תשבי צורי (פיוט)

תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי
	תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי(נוֹסַח שׁוֹנֶה; צוּר לְבַבִי)/ זִכְרוֹ כְּצוּף וָמָן.; צוּרִי שְׁלַח, וְחוֹבִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה; סְלַח/סְלְחַה/ לְחוֹבִי)/אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;; ; יֶלֶד (נוֹסַח שׁוֹנֶה; יְלִיד) אֲשֶׁר בְּתוֹךְ יַם/; גָּלוּת יְהוֹדְךָ.; הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם/; חָתוּם (נוֹסַח שׁוֹנֶה; כַּתּוּב) בְּיָדְךָ.; שָׁרִיר מְאֹד (נוֹסַח שׁוֹנֶה; שָׁרִיר בַּרִיר) וְקַיָּם/; לִפְדּוֹת יְחִידְךָ.; יֹאמַר רְאֵה כְּתָבִי/; חָזָק וְנֶאֱמָן; צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי/; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;; ; עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים/; חַגַּי וְיִרְמְיָה.; חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים/; יוֹאֵל וִישַׁעְיָה.; קוּמָה רְפָא שְׁבוּרִים/; הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ.; חָלְיָם רְפָא כְנָבִיא/; רִפֵּא לְנַעֲמָן; צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי/; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;; ; קוֹל אֶשְׁמְעָה בְאָזְנִי/; מַה לָּךְ בְּנִי וּמָה.; הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי/; זֶה[וּ] וַאֲקַיְּמָה.; לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי/; עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה.; אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא/; רוֹעֶה וְנֶאֱמָן; צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי/; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;; ; בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ/; צוּר מַהֲרָה וְחִישׁ.; יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ/; בַּעֲבוּר יִצְחָק וְאִישׁ.; תָּם בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ/; הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ/; שַׁדַּי (נוֹסַח שׁוֹנֶה; בְּאִישׁ שַׂדֶה) נְחַם לְבָבִי/; הָאֵל הַנֶּאֱמָן;; צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי/; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;; ; בּוֹרְאִי זְכֹר בְּרִיתְךָ/; מֵאָז לְאַב הָמוֹן.; וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ/; מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.; וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ/; מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן.; פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבִי/; וֶהְיֵה לְרַחֲמָן;; צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי/; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;; ; הַבֵּן אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ/; מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ (נוֹסַח שׁוֹנֶה;; יְהוֹדְךָ).; שׁוּבָה לְאָב וְתִירַשׁ/; בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ.; עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ/; כִּי בָא מְשִׁיחֲךָ.; וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶׁבִי/; יִהְיֶה לְרַחֲמָן;; צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי/; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן;

תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי הוא פיוט להבדלה חיברו כנראה רבי יעקב אדהאן ממקנס שבמרוקו שפעל באמצע המאה ה-17, וחתם שמו באקרוסטיכון, על פי המחקר משוער ששם אביו אשר כפי חתימת האקרוסטיכון האחרון הבן אשר. נהוג לשיר את הפיוט בעיקר בקהילות יהדות צפון אפריקה כפי שנהגו בהיותם בצפון אפריקה בעת ההבדלה או בעת סעודת מלווה מלכה בצפייה לאליהו התשבי הבא מגלעד. הלחן המוכר ביותר הוא בסולם האלג'ירי סחלי על פי השיר של הזמרת התוניסאית לואיזה תונסייה (סעדון). אולם השיר מבוצע גם בשירת הבקשות ושירי ידידות של יהדות אלג'יריה ויהדות מרוקו בפרשיות פרשת מקץ ופרשת בא בנובת חיג'אז אל-כביר.

נושא הפיוט

בפיוט צועק המשורר מנהמת ליבו ומייחל ומצפה לישועה ולגאולה, שישלח את אליהו הנביא מבשר הגאולה (לפי מלאכי פרק ג, פסוק כג) וימחל על חטאיו. בבית הראשון עם ישראל נמשל לילד הנמצא בסכנה בים, אולם הוא לא חושש, משום שיש לו הבטחה שיינצל. המשורר מסתמך על הברית בין האל לבין אבות האומה כמו שנאמר; וזכרתי את ברית יעקב וגו' וכן לברית בין האל לבין עם ישראל. הפיוט מיועד לשעת ההבדלה. הפייטן רבי יעקב סבור שיזכו ישראל והגאולה תבוא במהירות ושמחה ויתקיים בהם אחישנה כי אף על פי שאמרו זכו אחישנה, ולא זכו בעתה, סבור הפייטן שיזכו לאחישנה כמו שנאמר (ישעיה פרק ס פסוק כב); הַקָּטֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה ופירש המצודות ציון; "בעתה" - מלשון עת וזמן "אחישנה" - עניין מהירות כמו אחישה מפלט לי (תהלים פרק נה)׃, ולכן בבית שלישי אמר; אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן; ובבית רביעי אמר; צוּר מַהֲרָה וְחִישׁ. יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ, וכן בבית הראשון אמר; אַל יַאֲרִיךְ זְמָן כלומר שיחיש הגאולה, לאחישנה ולא בעיתה;

