לדלג לתוכן

3I/ATLAS

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

3I/ATLAS
כוכב האם
כוכב אם שמש
מידע כללי
סוג שביט

3I/ATLAS, (ידוע גם בשם C/2025 N1 (ATLAS) ובעבר A11pl3Z), הוא שביט בין-כוכבי שהתגלה על ידי תחנת מערכת ההתרעה האחרונה לפגיעה ארצית של אסטרואיד (ATLAS) בריו הורטדו, צ'ילה, ב-1 ביולי 2025. כאשר התגלה, הוא נכנס למערכת השמש הפנימית במרחק של 4.5 AU (כ-670 מיליון ק"מ) מהשמש. השביט חלף במסלול היפרבולי לא מוגבל על ידי השמש עם מהירות של 58 ק"מ לשנייה יחסית לשמש. 3I/ATLAS לא צפוי להתקרב יותר מרחק 1.8 AU מכדור הארץ, ולכן הוא אינו מוערך כרגע כאיום. זהו העצם הבין-כוכבי השלישי שאושר שעובר דרך מערכת השמש, לאחר אומואמואה (שנתגלה באוקטובר 2017) ו--2I/Borisov (שנתגלה באוגוסט 2019), ומכאן הקידומת "3I".

3I/ATLAS הוא שביט פעיל המורכב מגרעין קפוא מוצק והילה, שהיא ענן של גז ואבק קפוא אשר התנתקו מהגרעין. גודלו של גרעין 3I/ATLAS אינו ברור מכיוון שלא ניתן להפריד את אורו מאור ההילה. השמש מחממת את גרעין השביט וממריאה הקרח שלו לגז, זה נפלט ומרים אבק מפני השטח של השביט כדי ליצור את ההילה. תמונות של טלסקופ החלל האבל מצביעות על כך שקוטר גרעין 3I/ATLAS בין 0.32–5.6 ק"מ, כאשר הקוטר הסביר ביותר קטן מ-1 ק"מ. תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב הראו כי 3I/ATLAS עשיר באופן יוצא דופן בפחמן דו-חמצני ומכיל כמות קטנה של קרח מים, אדי מים, פחמן חד-חמצני וקרבוניל גופרתי. תצפיות של הטלסקופ הגדול מאוד הראו גם כי 3I/ATLAS פולט גז ציאניד ואדי ניקל בריכוזים דומים לאלה שנראים בשביטים במערכת השמש.

3I/ATLAS צפוי להגיע הכי קרוב לשמש ב-29 באוקטובר 2025, במרחק של 1.36 AU מהשמש, כאשר היא נמצאת בין כדור הארץ למאדים. יש המעריכים כי מקור השביט בדיסק הדק או בדיסק העבה של שביל החלב.

3I/ATLAS התגלה באזור זרוע כוכבים בשמיים. תמונת הגילוי על ידי ATLAS מוצגת בתמונה המוקטנת, שהיא תצוגה מוגדלת של המיקום בו התגלה 3I/ATLAS (תיבה אדומה).

3I/ATLAS התגלה ב-1 ביולי 2025 על ידי טלסקופ ATLAS במימון נאס"א בריו הורטאדו, צ'ילה (קוד תצפית W68). בבהירות נראית של 18, העצם שהתגלה לאחרונה נכנס למערכת השמש הפנימית במהירות של 61 ק"מ/שנייה יחסית לשמש, ממוקם 3.5 AU מכדור הארץ ו 4.51 AU מהשמש, ונע בשמיים לאורך גבול קבוצות הכוכבים נחש וקשת, ליד מישור הגלקסיה. הוא קיבל את הכינוי הזמני 'A11pl3Z' ותצפיות הגילוי הוגשו למרכז כוכבי הלכת הקטנים (MPC) של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי. תצפיות אלו הציעו בתחילה שהעצם עשוי להיות במסלול אקסצנטרי ביותר שעשוי להתקרב למסלול כדור הארץ, מה שהוביל את ה-MPC לרשום באופן זמני את העצם בדף אישור עצמים קרובי כדור הארץ (עם פוטנציאל סכנה לכדור הארץ) עד שניתן יהיה לאשר את המסלול.

מסלול

מבט מלמעלה על מסלולו של 3I/ATLAS (כחול) דרך מערכת השמש, עם מסלולים ומיקומם של כוכבי הלכת (לחץ כדי להתחיל אנימציה)
חליפות קרובות ביותר (עם אי-ודאויות של 3 סיגמא)
אובייקט תאריך מרחק
מאדים 3 באוקטובר 2025 0.1937 ± 0.0002 יחידות אסטרונומיות (28.977 ± 0.030 מיליון קילומטרים; 18.006 ± 0.019 מיליון מיל)
שמש 29 באוקטובר 2025 1.3564 ± 0.0004 יחידות אסטרונומיות (202.915 ± 0.060 מיליון קילומטרים; 126.085 ± 0.037 מיליון מיל)
ונוס 2025-נובמבר-03 0.6494 ± 0.0004 יחידות אסטרונומיות (97.149 ± 0.060 מיליון קילומטרים; 60.366 ± 0.037 מיליון מיל)
כדור הארץ 2025-דצמבר-19 1.7975 ± 0.0006 יחידות אסטרונומיות (268.902 ± 0.090 מיליון קילומטרים; 167.088 ± 0.056 מיליון מיל)
יופיטר 16 במרץ 2026 0.359 ± 0.001 יחידות אסטרונומיות (53.71 ± 0.15 מיליון קילומטרים; 33.371 ± 0.093 מיליון מיל)

אנומליות

השביט נע במהירות של כ-130,000 מייל לשעה (פי שניים מזו של קודמיו), במסלול היפרבולי.

