E-learning
E-learning (או למידה אלקטרונית) היא כל צורת למידה אשר עושה שימוש במכשיר אלקטרוני. האות 'E' היא קיצור של המילה האנגלית "Electronic", שמשמעותה "אלקטרוני".
זהו תחום חינוכי רחב, אשר כולל תחומי משנה ושימושים רבים. לדוגמה, למידה משולבת מחשב היא אחת הדרכים הנפוצות של למידה אלקטרונית. כמו כן, למידה אלקטרונית מאפשרת למידה מרחוק באמצעות האינטרנט או האינטראנט. השימוש באינטרנט לצורכי הוראה מכונה למידה מקוונת.
באופן כללי E-Learning משמשת כפתרון תקשורת אינטראקטיבי העושה שימוש ביכולת המחשב האישי והאינטרנט כדי לעצב, להעביר, ולנהל ידע. למידה אלקטרונית יכולה לעשות שימוש במגוון גדול של מכשירים, קבצים ותוכנות. למשל: מצגת, ספר אלקטרוני, קורא ספרים אלקטרוני, מחשב לוח, טלפון חכם ועוד.
התאמת מאפייני התלמיד ומטרות ההוראה
חוויית הלמידה של האדם משתנה ככל שהוא צובר ידע ומפתח מיומנויות.[1] חוויית הזרימה נוצרת רק כשהאדם מרגיש שההזדמנות לפעולה הגלומה בפעילות תואמת את יכולותיו או כישוריו.[2] כאשר האתגר שהפעולה מציבה בפני האדם קשה מדי ביחס ליכולתו, נוצרת תחושת תסכול שהופכת לדאגה אשר יכולה להתעצם לתחושת חרדה. לחלופין, במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות תתעורר תחושת שעמום מתגברת.[2]
בהקשר זה סביבת למידה מסתגלת יכולה לשפר את חווית הלמידה ולהרחיב את אפשרות הלימוד העצמי.[1]
תרומת האינטרנט
בעקבות הגידול בדרישה למערכות למידה אלקטרוניות, המערכות המסורתיות התפתחו באופן דרמטי. הפיתוח של מערכות למידה אלקטרוניות מאפשר דרכי למידה בעלות יכולת הסתגלות גבוהה יותר מבחינת מטרות הלמידה, מהלך הלמידה, תהליכי למידה פרטניים וכו'.[1] פריחת הנושא של למידה משולבת מחשב ובמיוחד ה e-learning נובעת בעיקר מהנוחות והנגישות של החיבור לאינטרנט, ובנוסף התלהבות אנושית מעיסוק בנושא חדש, יעילות זמן ללומד ועלות נמוכה לקיום למידה, גישה לחומרים שונים, גישה היכולה להתבצע בכל זמן רצוי, האפשרות להוסיף גרפיקה למלל, והיכולת להעביר אותו שיעור עצמו פעם אחרי פעם, כל פעם לקבוצת לומדים אחרת, בטכניקת הפצה נוחה וזולה.
זהו פתרון תקשורת אינטראקטיבי, העושה שימוש ביכולת המחשב האישי ורשת האינטרנט כדי לעצב, להעביר ולנהל ידע. סיבה נוספת להתלהבות משיטת למידה זו היא כניסת גישות ניהול חדשות לחינוך, למשל - גישת ה Just In Time או גישת On Demand: ניתן ללמוד חומר נדרש בדיוק בזמן הדרוש, וכך ניתן ליישמו מיידית ללא צורך לדוג אותו ממאגרי הזיכרון, שאחרת, חומר שנלמד ללא קשר לצרכים מידיים נשכח לרוב.
בשנים האחרונות ההתפתחות בלמידה אלקטרונית לא מוגבלת רק על שימוש תכונות ומצגות וחיפוש מידע, אלא חשיפה עמוקה על העולם הדיגיטלי אשר מהווה אזרחות דיגיטלית שהיא נורמת התנהגות מתאימה ואחראית, של ילדים ונוער, ביחס לשימוש בטכנולוגיה. כתוצאה מכך מערכת החינוך הייתה חייבת ללמד התלמידים וגם להיות מסוגליים להשתמש באבטחה במכשירים אלקטרונים ואינטרנט.