הערות שוליים

↑ תשבי כינוי חיבה לאליהו הנביא המכונה "תשבי" (מלכים א, פרק יז, פסוק א)
↑ צורי לבבי - צורי הוא תבלין רפואי שמקומו ידוע במקרא מהגלעד (ירמיה פרק מו, פסוק יא), משם בא גם אליהו הנביא שעירו היא גלעד וגם זה כינוי חיבה לאליהו
↑ על פי תהלים (פרק עד פסוק כו) כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם, ופירש המצודות דוד חוזק לבבי
↑ ילד אשר בתוך ים גלות, המשורר חש כילד אבוד בתוך ים הגלות, שבו הוא עלול לטבוע, נוסח אחר; יליד אשר בתוך ים גלות, המחבר מרמז על שם אביו אשר, ששמו יעקב בן אשר, ונמצא בגלות הארוכה כמו ים, ומצפה לגאולה
↑ יהודך-יודה לך; על פי הכתוב בתהילים (פרק מה, פסוק יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד
↑ נדרשת חז"ל שכל השבטים הנזכרים בפרשת נשא מתחילים בה' ומסתיימים בי' רמז לכך ששמרו לא להתערב עם המצרים המצריים
↑ הוא אלישע הנביא תלמיד אליהו התשבי שריפא לנעמן מצרעתו
↑ כלומר מאבק מלחמה שרו של עשיו עם יעקב, וכן כתוב; ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו, ויש לפרשו גם מלשון "אבוקת אור" שבזכות רבקה אימם שאהבה את בניה אהבת נפש יוצאי חלציה תאומים בבטנה וחפצה בברכת שניהם שישתייכו לקדושה התברך גם עשו בזכות יעקב, שאורו של יעקב לא יוכל להאיר בלעדי אחיו עשו שמשמש לו כ"אבוקה" שהיא גשמית העשויה מ"שעוה", ויעקב הוא אור רוחני אור תורה, האור - זהו הקול קול יעקב שהקול הוא רוחני כמו שאמרו חז"ל; קול מראה וריח אין בהן משום מעילה, והידים ידי עשו - האבוקה העשויה מחומר ושעווה להאיר ליתן אורה בלילה שהוגה בתורה יעקב, והאמת (יעקב, תתן אמת ליעקב) והשלום (שלום, גימטריה עשו) אהבו
↑ רצה לומר גם בעשיו שנאמר בו "איש שדה" וגם ביעקב שנאמר בו "ראה ריח בני כריח השדה" נוחם לבבו - כי שניהם זכו ל'ברכת הטל' ו'משמני הארץ', ובזכות עשיו שיצאו מזרעו גיורים כמו רבי עקיבא ורבי מאיר ותלמיד רבי עקיבא הוא רבי שמעון שהיה מ"מחצדי חקלא" כלומר החקלאי בשדה, התברכו כל הבריות כולם ב"טעם" הפירות כי זרעו של עשו רבי מאיר ורבי עקיבא נתנו טעמים וסברות בתורה ומכוחם השפיעו טעמים בפירות הארץ תענוגים גשמיים הקשורים למידת עשיו הגשמיות כי האדם עץ השדה, וכן בזכות יעקב אחיו נתברכו גם הפירות בריחות טובים הקשורים למידת יעקב הרוחניות, שבירכו יצחק אביו "ראה ריח בני כריח השדה" ריח גן עדן
↑ הזכיר המשורר רבי יעקב ברית בזכות ברית אברהם אב המון זהו אברהם אבינו שנאמר, כי אב המון גויים נתתיך, וכרות עמו הברית, כמו שנאמר, אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם
↑ שהיו הנביאים הראשונים משבט הלוי ששמרו על ציווי השם יחד עם מרים הנביאה אחותם, ובשבט לוי נאמר שהיו נאמנים להחזיק בתורת השם וכן שמואל הרמתי משבט לוי השקול כמשה ואהרן החזיק בתורת השם יותר מכל השבטים
↑ ראשי תיבות של בית זה וקודמו גימטריה דהן
↑ יהודך-יודה לך; על פי הכתוב בתהילים (פרק מה, פסוק יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תשבי צורי (פיוט)42377632