יחס פליטה חריג של ברזל לניקל

השביט מציג יחס פליטה "קיצוני וחריג" של ברזל (Fe) לניקל (Ni) בעננת הגזים שלו, עם קצב ייצור גבוה במיוחד של אטומי NiI ויחס NiI/FeI גבוה בהשוואה לשביטי מערכת השמש ול-2I/בוריסוב. ניקל זוהה בכל ששת קריאות הספקטרום, בעוד ברזל נצפה רק כשהשביט היה קרוב יותר מ-2.64 יחידות אסטרונומיות מהשמש. נוכחות האטומים הללו בעננה "מבלבלת במיוחד", שכן הטמפרטורה במקום נמוכה מכדי לאפשר התנשאות של מינרלים עמידים המכילים מתכות אלה. חוקרים מציעים שתי אפשרויות: השביט עשיר במתכות באופן טבעי, או שיש לו "ייצור מתכות מוגבר עקב חריגות כימיות", כגון יחס גבוה של פחמן דו-חמצני לחמצן. עם התקרבותו לשמש, היחס צפוי להתקרב לזה של שביטי מערכת השמש.

מסה חריגה וגודל גדול

השביט מוערך כ"מסיבי באופן חריג", עם קוטר גרעין של כ-5.6 ק"מ (3.5 מייל) ומסה מינימלית של יותר מ-33 מיליארד טון, בהנחה שהוא מורכב מחומר קרח מוצק. זהו גודל ומסה גדולים בהרבה מאלו של 'אומואמואה (כ-200 מטר) ו-2I/בוריסוב (כ-1 ק"מ), והוא אמור להיות נדיר ביותר – אסטרונום הארוורד אבי לייב מציין: "היינו אמורים לזהות כ-100,000 עצמים כמו 'אומואמואה לפני גילוי עצם בגודל כזה". נתונים מ-JWST (טלסקופ ווב) מראים אובדן מסה של כ-150 ק"ג לשנייה וזרימת גז של 440 מ'/שנייה, התומכים בהערכה זו. הגרעין נשאר הנקודה הבהירה והיציבה ביותר בתמונות, ללא סטיות ממסלולו למרות פליטת גזים.

קיטוב שלילי קיצוני

תצפיות פולרימטריות ראשונות חשפו קיטוב שלילי "קיצוני" וצר במיוחד, עם פרמטרים: Pmin = −2.77 ± 0.11%, α min = 6.41±1.27°, α0 = 17.05±0.12°, ו-h = 0.40±0.02% deg⁻¹. עומק הקיטוב השלילי כמעט כפול מזה של אסטרואידים מסוג F נדירים ושל גרעיני שביטים, והוא דומה יותר לעצמים טרנס-נפטוניים (TNOs) וצנטורים. זה שונה מכל השביטים הידועים, כולל הייל-בופ ו-2I/בוריסוב, ומצביע על א-סימטריה בגודל הכללי או בהרכב החלקיקי שלו. החריגה מרמזת על סוג שביט ייחודי, המגדיל את הגיוון בקרב עצמים בין-כוכביים.

חריגות במסלול

המסלול כמעט ללא האצה לא-כבידתית ניתנת למדידה, למרות ציפייה לסילוני גזים מחימום שמשי. זה מצביע על מסה גבוהה המנטרלת את הדחיפה. המסלול מתיישר קרוב (בתוך 5 מעלות) למישור המסלולים של כוכבי הלכת סביב השמש, תופעה נדירה.

חריגות הרכביות נוספות

הרכב הגזים כולל CO2 (87%), CO (9%) ו-H2O (4%), לצד כמות גוברת של ציאניד וניקל ללא ברזל, תערובת זו ידועה רק בסגסוגות תעשייתיות המיוצרות באופן מלאכותי. יש לו שיפוע ספקטרלי אדום ואורות קרח מים. השביט הפך לירוק בסוף ספטמבר 2025, אולי עקב פליטות פחמן דו-אטומי, והוא נעלם זמנית לאחר פגיעה אפשרית בפליטת מסה קורונלית.

ספקולציות על חלליות חייזרים

ב-16 ביולי 2025, האסטרופיזיקאי אבי לייב וחוקרים אחרים מהיוזמה למחקרים בין-כוכביים פרסמו מאמר על arXiv ובו השערה כי 3I/ATLAS יכולה להיות חללית מחוץ לכדור הארץ משום שהם האמינו שלעצם יש מאפיינים "אנומליים", כגון גודל גדול לכאורה, היעדר כימיקלים ניתנים לזיהוי, ומסלול לכאורה בלתי סביר המיושר עם מישור המילקה של מערכת השמש. מנגד, מספר אסטרופיזיקאים, כולל סקוט מנלי ודייוויד קיפינג, הצביעו על פגמים שיש לדעתם בניתוח הסטטיסטי של לייב על מסלולו של 3I/ATLAS.[1][2] סליגמן הרחיב עוד כי ייתכן שכימיקלים ב-3I/ATLAS אינם ניתנים לזיהוי עדיין מכיוון שהעצם עדיין היה רחוק מהשמש. מאז אישר JWST כי 3I/ATLAS פולט CO2, מים ו-CO.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 3I/ATLAS בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Manley, Scott (2025-08-04). Interstellar Comet 3/I ATLAS - Probably Isn't An Alien Spaceship. נבדק ב-2025-08-23.
  2. Kipping, David (2025-08-23). The Interstellar Object 3I/ATLAS, Avi Loeb and Aliens. נבדק ב-2025-08-23.

3I/ATLAS42160171Q135193382