כמו כן, למידה אלקטרונית מאפשרת למידה מרחוק באמצעות האינטרנט, ומאפשרת לעשות שימוש במגוון רחב של מכשירים, קבצים ותכונות. כתוצאה מההתפתחות בלמידה האלקטרונית קידום אזרחות דיגיטלית באמצעות רשת חברתית בית ספרית. רשתות אלה מאפשרות לתלמידים לתקשר באמצעות מכשירים אלקטרוניים עם עמיתיהם, המורים והמנהלים שלהם בפלטפורמה פתוחה וחשובה.
הרשת החברתית שלנו הפכה לאופציה לשילוב למידה אלקטרונית בתוכנית הלימודים הקיימת שלנו על ידי שימוש בהרחבה מקוונת של הכיתה. ברשת חברתית בית ספרית מאפשרת למורים לשלב רשתות חברתיות ובתוכניות הלימוד שלהם, תוך לימוד התלמידים התנהגות מתאימה באינטרנט.
עם סיכונים משפטיים, מוסריים, ואתיים הקשורים בשימוש במכשירים אלקטרוניים והאינטרנט, זה מובן מדוע מחוזות הספר רבים מהססים להשתמש ברשת החברתית כדרך להכנת התלמידים להיות אזרחים דיגיטליים בטוחים ואחראים. עם זאת, ישנן רשתות חברתיות חדשות המאפשרות שליטה הדוקה יותר.
בנה רשת משלך
קידום האזרחות הדיגיטלית באמצעות רשת חברתית פרטית סיפק הזדמנות יוצאת דופן עבור בית הספר שלנו, הורים וסטודנטים. זה נתן לנו את ההזדמנות לחמש את התלמידים עם ידע וללמד אותם כיצד לנווט בבטחה קהילות מקוונות בעיות המלווים את אתרי הרשתות החברתיות הציבוריות.
למרות רשתות חברתיות מבוססות בית לבד לא יפתחו אזרחים דיגיטליים, הם יכולים להציע הזדמנות להתחיל בדיונים על הנושא ולספק הדרכה משמעותית שישפר את החוזים הדיגיטליים של התלמידים.
למדיה משולבת מחשב
למידה משולבת מחשב היא אחת הדרכים הנפוצים של למידה אלקטרונית. ברשתות חברתיות מקוונות המבוססות על בית הספר ניתן להשוות לפייסבוק ו - MySpace. התלמידים יכולים ליצור דפי פרופיל ולעדכן אותם במידע אישי. הם יכולים לשתף את דעותיהם, מחשבותיהם וחוויותיהם עם אחרים. הם יכולים לפרסם תגובות, תמונות, וידאו ותוכן אחר, והם יכולים להצטרף לקבוצות ולהשתתף בפורומים. הבדלים משמעותיים בין רשתות בית ספר לבין אתרים ציבוריים פופולריים כוללים נושאים של גישה ואחריות. בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, הרשת שלנו מוגבלת לתלמידים, למורים ולמנהלים של בית הספר שלנו. התלמידים מוגנים מפני טורפים חיצוניים, שולחי דואר זבל והשפעות מזיקות אחרות. אנחנו יכולים אפילו ליצור תת-הרשתות כדי להפריד בין התלמידים על ידי כיתה ברמה. לדוגמה, יצרנו רשתות משנה כדי למנוע מהתלמידים היסודיים, האמצעיים והתיכוניים ליצור אינטראקציה עם תלמידים מחוץ לטווח הגיל שלהם. כאשר מבוגרים וקטינים מתקשרים, היחסים ביניהם חייבים להיות אחראים. הודעות פרטיות והודעות מיידיות, פונקציות של רשתות חברתיות פופולריות רבות, לא תמיד משמשות כראוי. גם אם שיחות פרטיות הולמות, הרעיון שהם לא יהיו מספיק כדי לגרום