[1] תשבי כינוי חיבה לאליהו הנביא המכונה "תשבי" (מלכים א, פרק יז, פסוק א)

[2] צורי לבבי - צורי הוא תבלין רפואי שמקומו ידוע במקרא מהגלעד (ירמיה פרק מו, פסוק יא), משם בא גם אליהו הנביא שעירו היא גלעד וגם זה כינוי חיבה לאליהו

[3] על פי תהלים (פרק עד פסוק כו) כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם, ופירש המצודות דוד חוזק לבבי

[4] ילד אשר בתוך ים גלות, המשורר חש כילד אבוד בתוך ים הגלות, שבו הוא עלול לטבוע, נוסח אחר; יליד אשר בתוך ים גלות, המחבר מרמז על שם אביו אשר, ששמו יעקב בן אשר, ונמצא בגלות הארוכה כמו ים, ומצפה לגאולה

[5] יהודך-יודה לך; על פי הכתוב בתהילים (פרק מה, פסוק יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד

[6] נדרשת חז"ל שכל השבטים הנזכרים בפרשת נשא מתחילים בה' ומסתיימים בי' רמז לכך ששמרו לא להתערב עם המצרים המצריים

[7] הוא אלישע הנביא תלמיד אליהו התשבי שריפא לנעמן מצרעתו

[8] כלומר מאבק מלחמה שרו של עשיו עם יעקב, וכן כתוב; ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו, ויש לפרשו גם מלשון "אבוקת אור" שבזכות רבקה אימם שאהבה את בניה אהבת נפש יוצאי חלציה תאומים בבטנה וחפצה בברכת שניהם שישתייכו לקדושה התברך גם עשו בזכות יעקב, שאורו של יעקב לא יוכל להאיר בלעדי אחיו עשו שמשמש לו כ"אבוקה" שהיא גשמית העשויה מ"שעוה", ויעקב הוא אור רוחני אור תורה, האור - זהו הקול קול יעקב שהקול הוא רוחני כמו שאמרו חז"ל; קול מראה וריח אין בהן משום מעילה, והידים ידי עשו - האבוקה העשויה מחומר ושעווה להאיר ליתן אורה בלילה שהוגה בתורה יעקב, והאמת (יעקב, תתן אמת ליעקב) והשלום (שלום, גימטריה עשו) אהבו

[9] רצה לומר גם בעשיו שנאמר בו "איש שדה" וגם ביעקב שנאמר בו "ראה ריח בני כריח השדה" נוחם לבבו - כי שניהם זכו ל'ברכת הטל' ו'משמני הארץ', ובזכות עשיו שיצאו מזרעו גיורים כמו רבי עקיבא ורבי מאיר ותלמיד רבי עקיבא הוא רבי שמעון שהיה מ"מחצדי חקלא" כלומר החקלאי בשדה, התברכו כל הבריות כולם ב"טעם" הפירות כי זרעו של עשו רבי מאיר ורבי עקיבא נתנו טעמים וסברות בתורה ומכוחם השפיעו טעמים בפירות הארץ תענוגים גשמיים הקשורים למידת עשיו הגשמיות כי האדם עץ השדה, וכן בזכות יעקב אחיו נתברכו גם הפירות בריחות טובים הקשורים למידת יעקב הרוחניות, שבירכו יצחק אביו "ראה ריח בני כריח השדה" ריח גן עדן

[10] הזכיר המשורר רבי יעקב ברית בזכות ברית אברהם אב המון זהו אברהם אבינו שנאמר, כי אב המון גויים נתתיך, וכרות עמו הברית, כמו שנאמר, אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם

[11] שהיו הנביאים הראשונים משבט הלוי ששמרו על ציווי השם יחד עם מרים הנביאה אחותם, ובשבט לוי נאמר שהיו נאמנים להחזיק בתורת השם וכן שמואל הרמתי משבט לוי השקול כמשה ואהרן החזיק בתורת השם יותר מכל השבטים

[12] ראשי תיבות של בית זה וקודמו גימטריה דהן

[13] יהודך-יודה לך; על פי הכתוב בתהילים (פרק מה, פסוק יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]