תטביר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תטבירערבית: تطبير) הוא טקס הלקאה עצמית המבוצע על ידי מוסלמים שיעים, אשר מהווה חלק מהטקסים המבוצעים לציון קרב כרבלא והנהרגים בקרב זה, כמו האימאם חוסיין בן עלי ואחיו עבאס. הטקס נערך בדרך כלל בעאשוראא' שבחודש מוחרם.

ביצוע הטקס

בתטביר משתמשים בחרבות, מוטות או כלים חדים אחרים, ובמהלכו מכים משתתפי הטקס בראשם בכלים אלה, כדי ליצור פצע מדמם. בזמן ביצוע הטקס המשתתפים בו חוזרים על המילה "חידר", המתייחסת לאימאם עלי בן אבי טאליב, שנהרג ממכת חרב שכוּונה אליו על ידי עבד אל-רחמן בן מוג'אם, בזמן שהתפלל. תהלוכות תטביר מתקיימות בעאשוראא' ובארבעין, ולפעמים ערב מותם של עלי בן אבי טאלב ופטימה א-זהרה, ביתו של מוחמד.[1]

בקרב חלק מהמאמינים השיעים אף השתרש מנהג לשתף גם את ילדיהם ב"תטביר" ולחתוך את פניהם, דבר שאותו גינו חכמי דת[2].

שם הטקס

המילה "תטביר" היא מונח עממי המשמש בעיראק ובארצות ערביות סמוכות בצפון ובדרום חצי האי ערב. באזור המפרץ הפרסי ובאהוואז אומרים "טבר אל-ח'שאבה" (גרזן, מעדר או קופיץ בלבנט), שמשמעותו: מכה עם קופיץ או כלי חד אחר. יש הסבורים כי מקורו של המונח הוא טורקי או בבלי, מכיוון ש"תבר" בערבית קלאסית פירושו רק לקפוץ ולהסתתר.[3]

התטביר ידוע בניב הבחרייני, הנפוץ בבחריין ובקטיף, כ"אל-חידר", התייחסות למילה "חידר", שחוזרת על עצמה על ידי מבצעי התטביר. חידר הוא אחד משמותיו של עלי בן אבי טאליב. התטביר נקרא גם "קום -זאני" (בפרסית). בפקיסטן ובהודו תטביר ידוע במספר שמות, כולל "קום-זאני" ו"טלואר-זאני".

אחד מהטקסים הנכללים בקטגוריית 'טקסי הדימום', הוא טקס הדימום של הגב באמצעות סדרה של סכינים. טקס זה הוא טקס עצמאי, ואינו חלק מטקס התטביר. התעוררה מחלוקת סביבו, בדיוק כפי שהתעוררה סביב התטביר. תרגול טקס זה נפוץ בקרב השיעים בפקיסטן ובהודו באופן נרחב יותר מאשר במדינות אחרות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תטביר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תטביר41420921Q2299209