיי-פופ רבות.^[1]^[2] הלהקה הורכבה מחמישה חברים: מון הי-ג'ון, ג'אנג וו-היוק, טוני אן, קאנגטה, ולי ג'ה-וון.^[3] במהלך שנות פעילותה מכרה .H.O.T למעלה מ-6.4 מיליון תקליטים בדרום קוריאה.^[3] הלהקה זכתה להצלחה מסחרית גם בסין וביפן, והם היו בין הכוכבים הראשונים של "הגל הקוריאני" באסיה.^[4]^[5] הלהקה התפרקה ב-2001 בעקבות אי הסכמות לגבי החוזה שלהם עם SM, דבר שגרם למאות מעריצים לצאת להפגין נגד החברה.^[6]^[7]

הערות שוליים

↑ Chung, Joo-won; Lee, Eun-jung (20 בספטמבר 2016). "K-pop idol groups draw world's attention to Korean culture". Yonhap News Agency (באנגלית). ארכיון מ-29 בינואר 2018. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
↑ Lie, John (2014). K-Pop: Popular Music, Cultural Amnesia, and Economic Innovation in South Korea. University of California Press. pp. 99–100. ISBN 978-0520283114.
^ ^3.0 ^3.1 Kallen, Stuart A. (2014). K-Pop: Korea's Musical Explosion. Twenty-First Century Books. pp. 18–23. ISBN 9781467725491. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
↑ Ben-Ari, Eyal; Otmazgin, Nissim, eds. (2012). Popular Culture Co-Productions and Collaborations in East and Southeast Asia. NUS Press. pp. 138–139. ISBN 978-9971696009.
↑ Fuhr, Michael (2015). Globalization and Popular Music in South Korea: Sounding Out K-Pop. Routledge. pp. 74–76. ISBN 978-1317556916. ארכיון מ-3 באוגוסט 2020. נבדק ב-1 בפברואר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
↑ "Pop Group H.O.T Breaks Up". The Chosun Ilbo (באנגלית). 14 במאי 2001. ארכיון מ-30 ביוני 2017. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
↑ Kim, Hyun-kyung (15 במאי 2001). "Pop Group Unleashes Protest With Break-Up". Korea JoongAng Daily. ארכיון מ-30 בינואר 2018. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

H.O.T.42387034Q483135

[:ב-1] Chung, Joo-won; Lee, Eun-jung (20 בספטמבר 2016). "K-pop idol groups draw world's attention to Korean culture". Yonhap News Agency (באנגלית). ארכיון מ-29 בינואר 2018. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)

[:ד-2] Lie, John (2014). K-Pop: Popular Music, Cultural Amnesia, and Economic Innovation in South Korea. University of California Press. pp. 99–100. ISBN 978-0520283114.

[:ג-3] 3.0 ^3.1 Kallen, Stuart A. (2014). K-Pop: Korea's Musical Explosion. Twenty-First Century Books. pp. 18–23. ISBN 9781467725491. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite book}}: (עזרה)

[4] Ben-Ari, Eyal; Otmazgin, Nissim, eds. (2012). Popular Culture Co-Productions and Collaborations in East and Southeast Asia. NUS Press. pp. 138–139. ISBN 978-9971696009.

[:ה-5] Fuhr, Michael (2015). Globalization and Popular Music in South Korea: Sounding Out K-Pop. Routledge. pp. 74–76. ISBN 978-1317556916. ארכיון מ-3 באוגוסט 2020. נבדק ב-1 בפברואר 2018. {{cite book}}: (עזרה)

[:ט-6] "Pop Group H.O.T Breaks Up". The Chosun Ilbo (באנגלית). 14 במאי 2001. ארכיון מ-30 ביוני 2017. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)

[:י-7] Kim, Hyun-kyung (15 במאי 2001). "Pop Group Unleashes Protest With Break-Up". Korea JoongAng Daily. ארכיון מ-30 בינואר 2018. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]