G15
| מפת המדינות החברות | |
| פעילות | יחסים בין-לאומיים |
|---|---|
| משרד ראשי | ז'נבה |
| תקופת הפעילות | ספטמבר 1989 – הווה (כ־36 שנים) |
קבוצת ה-15 המוכרת גם בשם G15 היא פורום בלתי פורמלי בין-לאומי שהוקם כדי לעודד שיתוף פעולה ולתרום ליחסים מול קבוצות בין-לאומיות אחרות, כגון ארגון הסחר העולמי (WTO) ו־G7. הקבוצה נוסדה במפגש הפסגה התשיעי של המדינות הבלתי-מזדהות בבלגרד, יוגוסלביה, בספטמבר 1989, והיא מורכבת ממדינות מאמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה עם מטרה משותפת של שיפור הצמיחה והשגשוג. ה-G15 מתמקד בשיתוף פעולה בין מדינות מתפתחות בתחומי השקעות, סחר וטכנולוגיה. מאז הקמתה, הצטרפו לקבוצה גם צ'ילה, איראן וקניה, בעוד שיוגוסלביה כבר אינה חלק מהקבוצה, ופרו, שהייתה מדינה מייסדת, החליטה לעזוב את ה-G15 ב-2011. מספר החברות עומד על 17 מדינות, אך שם הפורום נותר ללא שינוי.[1]
מבנה ופעילויות
חלק מהיעדים של ה-G15 הם:
- לרתום את הפוטנציאל המשמעותי לשיתוף פעולה גדול ומועיל הדדית בין מדינות מתפתחות
- לערוך סקירה שוטפת של השפעת המצב העולמי ושל מצב היחסים הכלכליים הבין-לאומיים על מדינות מתפתחות
- לשמש פורום להתייעצויות סדירות בין מדינות מתפתחות במטרה לתאם מדיניות ופעולות
- לזהות וליישם תוכניות חדשות ומוחשיות לשיתוף פעולה בחצי הכדור הדרומי ולגייס תמיכה רחבה יותר אליהן
- לקדם דיאלוג חיובי ופורה יותר בין צפון לדרום ולמצוא דרכים חדשות להתמודד עם בעיות בצורה שיתופית, בונה ותמיכה הדדית.[2]
ה-G15 נמנע מהקמת מבנה מנהלי הדומה לארגונים בין-לאומיים, כמו האומות המאוחדות או הבנק העולמי, אך הוא מחזיק מתקן תמיכה טכנית (TSF) הממוקם בז'נבה. ה-TSF פועל תחת ניהולו של היו"ר לשנה הנוכחית ומספק תמיכה נחוצה לפעילות ה-G15 ולמטרותיה.[3]
כלים ופעולות נוספים של ה-G15 כוללים:
- פסגת ראשי מדינות וממשלות: פסגת ה-G15 מאורגנת כל שנתיים, כאשר המיקום מתחלף בין שלושת האזורים המתפתחים של חברות ה-G15.
- פגישות שנתיות של שרי החוץ: שרי החוץ של ה-G15 נפגשים בדרך כלל פעם בשנה לתיאום פעילויות הקבוצות וכדי להתכונן לפסגת מנהיגי ה-G15.
- ועדת ההיגוי: ועדת היגוי המורכבת משלושה שרי חוץ - אחד ממדינת הפסגה המארחת הקודמת, אחד מהמדינה המארחת הנוכחית ואחד מהמדינה המארחת הבאה. שלושת אלה אחראים על פיקוח ותיאום.
- נציגים אישיים של ראשי מדינות וממשלות: כל מדינה חברה מיוצגת על ידי נציגים אישיים של ראשי מדינות וממשלות הנפגשים באופן קבוע בז'נבה.
בנוסף, פדרציית לשכות המסחר, התעשייה והשירותים (FCCIS) היא פורום מהמגזר הפרטי של מדינות החברות ב-G15. מטרת ה-FCCIS היא לתאם ולמקסם מאמצים לקידום עסקים, פיתוח כלכלי והשקעות משותפות במדינות ה-G15.[3]
מדינות חברות
| אזור | מדינה |
|---|---|
| אפריקה | אלג'יריה |
| מצרים | |
| קניה | |
| ניגריה | |
| סנגל | |
| זימבבואה | |
| אסיה | הודו |
| אינדונזיה | |
| איראן | |
| מלזיה | |
| סרי לנקה | |
| אמריקה הלטינית והקריביים | ארגנטינה |
| ברזיל | |
| צ'ילה | |
| ג'מייקה | |
| מקסיקו | |
| ונצואלה |
פסגות G15
| מספר הפסגה | תאריכים | המארחת | עיר מארחת | מנהיג מארח |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 1–3 ביוני 1990 | מלזיה | קואלה לומפור | מאהאטיר מוחמד |
| 2 | 27–29 בנובמבר 1991 | ונצואלה | קראקס | קרלוס אנדרס פרס (אנ') |
| 3 | 21–23 בנובמבר 1992 | סנגל | דקאר | עבדו דיוף |
| 4 | 1994 | הודו | ניו דלהי | פ"ו נרסימהה ראו |
| 5 | 5–7 בנובמבר 1995 | ארגנטינה | בואנוס איירס | קרלוס מנם |
| 6 | 3–5 בנובמבר 1996 | זימבבואה | הארארה | רוברט מוגאבה |
| 7 | 28 באוקטובר – 5 בנובמבר 1997 | מלזיה | קואלה לומפור | מאהאטיר מוחמד |
| 8 | 11–13 במאי 1998 | מצרים | קהיר | חוסני מובארכ |
| 9 | 10–12 בפברואר 1999 | ג'מייקה | מונטיגו ביי | פ. ג'. פטרסון |
| 10 | 19–20 ביוני 2000 | מצרים | קהיר | חוסני מובארכ |
| 11 | 30–31 במאי 2001 | אינדונזיה | ג'קרטה | עבד א-רחמן וחיד |
| 12 | 27–28 בפברואר 2004 | ונצואלה | קראקס | הוגו צ'אבס |
| 13 | 14 בספטמבר 2006 | קובה | הוואנה | ראול קסטרו |
| 14 | 15-17 במאי 2010 | איראן | טהראן | מחמוד אחמדינז'אד |
| 15 | 2012 | סרי לנקה | קולומבו | מהינדה ראג'פקסה |
הערות שוליים
G1542423696Q971612
- ארגונים בין-ממשלתיים
- יחסי חוץ
- קניה: יחסי חוץ
- ג'מייקה: יחסי חוץ
- צ'ילה: יחסי חוץ
- ארגנטינה: יחסי חוץ
- אלג'יריה: יחסי חוץ
- מצרים: יחסי חוץ
- ניגריה: יחסי חוץ
- סנגל: יחסי חוץ
- זימבבואה: יחסי חוץ
- הודו: יחסי חוץ
- אינדונזיה: יחסי חוץ
- איראן: יחסי חוץ
- מלזיה: יחסי חוץ
- סרי לנקה: יחסי חוץ
- ברזיל: יחסי חוץ
- מקסיקו: יחסי חוץ
- ונצואלה: יחסי חוץ