לחשדנות. לרשת שלנו אין פרטיות. כל הערה, הודעה, והודעה ציבורית לכל חבר. אין "חברויות", והמערכת מקשרת מיד לכל משתתף. ההשפעה של זה היא כפולה. ראשית, כל תקשורת נוטה להיות מקובל, ולכן יש חשד קטן של יחסים מקוונים בלתי הולמים. דבר זה מקדם את בטיחות התלמידים ואת האבטחה בעבודה למורים ולמנהלים. שנית, המערכת מעודדת כללי התנהגות דיגיטליים משום שכל חבר יכול לקרוא בכל פוסט, כולל אלה של מורים ומנהלים. קידום זה של יושרה הוא יתרון מרכזי לרשת בית הספר שלנו מבוסס.[3]
תפקיד המורה
תפקיד המורים שלנו הוא לעצב התנהגות הולמת על ידי אינטראקציה עם תלמידים ופקולטה אחרת באינטרנט. המורים מעודדים גם לבנות קשרים עם תלמידיהם על ידי תקשורת איתם דרך למדיה אלקטרונית. למורים שלנו יש קרקע משמעותית בכיתה. הלמדיה האלקטרונית מעניקה למורים הזדמנות ליצור קשר עם התלמידים באופן הולם. מורה אחד אמר: זה איפשר לי לתקשר איתם בעולם האינטרנט אני חושב שזה כלי חזק מאוד לתקשורת בטוחה עם התלמידים מחוץ לכיתה. בדיוק כמו מורה ייקח את הזמן כדי לדון בהתנהגות המתאימה בכיתה או בקפיטריה, הם גם עושים את המאמץ כדי לדון התנהגות מקוונת. אחת הדוגמאות הייתה גברת צעירה שהציגה שהיא וחבריה "נשארו כל הלילה", בהתייחסו לסליאובר תמים ומושלם לחלוטין עם חבריה. הצלחנו לעזור לה לראות את הקונוטציות הקשורות לביטוי זה והסביר כי הוא יכול לייצג אותה בצורה שלילית ואת בית הספר שלנו.
לבסוף, התפקיד העיקרי של המורה הוא להשתמש ברשת לעיתים קרובות. אם המורים והסטודנטים שלנו ניגשים לאתר באופן קבוע, בית הספר שלנו יש הזדמנות לעצב את התלמידים לאזרחים דיגיטליים אחראים.
מאפיינים
בתור חלק מתחום הלימוד המבוזר, e-learning הוא בראש ובראשונה תהליך לימוד, המתבצע במקום כלשהו שאינו דווקא בית הספר, בזמן כלשהו שאינו דווקא שיעור המתחיל ומסתיים בשעות מוגדרות, בקצב שיהיה לרוב קצב לימוד אישי, בשיטת הוראה שלא חייבת להיות השיטה הקונבנציונאלית, ונעזר באחת או יותר מהטכנולוגיות שמאפשרת רשת האינטרנט.
e-learning כולל שירותים, תוכן, טכנולוגיה, ונותן ערך מוסף:
- טכנולוגיה: יישומי לימוד שונים, (לימוד סינכרוני/א-סינכרוני, לימוד עצמי), אמצעי העברה וסביבות מחשוב ואינטרנט. כיום חלק גדול משוק הלימוד מורכב מתקליטורי CD.
- תוכן: הדרכה נושאית.
- שירותים: פיתוח אסטרטגיות, יצירת פלטפורמות לימוד, יצירת תכנים, הפקת קורסים, שירותי Hosting, שירותי Help-Desk
חלוקה שונה (לפי א. תירוש)[4] גורסת ששלושת הגורמים המרכיבים הם טכנולוגיה, הקורס ומאפייני התלמידים:
- טכנולוגיה הנדרשת להעברת השיעור, ציוד נדרש וכו'.
- קורס: מיהם התלמידים, גודל הקבוצה, נושאי השיעור, מיהו המורה, מהם התכנים.
- מאפייני התלמידים: מידת המוטיבציה שלהם, יכולותיהם ומיומנותם.
- תקשורת דיגיטלית: הרשת שלנו מקדמת תקשורת הולמת בין סטודנטים, סגל ומנהלים.
- אוריינות דיגיטלית: התלמידים יכולים ללמוד לנווט בקהילות מקוונות ולהשתמש בהם כדי לשפר את חוויותיהם האקדמיות.
- נימוסים דיגיטליים: זה עשוי להיות האלמנט הנתמך ביותר. הרשת שלנו היא מערכת בעלת אחריות גבוהה, אנו עוקבים אחריה כדי להבטיח שהתנהגות התלמיד תהיה הולמת. אם מתרחשת התנהגות בלתי הולמת באינטרנט, כגון בריונות ברשת, בית הספר מסוגל לנקוט בגישה מהירה וגאולה למשמעת, המקדמת פעילות מקוונת אחראית.
- זכויות וחובות דיגיטליים: על ידי הרחבת הזכות לסטודנטים לגשת ולהשתתף ברשת, בית הספר שלנו יכול ישירות ללמד את התלמידים על זכויות וחובות שיש להם כאזרחים דיגיטליים.
- בריאות ואיכות חיים: עם חותמות זמן, מורים ומנהלים יכולים לפקח כאשר התלמידים לכתוב, כמו גם את התדירות ואת היקף. אם התלמידים נמצאים ברשת בשעות הלילה המאוחרות או במשך שעות רצופות רבות, בית הספר, יחד עם ההורים, יכולים להתייחס לשימוש המתאים לקידום בריאותם של התלמידים ורווחתם.
- אבטחה דיגיטלית: בשל האופי המבוצע על ידי הרשת החברתית שלנו, המורים והמנהלים נושאים באחריות מתמשכת על מנת להבטיח שהסטודנטים לא יפרסמו חומר שישאיר אותם חשופים להתקפות או לגניבות באינטרנט.
במקום אחר החלוקה נשארה אמנם לשלושה מרכיבים, אבל הם הוגדרו כ: הטכנולוגיה, המורה ומיומנות התלמידים בטכנולוגיה.
תאוריה
מספר פרספקטיבות פדגוגיות או תאוריות למידה יכולות להילקח בחשבון בתכנון ובאינטראקציה עם טכנולוגיה לימודית. תאוריית למידה אלקטרונית בוחנת את הגישות הללו. הפרספקטיבות התאורטיות הללו קובצו לשלוש אסכולות עיקריות בפסיכולוגיה/ מסגרות פילוסופיות: התנהגותית (ביהביוריסטית), קוגניטיבית וקונסטרוקטיבית.
התנהגותית
המסגרת התאורטית פותחה בתחילת המאה ה-20 והתבססה על חקר חיות וניסויים בבע"ח, אשר נעשו על ידי איוואן פבלוב, אדוארד טרונדיק(אנ'), אדוארד ס. טולמן(אנ'), קלארק ל. הול(אנ') ו-ב.פ סקינר(אנ'). פסיכולוגים רבים נעזרו בתוצאות המחקר הנ"ל על מנת לפתח תאוריות שונות על תהליך הלמידה האנושי, אך מחנכים מודרניים, בדרך כלל רואים בפסיכולוגיה התנהגותית אספקט יחיד מתוך המכלול של הסינתזה ההוליסטית. תחום ההוראה בהקשר של פסיכולוגיה התנהגותית קושר לתחומי האימון וההכשרה, תוך שימת דגש על מחקרים שבדקו למידה אצל חיות. משום שפסיכולוגיה התנהגותית ממשיכה את הגישה ללימוד בני אדם איך לעשות דברים על ידי הענקת פרסים או הטלת עונשים, היא נקשרה לאימון והכשרה של בני אדם.[5]
ב.פ סקינר(אנ'), כתב בהרחבה על שיפור אופני ההוראה והלימוד בהתבסס על האנליזה הפונקציונאלית שלו אודות 'ההתנהגות הוורבאלית'(אנ') (verbal behavior),[6][7] וכתב את "הטכנולוגיה של ההוראה" (The Technology of Teaching),[8] כניסיון לבטל את המיתוסים העומדים בבסיס תאוריית ההוראה והלימוד המודרנית, כמו גם במטרה לקדם את המערכת שלו, אותה כינה 'הוראה מתוכנתת' (Programmed instructions). אוגדן לינדסלי(אנ') פיתח מערכת למידה בשם "סלרישיון" (Celeration), אשר התבססה על אנליזה התנהגותית אך הייתה שונה באופן משמעותי ממודלים של קלר וסקינר.
קוגניטיבית
המדע הקוגניטיבי עבר שינוי מהותי בשנות ה-60 וה-70. בזמן ששימר מסגרות אמפיריות של הפסיכולוגיה ההתנהגותית, תאוריות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתבוננות אל מעבר לאלו של ההתנהגותית במטרה להסביר את הלמידה לפי הפעילות המוחית, תוך התחשבות בזיכרון האנושי אשר פועל לשם קידום למידה. מודל הזיכרון של אטקינסון- שיפרין(אנ') ומודל זיכרון העבודה (working memory) של באדלי התבססו כמסגרות התאוריות העיקריות. למדעי המחשב וטכנולוגיה אינפורמטיבית הייתה השפעה רבה מאוד על התאוריה הקוגניטיבית מדעית. הקונספט הקוגניטיבי של הזיכרון העובד (אשר היה ידוע בעבר כזיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך), הסתמך על מחקר וטכנולוגיה מתחום מדעי המחשב. השפעה גדולה נוספת על התחום של מדעי הקוגניציה הייתה מצד נועם חומסקי. החוקרים כיום מתמקדים בנושאים כגון עומס קוגניטיבי, עיבוד מידע ופסיכולוגיה של המדיה(אנ'). הפרספקטיבות התאורטיות הנ"ל משפיעות על עיצוב אופני ההדרכה וההוראה.[9]
קונסטרוקטיביזם
פסיכולוגים חינוכיים מבדילים בין מספר סוגים של קונסטרוקטיביזם: קונסטרוקטיביזם אינדיבידואלי ( או פסיכולוגי), כגון התאוריה של ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה, וקונסטרוקטיביזם סוציאלי. צורה זו של קונסטרוקטיביזם מתמקדת בעיקר על הדרך בה הלומדים מבנים לעצמם את המשמעות האישית שלהם מתוך מידע חדש שהם קולטים, כאשר הם באינטראקציה עם המציאות ועם לומדים נוספים המביאים פרספקטיבות שונות משלהם למידע החדש. סביבת למידה קונסטרוקטיבית מצריכה מהתלמידים להשתמש בידע וההתנסות מוקדמים שברשותם על מנת ליצור ולקבל מושגים חדשים, מושגים הקשורים בעקיפין או מושגים מותאמים בתהליך הלמידה.[10] במסגרת עבודה זו, תפקיד המורה הופך להיות גורם מסייע, ומספק הדרכה והכוונה כך שהתלמידים יוכלו לבסס ולבנות את הבנת הידע שלהם. מחנכים קונסטרוקטיביים חייבים לוודא כי חוויית הלמידה המוקדמת הייתה נאותה ומתקשרת למושגים שנלמדו עתה. מחנכים המיישמים את הפרספקטיבה הקונסטרוקטיבית עשויים לשים דגש על סביבת למידה פעילה שמשלבת למידה ממוקדת לומד בשיטות של למידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים, אשר באופן אידיאלי ישלבו בהם מקרים אמיתיים והתלמידים/סטודנטים יהיו מעורבים בתהליכי למידה וחשיבה אקטיביים חשובים ביותר. המחשה ודוגמה לכך יכולים להימצא בפריסת הלמידה הקונסטרוקטיבית- קוגניטיבית, בספרות על מחשבים משנות ה-80', שעירבה תכנות ככלי למידה.[11] שפת התכנות "לוגו" (LOGO), כללה בתוכה את הניסיון לשלב את רעיונותיו של פיאג'ה יחד עם מחשבים וטכנולוגיה.[12][11] תחילה היו טענות כולל טענה אחת שנויה מאוד במחלוקת, שהדבר ישפר כישורי יכולת פתירת בעיות בקרב דיסציפלינות בתחום.[11] עם זאת כישורי שפת התכנות לוגו לא הציגה יתרונות קוגניטיביים באופן מתמשך ורציף. זו לא הייתה הוכחה קונקרטית כפי שטענו המצודדים בדבר, והיה קשה ליישם את החשיבה האקטיבית כאשר הדבר נגע לפעולות שהתבססו על לוגו.[12] לקראת סוף שנות ה-80' לוגו ושפות תכנות דומות נוספות איבדו מהדומיננטיות שלהן וירדו ממעמדן, וכן בהדרגה פחתה חשיבותן בתחום.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: E-learning - למידה אלקטרונית |
- מוטי קרניאל, E-learning, 12/12/2001
- גיא לוי, ויקיפדיה - אי למידה או e-Learning?, באתר ynet, 3 במאי 2007
- נטע אחיטוב, המהפכה המקוונת: איך יראה החינוך של העתיד?, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2012
- סיני גז, הכיתה המקוונת: התחילו ללמוד דרך האינטרנט, גיקטיים, 29/08/2013
- גולשים ושומרים על עצמנו ברשת - סרטון של המשרד לבטחון הפנים ומשרד החינוך, העוסק בגלישה בטוחה וזהירה באינטרנט.
- דפני בבלייה: המוח שלכם על משחקי וידאו – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- Extra Credits: Tangential Learning - סרטון הסבר על דרכים פשוטות לצמצם את הפער בין לומדות למשחקי מחשב מסחריים
- KidZone Math - אתר חינמי לבניית דפי עבודה דינמיים במתמטיקה על פי נושאים ורמות קושי.
אקונומיסט, גם זול וגם מרתק: המהפכה של האוניברסיטאות המקוונות, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2014- עדי הגין, לאיזה תלמידים מתאים להתרחק מהכיתה - וללמוד מהבית?, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2014
- תשכילו, מיזם אינטרנטי-לימודי שמטרתו לאסוף, להנגיש ולהפיץ מידע אקדמי ולימודי
- ynet, למידה מקוונת: מהפכת ההשכלה ברשת, באתר ynet, 9 בספטמבר 2014
- This Will Revolutionize Education - התרומה של טכנולוגיה לחינוך, ככלי עזר ולא כתחליף למורה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.
- ^ 2.0 2.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
- ^ Gill Ellis, Nicola S. Morgan, Ken Reid, Better Behaviour through Home-School Relations, London: Routledge, 2013. doi:10.4324/9780203128541
- ^ תירוש, א. (1999). מאפייני למידה אפקטיבית. אוניברסיטת תל אביב. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח
- ^ Green, Thomas (1971), The activities of teaching, McGraw Hill
- ^ Skinner, B.F. (1954), "The science of learning and the art of teaching", Harvard Educational Review 24, עמ' 86–97
- ^ Skinner, B.F. (1958), "Teaching machines", Science 128, עמ' 969–977
- ^ B. F. Skinner, The technology of teaching, Proceedings of the Royal Society of London. Series B, Biological Sciences 162, 1965-07-27, עמ' 427–443
- ^ . "Cognitive Load Theory, Educational, "Cognitive Load Theory, Educational Research, and Instructional Design: Some Food for Thought", . Instructional Science: An International Journal of the Learning Sciences 38
- ^ Termos, Mohamad (2012), "Does the Classroom Performance System (CPS) Increase Students' Chances for Getting a Good Grade in College Core Courses and Increase Retention?", International Journal of Technologies in Learning 19 (1), עמ' 45–56
- ^ 11.0 11.1 11.2 Rosenberg, Richard S., The social impact of computers, Emerald, 2008-01-01
- ^ 12.0 12.1 Cassidy, Margaret., Bookends: the changing media environment of American classrooms, Hampton Press, 2004-01-01
- ^ Rosenberg, Richard S., The social impact of computers, Emerald, 2008-01-01
23462518E-learning